Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.
Guémara
Shabbat 152a
100%
שבת קנ״ב אמסכת שבתשבת קנ״ב א
גמראושל בית הכסא — רעות. של סם ושל שחוק ושל פירות — יפות.״ביום שיזועו שומרי הבית והתעותו וגו׳״. ״ביום שיזועו שומרי הבית״ — אלו הכסלים והצלעות. ״והתעותו אנשי החיל״ — אלו שוקים. ״ובטלו הטוחנות״ — אלו שינים. ״וחשכו הרואות בארובות״ — אלו עינים.אמר ליה קיסר לרבי יהושע בן חנניה: מאי טעמא לא אתית לבי אבידן? אמר ליה: טור תלג סחרנוהי גלידין. כלבוהי לא נבחין. טחנוהי לא טחנין. בי רב אמרי: אדלא אבידנא, בחישנא.תניא, רבי יוסי בר קיסמא אומר: טבא תרי מתלת. ווי לה לחדא דאזלא ולא אתיא. מאי היא? אמר רב חסדא: ינקותא. כי אתא רב דימי אמר: ינקותא — כלילא דוורדא, סבותא — כלילא דחילפא. תנא משמיה דרבי מאיר: דוק בככי ותשכח בניגרי, שנאמר: ״ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו״. אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, שרי שקיך ועייל לחמך. עד ארבעין שנין — מיכלא מעלי, מכאן ואילך — משתיא מעלי.אמר ליה ההוא גוזאה לרבי יהושע בן קרחה: מהכא לקרחינא כמה הוי? אמר ליה: כמהכא לגוזניא. אמר ליה: ברחא קרחא בארבעה. אמר ליה: עיקרא שליפא בתמניא.חזייה דלא סיים מסאניה, אמר ליה: דעל סוס — מלך, דעל חמור — בן חורין, ודמנעלי בריגלוהי — בר איניש. דלא הא ולא הא — דחפיר וקביר טב מיניה. אמר ליה: גוזא גוזא, תלת אמרת לי, תלת שמעת: הדרת פנים — זקן, שמחת לב — אשה, ״נחלת ה׳ — בנים״. ברוך המקום שמנעך מכולם. אמר ליה: קרחא מצוי?! אמר ליה: עיקרא שליפא תוכחה!אמר ליה רבי לרבי שמעון בן חלפתא: מפני מה לא הקבלנו פניך ברגל, כדרך שהקבילו אבותי לאבותיך? אמר ליה: סלעים נעשו גבוהים, קרובים נעשו רחוקים, משתים נעשו שלש, משים שלום בבית בטל.״וסגרו דלתים בשוק וגו׳״ — אלו נקביו של אדם. ״בשפל קול הטחנה״ — בשביל קורקבן שאינו טוחן. ״ויקום לקול הצפור״ — שאפילו צפור מנערתו משנתו. ״וישחו כל בנות השיר״ — שאפילו קול שרים ושרות דומות עליו כשיחה.ואף ברזילי הגלעדי אמר לדוד: ״בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע״ — מכאן שדעתן של זקנים משתנות. ״אם יטעם עבדך את אשר אוכל ואת אשר אשתה״ — מכאן ששפתותיהן של זקנים מתרפטות. ״אם אשמע עוד בקול שרים ושרות״ — מכאן שאזניהם של זקנים מתכבדות.אמר רב: ברזילי הגלעדי שקרא הוה. דההיא אמתא דהואי בי רבי בת תשעין ותרתין שנין, והות טעמא קידרא. רבא אמר: ברזילי הגלעדי שטוף בזמה הוה, וכל השטוף בזמה — זקנה קופצת עליו. תניא, רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר: תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין — חכמה נתוספת בהם, שנאמר: ״בישישים חכמה ואורך ימים תבונה״. ועמי הארץ כל זמן שמזקינין — טפשות נתוספת בהן, שנאמר: ״מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח״.״גם מגבוה ייראו״ — שאפילו גבשושית קטנה דומה עליו כהרי הרים. ״וחתחתים בדרך״ — בשעה שמהלך בדרך נעשו לו תוהים. ״וינאץ השקד״ — זו קליבוסת. ״ויסתבל החגב״ — אלו עגבות. ״ותפר האביונה״ — זו חמדה.רב כהנא הוה פסיק סידרא קמיה דרב. כי מטא להאי קרא, נגיד ואתנח. אמר, שמע מינה בטל ליה חמדיה דרב. אמר רב כהנא, מאי דכתיב: ״כי הוא אמר ויהי״ — זו אשה. ״הוא צוה ויעמוד״ — אלו בנים. תנא: אשה חמת מלא צואה, ופיה מלא דם — והכל רצין אחריה.״כי הולך האדם אל בית עולמו״, אמר רבי יצחק: מלמד שכל צדיק וצדיק נותנין לו מדור לפי כבודו. משל למלך שנכנס הוא ועבדיו לעיר, כשהן נכנסין — כולן בשער אחד נכנסין, כשהן לנין — כל אחד ואחד נותנין לו מדור לפי כבודו.ואמר רבי יצחק, מאי דכתיב: ״כי הילדות והשחרות הבל״ — דברים שאדם עושה בילדותו משחירים פניו לעת זקנתו.ואמר רבי יצחק: קשה רימה למת כמחט בבשר החי, שנאמר: ״אך בשרו עליו יכאב״. אמר רב חסדא: נפשו של אדם מתאבלת עליו כל שבעה, שנאמר: ״ונפשו עליו תאבל״, וכתיב: ״ויעש לאביו אבל שבעת ימים״.אמר רב יהודה: מת שאין לו מנחמין — הולכין עשרה בני אדם ויושבין במקומו. ההוא דשכיב בשבבותיה דרב יהודה, לא היו לו מנחמין,