…[de même, tous] les « vêtements » mentionnés dans la Torah sont de laine ou de lin. Cela vient inclure la loi des tsitsit : l'obligation des franges ne vaut que pour ces matières. La Guemara demande : pourquoi cette déduction est-elle nécessaire ? Pour les tsitsit, c'est écrit explicitement : « Tu ne porteras pas de chaatnez, laine et lin ensemble » (Devarim 22, 11), et, juxtaposé : « Tu te feras des franges torsadées aux quatre coins du vêtement dont tu te couvres » (Devarim 22, 12). De cette juxtaposition on déduit que la mitsva des tsitsit ne concerne que les vêtements soumis aux lois du mélange interdit. Rav Naḥman bar Its'ḥak répond que ce n'est pas si évident : on aurait pu raisonner comme Rava. Car Rava soulève une contradiction : d'un côté il est écrit « [un fil] du coin » (ha-kanaf, Nombres 15, 38), [d'où] les franges devraient être de la même matière que le coin du vêtement ; de l'autre, [par juxtaposition] « laine et lin ensemble ». Comment concilier ? Rava dit : des franges de laine ou de lin acquittent le vêtement, qu'il soit ou non de leur propre matière ; les autres matières, elles, n'acquittent qu'un vêtement de leur propre type. On aurait donc pu trancher comme Rava [et obliger les autres étoffes aux tsitsit] ; le Tanna nous enseigne donc que l'obligation des tsitsit ne vaut que pour la laine et le lin.
לְאֵתוּיֵי צִיצִית. צִיצִית בְּהֶדְיָא כְּתִיב: ״לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים״, וּכְתִיב: ״גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָךְ״! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כִּדְרָבָא. דְּרָבָא רָמֵי, כְּתִיב: ״הַכָּנָף״, מִין כָּנָף. וּכְתִיב: ״צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּיו״, הָא כֵיצַד? צֶמֶר וּפִשְׁתִּים פּוֹטְרִין בֵּין בְּמִינָן, בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן. שְׁאָר מִינִין בְּמִינָן פּוֹטְרִין שֶׁלֹּא בְּמִינָן אֵין פּוֹטְרִין. סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּדְרָבָא קָא מַשְׁמַע לַן.
Rav A'ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : selon le Tanna de l'école de Rabbi Yichmaël, qu'y a-t-il de particulier à l'impureté — où il inclut les autres étoffes [non laine/lin] parce qu'il est écrit « ou un vêtement » (terme d'élargissement) ? Ici aussi, pour les tsitsit, disons que l'expression « dont tu te couvres » vient inclure les autres étoffes ! Rav Achi répond : cet élargissement-là est requis pour inclure le vêtement de l'aveugle dans l'obligation des tsitsit. Comme l'enseigne une baraïta sur le verset « ce sera pour vous une frange, que vous la regarderez et vous vous souviendrez de toutes les mitsvot de l'Éternel » (Nombres 15, 39) : « que vous la regarderez » vient exclure le vêtement de nuit [qu'on ne voit pas]. — Dis-tu : exclure le vêtement de nuit ? Ou bien seulement exclure le vêtement de l'aveugle [qui ne peut le voir] ? Quand [la Torah] dit « dont tu te couvres », le vêtement de l'aveugle est déjà mentionné [donc inclus]. Dès lors, que viens-je maintenir par « que vous la regarderez » ? L'exclusion du vêtement de nuit.
אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: לְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַאי שְׁנָא לְעִנְיַן טוּמְאָה דִּמְרַבֵּי שְׁאָר בְּגָדִים, דִּכְתִיב — ״אוֹ בֶגֶד״, הָכָא נָמֵי לֵימָא לְרַבּוֹת שְׁאָר בְּגָדִים מֵ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״? הַהוּא — לְאֵתוּיֵי כְּסוּת סוֹמֵא הוּא דַּאֲתָא. דְּתַנְיָא: ״וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ״ — פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. אַתָּה אוֹמֵר פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּרָט לִכְסוּת סוֹמֵא? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״, הֲרֵי כְּסוּת סוֹמֵא אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ״ — פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה.
La Guemara demande : puisqu'un verset inclut et un autre exclut, qu'as-tu vu pour inclure [le vêtement de] l'aveugle et exclure le vêtement de nuit ? Réponse : j'inclus le vêtement de l'aveugle, car il est, lui, visible par autrui ; et j'exclus le vêtement de nuit, qui n'est même pas visible par autrui.
וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת סוֹמֵא וּלְהוֹצִיא כְּסוּת לַיְלָה? מְרַבֶּה אֲנִי כְּסוּת סוֹמֵא שֶׁיֶּשְׁנָהּ בִּרְאִיָּיה אֵצֶל אֲחֵרִים, וּמוֹצִיא אֲנִי כְּסוּת לַיְלָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְאִיָּיה אֵצֶל אֲחֵרִים.
La Guemara objecte : et dis plutôt que cet élargissement vient inclure les autres étoffes [dans l'obligation des tsitsit], et non le vêtement de l'aveugle ! Réponse : il est logique que, la Torah traitant d'un vêtement de laine ou de lin, elle inclue encore un vêtement de laine ou de lin [celui de l'aveugle] ; mais quand la Torah traite de laine et de lin, est-il raisonnable qu'elle inclue soudain d'autres étoffes ? Non — on n'en déduit donc pas les autres matières.
וְאֵימָא לְרַבּוֹת שְׁאָר בְּגָדִים? מִסְתַּבְּרָא קָאֵי בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים מְרַבֵּה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. קָאֵי בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים מְרַבֵּה שְׁאָר בְּגָדִים?!
[La Guemara revient à Rabbi Chimon ben Elazar, qui invalidait comme toit de soucca même de petits tissus, parce qu'ils peuvent devenir impurs.] Abayé dit : Rabbi Chimon ben Elazar et Soumkhos ont dit une seule et même chose. Précisons : Rabbi Chimon ben Elazar — ce que nous avons rapporté plus haut. Soumkhos — comme l'enseigne une baraïta : Soumkhos dit qu'une soucca dont on a fait le toit (sekhakh) avec du fil filé est invalide, parce que [le fil filé] peut contracter l'impureté de la lèpre.
אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר וְסוֹמְכוֹס אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הָא דַּאֲמַרַן. סוֹמְכוֹס — דְּתַנְיָא: סוֹמְכוֹס אוֹמֵר סִיכְּכָהּ בִּטְוִוי פְּסוּלָה מִפְּנֵי שֶׁמִּטַּמְּאָה בִּנְגָעִים.
Selon quel avis [Soumkhos se range-t-il] ? Selon ce Tanna, comme nous l'avons appris dans une MISHNA : les fils de chaîne et de trame contractent l'impureté de la lèpre dès qu'ils sont filés — paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : la chaîne, seulement après qu'on l'a retirée [de la cuve où on l'échaude] ; la trame, immédiatement ; et les fagots de lin, après qu'ils ont été blanchis [au four, leur préparation étant à demi achevée]. [Soumkhos, disciple de Rabbi Meïr, suit l'avis de son maître.]
כְּמַאן — כִּי הַאי תַּנָּא, דִּתְנַן: שְׁתִי וָעֵרֶב מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים מִיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַשְּׁתִי מִשֶּׁיִּשָּׁלֶה, וְהָעֵרֶב מִיָּד, וְהָאוּנִּין שֶׁל פִּשְׁתָּן מִשֶּׁיִּתְלַבְּנוּ.
Mishna 1
MICHNA : De tout ce qui provient de l'arbre, on n'allume [la lampe de Chabbat] qu'avec le lin (Tossefot) — car les autres matières brûlent mal. Et de tout ce qui provient de l'arbre, seul le lin contracte l'impureté transmise par « tente » au-dessus d'un mort : [s'il y a un cadavre dans une maison ou une tente faite de matières issues de l'arbre, tout ce qui s'y trouve devient impur ;] mais seule une tente de lin devient elle-même impure.
מַתְנִי׳ כׇּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִּשְׁתָּן. וְכׇל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָּן.(משנה)
Guémara
GUEMARA : La Michna a rangé le lin parmi ce qui « provient de l'arbre ». La Guemara demande : d'où sait-on que le lin est appelé « arbre » (ets) ? — à le voir, il n'y ressemble pourtant guère. Mar Zoutra dit : du verset « elle les avait fait monter sur le toit et les avait cachés sous des tiges de lin » (litt. « le lin de l'arbre », pichté ha-ets — Josué 2, 6).
גְּמָ׳ מְנָלַן דְּפִשְׁתָּן אִיקְּרִי ״עֵץ״? אָמַר מָר זוּטְרָא: דְּאָמַר קְרָא ״וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ״.
Et [la Michna enseigne] que, de tout ce qui provient de l'arbre, seul le lin contracte l'impureté transmise par « tente » au-dessus d'un mort. La Guemara demande : d'où le sait-on ? Rabbi Elazar dit : on l'apprend par une analogie verbale (guezera chava) entre le mot « tente » (ohel) écrit à propos de l'impureté, et le mot « tente »…
וְהַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָּן. מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּמַר ״אֹהֶל״ ״אֹהֶל״
Rachi
לאתויי ציצית - דלא מחייבי בציצית אלא בגדי צמר ופשתים:,גדילים תעשה לך - לאלו:,סד"א כדרבא - כלומר סד"א דלא דרשינן הני סמוכין לענין טלית למימר דטלית צמר ופשתים תעשה ציצית ולא לשאר טלית אלא לענין ציצית תדרשיה גדילים תעשה לך מצמר ופשתים ולא משאר מינין כדדריש ליה רבא:,כתיב הכנף מין כנף - דהאי כנף קרא יתירא הוא דהא כתיב על כנפי בגדיהם והוה ליה למכתב ונתנו על הציצית פתיל תכלת:,מין כנף - מין הטלית יהא הציצית דהכי משמע ציצית של כנף תהא ואם של משי הוא ציצית של משי פוטר בה:,וכתיב צמר ופשתים - גדילים תעשה לך דמשמע נמי מהן תעשה:,סד"א כדרבא - דאמר דהכנף אתא לאשמועינן דלא תדרוש סמוכין למיפטר שאר בגדים דודאי מיחייב מיהא בציצית דמינן קמ"ל אף כל דלא תדרוש הכנף הכי אלא אורחיה דקרא הוא ולאשמעינן דמצות ציצית בשני מיני צבע שני חוטין של תכלת ושני חוטין של לבן דהיינו מין כנף דסתמיה לבן:
מאי שנא כו' - אליבא דרב נחמן קבעי לה דאמר אף כל לאתויי ציצית:,אשר תכסה - ריבויא דקרא הוא:,לכסות לילה - כסות המיוחד ללילות דלא ניחייב:
שישנה בראייה אצל אחרים - וקרינן ביה וראיתם לאחרים ביום ולא אתי אשר תכסה ומפיק וראיתם:,שאינה בראייה - ואי מרבינן לה מאשר תכסה קא עקרת ליה וראיתם:
ואימא לרבות שאר בגדים - ולא כסות סומא:,קאי בצמר ופשתים - כדאמר דסמך צמר ופשתים לגדילים מרבה כסות סומא דצמר ופשתים:,מרבה שאר בגדים - בתמיה:
אמרו דבר אחד - דדבר המיטמא בנגעים אין מסככין ואע"ג דאינו מטמא בטומאת מגע:,הא דאמרן - חוץ מפשתן ולא קאמר חוץ מבגד פשתן משמע אע"ג דלאו בגד שלא נטוה כגון אונין או נטוה ולא נארג אין מסככין הואיל ומטמו בנגעים ואע"ג דלא מטמא בשרצים:,סיככה בטווי - הואיל ומטמו בנגעים דכתיב או בשתי או בערב וה"ה נמי לאונין משיתלבנו והאי דנקט טווי לאשמעינן דטווי מטמא מיד דטווייתו הוא גמר מלאכתו ולא בעי שישלה:
כמאן - אמרה סומכוס להא כר' מאיר דאמר מטמא מיד שנטווה ל"א כמאן אמרה אביי להאי מילתא דההיא חוץ מפשתן פשתן דווקא קאמר אע"ג דלאו בגד ועל כרחיך אפי' אונין במשמע אלמא אונין מיטמא בנגעים:,כי האי תנא - כר' יהודה:,משישלה - שיהיו שולין אותו מן היורה ששולקין אותו בה ללבנו:,משיתלבנו - בתנור:
מתני' אין מדליקין בו - לעשות פתילה מקנבוס ובגד קנבוס מצמר גפן:,אינו מטמא טומאת אוהלים - אם עשה מהן אהל והמת תחתיו הוי כשאר בית וא"צ להטביל האהל עצמו דלא קבל טומאה אלא כלים שתחתיו:,אלא פשתן - שאף אהל טמא כדכתיב והזה על האהל ובגמ' יליף דבפשתן משתעי קרא:
Tossafot
סד"א כי דוקיא דרבא - ל"ג כי דוקיא דהא מגוף מילתא דרבא הוא דמפיק ובריש יבמות (ג"ז שם) הוא דגרס לה ונראה אע"ג דבפרק התכלת (מנחות ד' לט: ושם) אמר רב נחמן השיראין פטורין מן הציצית קיי"ל כרבא דבתראה הוא וחייב בציצית מדאורייתא:
מסתברא קאי בצמר ופשתים כו' - לא שייך למיפרך אדרבה קאי ברואין מרבה רואין קאי ברואין מרבה סומין דהא עיקר המצוה היא בטלית ולא באדם שאם אין לו טלית בת ד' כנפות פטור מן הציצית:
רבי שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד - וא"ת דר"ש בן אלעזר קאמר מסככין בו חוץ מן הפשתן משמע אפי' לא נטוה וכדאמרינן נמי בפ"ק דסוכה (דף יב: ושם) סיככה באניצי פשתן פסולה ומשמע התם דהיינו דייק ונפיץ אע"ג דלא נטוה וסומכוס קאמר דדוקא בטווי פסולה וי"ל דלרשב"א קאסר מדרבנן וסבר בדדייק ונפיץ לפי שהוא קרוב לטווי וטווי הוא דאסור מן התורה הואיל דמטמא בנגעים והיינו אמרו דבר אחד דהא דקאמר סומכוס סיככה בטווי פסולה היינו דבר תורה מדאמר מפני שמטמא בנגעים דמדרבנן אין סברא לאוסרו אי מדאורייתא שרי לסכך בטומאת נגעים גזירה משום טומאת מת וכיון דבטווי אסור מדאוריית' א"כ באניצי פשתן יאסור מדרבנן מפני שהוא קרוב לטווי כדפרישית:
אונין של פשתן - פי' בקונטרס שלא נטוה ודחק לפרש כן מפני דכבר תנא שתי וערב וקשה לריב"א דמנלן לטמאותו בנגעים הא שתי וערב כתיב ונראה לר"י דאונין היינו מטוה וכן פי' בערוך ושתי וערב דקאמר היינו צמר לפי שבצמר ניכר בין שתי לערב דהשתי הוא מן הלשונות של צמר הגדול וטווי כלאחר יד ולא כמו שטווים הערב ודרך היה לשולקו אע"פ שעכשיו אין רגילין ואונין של פשתן שהוא הטווי לא הוזכר לא שתי ולא ערב לפי שלא ניכר איזה של שתי ואיזה של ערב כדאמר בפ"ק דמס' ע"ז (ד' יז:) אייתו ליה תרי קיבורי אמרו ליה הי דשתיא והי דערבא איתרחיש ליה ניסא אתא זיבורא (למיתב) על דערבא כו' אלמא לא מינכר בפשתן:
כל היוצא מן העץ אין מדליקין - פי' בקונטרס לעיל כגון בקנבוס וצמר גפן ואין נראה לר"ת דא"כ יהא אסור להדליק בו ומעשים בכל יום שמדליקין בצמר גפן וגם טוב מאד לפתילה ואור"י ודאי מותר להדליק בקנבוס וצמר גפן דאינם יוצאים מן העץ אלא זרע הוא כדאמרי' במנחות קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים כו' ופשתן נמי מין זרע כמו קנבוס אלא דאיצטריך במתני' למשרי פשתן משום דאיקרי עץ כדכתיב ותטמנם בפשתי העץ וכמו עץ הדעת למ"ד חטה היתה וקרי לה עץ אע"פ שאינה עץ ועוד דאמר בכיצד מברכין (ברכות דף מ: ושם) כל היכא דאי שקלת לפירא ולא הדר אילנא ומפיק לא מברכינן עליה בורא פרי העץ ופשתן וקנבוס וצמר גפן אי שקלת לפירא היינו הזרע לא הדר אילנא ומפיק הלכך לאו יוצא מן העץ נינהו:,ואין מטמא טומאת אהלים אלא פשתן - והא דאמר לעיל בפ"ק (שבת דף יז.) ועל עצמן בכל שהן משמע דכל הכלים נעשה אהל לקבל טומאה מחמת אהל הכא איירי בדבר הקבוע שחיברו לקרקע אע"ג שמתחילה היה בגד כיון שחיברו לאהל בטלו מתורת בגד ואין מיטמא אלא פשתן אע"פ שהוא מחובר כדכתיב והזה על האהל כו' וקשה לר"י דתנן באהלות (פ"ח מ"א) אלו מביאין וחוצצין השידה והתיבה כו' והסדינים שהם עשוים אהלים ואיך חוצצין סדינין של פשתן בפני הטומאה והא כל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה וי"ל דמיירי בסדינין של משי וקבועין שאינן מטמאים ורשב"א פירש במשניות בע"א:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.