Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.
Mishna 1
Guémara
Shabbat 140a
100%
שבת ק״מ אמסכת שבתשבת ק״מ א
משנהלפי שאין עושין אותה אלא לגוון.איתמר. חרדל שלשו מערב שבת, למחר, אמר רב: ממחו בכלי אבל לא ביד.אמר ליה שמואל: (ביד?!) אטו כל יומא ביד ממחו ליה?! מאכל חמורים הוא! אלא אמר שמואל: ממחו ביד ואינו ממחו בכלי.אתמר. רבי אלעזר אמר: אחד זה ואחד זה — אסור. ורבי יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה — מותר. אביי ורבא דאמרי תרוייהו: אין הלכה כרבי יוחנן.קם רבי יוחנן בשיטתיה דרבי אלעזר, קם רבי אלעזר בשיטתיה דשמואל. אביי ורבא דאמרי תרוייהו: הלכה כרבי יוחנן.אימיה דאביי עבדא ליה, ולא אכל. דביתהו דזעירא עבדא ליה לרב חייא בר אשי, ולא אכל. אמרה ליה: לרבך עבדי ליה ואכל, ואת לא אכלת? אמר רבא בר שבא: הוה קאימנא קמיה דרבינא ובחשי ליה בשופתא דתומא ואכל.אמר מר זוטרא: לית הלכתא ככל הני שמעתתא, אלא כי הא דאתמר: חרדל שלשו מערב שבת, למחר ממחו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש. ולא יטרוף, אלא מערב.שחליים ששחקן מערב שבת, למחר נותן לתוכן שמן וחומץ, וממשיך לתוכן אמיתא. ולא יטרוף אלא מערב. שום שריסקו מערב שבת, למחר נותן לתוכו פול וגריסין, ולא ישחוק אלא מערב, וממשיך את אמיתא לתוכן. מאי אמיתא? נינייא. אמר אביי: שמע מינה האי נינייא מעליא לתחלי.ועושין אנומלין בשבת. תנו רבנן: עושין אנומלין בשבת, ואין עושין אלונטית. ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית? אנומלין יין ודבש ופלפלין. אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון, דעבדי לבי מסותא למיקר.אמר רב יוסף: זימנא חדא עלית בתר מר עוקבא לבי באני. כי נפקי, אתאי אשקיין חמרא חד כסא, וחשי מבינתא דראשי ועד טופרא דכרעי. ואי אשקיין כסא אחרינא — הואי מסתפינא דלמא מנכו לי מזכותא דעלמא דאתי. והא מר עוקבא דשתי כל יומא? שאני מר עוקבא דדש ביה.מתני׳ אין שורין את החילתית בפושרין, אבל נותן לתוך החומץ. ואין שולין את הכרשינין ולא שפין אותן, אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה.אין כוברין את התבן בכברה, ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירד המוץ. אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האיבוס.גמראגמ׳ איבעיא להו: שרה, מאי? תרגמא רב אדא נרשאה קמיה דרב יוסף: שרה — חייב חטאת.אמר ליה אביי: אלא מעתה שרה אומצא במיא הכי נמי דמיחייב? אלא אמר אביי: מדרבנן — שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול.בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי: מהו לשרות את החלתית בצונן? אמר ליה: אסור. והא אנן תנן: אין שורין את החלתית בפושרין — הא בצונן מותר!אמר ליה: אם כן מה בין לי ולך. מתניתין יחידאה היא, דתניא: אין שורין את החלתית לא בחמין ולא בצונן. רבי יוסי אומר: בחמין — אסור, בצונן — מותר.למאי עבדי ליה? ליוקרא דליבא. רב אחא בר יוסף חש ביוקרא דליבא. אתא לקמיה דמר עוקבא. אמר ליה: זיל שתי תלתא תיקלי חילתיתא בתלתא יומי. אזל אישתי חמשא בשבתא ומעלי שבתא. לצפרא אזל שאל בי מדרשא. אמרו ליה: תנא דבי רב אדא, ואמרי לה תנא דבי מר בר רב אדא: שותה אדם קב או קביים ואינו חושש.אמר להו: לשתות — לא קמיבעיא לי, כי קא מיבעיא לי — לשרות, מאי? אמר להו רב חייא בר אבין: בדידי הוה עובדא, ואתאי שאילתיה לרב אדא בר אהבה ולא הוה בידיה. אתאי שאילתיה לרב הונא, ואמר: הכי קאמר רב, שורה בצונן ומניח בחמה.כמאן דשרי? אפילו למאן דאסר — הני מילי היכא דלא אישתי כלל, אבל הכא — כיון דאישתי חמשא ומעלי שבתא, אי לא שתי בשבת — מיסתכן.מיסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה דרב נחמן בר יצחק בר אחתיה. אמר ליה: כי מטינן לבי רב ספרא עיילינן. כי מטו עייליה. בעא מיניה: מהו לכסכוסי כיתניתא בשבתא? לרכוכי כיתניתא קא מיכוין — ושפיר דמי, או דילמא לאולודי חיורא קמיכוין — ואסיר? אמר ליה: לרכוכי קא מיכוין ושפיר דמי.כי נפק אתא, אמר ליה: מאי בעא מר מיניה? אמר ליה בעי מיניה: מהו לכסכוסי כיתניתא בשבתא, ואמר לי: שפיר דמי.ותבעי ליה למר סודרא? סודרא לא קא מיבעיא לי, דבעי מרב הונא ופשט לי.ותיפשיט ליה למר מסודרא? אמר ליה: התם — מיחזי כי אולודי חיורא, הכא — לא מיחזי כאולודי חיורא.אמר רב חסדא: האי כיתניתא