Guémara
La Guemara demande : quelle différence pratique découle de ce qu'a enseigné Rami bar Avin ? La Guemara explique : sa portée concerne l'achat et la vente — celui qui achète du goudron peut exiger de recevoir le sous-produit de la poix et nulle autre matière ; de même pour la cire et le miel.
לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִקָּח וּמִמְכָּר.
Les Sages ont enseigné dans la Tossefta : toutes ces matières avec lesquelles ils ont dit qu'on ne peut allumer la lampe le Chabbat, on peut néanmoins, a priori, en faire un feu [un bûcher] — tant pour se chauffer auprès de lui que pour profiter de sa lumière —, et on peut l'allumer aussi bien à même le sol que sur un fourneau. Ils n'ont interdit que d'en faire une mèche pour une lampe à huile.
תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, אֲבָל עוֹשִׂין מֵהֶן מְדוּרָה — בֵּין לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ בֵּין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ, בֵּין עַל גַּבֵּי קַרְקַע, בֵּין עַל גַּבֵּי כִּירָה. וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מֵהֶן פְּתִילָה לַנֵּר בִּלְבַד.
Et nous avons appris dans la Michna qu'on n'allume pas la lampe de Chabbat avec l'huile de kik. La Guemara demande : qu'est-ce que l'huile de kik ? Chmouel dit : j'ai interrogé tous les marins, et ils m'ont dit qu'il y a, dans les villes du littoral, un oiseau nommé kik [dont on tire l'huile de kik]. Rav Yits'hak, fils de Rav Yéhouda, dit : il s'agit de l'huile de coton. Réch Lakich dit : c'est l'huile faite de la graine d'une plante comme le ricin (kikayon) de Yona. Rabba bar bar 'Hana dit : j'ai vu l'espèce du kikayon de Yona ; elle ressemble au ricin et pousse dans les marais, on la place à l'entrée des boutiques pour l'ombre, on tire de l'huile de ses graines, et tous les malades de l'Occident [Erets Israël] se reposent sous ses branches.
וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְכוּ׳. מַאי שֶׁמֶן קִיק? אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁאֵילְתִּינְהוּ לְכֹל נָחוֹתֵי יַמָּא, וַאֲמַרוּ לִי: עוֹף אֶחָד יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְקִיק שְׁמוֹ. רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר: מִשְׁחָא דְּקָאזָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: קִיקָיוֹן דְּיוֹנָה. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חֲזִי לִי קִיקָיוֹן דְּיוֹנָה, וְלִצְלוּלִיבָא דָּמֵי וּמִדֻּפְשְׁקֵי רָבֵי, וְעַל פּוּם חַנְוָתָא מַדְלָן יָתֵיהּ, וּמִפַּרְצִידוֹהִי עָבְדִי מִשְׁחָא, וּבְעַנְפוֹהִי נָיְיחָן כׇּל בְּרִיחֵי דְמַעְרְבָא.
Rabba dit : ces mèches dont les Sages ont dit qu'on ne peut allumer avec elles le Chabbat, la raison en est que le feu vacille sur elles [il crépite sur la mèche et ne brûle pas bien]. Et ces huiles dont les Sages ont dit qu'on ne peut allumer avec elles le Chabbat, la raison en est qu'elles ne sont pas aspirées efficacement par la mèche.
אָמַר רַבָּה: פְּתִילוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהָאוּר מְסַכְסֶכֶת בָּהֶן. שְׁמָנִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁאֵין נִמְשָׁכִין אַחַר הַפְּתִילָה.
Abayé posa un dilemme à Rabba : ces huiles dont les Sages ont dit qu'on ne peut allumer avec elles le Chabbat, quelle est la règle ? Peut-on, a priori, y ajouter une quantité quelconque d'une huile avec laquelle il est permis d'allumer, et allumer avec ce mélange ? Les deux côtés du dilemme : décrétons-nous [un interdit] de peur qu'on n'en vienne à allumer ces huiles à l'état pur [sans les mélanger à des huiles permises] ? Ou bien non, cette éventualité n'est pas à craindre ? Rabba lui dit : on ne peut pas allumer ce mélange. Quelle en est la raison ? La raison est que la halakha est qu'on ne peut pas allumer (Aroukh).
בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: שְׁמָנִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, מַהוּ שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכָן שֶׁמֶן כׇּל שֶׁהוּא וְיַדְלִיק? מִי גָּזְרִינַן דִּילְמָא אָתֵי לְאַדְלוֹקֵי בְּעֵינַיְיהוּ, אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ: אֵין מַדְלִיקִין. מַאי טַעְמָא? לְפִי שֶׁאֵין מַדְלִיקִין.
Abayé objecta à l'avis de Rabba de ce qui fut enseigné dans la Tossefta : celui qui a enroulé une matière avec laquelle on peut allumer autour d'une matière avec laquelle on ne peut pas allumer ne peut pas allumer avec cette mèche composée. Rabban Chimon ben Gamliel dit : dans la maison ancestrale de mon père, on enroulait une mèche avec laquelle il est permis d'allumer autour d'une noix, et c'est ainsi qu'on allumait. En tout cas, cela enseigne que, selon Rabban Chimon ben Gamliel, on peut allumer — il appert donc qu'on est permis d'allumer avec une combinaison de mèches permises et interdites.
אֵיתִיבֵיהּ: כָּרַךְ דָּבָר שֶׁמַּדְלִיקִין בּוֹ עַל גַּבֵּי דָּבָר שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בּוֹ — אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: שֶׁל בֵּית אַבָּא הָיוּ כּוֹרְכִין פְּתִילָה עַל גַּבֵּי אֱגוֹז וּמַדְלִיקִין. קָתָנֵי מִיהַת מַדְלִיקִין!
Rabba lui dit : avant d'objecter à mon avis par la parole de Rabban Chimon ben Gamliel, appuie-le par celle du premier tana, qui dit qu'il est interdit d'allumer en ce cas. La Guemara répond : ce n'est pas difficile, car il est préférable de soulever la difficulté à partir de la parole de Rabban Gamliel sur la coutume de la maison de son père [il y a un principe selon lequel une preuve tirée d'un acte est forte : un précédent pratique pèse plus qu'une halakha théorique]. Néanmoins, la difficulté tirée de Rabban Chimon ben Gamliel demeure : ne parle-t-il pas d'un cas où il a combiné la mèche et la noix pour les allumer ensemble ? Si oui, on est permis de combiner l'interdit et le permis. La Guemara répond : non, il parle d'un cas où il les a combinés pour faire flotter la mèche sur l'huile à l'aide de la noix. La Guemara demande : s'il ne s'agit que de faire flotter la mèche, quelle est la raison pour laquelle le premier tana l'interdit ? La Guemara répond : toute la baraïta est l'opinion de Rabban Chimon ben Gamliel, et elle est incomplète, enseignant ceci : celui qui a enroulé une matière avec laquelle on peut allumer autour d'une matière avec laquelle on ne peut pas allumer ne peut pas allumer avec elle. En quel cas cela est-il dit ? Quand il combine les matières pour les allumer ensemble. Mais s'il n'utilise celle avec laquelle on ne peut pas allumer que pour faire flotter la mèche, c'est permis — comme nous avons appris que Rabban Chimon ben Gamliel dit : dans la maison ancestrale de mon père, on enroulait une mèche permise autour d'une noix, et c'est ainsi qu'on allumait.
אֲמַר לֵיהּ: אַדְּמוֹתְבַתְּ לֵיהּ מִדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, סַיְּיעֵיהּ מִדְּתַנָּא קַמָּא! הָא לָא קַשְׁיָא: ״מַעֲשֶׂה רַב״. מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא: מַאי לָאו, לְהַדְלִיק? לָא, לְהַקְפּוֹת. אִי לְהַקְפּוֹת, מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? כּוּלָּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: כָּרַךְ דָּבָר שֶׁמַּדְלִיקִין בּוֹ עַל גַּבֵּי דָּבָר שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בּוֹ — אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — לְהַדְלִיק, אֲבָל לְהַקְפּוֹת — מוּתָּר, שֶׁרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שֶׁל בֵּית אַבָּא הָיוּ כּוֹרְכִין פְּתִילָה עַל גַּבֵּי אֱגוֹז.
En tout cas, jusqu'ici la conclusion est qu'on ne peut allumer avec un mélange d'huiles permises et interdites. La Guemara demande : est-ce ainsi ? Rav Berouna n'a-t-il pas dit au nom de Rav : avec de la graisse fondue ou des entrailles de poisson dissoutes [devenues comme de l'huile], on peut y placer n'importe quelle quantité d'huile propre à l'allumage et allumer ? Il appert qu'on peut allumer avec un mélange d'huiles permises et interdites. Rabba répond : celles-ci [la graisse et les entrailles de poisson] sont aspirées par la mèche même à l'état naturel, et celles-là [les huiles interdites] ne le sont pas à l'état naturel. À l'origine, les Sages décrétèrent d'interdire la graisse fondue à cause de la graisse non fondue, et les entrailles de poisson dissoutes à cause des non dissoutes ; mais ils ne décrétèrent pas dans le cas où l'on y ajoute une quantité quelconque d'huile propre à l'allumage, et permirent d'allumer avec. La Guemara demande : qu'ils décrètent aussi d'interdire la graisse fondue et les entrailles dissoutes auxquelles il a ajouté de l'huile, à cause de celles auxquelles il n'a pas ajouté d'huile permise ! La Guemara écarte : cet interdit [de la graisse fondue et des entrailles dissoutes] est lui-même fondé sur un décret ; allons-nous nous lever et édicter un décret pour prévenir la violation d'un autre décret ? Les Sages n'édictent pas de décrets en de telles circonstances ; il n'y a donc pas lieu d'en interdire l'usage.
אִינִי?! וְהָאָמַר רַב בְּרוֹנָא אָמַר רַב: חֵלֶב מְהוּתָּךְ וְקִרְבֵי דָגִים שֶׁנִּמּוֹחוּ, אָדָם נוֹתֵן לְתוֹכָן שֶׁמֶן כׇּל שֶׁהוּא וּמַדְלִיק? הָנֵי מִימַּשְׁכִי בְּעֵינַיְיהוּ, וְהָנֵי לָא מִימַּשְׁכִי בְּעֵינַיְיהוּ. וּגְזַרוּ רַבָּנַן עַל חֵלֶב מְהוּתָּךְ מִשּׁוּם חֵלֶב שֶׁאֵינוֹ מְהוּתָּךְ, וְעַל קִרְבֵי דָגִים שֶׁנִּמּוֹחוּ מִשּׁוּם קִרְבֵי דָגִים שֶׁלֹּא נִמּוֹחוּ. וְלִיגְזוֹר נָמֵי חֵלֶב מְהוּתָּךְ וְקִרְבֵי דָגִים שֶׁנִּמּוֹחוּ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָן שֶׁמֶן מִשּׁוּם חֵלֶב מְהוּתָּךְ וְקִרְבֵי דָגִים שֶׁנִּמּוֹחוּ שֶׁלֹּא נָתַן לְתוֹכָן שֶׁמֶן! הִיא גּוּפָהּ, גְּזֵירָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִיגְזוֹר גְּזֵירָה לִגְזֵירָה?!
Rami bar 'Hama enseigna une baraïta : ces mèches et ces huiles dont les Sages ont dit qu'on ne peut allumer avec elles le Chabbat, on ne peut allumer avec elles au Temple non plus, car il est dit à propos de la Ménora du Temple : « et toi, tu ordonneras aux enfants d'Israël qu'ils t'apportent de l'huile d'olive pure, broyée, pour le luminaire, afin d'entretenir une lampe en permanence » (Chemot 27, 20). Rami bar 'Hama enseigna cette baraïta et en donna aussi l'explication : quelle est la preuve tirée du verset ? On peut l'interpréter de façon homilétique — l'exigence est d'allumer la Ménora de sorte que la flamme monte d'elle-même quand on l'allume, et non qu'elle monte au moyen d'autre chose [en ajustant la mèche après l'avoir allumée].
תָּנֵי רָמֵי בַּר חָמָא: פְּתִילוֹת וּשְׁמָנִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת — אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד״. הוּא תָּנֵי לַהּ, וְהוּא אָמַר לַהּ — כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵילֶיהָ, וְלֹא שֶׁתְּהֵא עוֹלָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר.
Nous avons appris dans une MISHNA : on défaisait les fils des pantalons usés des Cohanim et de leurs ceintures pour en faire des mèches, et avec ces mèches on allumait lors de la Sim'hat Beit haChoéva [la Réjouissance du Puisage de l'eau]. Or il y avait de la laine dans les ceintures des Cohanim [on dit qu'elles étaient faites, entre autres, de tekhélet, qui dans la Bible désigne de la laine teinte] ; il appert qu'on peut allumer avec un mélange comprenant une mèche impropre à l'allumage. La Guemara répond : la Sim'hat Beit haChoéva est différente, car lors de cette réjouissance on n'allumait pas la Ménora du Temple — on allumait des lanternes spéciales faites exprès, et l'on n'était pas rigoureux sur les mèches qu'on y plaçait.
תְּנַן: מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹּהֲנִים וּמֵהֶמְיָנֵיהֶם הָיוּ מַפְקִיעִין, וּמֵהֶן מַדְלִיקִין. שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שָׁאנֵי.
Viens et entends une question connexe de ce que Rabba bar Mattana enseigna : les vêtements sacerdotaux usés, on les défaisait en fils dont on faisait des mèches pour le Temple. Cela ne vise-t-il pas aussi des vêtements faits de matières mélangées [comme les ceintures des Cohanim, faites d'un mélange de laine et de lin] ? La Guemara répond : non, ces mèches étaient faites de vêtements de lin seul.
תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבָּה בַּר מַתְנָה: בִּגְדֵי כְהוּנָּה שֶׁבָּלוּ מַפְקִיעִין אוֹתָן, וּמֵהֶן הָיוּ עוֹשִׂין פְּתִילוֹת לַמִּקְדָּשׁ. מַאי לָאו, דְּכִלְאַיִם? לָא, דְּבוּץ.
Rav Houna dit : ces mèches et ces huiles dont les Sages ont dit qu'on ne peut allumer la lampe avec elles le Chabbat, on ne peut allumer avec elles à 'Hanoukka non plus, tant quand 'Hanoukka tombe le Chabbat que quand il tombe en semaine. Rava dit : quelle est la raison de Rav Houna ? Il tient que, si la lumière de 'Hanoukka s'éteint — bien qu'on l'ait allumée correctement —, on est tenu de s'en occuper et de la rallumer pour qu'elle brûle bien ; il faut donc s'assurer dès le départ que la mèche brûle bien. Et comme il est permis d'utiliser la lumière de la lampe de 'Hanoukka en semaine, pour l'empêcher de pécher par inadvertance le Chabbat, il doit s'assurer dès le départ que la mèche brûle bien, de peur qu'il n'en vienne à ajuster la flamme le Chabbat — or ces mèches et ces huiles ne brûlent pas bien du tout. Et Rav 'Hisda dit : ces mêmes huiles et mèches que les Sages ont interdites le Chabbat, on peut allumer avec elles à 'Hanoukka en semaine, mais non le Chabbat ; il tient que, si la lumière de 'Hanoukka s'éteint, [le folio se poursuit sur Shabbat 21b].
אָמַר רַב הוּנָא: פְּתִילוֹת וּשְׁמָנִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בַּחֲנוּכָּה, בֵּין בְּשַׁבָּת בֵּין בַּחוֹל. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב הוּנָא? — קָסָבַר: כָּבְתָה זָקוּק לָהּ, וּמוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: מַדְלִיקִין בָּהֶן בַּחוֹל, אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת. קָסָבַר: כָּבְתָה
Rachi
למקח וממכר - למאן דמתני למזבן שעוה ליתיב ליה פסולתא דדובשא:
אבל עושין מהן מדורה - היסק גדול שאחד מבעיר חבירו:,לנר - קרויז"ל:
בשמן קיק - שמן של עוף אחד נותנין בנר ודולק:,משחא דקאזא - שמן שעושין מגרעיני צמר גפן שקורין קוטו"ן:,קיקיון - כעין אותה של יונה:,לדידי חזי לי - מין קיקיון דיונה:,ומדפשקי רבי - בבצעי המים הוא גדל:,ועל פום חנוותא מדלן יתיה - על פום החנויות מדלין אותו לצל ולריח טוב:,מפרצידוהי - מגרעיניו:,נייחין - שוכבין:,בריחי - חולין:
מסכסכת - כמין סכין פגומה מסכסכת בבשר אנמילי"ד בלע"ז שאין אורו זקוף ונוח במקום אחד אלא נדעך וקופץ לישנא אחרינא מסכסכת בהן אינה נכנסת תוך הפתילה אלא סביב מבחוץ כמו סיכסכה אבניו ברואט"ש בלע"ז:,שאין נמשכין - ואתי להטות:
שמן כל שהוא - שמן הניתן בתוכו ממשיכו לאחר הפתילה:,לפי שאין מדליקין - בעינייהו וגזרינן הא אטו הא:
כרך דבר לעשות פתילה על גבי דבר שאין מדליקין בו - כגון פסול פתילות דמתני':,קתני מיהא - בדר"ש מדליקין ואע"ג דאגוז לא חזי לפתילה על ידי תערובות שפיר דמי:
מעשה רב - הואיל ומעיד שכך היו של בית אביו עושין הלכה היא:,מאי לאו להדליק - היו כורכים שתדליק הפתילה עם האגוז:,לא להקפות - לא היו מדליקין האגוז אלא סומך עליה הפתילה להציפה שלא תטבע בשמן ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא (מלכים ב ו׳:ו׳):
חלב מהותך - פונד"ר בלע"ז:,הני מימשכי בעינייהו - אחר הפתילה ובלא תערובות שמן נמי חזו אלא דגזור רבנן מהותך אטו אינו מהותך הלכך בעינייהו גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור ע"י תערובת אטו בעינייהו:
והוא אמר לה - מפרש מאי תלמודא והיכי משמע מהאי קרא:,ולא שתהא עולה כו' - ולא שתהא צריכה תיקון והטייה:
מבלאי מכנסי הכהנים - ממכנסי הכהנים הבלואים:,היו מפקיעין - קורעין ועושין פתילות בשמחת בית השואבה שהיא בעזרת נשים:,ומהמיניהם - של כלאים הם דכתיב ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן וקי"ל תכלת עמרא הוא ותני' לעיל לענין שבת הוסיפו עליהן של צמר לפסול וקתני מדליקין בהן במקדש:,שמחת בית השואבה שאני - דלא כתיב להעלות בה ולאו דאוריית' היא:
מאי לאו דכלאים - כגון אבנט:
כבתה - נר חנוכה:,זקוק לה - לתקנה הלכך צריך לכתחלה לעשות יפה דילמא פשע ולא מתקן לה:,ומותר להשתמש לאורה - הלכך בשבת אסור שמא יטה לצורך תשמיש:
Tossafot
למאי נ"מ למקח וממכר - פשיטא ליה להש"ס שהיו מכירין השעוה והעטרן כדאמרינן שעוה קירותא לכך קאמר למאי נ"מ למקח וממכר שאם נדר לתת לחבירו שעוה יתן לו פסולתא דדובשא ואין יכול לכופו לתקן לו וכן עיטרן אבל לעיל דקאמר מאי לכש שוכא דארזא לא קאמר למאי נ"מ לפי שלא היו מכירין בשם לכש ומפרש שהוא שוכא דארזא:
מפני שאין נמשכין כו' - שמעתי ממהר"א זצ"ל ששמע באם שיש רק נר א' כשר בבית ע"י זה יזכור ולא יטה שאר נרות שבחדר ושבמרתף ור"ש מקוצי אומר דבר שיכול לעשות בלא נר כגון להוציא יין מן החבית מותר להשתמש לאור כל נר [תוספות ישנים]:
חלב מהותך וקרבי דגים שנימוחו נותן לתוכן שמן כו' - קרבי דגים לאו היינו שמן דגים דשמן דגים שרי ליה מתני' בעיניה (לקמן שבת דף כד:):
שמחת בית השואבה שאני - תימה היכי שרי להדליק והא לאו צורך קרבן הוא ואמר בפ"ב דקידושין (דף נד. ושם) בגדי כהונה שבלו מועלין בהן ודוחק לומר לב ב"ד מתנה עליהן דמה צורך יש להן להתנות בשביל זה ונראה לר"י דהואיל ולכבוד הקרבן היו עושין דכתיב ושאבתם מים בששון (ישעיהו י״ב:ג׳) צורך קרבן חשוב ליה והא דאמר (סוכה פ"ה דף נג.) בוררת אשה חטין לאור בית השואבה לא שהיתה בוררת אלא שהיתה יכולה לברור ומיהו בירושלמי דייק מהכא דקול ומראה וריח אין בהן משום מעילה וקשה לר"י מאי פריך ממכנסי הכהנים הלא היה בהן פשתן דכתיב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר (שמות כ״ח:ח׳) וטוב לפתילה דהוי ככרך דבר שמדליקין בו ע"ג דבר שאין מדליקין בו ובשבת הוא דאסור שמא ידליק בעיניה אבל במקדש לא שייכא הך גזירה ונראה לר"י דכיון שאין מן הפשתן אלא רביע בטל בשאר מינים והוי כאילו אין בו פשתן כלל:
ומותר להשתמש לאורה - וא"ת מנא ליה לרבא דסבר רב הונא דמותר להשתמש לאורה דילמא הא דאמר אין מדליקין בשבת משום דסבר כבתה זקוק לה ואין יכול להדליק בשבת וי"ל דא"כ לא הוה צריך ליה למימר בין בחול בין בשבת כיון דחד טעמא הוא אלא ה"ל למימר אין מדליקין סתם מדקאמר בין בחול בין בשבת ש"מ שעוד יש טעם אחר בשבת שלא להדליק לבד מטעם חול והיינו שמא יטה וא"כ סבר דמותר להשתמש לאורה ומיהו רב דקאמר מדליקין בין בחול בין בשבת לא היה מצי למימר מדליק סתם דה"א דוקא בחול אבל בשבת אין מדליקין שמא יטה דבסתמא לא הייתי אומר ששום אדם יחמיר לאסור להשתמש לאורה וכן הלכתא דנר חנוכה אסור להשתמש לאורה כרב וכר' יוחנן ואביי נמי קיבלה ורב יוסף נמי משמע לקמן דס"ל הכי וכבתה אין זקוק לה דכולהו סבירא להו הכי ורב הונא יחיד הוא ולית הלכתא כוותיה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.