AccueilÉtudeTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Retour

Traité Shabbat

32a

Étude de Shabbat 32a

Étude de la Guémara 32a

Guémara
« Je vous ai appelés prémices (réchit) » — comme il est dit « Israël est consacré à l'Éternel, prémices de sa récolte » (Jérémie 2, 3) — « et sur les affaires des prémices je vous ai mis en garde » : « des prémices de votre pâte vous prélèverez la 'halla » (Bamidbar 15, 20). « L'âme que j'ai placée en vous est appelée lampe (ner) » — « l'âme de l'homme est la lampe de l'Éternel » (Michlé 20, 27) — « et sur les affaires de la lampe je vous ai mis en garde. Si vous accomplissez [ces mitsvot], tant mieux ; sinon, voici que je reprends vos âmes. »
״רֵאשִׁית״ קָרָאתִי אֶתְכֶם — עַל עִסְקֵי רֵאשִׁית הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בָּכֶם קְרוּיָה ״נֵר״ — עַל עִסְקֵי נֵר הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם. אִם אַתֶּם מְקַיְּימִים אוֹתָם — מוּטָב, וְאִם לָאו — הֲרֵינִי נוֹטֵל נִשְׁמַתְכֶם.
Et pourquoi [le châtiment tombe-t-il] au moment de l'accouchement ? La Guemara cite plusieurs dictons populaires exprimant qu'au moment du danger, l'homme est jugé pour ses fautes. Rava dit : « le bœuf est tombé — aiguise le couteau » [profite du moment opportun]. Abayé dit : « si l'insolence de la servante abonde, qu'un seul coup l'atteigne » [tous les châtiments cumulés d'un coup — ainsi, à l'accouchement, déjà douloureux par la faute de 'Hava, s'ajoute le compte de ses propres fautes]. Rav 'Hisda dit : « laisse l'ivrogne, il tombe de lui-même » [le moment du danger suffit, si le Ciel ne la secourt pas]. Mar Oukva dit : « le berger est boiteux et les chèvres courent ; à la barrière, les paroles, et au parc, le décompte » [tant qu'elle est en bonne santé, ses fautes restent en suspens ; au danger, on fait les comptes]. Rav Papa dit : « à la porte des boutiques [en temps de prospérité], frères et amis abondent ; à la porte de la misère, ni frères ni amis ».
וּמַאי שְׁנָא בִּשְׁעַת לֵידָתָן? אָמַר רָבָא: נְפַל תּוֹרָא — חַדֵּד לְסַכִּינָא. אַבָּיֵי אָמַר: תַּפִּישׁ תֵּירוּס אַמְּתָא, בְּחַד מַחְטְרָא לֶיהֱוֵי. רַב חִסְדָּא אָמַר: שִׁבְקֵיהּ לְרַוְיָא, דְּמִנַּפְשֵׁיהּ נָפֵיל. מָר עוּקְבָא אָמַר: רָעֲיָא חֲגִרָא וְעִיזֵּי רָהֲטָן, אַבָּב חוּטְרָא מִילֵּי, וְאַבֵּי דָרֵי חוּשְׁבָּנָא. רַב פָּפָּא אָמַר: אַבָּב חַנְוָאתָא נְפִישִׁי אַחֵי וּמְרַחֲמֵי, אַבָּב בִּזְיוֹנֵי — לָא אַחֵי וְלָא מְרַחֲמֵי.
Et les hommes, où sont-ils examinés ? Rich Lakich dit : lorsqu'ils traversent un pont. Un pont seulement ? Dis plutôt : tout ce qui ressemble à un pont [tout lieu de danger]. Ainsi, Rav ne traversait pas sur un bac où était assis un non-Juif, disant : peut-être un jugement va-t-il s'abattre sur lui, et je serais pris avec lui. Chmouel, lui, ne traversait que sur un bac où se trouvait un non-Juif, disant : le Satan n'exerce pas son pouvoir sur deux nations [à la fois].
וְגַבְרֵי הֵיכָא מִיבַּדְקִי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְרִים עַל הַגֶּשֶׁר. גֶּשֶׁר וְתוּ לָא? אֵימָא: כְּעֵין גֶּשֶׁר. רַב לָא עָבַר בְּמַבָּרָא דְּיָתֵיב בֵּיהּ גּוֹי, אָמַר: דִילְמָא מִיפְּקִיד לֵיהּ דִּינָא עֲלֵיהּ וּמִתְּפִיסְנָא בַּהֲדֵיהּ. שְׁמוּאֵל לָא עָבַר אֶלָּא בְּמַבָּרָא דְּאִית בֵּיהּ גּוֹי, אָמַר: שִׂטְנָא בִּתְרֵי אוּמֵּי לָא שָׁלֵיט.
Rabbi Yannaï, lui, inspectait [le bac] avant de traverser. Rabbi Yannaï suit ici sa propre ligne, car il a dit : qu'un homme ne se tienne jamais en un lieu de danger en se disant qu'on fera pour lui un miracle, car peut-être ne le fera-t-on pas ; et même si on le fait, on le déduit de ses mérites. Rabbi 'Hanin dit : quel verset ? « Je suis devenu petit [indigne] de toutes les grâces et de toute la vérité [que tu as faites à ton serviteur] » (Béréchit 32, 11) — par les bontés reçues, mes mérites ont diminué. De même, Rabbi Zéira, les jours de vent [du sud violent], ne sortait pas parmi les palmiers [de peur qu'ils ne tombent sur lui].
רַבִּי יַנַּאי בָּדֵיק וְעָבַר. רַבִּי יַנַּאי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: לְעוֹלָם אַל יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם סַכָּנָה לוֹמַר שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס. וְאִם עוֹשִׂין לוֹ נֵס — מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיוֹתָיו. אָמַר רַבִּי חָנִין: מַאי קְרָאָה? — ״קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכׇּל הָאֱמֶת״. רַבִּי זֵירָא בְּיוֹמָא דְשׁוּתָא לָא נָפֵיק לְבֵינֵי דִּיקְלֵי.
Rav Yits'hak fils de Rav Yehouda dit : qu'un homme prie toujours de ne pas tomber malade, car s'il tombe malade, on lui dit : apporte un mérite et délivre-toi. Mar Oukva dit : quel verset ? « …si le tombeur tombe de lui (mimenou) » (Devarim 22, 8) — « de lui » la preuve doit venir [c'est à lui de prouver son innocence]. L'école de Rabbi Yichmaël enseigna : « si le tombeur tombe » — celui-ci était destiné à tomber depuis les six jours de la Création (il n'est pas encore tombé, et l'Écriture l'appelle déjà « tombeur ») ; et pourtant [le maître de maison en est tenu responsable], car on fait advenir le mérite par le méritant et la faute par le coupable.
אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה, שֶׁאִם יֶחֱלֶה אוֹמְרִים לוֹ: הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר. אָמַר מָר עוּקְבָא: מַאי קְרָאָה? — ״כִּי יִפּוֹל הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ״ — מִמֶּנּוּ לְהָבִיא רְאָיָה. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״כִּי יִפּוֹל הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ״ (מִמֶּנּוּ) — רָאוּי זֶה לִיפּוֹל מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁהֲרֵי לֹא נָפַל, וְהַכָּתוּב קְרָאוֹ ״נוֹפֵל״. אֶלָּא, שֶׁמְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּיב.
Nos maîtres ont enseigné : celui qui est tombé malade et penche vers la mort, on lui dit : confesse-toi (hitvadé), car tous ceux qu'on exécute se confessent. Quand un homme sort au marché [où l'on se querelle], qu'il se considère comme remis à un garde [pour être jugé]. S'il a mal à la tête, qu'il se considère comme mis au carcan. S'il s'alite et tombe [gravement] malade, qu'il se considère comme conduit à l'échafaud pour être jugé — car quiconque monte à l'échafaud, s'il a de grands avocats (peraklitin), est sauvé ; sinon, il ne l'est pas.
תָּנוּ רַבָּנַן: מִי שֶׁחָלָה וְנָטָה לָמוּת, אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֵּה, שֶׁכֵּן כׇּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין. אָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק, יְהִי דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁנִּמְסַר לְסַרְדְּיוֹט. חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ — יְהִי דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁנְּתָנוּהוּ בְּקוֹלָר. עָלָה לַמִּטָּה וְנָפַל — יְהִי דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁהֶעְלוּהוּ לַגַּרְדּוֹם לִידּוֹן, שֶׁכָּל הָעוֹלֶה לַגַּרְדּוֹם לִידּוֹן אִם יֵשׁ לוֹ פְּרַקְלִיטִין גְּדוֹלִים — נִיצּוֹל, וְאִם לָאו — אֵינוֹ נִיצּוֹל.
Et voici les avocats de l'homme : la techouva et les bonnes actions. Et même si neuf cent quatre-vingt-dix-neuf plaident sa culpabilité et un seul son innocence, il est sauvé, comme il est dit : « S'il est pour lui un ange, un défenseur, un entre mille, pour dire à l'homme sa droiture ; alors Il lui fait grâce et dit : délivre-le de descendre dans la fosse, j'ai trouvé une rançon » (Job 33, 23-24). Rabbi Eliézer fils de Rabbi Yossi le Galiléen dit : même si, dans ce même ange, neuf cent quatre-vingt-dix-neuf [parts] plaident la culpabilité et une seule l'innocence, il est sauvé, comme il est dit : « un défenseur, un entre mille ».
וְאֵלּוּ הֵן פְּרַקְלִיטִין שֶׁל אָדָם: תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַאֲפִילּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִים עָלָיו חוֹבָה וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת — נִיצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יׇשְׁרוֹ. וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת וְגוֹ׳״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ לְחוֹבָה וְאֶחָד לִזְכוּת — נִיצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף״.
Nos maîtres ont enseigné : pour trois transgressions les femmes meurent en couches (yoledot). Rabbi Elazar dit : les femmes meurent jeunes (yeladot). Rabbi A'ha dit : pour la faute de laver les souillures de leurs enfants [du linge] le Chabbat. Et certains disent : parce qu'elles appellent l'Arche sainte simplement « l'arche » (arna).
תָּנוּ רַבָּנַן: עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת נָשִׁים מֵתוֹת יוֹלְדוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר נָשִׁים מֵתוֹת יְלָדוֹת. רַבִּי אַחָא אוֹמֵר בְּעָוֹן שֶׁמְּכַבְּסוֹת צוֹאַת בְּנֵיהֶם בְּשַׁבָּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל שֶׁקּוֹרִין לַאֲרוֹן הַקּוֹדֶשׁ ״אֲרָנָא״.
Il est enseigné, Rabbi Yichmaël ben Elazar dit : pour deux fautes les ignorants (amei ha'arets) meurent — parce qu'ils appellent l'Arche sainte simplement « l'arche », et parce qu'ils appellent la synagogue « la maison du peuple » (beit am). Il est enseigné, Rabbi Yossi dit : trois creusets (bidké) de mort ont été créés chez la femme — d'autres disent : trois accélérateurs (divké) de mort — la nidda, la 'halla et l'allumage de la lampe. L'une [des versions] est selon Rabbi Elazar [« jeunes »], l'autre selon les Sages [« en couches »].
תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בַּעֲוֹן שְׁנֵי דְבָרִים עַמֵּי הָאֲרָצוֹת מֵתִים — עַל שֶׁקּוֹרִין לַאֲרוֹן הַקּוֹדֶשׁ ״אֲרָנָא״, וְעַל שֶׁקּוֹרִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת ״בֵּית עָם״. תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה בִּדְקֵי מִיתָה נִבְרְאוּ בָּאִשָּׁה, וְאָמְרִי לַהּ: שְׁלֹשָׁה דִּבְקֵי מִיתָה: נִדָּה וְחַלָּה וְהַדְלָקַת הַנֵּר. חֲדָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר וַחֲדָא כְּרַבָּנַן.
Il est enseigné, Rabban Chimon ben Gamliel dit : les lois des biens consacrés (hekdech), des téroumot et des dîmes (maasrot) sont elles-mêmes le corps même de la Torah [et d'une grande sévérité],
תַּנְיָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הִלְכוֹת הֶקְדֵּשׁ, תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת — הֵן הֵן גּוּפֵי תּוֹרָה,

Rachi

ראשית קראתי אתכם - ראשית תבואתה (ירמיהו ב):,עסקי ראשית - ראשית עריסותיכם (במדבר טו):,הריני נוטל נשמתכם - ותאבד רביעית דמכם ויכבה נרכם ויבטל שם ראשיתכם ונשים נצטוו על כך כדאמרינן בבראשית רבה היא איבדה חלתו של עולם שעל ידה נטרד אדה"ר שנתרם כחלה וכבתה נרו של עולם ושפכה דמו ועוד שצרכי הבית תלוין בה:

נפל תורא - לארץ שהוא עומד לשחיטה הכל אומרים חדדו לסכינא עד שלא יקום ויהא טורח להשליכו כך הואיל ואיתרע מזלה מזומנת פורענותה לבא:,תפיש תירוס אמתא - תרבה פשעים השפחה וכולן תלקה בחבטה אחת:,תפיש - תרבה:,תירוס - פשע והתרסה:,מחטרא - בטדו"ר בלע"ז כלומר אשה עומדת ליסורי לידה על עונשה של חוה ומצרפין לה עונשין הרבה לאותו מלקות:,שבקיה לרויא - לשיכור אינך צריך להפילו שהוא יפול מאליו כך האשה עומדת לילד משנתעברה והיא צריכה לבקש להקב"ה לפתוח רחמה והוא נמנע והיא מתה מאליה כל הני משל הדיוט נינהו:,רעיא חגרא ועיזי רהיטין - קלים לרוץ ואינו יכול להגיען ולהלקותן על סרחונן:,אבב חוטרא מילי - כשהיא באה לפני גדרות צאן שם הוא מדבר עמה להלקותה על פשעה ואבי דרי לבית הדיר של צאן באין לחשבון. גדרות צאן מתרגמינן חוטרין דען (במדבר ל״ב:ט״ז) כלומר האשה כשהיא בבריאות פעמים שזכיותיה תולין ואין כח במקטרג להזכיר עונה אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לנסים שם מזכירין עונותיה ומעשיה אם ראויה היא לנס אם לאו:,אבב חנואתא נפישי אחי ומרחמי - לפתח החנות שמחלקים בו מזונות ויש שם עושר הרבה אחים והרבה אוהבים יש הכל נעשים אוהבים:,מרחמי - אוהבים:,אבב בזיוני - במקום שיש הפסד ועוני לא אחי ולא מרחמי כך בשעת הסכנה הורע מזלה וחשיבותה וחדלו פרקליטין שלה:

וגברי היאך מיבדקי - מעשים שלהם להזכיר עונם וזכותם:,כעין גשר - כל מקום סכנה כגון קיר נטוי ויוצא לדרך:,דילמא מיפקיד - נכרי דינא על חטאיו ומתפיסנא בהדיה:,מברא - ספינה שעוברין בה את הנהר:

בדיק - הספינה שלא יהא בה נקב:,מנכין - פוחתין:,קטנתי מכל החסדים - הוקטנו ונתמעטו זכיותי בשביל החסדים אשר עשית וגו':,יומא דשותא - שמנשבת בו הרוח דרומית חזקה המפלת חומות ועוקרת אילנות:,לביני דקלי - שלא יפיל הרוח דקל עליו:

ממנו להביא ראיה - מאחר שהוא נופל צריך למצוא ממנו וממעשיו ראיה לזכות:,מששת ימי בראשית - דכתיב קורא הדורות מראש (ישעיהו מא) שנגלו לפניו הדורות ומעשיהם וקנס פורענותם:,שהרי - כשניתנה תורה עדיין לא נפל זה והכתוב קראו נופל:,על ידי חייב - בע"ה זה שלא קיים מצות מעקה:

אומרים - העומדין שם:,שכן דרך כל המומתים מתודין - כדתנן בסנהדרין שכל המתודה יש לו חלק כו' שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע כו' בפ' נגמר הדין (סנהדרין דף מד:):,לשוק - מצויים שם מריבות ובעלי דינים נכרים וישראלים:,דומה כמו שנמסר לסרדיוט - להוליכו לפני השופט:,חש בראשו - חששא בעלמא מיחוש קל:,נתנוהו בקולר - הוי טפי משנמסר לסרדיוט וגרוע מעולה לגרדום שאין דנין שם אלא להריגה ועל סרחון חמור וצריך פרקליטין גדולים:,עלה למטה - שחלה הרבה שצריך לעלות וליפול למשכב:

ואלו הן פרקליטין - שעושה למטה רצוי לב"ד של מעלה תשובה ומעשים טובים:,באותו מלאך - שמליץ עליו זכות והוא אחד מני אלף ואפילו הוא עצמו מעיד עליו חובה ניצול באחת של זכות שנאמר מליץ אחד מני אלף במליצתו של מלאך אין אלא אחת מאלף להגיד ישרו ומשמע נמי שהמלאך המליץ הוי אחד מני אלף דהא מלאך כתיב מכלל דהשאר מגידים עליו חובה אלא מדלא כתיב אם יש עליו מליץ מלאך אחד מני אלף איכא למידרשיה אמלאך ואמליצה:

יולדות - בשעת לידתן:,שלש עבירות - הנך דמתניתין:,ילדות - בחורות ואפילו שלא בשעת לידה:,רבי אחא אומר - הילדות מתות על עון שמכבסות:,ארנא - כך היו קורין מגדלות שלהם פריט"י ובלשונינו משטי"ר:

בית עם - לשון ביזוי שמתקבצין בו הכל:,ולארון הקדש ארנא - אין קורין אותו ארון הקדש:,בדקי - עונות שבודקין אותן בהן בשעת סכנה כרבנן דאמרי יולדות:,דבקי - שמדבקין ומקרבין מיתה לפני זמנה כר' אלעזר דתני ילדות:

Tossafot

על שקורין לארון הקדש ארנא - לא ארון שעשה בצלאל קאמר דמסתמא לא היו מזכירים ארון שהיה לפני כמה שנים שנגנז בבית הראשון אלא לארון שבבית הכנסת אע"ג דבכל דוכתי קרי ליה תיבה כדתנן העובר לפני התיבה היורד לפני התיבה (ברכות ס"ה דף לד.) אור"י אשכחן נמי דקרי ליה ארון כדאמר תשעה וארון מצטרפין (שם פ"ז דף מז:):

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Shabbat 32a
100%
שבת ל״ב אמַסֶּכֶת שַׁבָּת