Est-ce parce que Tsédek [Jupiter] est situé à l'occident que tu ne peux avoir d'enfants ? Je le ferai revenir et l'établirai à l'orient. Et c'est là le sens de ce qui est écrit au sujet d'Avraham : « Qui a suscité de l'orient celui que la justice [tsédek] appelle à sa suite [leraglo] ? Il livre des nations devant lui et le fait dominer sur des rois ; son épée les rend [pareils] à la poussière, son arc à du chaume emporté » (Yéchayahou 41, 2). Le Saint béni soit-Il établit Tsédek [Jupiter] à l'orient en faveur [leraglo] d'Avraham.
דְּקָאֵי צֶדֶק בְּמַעֲרָב — מְהַדַּרְנָא וּמוֹקֵימְנָא לֵיהּ בְּמִזְרָח. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״.
Et de ce qui advint à Chmouel aussi, on peut conclure qu'il n'y a pas de constellation [mazal] pour Israël. La Guemara rapporte que Chmouel et le sage non-juif Ablet étaient assis, et ils virent ces gens qui se rendaient à l'étang [agma]. Ablet dit à Chmouel : « Cet homme s'en va et ne reviendra pas, car un serpent le mordra et il mourra. » Chmouel lui dit : « S'il est de Bné Israël, il s'en ira et reviendra. » Tandis qu'ils étaient encore assis, [l'homme dont ils parlaient] s'en alla puis revint.
וּמִדִּשְׁמוּאֵל נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דִּשְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט הֲווֹ יָתְבִי, וַהֲווֹ קָאָזְלִי הָנָךְ אִינָשֵׁי לְאַגְמָא. אֲמַר לֵיהּ אַבְלֵט לִשְׁמוּאֵל: הַאי גַּבְרָא אָזֵיל וְלָא אָתֵי, טָרֵיק לֵיהּ חִיוְיָא וּמָיֵית. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: אִי בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא, אָזֵיל וְאָתֵי. אַדְּיָתְבִי אֲזַל וַאֲתָא.
Ablet se leva, jeta à terre le fardeau de [cet homme], et il y trouva un serpent coupé et tombé en deux morceaux. Chmouel lui dit : « Qu'as-tu fait [pour mériter d'être sauvé de la mort] ? » L'homme lui dit : « Chaque jour, nous mettons tous notre pain ensemble [dans un même panier] et nous mangeons [en commun]. Aujourd'hui, il y avait parmi nous l'un qui n'avait pas de pain, et au moment de ramasser [le pain], il avait honte [de n'avoir rien à donner]. Je dis aux autres : c'est moi qui me lèverai et ramasserai [le pain]. Quand je suis arrivé auprès de lui, je me suis fait passer pour quelqu'un qui prenait de lui [du pain], afin qu'il n'ait pas honte. » [Chmouel] lui dit : « Tu as accompli une mitsva. » Chmouel sortit et enseigna : « Et la tsédaka délivre de la mort » (Michlé 10, 2) — non pas seulement d'une mort étrange [inhabituelle], mais de la mort elle-même.
קָם אַבְלֵט שַׁדְיֵהּ לְטוּנֵיהּ, אַשְׁכַּח בֵּיהּ חִיוְיָא דִּפְסִיק וּשְׁדֵי בְּתַרְתֵּי גוּבֵּי. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: מַאי עֲבַדְתְּ? אֲמַר לֵיהּ: כׇּל יוֹמָא הֲוָה מַרְמִינַן רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְאָכְלִינַן. הָאִידָּנָא הֲוָה אִיכָּא חַד מִינַּן דְּלָא הֲוָה לֵיהּ רִיפְתָּא, הֲוָה קָא מִיכְּסַף. אָמֵינָא לְהוּ: אֲנָא קָאֵימְנָא וּמַרְמֵינָא. כִּי מְטַאי לְגַבֵּיהּ, שַׁוַּאי נַפְשַׁאי כְּמַאן דִּשְׁקִילִי מִינֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכְּסִיף. אֲמַר לֵיהּ: מִצְוָה עֲבַדְתְּ. נְפַק שְׁמוּאֵל וּדְרַשׁ: ״וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת״, וְלֹא מִמִּיתָה מְשׁוּנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ.
Et de ce qui advint à Rabbi Akiva aussi, on peut déduire qu'il n'y a pas de constellation [mazal] pour Israël. Car Rabbi Akiva avait une fille, et les astrologues chaldéens [kaldaé] lui dirent que le jour même où elle entrerait sous le dais nuptial [bé gnana], un serpent la mordrait et elle mourrait. Il en était très inquiet. Ce jour-là [le jour de ses noces], elle prit l'épingle [makhbanta] de ses cheveux et la planta dans [un trou dans] le mur, et il advint qu'elle pénétra droit dans l'œil du serpent. Au matin, lorsqu'elle la retira, le serpent fut entraîné et sortit avec [l'épingle].
וּמִדְּרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דְּרַבִּי עֲקִיבָא הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא, אָמְרִי לֵיהּ כַּלְדָּאֵי: הָהוּא יוֹמָא דְּעָיְילָה לְבֵי גְנָנָא, טָרֵיק לַהּ חִיוְיָא, וּמִיתָא. הֲוָה דָּאֵיג אַמִּילְּתָא טוּבָא. הָהוּא יוֹמָא שְׁקַלְתַּהּ לְמַכְבַּנְתָּא, דַּצְתַּהּ בְּגוּדָא, אִיתְרְמִי אִיתִּיב בְּעֵינֵיהּ דְּחִיוְיָא. לְצַפְרָא כִּי קָא שָׁקְלָה לַהּ, הֲוָה קָא סָרֵיךְ וְאָתֵי חִיוְיָא בָּתְרַהּ.
Son père [Rabbi Akiva] lui dit : « Qu'as-tu fait [pour mériter d'être sauvée] ? » Elle lui dit : « Le soir, un pauvre est venu et a frappé à la porte, mais tout le monde était occupé par le festin et personne ne l'a entendu. Je me suis levée, j'ai pris la part [rista] que tu m'avais donnée, et je la lui ai donnée. » [Rabbi Akiva] lui dit : « Tu as accompli une mitsva. » Rabbi Akiva sortit et enseigna : « Et la tsédaka délivre de la mort » (Michlé 10, 2) — non pas seulement d'une mort étrange [inhabituelle], mais de la mort elle-même.
אֲמַר לַהּ אֲבוּהּ: מַאי עֲבַדְתְּ? אֲמַרָה לֵיהּ בְּפַנְיָא אֲתָא עַנְיָא, קְרָא אַבָּבָא וַהֲווֹ טְרִידִי כּוּלֵּי עָלְמָא בִּסְעוּדְתָּא, וְלֵיכָּא דְּשָׁמְעֵיהּ. קָאֵימְנָא, שְׁקַלְתֵּיהּ לְרִיסְתָּנַאי דִּיהַבְתְּ לִי, יַהְבִתֵּיהּ נִיהֲלֵיהּ. אֲמַר לַהּ: מִצְוָה עֲבַדְתְּ. נְפַק רַבִּי עֲקִיבָא וּדְרַשׁ: ״וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת״, וְלֹא מִמִּיתָה מְשׁוּנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ.
Et de ce qui advint à Rav Na'hman bar Yits'hak aussi, on peut déduire qu'il n'y a pas de constellation [mazal] pour Israël. Car les astrologues chaldéens [kaldaé] dirent à la mère de Rav Na'hman bar Yits'hak : « Ton fils sera un voleur. » Elle ne le laissait pas découvrir sa tête. Elle lui disait : « Couvre ta tête, afin que la crainte du Ciel soit sur toi, et implore la miséricorde [divine]. » Il ne savait pas pourquoi elle lui disait cela. Un jour, il était assis à étudier sous un palmier [qui ne lui appartenait pas], et le manteau tomba de dessus sa tête. Il leva les yeux, vit le palmier, son penchant [yétser] le domina, il grimpa et détacha une grappe [de dattes] avec ses dents.
וּמִדְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דְּאִימֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמְרִי לַהּ כַּלְדָּאֵי: בְּרִיךְ גַּנָּבָא הָוֵה. לָא שְׁבַקְתֵּיהּ גַּלּוֹיֵי רֵישֵׁיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: כַּסִּי רֵישָׁיךָ, כִּי הֵיכִי דְּתִיהְוֵי עֲלָךְ אֵימְתָא דִשְׁמַיָּא, וּבְעִי רַחֲמֵי. לָא הֲוָה יָדַע אַמַּאי קָאָמְרָה לֵיהּ. יוֹמָא חַד יָתֵיב קָא גָרֵיס תּוּתֵי דִיקְלָא, נְפַל גְּלִימָא מֵעִילָּוֵי רֵישֵׁיהּ, דְּלִי עֵינֵיהּ חֲזָא לְדִיקְלָא, אַלְּמֵיהּ יִצְרֵיהּ, סְלֵיק, פַּסְקֵיהּ לְקִיבּוּרָא בְּשִׁינֵּיהּ.
Mishna 1
MICHNA. On peut découper les courges [dilouïn] devant l'animal [le Chabbat, à condition qu'elles aient été cueillies avant le Chabbat], et de même [on peut découper] la bête morte [névéla] devant les chiens. Rabbi Yehouda dit : si elle n'était pas déjà une bête morte [c'est-à-dire si elle n'était pas morte] depuis la veille du Chabbat, il est interdit [de la découper ou même de la déplacer], parce qu'elle ne fait pas partie de ce qui est préparé [moukhan].
מַתְנִי׳ מְחַתְּכִין אֶת הַדִּלּוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לֹא הָיְתָה נְבֵלָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲסוּרָה — לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן.(משנה)
Guémara
GUEMARA. Il fut énoncé une [controverse entre les amoraïm au sujet de l'interdit de mouktsé le Chabbat]. (Ayin, réch, lamed, chin, 'het, zayin : signe mnémotechnique [pour les noms des amoraïm qui énoncent les halakhot suivantes].) Oulla dit : la halakha est conforme à Rabbi Yehouda [qui tient qu'il y a un interdit de mouktsé le Chabbat]. (Et Chmouel dit : la halakha est conforme à Rabbi Chimon.)
גְּמָ׳ אִיתְּמַר: (עָרֵל שַׁחַז סִימָן.) אָמַר עוּלָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה (וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן).
Et Rav aussi tient que la halakha est conforme à Rabbi Yehouda. D'où sait-on que telle est l'opinion de Rav ? De ce qui fut enseigné au sujet des nattes [kirké] des bateaux [zouzé] : Rav interdit de les déplacer [le Chabbat, par crainte de l'interdit de mouktsé], et Chmouel permit de les déplacer. Et Lévi aussi tient que la halakha est conforme à Rabbi Yehouda, comme on le voit de sa pratique : lorsqu'on apportait devant Lévi, un jour de fête [yom tov], une bête au sujet de laquelle il y avait un doute qu'elle soit une bête atteinte d'un mal qui la fera mourir [tréfa], il ne l'examinait que lorsqu'il était assis près d'un tas d'ordures [akiklita]. Car il disait : peut-être ne sera-t-elle pas déclarée casher, et alors elle ne conviendrait même pas aux chiens [et il serait interdit de déplacer la carcasse].
וְאַף רַב סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. מִדִּכְרָכֵי דְזוּזֵי, דְּרַב אָסַר וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי. וְאַף לֵוִי סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. כִּי הָא דְּלֵוִי כִּי הֲווֹ מַיְיתִי טְרֵיפְתָּא לְקַמֵּיהּ בְּיוֹמָא טָבָא, לָא הֲוָה חָזֵי לַהּ אֶלָּא כִּי יָתֵיב אַקִּיקְלִיתָא. דַּאֲמַר: דִּילְמָא לָא מִתַּכְשְׁרָא, וַאֲפִילּוּ לִכְלָבִים לָא חַזְיָא.
Et Chmouel dit : la halakha est conforme à Rabbi Chimon [qui tient que l'interdit de mouktsé ne s'applique pas le Chabbat]. Et Ze'eiri aussi tient que la halakha est conforme à Rabbi Chimon, comme nous l'avons appris dans une michna : au sujet d'une bête qui est morte [le Chabbat], on ne la déplace pas de sa place [le Chabbat]. Et Ze'eiri expliqua : cet interdit ne s'applique qu'à une bête consacrée [béhémat kodachim, car les biens consacrés ne peuvent être donnés aux chiens par respect pour leur sainteté ; elle est donc mouktsé]. Mais s'agissant d'une bête profane ['houlin], il est tout à fait permis [de la déplacer]. Et Rabbi Yo'hanan aussi dit que la halakha est conforme à Rabbi Chimon. La Guemara demande : et Rabbi Yo'hanan a-t-il vraiment dit cela ? Mais Rabbi Yo'hanan n'a-t-il pas dit : la halakha est conforme à une michna anonyme [stam michna], et nous avons appris dans une michna :
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאַף זְעֵירִי סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּתְנַן: בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה — לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ, וְתַרְגְּמַהּ זְעֵירִי: בְּבֶהֱמַת קׇדָשִׁים. אֲבָל בְּחוּלִּין — שַׁפִּיר דָּמֵי. וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן:
Rachi
דקאי צדק - שהוא מזל שלך:,במערב - שהוא מקום מצונן ואין ראוי להוליד כך מצאתי בהש"ס רבינו הלוי:,במזרחו - שהוא מקום חום:,צדק - הקב"ה קראו להביאו למזרח:,לרגלו - בשבילו:
אבלט - שם חכם נכרי היה וחוזה בכוכבים:,אזיל ואתי - דאין מזל לישראל ויועיל לו תפלה:
בתרתי גובי - בשתי חתיכות שקצצו עם הקנים בלא יודע:,מרמינן בהדדי - מטילין פת [לסל] לכל החבורה כאחד ואוכלין יחד והאחד גובה מכולן:,אנא קאימנא ומרמינא - אגבה ואשים בסל:,שוואי נפשאי כמאן דשקלי מיניה - עשיתי עצמי כגובה ממנו ונתתי משלי חלקו:,לא ממיתה משונה - ומיהו מיתה הגונה ימות אלא ממיתה עצמה מצלת ונותנת חיים:
כלדאי - חוזים בכוכבים:,דצתא - תחבתה:,למכבנתא - [אישפינגלי"ז בלע"ז] נושקא של זהב שיש כמו טס בראשה:
ריסתנאי - אמנשטריישו"ן:
ובעי רחמי - בקש רחמים שלא ישלוט בך יצר הרע:, קיבורא - אשכול תמרים והדקל לא שלו היה:
מתני' את הדלועין - התלושין ומיהו סתמן לאו למאכל בהמה קיימי אלא לאדם:,ואת הנבלה - שנתנבלה היום ובין השמשות היתה עומדת לאדם ואפ"ה מחתכין:
גמ' כר"ש - דלית ליה מוקצה:
מדכרכי דזוזי - מחצלות העשויות לספינות לכסות פרקמטיא שבתוכן. זוזי ספינות בלשון ארמי כך מצאתי בתשובת הגאונים:,כי הוו מייתי טריפתא לקמיה - בהמה שנולד בה ספק טרפות וצריכה להוראת חכם:,אקלקילתא - על האשפה שאם יראנה טריפה יניחה שם:,ואפילו לכלבים לא חזיא - דנשחטה היום ולא יוכלו לטלטל כרבי יהודה:
תרגמא זעירי - במסכת ביצה בבהמת קדשים דאסורה בהנאה ולא חזיא לכלבים הא דחולין שפיר דמי להאכילה לכלבים:
Tossafot
כלדאי - בכולה סוגיא משמע דהיינו חוזים בכוכבים ולא כמו שפירש"י בערבי פסחים (דף קיג:) מניין שאין שואלין בכלדאים שנאמר תמים תהיה וגו' ופירש דהיינו אוב ועוד קשה דבהדיא כתיב אל תפנו וגו' ובספרי דרש מנין שאין שואלין בגורלות שנאמר תמים תהיה וגורל וחוזה בכוכבים חדא מילתא היא:
רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מע"ש כו' - תימה היכי מוכח בפסחים פרק מקום שנהגו בסופו (דף נו: ושם) ובפ"ק דביצה (דף ו: ושם) מהך מתניתין דמוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים לעולם מוכן לאדם הוי מוכן לכלבים והכא היינו טעמא דאסירא לכלבים משום דהואי מוקצה מחמת איסור שלא היתה ראויה חיה (לא) לאדם (ולא לכלבים) ותירץ ר"י דיש דברים ראויים ליתן לפני הכלבים חיים כגון עופות וכיוצא בהן הלכך אי לאו דמוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים הוה שריא ליתן לכלבים וה"ר יצחק בן הר"ר מאיר גריס במתני' אם לא היתה נבלה מעיו"ט אסורה השתא אתי שפיר בפשיטות דמוכן שפיר לאדם ואינו מוקצה מחמת איסור ולא נהירא לי דבריש ביצה (דף ב.) דייק מינה דגבי שבת סתם לה תנא כר"ש אלמא גבי שבת מיתניא וה"ר פורת מפרש דממשנה יתירה דייק דה"ל למתני אם לא היתה נבלה מע"ש אסורה ותו לא דמאי צ"ל לפי שאינה מן המוכן אלא להכי תני לה דאפילו הוי מוכן לאדם לגמרי שלא היה מוקצה מחמת איסור לא הוי מוכן לכלבים. מ"ר:
ושמואל אמר הלכה כר"ש - תימה לר"י תרתי דשמואל למה לי דתיפוק ליה מההיא דכרכי דזוזי ועז לחלבה ורחל לגיזתה דשילהי פ"ק (דף יט: ושם) ותירץ ר"י דמוקצה דהתם קיל ממוקצה דהכא:
תרגמא זעירי בבהמת קדשים - תימה לר"י היכי מוכח מהכא דס"ל כר"ש ע"כ איצטריך לאוקמה בבהמת קדשים כדמוכח פרק אין צדין (ביצה דף כז:) משום דמתני' נמי דיקא דקתני עלה ולא החלה שנטמאת מה חלה דקדשים אף בהמה דקדשים ומכח האי דיוקא פריך התם למר בר אמימר דאמר מודה היה ר"ש בבעלי חיים שמתו שאסורין ודחיק ר"י לתרץ דהכי קים ליה להש"ס שלא פירש זעירי כן אלא משום דבעי לאוקמה כר"ש. מ"ר: ,והא א"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן אין מבקעין כו' - תימה לר"י היכי מוכח מהכא דלא ס"ל כר"ש דההיא ודאי כרבי יהודה דשמא אית ליה לרבי יוחנן מיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא וקורה שנשברה אפילו לר"ש איתקצאי בין השמשות קודם שבירתה דהואי מוקצה מחמת חסרון כיס דמודה ביה ר"ש אבל במתניתין לא איתקצאי בין השמשות דלית ליה ההיא מוקצה מה שהיא עומדת לאדם והיה רוצה רבי לתרץ דאי אית ליה לר' יוחנן מיגו דאיתקצאי היה אוסר ודאי לטלטל בהמה שנתנבלה בשבת שהרי נהי שהיתה ראויה לכלבים בלא שחיטה כדפירשית לעיל מיהו לטלטל היתה אסורה דכולי עלמא מודו דבעלי חיים הם מוקצים הוה לן למימר מיגו דאיתקצאי ודנתי לפני רבי כיון שהיא ראויה לכלבים משום שהיא מוקצה לטלטל אין לנו לאוסרה לטלטל נבלה בשבת מידי דהוה אפירות הנושרין דתלינן טעמא בריש ביצה (דף ג.) שמא יעלה ויתלוש ומשום מוקצה לא אסירי לטלטל כיון דחזו לעורבים בעודן מחוברין אע"פ שבעת חבורן היו אסורין לטלטל ותירץ רבי דמסתמא מתניתין בכל ענין איירי בין אותן שראויין לכלבים בעודן חיים בין שאינן ראויין לכלבים דבכולהו שרי ר"ש ואכולהו קאי רבי יוחנן דאמר הלכה כרבי שמעון דמתניתין ולא למחצה אלמא לית ליה מיגו דאיתקצאי. מ"ר:,והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה - בריש ביצה (דף ב.) אמרינן גבי שבת דסתם לן תנא כר"ש משמע דחשיב לסתמא דמתני' סתמא. אמר רבי לאו משום סתמא קאמר דודאי לא חשיב כסתמא כיון דבמתניתין נמי פליג רבי יהודה וסתמא לאו דוקא אלא חשיב כרבים. מ"ר:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.