סנהדרין צ״ג אמסכת סנהדריןסנהדרין צ״ג א
גמרא גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת, שנאמר: ״ענה ואמר הא אנא חזי גברין ארבעה שרין מהלכין בגו נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעאה דמה לבר אלהין״. אמר רבי תנחום בר חנילאי: בשעה שיצאו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש, באו כל אומות העולם וטפחו לשונאיהן של ישראל על פניהם. אמרו להם: יש לכם אלוה כזה, ואתם משתחוים לצלם?! מיד פתחו ואמרו: ״לך ה׳ הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה״. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב ״אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו״? ״אמרתי אעלה בתמר״ – אלו ישראל, ועכשיו לא עלה בידי אלא סנסן אחד של חנניה מישאל ועזריה. אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה [וגו׳]״? מאי ״ראיתי הלילה״? ביקש הקדוש ברוך הוא להפוך את כל העולם כולו ללילה. ״והנה איש רכב״ – אין ״איש״ אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר ״ה׳ איש מלחמה ה׳ שמו״. ״על סוס אדם״ – ביקש הקדוש ברוך הוא להפוך את העולם כולו לדם. כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזריה, נתקררה דעתו, שנאמר: ״והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה״. ואין ״הדסים״ אלא צדיקים, שנאמר: ״ויהי אמן את הדסה״. ואין ״מצולה״ אלא בבל, שנאמר: ״האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש״. מיד, מלאים רוגז נעשים שרוקים, ואדומים נעשו לבנים. אמר רב פפא: שמע מינה סוסיא חיורא מעלי לחלמא. ורבנן, להיכא אזלו? אמר רב: בעין [הרע] מתו. ושמואל אמר: ברוק טבעו. ורבי יוחנן אמר: עלו לארץ ישראל, ונשאו נשים והולידו בנים ובנות. כתנאי, רבי אליעזר אומר: בעין [הרע] מתו. רבי יהושע אומר: ברוק טבעו. וחכמים אומרים: עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות, שנאמר: ״שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי אנשי מופת המה״. איזו הם אנשים שנעשה להן מופת? הוי אומר: זה חנניה מישאל ועזריה. ודניאל להיכן אזל? אמר רב: למיכרא נהרא רבא בטבריא. ושמואל אמר: לאתויי ביזרא דאספסתא. ורבי יוחנן אמר: לאתויי חזירי דאלכסנדריא של מצרים. איני? והתניא: תודוס הרופא אמר, אין פרה וחזירה יוצא מאלכסנדריא של מצרים שאין חותכין האם שלה בשביל שלא תלד! זוטרי אייתי בלא דעתייהו. תנו רבנן: שלשה היו באותה עצה – הקדוש ברוך הוא, ודניאל, ונבוכדנצר. הקדוש ברוך הוא אמר: ניזיל דניאל מהכא, דלא לימרו בזכותיה איתנצול. ודניאל אמר: איזיל מהכא, דלא ליקיים בי ״פסילי אלהיהם תשרפון באש״. ונבוכדנצר אמר: יזיל דניאל מהכא, דלא לימרו ״קלייה לאלהיה בנורא״. ומניין דסגיד ליה? דכתיב: ״באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד וגו׳״. ״כה אמר ה׳ צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי לשקר וגו׳״. וכתיב: ״ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישימך ה׳ כצדקיהו וכאחאב אשר קלם מלך בבל באש״. ״אשר שרפם״ לא נאמר, אלא ״אשר קלם״. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מלמד שעשאן כקליות. ״יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם״. מאי עבוד? אזול לגבי ברתיה דנבוכדנצר. אחאב אמר לה: ״כה אמר ה׳ השמיעי אל צדקיה״. וצדקיה אמר: ״כה אמר ה׳ השמיעי אל אחאב״. אזלה ואמרה ליה לאבוה. אמר לה: אלהיהם של אלו שונא זימה הוא. כי אתו לגבך, שדרינהו לגבאי. כי אתו לגבה, שדרתנהו לגבי אבוה. אמר להו: מאן אמר לכון? אמרו: הקדוש ברוך הוא. והא חנניה מישאל ועזריה שאלתינהו, ואמרו לי: אסור! אמרו ליה: אנן נמי נביאי כוותייהו. לדידהו לא אמר להו, לדידן אמר לן. אמר להו: אנא בעינא דאיבדקינכו, כי היכי דבדקתינהו לחנניה מישאל ועזריה. אמרו ליה: אינון תלתא הוו, ואנן תרין. אמר להו: בחרו לכון מאן דבעיתו בהדייכו. אמרו: יהושע כהן גדול. סברי: ליתי יהושע דנפיש זכותיה ומגנא עלן. אחתיוה, שדינהו. אינהו איקלו, יהושע כהן גדול איחרך איחרוכי מאניה, שנאמר: ״ויראני את יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך ה׳ וגו׳״, וכתיב: ״ויאמר ה׳ אל השטן יגער ה׳ בך וגו׳״. אמר ליה: ידענא דצדיקא את, אלא מאי טעמא אהניא בך פורתא נורא? חנניה מישאל ועזריה לא אהניא בהו כלל! אמר ליה: אינהו תלתא הוו, ואנא חד. אמר ליה: והא אברהם יחיד הוה? התם לא הוו רשעים בהדיה, ולא אתיהיב רשותא לנורא. הכא הוו רשעים בהדי, ואתיהיב רשותא לנורא. היינו דאמרי אינשי: תרי אודי יבישי וחד רטיבא, אוקדוה יבישי לרטיבא. מאי טעמא איענש? אמר רב פפא: שהיו בניו נושאין נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בהן. שנאמר: ״ויהושע היה לבש בגדים צואים״. וכי דרכו של יהושע ללבוש בגדים צואים? אלא מלמד שהיו בניו נושאים נשים שאינן הגונות לכהונה, ולא מיחה בהן. אמר רבי תנחום: דרש בר קפרא בציפורי, מאי דכתיב ״שש השערים האלה נתן לי״? מאי ״שש השערים״? אילימא שש שעורים ממש, וכי דרכו של בועז ליתן מתנה שש שעורים?