Guémara
On a enseigné dans une baraïta conformément à l'avis de Rav 'Hisda : toutes ces huiles dont les Sages ont dit qu'on ne peut allumer avec elles le Chabbat, on peut allumer avec elles un jour de fête, à l'exception de l'huile brûlée, car on ne peut brûler d'objets consacrés un jour de fête.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא. כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּיוֹם טוֹב, חוּץ מִשֶּׁמֶן שְׂרֵיפָה — לְפִי שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין קׇדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב.
Un dilemme fut posé aux Sages : quelle est la règle quant à l'obligation de mentionner 'Hanoukka dans la Birkat haMazon [les grâces après le repas] ? Le dilemme : puisque ce n'est qu'une obligation rabbinique, ne le mentionnons-nous pas ? Ou, à cause de la publicité du miracle, le mentionnons-nous ? Rava dit que Rav Se'hora dit au nom de Rav Houna : on ne le mentionne pas ; mais si néanmoins on vient à le mentionner, on le mentionne dans la bénédiction d'action de grâce (Hodaa). La Guemara rapporte que Rav Houna bar Yéhouda se trouva chez Rava à 'Hanoukka ; au moment de réciter la Birkat haMazon, il songea à mentionner 'Hanoukka dans la bénédiction « qui bâtit Jérusalem ». Rav Chéchet dit aux élèves de la yéchiva : on mentionne 'Hanoukka dans la Birkat haMazon comme dans la Amida — de même qu'à la Amida on le mentionne dans la bénédiction d'action de grâce, de même à la Birkat haMazon on le mentionne dans la bénédiction d'action de grâce.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְהַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן? כֵּיוָן דְּמִדְּרַבָּנַן הוּא — לָא מַדְכְּרִינַן, אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא — מַדְכְּרִינַן?! אָמַר רָבָא אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא: אֵינוֹ מַזְכִּיר. וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר בַּהוֹדָאָה. רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא. סְבַר לְאַדְכּוֹרֵי בְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״. אָמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת: כִּתְפִלָּה. מַה תְּפִלָּה בַּהוֹדָאָה — אַף בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בַּהוֹדָאָה.
Sur la base du dilemme précédent, un autre fut posé : quelle est la règle quant à l'obligation de mentionner Roch 'Hodech (la Néoménie) dans la Birkat haMazon ? Le dilemme : si tu dis qu'à 'Hanoukka, n'étant que de par les rabbins, on n'a pas à le mentionner — peut-être Roch 'Hodech, qui est de par la Torah, doit-il être mentionné ; ou peut-être, n'étant pas un jour où le travail est interdit, on n'a pas à le mentionner. Les Sages disputèrent : Rav dit : on mentionne Roch 'Hodech dans la Birkat haMazon. Rabbi 'Hanina dit : on ne le mentionne pas. Rav Zerika dit : tiens pour autorité la halakha de Rav, puisque Rabbi Ochaya tient comme lui. Car Rabbi Ochaya enseigna dans une Tossefta : les jours où il y a une offrande supplémentaire (moussaf) au Temple [Roch 'Hodech et les jours intermédiaires d'une fête], aux prières du soir, du matin et de l'après-midi, on récite les dix-huit bénédictions de la Amida et l'on dit un passage relatif à l'événement du jour dans la bénédiction du service du Temple ; et si on ne l'a pas récité, on le fait revenir au début de la prière et la répéter. Et ces jours-là, il n'y a pas de kiddouch sur une coupe de vin au début du jour, mais il y a mention du jour dans la Birkat haMazon [conformément à Rav]. Les jours où il n'y a pas d'offrande supplémentaire [lundi, jeudi, jours de jeûne et maamadot] ont un statut différent.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְהַזְכִּיר רֹאשׁ חוֹדֶשׁ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן? אִם תִּימְצֵי לוֹמַר בַּחֲנוּכָּה דְּרַבָּנַן לָא צְרִיךְ, רֹאשׁ חוֹדֶשׁ דְּאוֹרָיְיתָא — צְרִיךְ. אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּלָא אֲסִיר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה — לָא מַדְכְּרִינַן. רַב אָמַר: מַזְכִּיר, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: אֵינוֹ מַזְכִּיר. אָמַר רַב זְרִיקָא: נְקוֹט דְּרַב בִּידָךְ, דְקָאֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא כְּווֹתֵיהּ. דְּתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: יָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קׇרְבַּן מוּסַף, כְּגוֹן רֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד — עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאוֹמֵר מֵעֵין הַמְאוֹרָע בָּעֲבוֹדָה. וְאִם לֹא אָמַר — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְאֵין בָּהֶן קְדוּשָּׁה עַל הַכּוֹס, וְיֵשׁ בָּהֶן הַזְכָּרָה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. יָמִים שֶׁאֵין בָּהֶן קׇרְבַּן מוּסַף, כְּגוֹן שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וְתַעֲנִיּוֹת וּמַעֲמָדוֹת.
Avant de conclure, la Guemara cherche à clarifier : lundi et jeudi, à quoi servent-ils ici [si aucune prière spéciale n'y est récitée] ? La Guemara explique : il s'agit certainement des lundi, jeudi et lundi qui sont des jours de jeûne [pour la pluie] et de maamadot. Ces jours-là, aux prières du soir, du matin et de l'après-midi, on récite dix-huit bénédictions et l'on dit un passage relatif à l'événement du jour [le jeûne] dans la bénédiction « qui écoute la prière » ; mais si on ne l'a pas mentionné, on ne le fait pas revenir au début. Et ces jours-là, il n'y a pas de kiddouch sur une coupe de vin, ni de mention du jour dans la Birkat haMazon.
שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? אֶלָּא שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי שֶׁל תַּעֲנִיּוֹת וּמַעֲמָדוֹת. עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְאוֹמֵר מֵעֵין הַמְאוֹרָע בְּ״שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה״, וְאִם לֹא אָמַר — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְאֵין בָּהֶן קְדוּשָּׁה עַל הַכּוֹס וְאֵין בָּהֶן הַזְכָּרָה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
Un autre dilemme fut posé : quelle est la règle quant à la mention de 'Hanoukka dans la prière supplémentaire (moussaf) du Chabbat pendant 'Hanoukka, ou du Roch 'Hodech de Tévet qui tombe pendant 'Hanoukka ? Les côtés du dilemme : dit-on que, puisque 'Hanoukka n'a pas de moussaf propre [et que le moussaf n'a aucun rapport avec 'Hanoukka], on ne le mentionne pas ? Ou est-ce l'essence du jour qui est astreinte à la mention de 'Hanoukka [auquel cas il n'y a pas de distinction entre les prières, et on le mentionne dans les quatre, y compris le moussaf du Chabbat et de Roch 'Hodech] ? Il y a divergence : Rav Houna et Rav Yéhouda disent tous deux : on ne le mentionne pas. Rav Na'hman et Rabbi Yo'hanan disent tous deux : on le mentionne.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְהַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְּמוּסָפִין? כֵּיוָן דְּלֵית בֵּיהּ מוּסָף בְּדִידֵיהּ לָא מַדְכְּרִינַן, אוֹ דִילְמָא יוֹם הוּא שֶׁחַיָּיב בְּאַרְבַּע תְּפִלּוֹת. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵינוֹ מַזְכִּיר. רַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מַזְכִּיר.
Abayé dit à Rav Yossef : cet avis de Rav Houna et Rav Yéhouda est celui de Rav, car Rav Guidel dit au nom de Rav : pour le Roch 'Hodech qui tombe un Chabbat, celui qui lit la haftara [le passage des Prophètes] le Chabbat n'a pas à mentionner Roch 'Hodech dans la bénédiction, car, si ce n'était pas Chabbat, il n'y aurait pas de lecture des Prophètes à Roch 'Hodech [la haftara étant sans rapport avec Roch 'Hodech, on ne le mentionne pas]. De même pour la mention de 'Hanoukka au moussaf de Roch 'Hodech : si ce n'était pas Roch 'Hodech, il ne réciterait pas de moussaf à 'Hanoukka ; donc, en récitant le moussaf, il n'a pas à mentionner 'Hanoukka.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָא דְּרַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה דְּרַב הוּא. דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא בְּשַׁבָּת אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאִילְמָלֵא שַׁבָּת אֵין נָבִיא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ
La Guemara rejette cette comparaison : est-ce comparable ? Là, la lecture des Prophètes ne fait pas du tout partie du service de Roch 'Hodech ; ici, il y a mention de 'Hanoukka aux prières du soir, du matin et de l'après-midi. C'est plutôt comparable à ceci : Rav A'hadvoï dit que Rav Mattana dit au nom de Rav : un jour de fête tombant un Chabbat, celui qui lit le passage des Prophètes à la prière de l'après-midi du Chabbat n'a pas à mentionner la fête, car, si ce n'était pas Chabbat, il n'y aurait pas de lecture des Prophètes à l'après-midi d'un jour de fête. De même pour 'Hanoukka : on ne le mentionne pas au moussaf.
מִי דָּמֵי?! הָתָם נָבִיא בִּדְרֹאשׁ חֹדֶשׁ לֵיכָּא כְּלָל, הָכָא אִיתֵיהּ בְּעַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה. אֶלָּא לְהָא דָּמְיָא: דְּאָמַר רַב אַחַדְבוּי אָמַר רַב מַתְנָה אָמַר רַב: יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא בְּמִנְחָה בְּשַׁבָּת אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁאִילְמָלֵא שַׁבָּת אֵין נָבִיא בְּמִנְחָה בְּיוֹם טוֹב.
Rachi
בברכת המזון - בתפלה פשיטא לן שהרי להלל ולהודאה נקבעו כדאמרינן לעיל:,לא מזכרינן - לא חייבו להזכיר:,אינו מזכיר - אינו צריך להזכיר:,מה תפלה בברכת הודאה - דהא כולה מילתא דחנוכה עיקרה להודאה נתקנה:,בהודאה - בברכת הארץ:
ואומר מעין המאורע בעבודה - לבקש רחמים על ישראל ועל ירושלים להשיב עבודה למקומה לעשות קרבנות היום:,שני וחמישי - משמע של כל שבתות השנה ומאי עבידתייהו לזוכרם ולחלקם משאר ימות השנה:,של תעניות - שהיו גוזרים תעניות על הגשמים שני וחמישי [ושני] במס' תענית (דף י.):
ושל מעמדות - כלומר לימים של מעמדות שהיו מתענין ארבעה תעניות בשבת שני ושלישי ורביעי וחמישי ומעין המאורע דידהו תפלת תענית:,ערבית - לילי כניסתן ואע"פ שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפלת תענית מאחר שנכנס היום והכי נמי אמר רב הונא במסכת תענית (דף יא:) יחיד שקבל עליו תענית אף על פי שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפלת תענית. ובתשו' הגאונים מצאתי ברייתא שנו רבותינו פעמים שאדם שרוי בתענית ואינו מתפלל ופעמים שאינו שרוי בתענית ומתפלל הא כיצד כאן בכניסתה כאן ביציאתה כלומר ערב תענית אע"פ שעתיד לאכול לאחר תפלה מתפלל תפלת תענית וליל מחרתו אף על פי שעודנו בתענית כשמתפלל תפלת ערבית אינו מתפלל תפלת תענית וסוף דברי הגאונים כתבו אבל אין אנו רגילים לומר ערבית ואפילו שחרית שמא יארע לו אונס חולי או בולמוס ויטעום כלום ונמצא שקרן בתפלתו:,אין מחזירין אותו - דלאו דאורייתא נינהו:,בברכת המזון - של ערבית בכניסתו וכ"ש ביציאתו שכבר עבר היום:
של חנוכה במוספין - בתפלת מוספין דשבת ור"ח שבתוך ימי חנוכה מהו להזכיר על הניסים בהודאה:,בד' תפילות - ערבית ושחרית ומוסף ומנחה וכיון שחובת תפלה זה היום אינה פחותה משאר תפלות של יום:
אין נביא בר"ח - הכא נמי הואיל אלמלא ר"ח אין מוספין בחנוכה לא בעי לאזכורי:
הכא איתיה (בשחרית וערבית) ומנחה - וכיון שהיום מחויב בארבע תפלות כזו כן זו:,המפטיר בנביא במנחה בשבת - מצאתי בתשובת הגאונים שהיו רגילים לקרות בנביא בשבתות במנחה עשרה פסוקים ובימי פרסיים גזרו גזרה שלא לעשות וכיון שנסתלקו נסתלקו:,אין נביא במנחה ביום טוב - ואף על גב דאיתיה שחרית הואיל ומנחה לאו משום יום טוב אתי לא מזכרינן:
Tossafot
תניא כוותיה דרב חסדא - וא"ת והא משמע חוץ משמן שריפה דאין מדליקין בשבת ולא ביו"ט והיינו דלא כרב חסדא דלדידי' מדליקין בשבת וי"ל דה"ק כל אלו שאמרו אין מדליקין בשבת מדליקין ביום טוב וכ"ש אותו שמדליקין בשבת מדליקין ביום טוב חוץ משמן שריפה שאף על פי שמדליקין בשבת אין מדליקין ביום טוב וכו':
איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון - תימה דהך מילתא הוה ליה לאסוקי לעיל גבי מילי דחנוכה: ,מהו להזכיר של חנוכה בבהמ"ז - בתפלה פשיטא ליה דמזכיר משום דתפלה בצבור הוא ואיכא פרסומי ניסא אבל בבהמ"ז שבבית ליכא פרסומי ניסא כולי האי:,מזכיר בהודאה - דעל הניסים הודאה היא ולא תפלה:,בבונה ירושלים - כמו בר"ח שאומר יעלה ויבא בבונה ירושלים ומשום דיעלה ויבא היא תפלה ותחנונים תקנוה בבונה ירושלים דהיא נמי תפלה ובי"ח תיקנוה בעבודה שהיא תפלה להשב ישראל לירושלים:
או דילמא כיון דלא אסור בעשיית מלאכה כו' - והא דאמר בפ"ג דמגילה (דף כב: ושם) כל שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית ציבור וט' באב קורין שלשה ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראש חודש וחולו של מועד קורין ד' היינו מנהג בעלמא שאין רגילין לעשות מלאכה:,דתני ר' אושעיא (כוותיה) כו' - מהכא לא הוי בעי למיפשט לעיל דאינו מזכיר חנוכה בברכת המזון דאיכא למידחי דדוקא נקט תעניות ומעמדות אבל חנוכה ופורים אף על פי שאין בהן קרבן מוסף צריך להזכיר משום פרסומי ניסא ואיפכא ליכא למיפשט דדילמא נקיט תעניות ומעמדות משום תפלת מוסף והוא הדין דחנוכה ומיהו אף בחנוכה ופורים אם לא אמר בתפלה אין מחזירין אותו כדתניא בהדיא בתוספתא דברכות (פרק ת"ה):,תעניות ומעמדות ערבית שחרית ומנחה כו' - מה שפי' הגאונים שאין אנו רגילין לאומרה ערבית ואפילו שחרית שמא יארע לו אונס חולי או בולמוס ונמצא שקרן בתפלתו ומה שש"צ מתפלל שחרית היינו לפי שא"א שלא יתענה אחד מהם וקשה לר"י אם כן היאך לוה אדם תעניתו ופורע הלא ימצא שקרן בתפלתו קודם תקנת הגאונים ולעיל בפ"ק (שבת דף יא.) דאמר. ליזוף מר וליפרע הלא כבר התפלל תפלת תענית:
אלא להא דמיא דאמר רב אחדבוי כו' - תימה תרתי מילתא דרב למה לי לאשמועינן יום טוב שחל להיות בשבת וכ"ש ראש חודש דליכא נביא כלל ותירץ ר"י דחדא מכלל חבירתה איתמר: ,שאלמלא שבת אין נביא במנחה - וקשה לר"י דתנן בפרק שלישי דמגילה (דך כא. ושם ע"ש) בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה ואין מפטירין בנביא ותירץ ר"ת דנביא דהכא היינו כתובים שהיו מפטירין בכתובים בשבת במנחה כדאמר בפרק כל כתבי (לקמן שבת דף קנ ז:) בנהרדעא פסקי סידרא בכתובים במנחתא דשבתא ובמגילה איירי בנביא ממש:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.