Guémara
Rabbi Yehouda dit : si l'intérieur de la barque est profond de dix tefa'him et qu'elle ne s'élève pas de dix tefa'him au-dessus de la surface de l'eau, on peut transporter depuis elle vers la mer, mais non de la mer vers elle. La Guemara demande : en quoi le transport de la mer vers la barque diffère-t-il, au point qu'il soit interdit ? Est-ce parce qu'en faisant cela on transporte d'un karmelit [la mer] vers un domaine privé [la barque] ? Mais en transportant de la barque vers la mer, on transporte aussi d'un domaine privé vers un karmelit [ce qui devrait également être interdit] ! Plutôt, n'est-ce pas que [le transport] de la barque vers la mer [est permis] parce qu'on jette l'objet sur le rebord de la barque et qu'il tombe de lui-même dans la mer ; et apprends-en que les Sages n'ont pas édicté de décret interdisant une action provoquée indirectement par la force [ko'ho] d'une personne dans un karmelit ? La Guemara conclut : en effet, apprends-en qu'il en est ainsi.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֲמוּקָּה עֲשָׂרָה, וְאֵין גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה — מִטַּלְטְלִין מִתּוֹכָהּ לַיָּם, אֲבָל לֹא מִן הַיָּם לְתוֹכָהּ. מַאי שְׁנָא מִן הַיָּם לְתוֹכָהּ דְּלָא — דְּקָא מְטַלְטְלִין מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, מִתּוֹכָהּ לַיָּם — נָמֵי קָמְטַלְטֵל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית! אֶלָּא לָאו אַחוּדָּהּ. וּשְׁמַע מִינַּהּ כֹּחוֹ בְּכַרְמְלִית לָא גְּזַרוּ. שְׁמַע מִינַּהּ.
Rav Houna dit : ces petites barques de Méchan, qui sont larges en haut et étroites en bas, on n'y transporte que dans un rayon de quatre amot [coudées]. Parce qu'elles ont moins de quatre tefa'him de large en bas, elles ne constituent pas un domaine privé. Et nous n'avons énoncé cette halakha que dans le cas où la largeur de la barque n'atteint pas quatre tefa'him à moins de trois tefa'him du fond de la barque. En revanche, si la largeur de la barque atteint quatre tefa'him à moins de trois tefa'him [du fond], nous n'avons pas cette halakha [l'interdiction ne s'applique pas], car ce sont alors des cloisons à part entière qui créent un domaine privé. Et de même, si l'on remplit le fond de la barque de roseaux et de fines branches de saule jusqu'au point où la barque atteint quatre tefa'him [de large], nous n'avons pas cette halakha. S'il y a dix tefa'him au-dessus du point où la barque atteint quatre tefa'him, c'est un domaine privé.
אָמַר רַב הוּנָא: הָנֵי בִּיצִיָּאתָא דְמֵישָׁן אֵין מְטַלְטְלִין בָּהֶן אֶלָּא בְּאַרְבַּע [אַמּוֹת]. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה אַרְבָּעָה, אֲבָל יֵשׁ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה אַרְבָּעָה — לֵית לַן בַּהּ. וְאִי מְלָנְהוּ קְנֵי וְאוּרְבָּנֵי — לֵית לַן בַּהּ.
Rav Na'hman objecte fortement à cela : mais disons donc « goud a'hét me'hitsa » [« étire la cloison vers le bas »] ! La partie supérieure du radeau est suffisamment large et ses cloisons sont suffisamment hautes ; pourquoi ne pas considérer que les cloisons de la barque descendent du sommet du radeau en ligne droite jusqu'au fond ? N'a-t-il pas été enseigné dans une baraïta que Rabbi Yossi, fils de Rabbi Yehouda, dit : celui qui a planté un roseau dans le sol du domaine public, et y a suspendu au sommet un panier [tarsekal] large de quatre tefa'him sur quatre, puis a lancé un objet depuis le domaine public et que celui-ci est venu se poser dessus — il est passible [comme celui qui a transporté un objet dans un domaine privé] ? Apparemment, nous disons « goud a'hét me'hitsa » : étire la cloison du panier et traite-la comme si elle atteignait le sol, formant une colonne considérée comme un domaine privé. Ici aussi, disons « goud a'hét me'hitsa » !
מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן, וְלֵימָא גּוּד אַחֵית מְחִיצָתָא! מִי לָא תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נָעַץ קָנֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְרֹאשׁוֹ טְרַסְקָל, וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו — חַיָּיב. אַלְמָא אָמְרִינַן גּוּד אַחֵית מְחִיצָתָא. הָכָא נָמֵי נֵימָא גּוּד אַחֵית מְחִיצָתָא!
Rav Yossef objecte fortement à cette déclaration de Rav Na'hman : et n'ont-ils pas entendu ce que Rav Yehouda a dit au nom de Rav — et certains ont rapporté que cette halakha fut énoncée au nom de Rabbi 'Hiya — et l'on a enseigné à ce sujet dans une baraïta : « et les Sages déclarent exempt » dans le cas du roseau planté dans le sol d'un domaine public ? Apparemment, l'opinion de Rabbi Yossi, fils de Rabbi Yehouda, est une opinion individuelle et n'a pas été retenue comme halakha. Abayé lui dit : et toi, ne tiens-tu pas [le principe d'étirer les cloisons] ? N'a-t-il pas été enseigné dans une baraïta : au sujet d'une colonne dans le domaine public, haute de dix tefa'him et large de quatre tefa'him, dont la base n'a pas quatre tefa'him de large, et dont la partie étroite mesure plus de trois tefa'him de haut ; et si l'on a lancé un objet depuis le domaine public et qu'il est venu se poser dessus — il est passible ? Apparemment, nous disons « goud a'hét me'hitsa » : puisque la section supérieure de la colonne est suffisamment large, ses cloisons sont considérées comme s'étendant jusqu'au sol. Ici aussi, disons « goud a'hét me'hitsa ».
מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: וְלָא שְׁמִיעָא לְהוּ לְהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וּמָטוּ בָּהּ מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא, וְתָנֵי עֲלַהּ: וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרָא? וְהָתַנְיָא: עַמּוּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, וְאֵין בְּעִיקָּרוֹ אַרְבָּעָה, וְיֵשׁ בַּקָּצָר שֶׁלּוֹ שְׁלֹשָׁה, וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו — חַיָּיב. אַלְמָא אָמְרִינַן: גּוּד אַחֵית מְחִיצָתָא. הָכָא נָמֵי: גּוּד אַחֵית מְחִיצָתָא.
La Guemara demande : le cas du panier et celui de la barque sont-ils comparables ?! Là, dans le cas du panier, c'est une cloison à travers laquelle les chevreaux passent [il y a de l'espace libre sous le panier] ; une cloison qui ne fait pas office de barrière n'est pas considérée comme une cloison. Ici, c'est une cloison à travers laquelle les chevreaux ne passent pas : elle est considérée comme une cloison. Rav A'ha, fils de Rav A'ha, dit à Rav Achi : dans le cas d'une barque aussi, il y a le passage des poissons [qui peuvent nager à travers les cloisons abaissées de la barque] ! Il lui dit : le passage des poissons n'est pas considéré comme un passage, parce qu'il n'est pas visible. Et d'où dis-tu qu'il en est ainsi ? De ce que Rabbi Tavla posa une question à Rav : une cloison suspendue, qu'en est-il quant à savoir si elle permet de transporter dans une ruine [dont une partie des murs subsiste encore et fait office de cloison] ? Et il lui dit : une cloison suspendue ne permet de transporter…
מִידֵּי אִירְיָא?! הָתָם הָוְיָא לַהּ מְחִיצָה שֶׁהַגְּדָיִים בּוֹקְעִין בָּהּ. הָכָא הָוְיָא לַהּ מְחִיצָה שֶׁאֵין הַגְּדָיִים בּוֹקְעִין בָּהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַחָא לְרַב אָשֵׁי: גַּבֵּי סְפִינָה נָמֵי, הָא אִיכָּא בְּקִיעַת דָּגִים! אֲמַר לֵיהּ: בְּקִיעַת דָּגִים לֹא שְׁמָהּ בְּקִיעָה. וּמְנָא תֵּימְרָא? — דִּבְעָא מִינֵּיהּ רַבִּי טַבְלָא מֵרַב: מְחִיצָה תְּלוּיָה מַהוּ שֶׁתַּתִּיר בְּחוּרְבָּה? וַאֲמַר לֵיהּ: אֵין מְחִיצָה תְּלוּיָה מַתֶּרֶת
Rachi
עמוקה - הספינה:,עשרה - לתוכה דהוה רשות היחיד:,ואין גבוה - שפתה י' מן המים כגון שמשוקעת במים מכובד משאה:,מטלטלים מתוכה לים - דרך דופנותיה כגון שופכין כדמפרש ואזיל דכחו בכרמלית לא גזרו:,אבל לא מן הים לתוכה - דאין תשמיש מן הים לתוכה דרך דפנות שאם ימלא וישליך על הדפנות ירדו לקרקעית הספינה ולהכי נקט עמוקה י' דאי אינה עמוקה י' היא גופה כרמלית ומטלטל להדיא אף מן הים לתוכה ואין גבוהה נמי י' דוקא נקט דאי גבוהה י' מותר לטלטל מן הים לתוכה דמכרמלית לרה"י דרך מקום פטור קא מטלטל דצריך להגביה את ידו למעלה מי' ואע"ג דברשות דאורייתא מרה"ר לרה"י מיחייב בכה"ג (לעיל שבת דף ח.) כרמלית מיהא דרבנן היא ולא גזור:,אלא לאו אחודה - שופך שופכים על חודה והן יורדין דרך דפנותיה לים:
ביצאתא - ספינות קטנות וקצרות מלמטה עד כחודו של סכין שקורין קוייט"י:,אין מטלטלין בתוכן - דלאו רה"י נינהו שאין ברחבן ארבע מלמטה לפיכך אין מחיצותיהן מחיצות:,ולא אמרן אלא - בשקצה שלהן גבוה שלש שאין רחב ד' למטה בעוד שלא הגביה ג' מקרקעיתו ואפי' יש ברחבו י' גובה לא משתרי דכיון דתחתונות לאו מחיצה נינהו הוה ליה תלויה:,אבל יש בפחות מג' גובה רוחב ד' - שעד שלא הגביהו ג' הרחיבו ד' הרי הן כמי שקרקעיתן עולה עד כאן ומחיצותיהן מחיצות:,אורבני - ערבה דקה:,ואי מלינהו - עד מקום רחבן הרי הן כשרות לטלטל אם יש משפת רוחבן ולמעלה י':
ולימא גוד אחית - מכנגד מדת רחבן העליון ולמטה כאילו הן יורדות עד הקרקע מבחוץ:,טרסקל - אין עמוק י' ואנו מודדים לו גובה י' שמדת הקנה עולה לו בגובהו והקנה אין רחב ארבעה אלא שאנו אומרים במחיצות הטרסקל גוד אחית ונמצאו מקיפות את הקנה והוו להו היקף המחיצות מן הקרקע ולמעלה לשוייה ראשו רה"י ואם זרק מרה"ר ונח על גביו חייב:
ומטו בה - יש שמטין בדבר להכריע ולומר שר' חייא אמר:,וחכמים פוטרין - אלמא לא אמרי' גוד אחית להתיר מחיצה תלויה:,ואת לא תיסברא - דאמרי' כה"ג:,ואין בעיקרו - רחב ד':,ויש בקצר שלו ג' - אותו קצר של עיקרו שאינו רחב ד' יש בו גובה ג' והיינו רבותא דליכא למימר לבוד ממקום שכלה רחבו לקרקע אפ"ה הוי רה"י:,דאמרי' גוד אחית מחיצה - סביב מחיצותיה מכנגד רחבה ולמטה כאילו הוא כולו שוה:,ה"נ - בביציתא דמישן נמי נימא גוד אחית:
מידי איריא התם כו' - כולה אביי אמר לה לרב יוסף דהא דמייתי ראיה וחכמים פוטרים כלום ראי' היא לכאן הא דטרסקל דקפטרי רבנן:,משום דהויא מחיצה שהגדיים בוקעין בה - מלמטה בארץ תחת מחיצות הטרסקל שהם פשוטות להלן מן הקנה לכל צד ובקיעת גדיים מעכבת מלמימר גוד אחית שהרי עוברין תחתיה אבל בספינה ליכא בקיעת גדיים שאין לך עובר תחתיהן וכן בעמוד אין דרך להתחכך בו ולעבור תחת שיפועו שאינו אלא מעט:,בקיעת דגים לא שמה בקיעה - לפי שאינן נראין:,בחורבה - שדרך להיות בה מחיצות שנפלו תחתיהן וקיימות מלמעלה ותלויות:,מהו שתתיר - לטלטל בחורבה שלא תהא כפרוצה לרה"ר:
Tossafot
רבי יהודה אומר עמוקה י' ואין גבוהה י' מטלטלין מתוכה לים - וא"ת היכי מייתי סייעתא מדרבי יהודה כיון דרבנן פליגי עליה ואור"י דבהא לא פליגי אלא בעמוקה י' וגבוה י' דרבנן סברי דמכרמלית לרה"י דרך מקום פטור אסור אע"ג דרשויות דרבנן ור' יהודה שרי אבל בעמוקה י' ואינה גבוהה י' לטלטל מתוכה לים לא פליגי עליה רבנן והכי איתא בתוספתא [פי"א] דספינה שבים גבוהה י' ועמוקה י' אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה ר' יהודה אומר אם עמוקה י' ואין גבוהה י' כו' וה"ק ר' יהודה בעמוקה י' וגבוהה י' לא מבעי' דמותר לטלטל טלטול גמור הואיל ודרך מקום פטור קא מטלטל אלא גם באינה גבוהה י' יש תקנה לטלטל כגון ע"י כחו כדמפרש הש"ס וקשה לר"י דהשתא לרבי יהודה שרי טלטול דרך מקום פטור ברשויות דרבנן ואפילו רבנן לא פליגי אלא בשאינו עושה הנחה במקום פטור ובפרק כיצד משתתפין (עירובין דף פז:) פריך לזעירי דאמר אסור להחליף דרך מקום פטור מכרמלית לרה"י ולזעירי קשיא פלוגתא דרשב"ג ורבנן דפליגי בהא ומשני לה והשתא הא תנאי דהכא דלא כוותיה וי"ל דמ"מ הני תנאי דהתם כיון דמצי לאוקמי כוותי' מוקים להו:,עמוקה י' ואין גבוהה ' י' - מהכא אין להקשות למ"ד לעיל מארעא משחינן דהכא מיירי בדליכא זיז כל שהוא להיכירא:
הני ביציתא דמישן - לפירש"י דמפרש שהן קצרות מלמטה קשה דכי היכי דבטיל מדין רה"י משום דלית בהו ד' ה"נ ליבטיל מדין כרמלית כדאמר בפ"ק (דף ז.) דאין כרמלית פחותה מד' ואקילו בה רבנן מקולי רה"י דאי הוי מקום ד' כרמלית ואי לא מקום פטור ועוד מאי פריך לימא גוד אחית מחיצה מה מועיל שיהא המחיצות מבחוץ כיון שמבפנים אין שם ריוח מקום ד' ולא ניחא תשמישם ודופן הספינה שבקצר מבטל גוד אחית כמו חלוקה במחצלת דלעיל ועוד למה לי מלינהו קני ואורבני אע"ג דלא מלאן כיון דיכול למלאות חשיב רה"י כדאמר בפרק חלון (עירובין דף עת.) משום דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש גבי מלאו כולו ביתידות ונראה כפר"ח דביציתא הם ספינות קטנות העשויות להלך באגמים ועל שם שמהלכות על בצעי המים קרי להו ביציתא ויש להם דפנות וקרקעית העשויות נסרים נסרים ויש חלל בין הנסרים והמים נכנסין שם ויושבין בה כמו במים והיא עשויה כך שאפילו תתהפך אינה נטבעת לעולם וקאמר רב הונא כיון שהיא פרוצה דינה ככרמלית ואין מטלטלין בה אלא בד' ולא אמרו אלא בזמן שאין בין נסר לנסר חלל פחות מג' אבל אם יש בין נסר לנסר חלל פחות מג' כלבוד דמי ואע"ג שהמים נכנסין בה לא חיישינן ונראה דל"ג שאין בפחות מג' ד' ואי מילא כל החלל קני ואורבני מותר לטלטל בכולה:
מתקיף לה רב נחמן - למה לך כולי האי לימא גוד אחית מחיצתא מי לא תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר וכו' אלמא רואין כאילו דופני הטרסקל יורדין עד עיקרו של קנה ה"נ רואין כאילו דופני הספינה עקומין ומסבבין הנסרים ונמצאו הנסרים מחוברין:,וזרק ונח על גביו חייב - למאי דס"ד השתא דאין חילוק בין מחיצה דמים לשאר מחיצות וס"ד נמי דלא פליגי רבנן עליה דרבי יוסי ברבי יהודה לא מצי לאקשויי אמאי הא תנן בפ' כיצד משתתפין (עירובין דף כז:) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין הימנה אא"כ עשו לה מחיצה י' מה צריך מחיצה י' בלא מחיצה י' תסגי כמו בטרסקל דדוקא על גביו חשיב ליה ר' יוסי ברבי יהודה רה"י אבל למטה לא דלהכי לא אהני גוד אחית אי נמי הא דבעינן גבי גזוזטרא מחיצה י' היינו לטלטל אבל לזרוק לא בעי מחיצה י' כמו בטרסקל והכא הכי פריך לימא גוד אחית דכי היכי דא"ר יוסי בר' יהודה גוד אחית כשאין שם מחיצה י' למיהוי רה"י להתחייב ה"נ בספינה שיש שם מחיצה י' אית לן למימר גוד אחית אף לטלטל:
ויש בקצר שלו ג' - פי' בקונט' גבוה ג' מן הארץ וקשה דאם הוא דק הרבה כמו קנה הוי כמו טרסקל ומבטלי בקיעת גדיים גוד אחית ונראה לר"י דהאי בקצר שלו ג' היינו שיש בעובי הקצר ג' דכיון שיש בעובי הקצר ג' ולמעלה רחב ד' שייך ביה גוד אחית:
ומנא תימרא דבעא מיניה ר' טבלא כו' - וא"ת אמאי לא פשיט טפי ממתני' דכיצד משתתפין (שם פז:) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים וכו' דמשתרי במחיצה דלמעלה ואור"י דאי ממתניתין ה"א דה"ה אף בשאר מחיצות שאינן של מים מתרת מחיצה תלויה ולהכי מייתי מרבי טבלא דמפרש הטעם קל הוא שהקילו חכמים במים:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.