Traité Shabbat

157b

Étude de Shabbat 157b

Étude de la Guémara 157b

Guémara

[Et la michna décrivait une ruelle au plafond commun] sur laquelle reposait une cuve fendue (guiguit sedouka). Si le plafond avait été intact, il aurait eu le statut légal d'une tente (ohel) recouvrant un cadavre, rendant impur tout ce qui se trouve dans la ruelle, et, par les fenêtres, tout ce qui se trouve dans les maisons. Mais comme le plafond était fendu et que le cadavre se trouvait directement sous l'ouverture, si cette ouverture mesurait un tefa'h (un palme) ou davantage, ni la ruelle ni les maisons ne devenaient impures : seule la zone située directement au-dessus du cadavre, par l'ouverture, est impure. Et c'est la raison pour laquelle ils bouchent (pakkou) la fenêtre de la maison avec un vase de terre (tafia'h), afin que l'impureté n'entre pas dans les maisons, et qu'ils attachent (kacherou) un tesson de terre (mekida) au moyen d'un jonc (guemi) introduit dans l'ouverture du plafond, afin de vérifier s'il y a là, dans l'ouverture du plafond, la mesure d'un tefa'h ou non.

וְגִיגִית סְדוּקָה מוּנַּחַת עַל גַּבָּן. וּפָקְקוּ אֶת הַמָּאוֹר בַּטָּפִיחַ, וְקָשְׁרוּ אֶת הַמְּקִידָּה בְּגֶמִי לֵידַע אִם יֵשׁ שָׁם בְּגִיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח אִם לָאו.

La michna conclut : Et de leurs paroles et de leurs actes nous avons appris que l'on peut, le Chabbat, boucher (pokkin) une fenêtre, mesurer (moddin) et nouer (kochrin). La Guemara rapporte : 'Oulla se trouva un jour à la maison de l'Exilarque (Rech Galouta). Il vit Rabba bar Rav Houna assis dans une cuve d'eau (avvana) et en train de la mesurer. Il lui dit : Admettons que les Sages aient permis, le Chabbat, une mesure accomplie pour une mitsva ; mais une mesure comme celle-ci, qui n'est pas pour une mitsva, l'ont-ils permise ? Rabba bar Rav Houna lui répondit : Je m'occupe seulement sans intention (mit'assek be'alma) — je ne cherche nullement à mesurer ; ce n'est donc pas interdit.

וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ שֶׁפּוֹקְקִין וּמוֹדְדִין וְקוֹשְׁרִין בְּשַׁבָּת. עוּלָּא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא. חַזְיֵיהּ לְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּיָתֵיב בְּאַוּוֹנָא דְמַיָּא וְקָא מָשַׁח לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אֵימַר דְּאָמְרִי רַבָּנַן מְדִידָה דְמִצְוָה, דְּלָאו מִצְוָה מִי אֲמוּר? אֲמַר לֵיהּ: מִתְעַסֵּק בְּעָלְמָא אֲנָא.

Hadran alakh « Mi chèhe'hechikh », et achevé est le traité Chabbat (Hadran alakh « Mi chèhe'hechikh » vesalika la massékhèt Chabbat).

הדרן עלך מי שהחשיך וסליקא לה מסכת שבת

Rachi

וגיגית סדוקה מונחת על גביו - והמת מוטל בהילקטי תחת הגיגית [כנגד] הסדק ולפני מות המת פקקו בשבת המאור בטפיח שמא אין בסדק הגיגית פותח טפח ונמצא המת מוטל באהל שאין לו מקום לצאת דרך מעלה וחור שבין שני בתים מכניס את הטומאה לצד שני במלא אגרוף לפיכך סתמוהו בכלי חרס וגבו כנגד ההילקט וכלי חרס אינו מטמא מגבו וחוצץ:,וקשרו מקידה - שהיא רחבה טפח:,בגמי לידע - אם תכנס בסדק הגיגית ובמסכת אהלות (פ"י) שנינו (דאין) חילוק בארובה שבתוך הבית וטומאה מקצתה כנגד ארובה ומקצתה בתוך הבית בין יש בארובה פותח טפח לאין בארובה פותח טפח ואני לא יכולתי להבין בו ולהכי נקט גמי שראוי למאכל בהמה ולא מיבטל ליה להיות קשר של קיימא דמנתק כשיבש:

באוונא - בגיגית מלאה מים:,מתעסק - שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא:

Tossafot

באוונא דמיא - אמבטי של מים וכך פירש בערוך:,מדידה דמצוה דלאו דמצוה מי אמור כו' - בפקיקה לא בעינן של מצוה כדפירש' לעיל בשילהי כל הכלים (שבת דף קכו:) אלא דווקא במדידה בעינן של מצוה:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Shabbat 157b

100%

שבת קנ״ז במַסֶּכֶת שַׁבָּת