סנהדרין צ׳ אמסכת סנהדריןסנהדרין צ׳ א
משנה מחלוקת בעוקר הגוף דעבודה זרה, וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודה זרה, דרחמנא אמר: ״מן הדרך״ – אפילו מקצת הדרך. אבל עוקר הגוף דשאר מצות, דברי הכל בחנק. וקיום מקצת וביטול מקצת דבשאר מצות, דברי הכל פטור. מתיב רב המנונא: ״ללכת״ – זו מצות עשה, ״בה״ – זו מצות לא תעשה. ואי סלקא דעתך בעבודה זרה, עשה בעבודה זרה היכי משכחת לה? תרגמה רב חסדא: ״ונתצתם״. רב המנונא אמר: מחלוקת בעוקר הגוף, בין בעבודה זרה בין בשאר מצות, וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודה זרה. דרחמנא אמר: ״מן הדרך״, אפילו מקצת הדרך. אבל קיום מקצת וביטול מקצת, דבשאר מצות – דברי הכל פטור. תנו רבנן: המתנבא לעקור דבר מן התורה – חייב. לקיים מקצת ולבטל מקצת – רבי שמעון פוטר. ובעבודה זרה, אפילו אומר: ״היום עיבדוה ולמחר בטלוה״ – דברי הכל חייב. אביי סבר לה כרב חסדא, ומתרץ לה כרב חסדא. רבא סבר לה כרב המנונא, ומתרץ לה כרב המנונא. אביי סבר לה כרב חסדא, ומתרץ לה כרב חסדא: המתנבא לעקור דבר מן התורה – דברי הכל בחנק. לקיים מקצת ולבטל מקצת – רבי שמעון פוטר, והוא הדין לרבנן. ובעבודה זרה, אפילו אמר ״היום עיבדוה ולמחר בטלוה״ – חייב. מר כדאית ליה, ומר כדאית ליה. רבא סבר לה כרב המנונא, ומתרץ לה כרב המנונא: המתנבא לעקור דבר מן התורה, בין בעבודה זרה בין בשאר מצות – חייב, מר כדאית ליה ומר כדאית ליה. לקיים מקצת ולבטל מקצת בשאר מצות – רבי שמעון פוטר, והוא הדין לרבנן. ובעבודה זרה, אפילו אומר ״היום עיבדוה ולמחר בטלוה״ – חייב, מר כדאית ליה ומר כדאית ליה. אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: בכל, אם יאמר לך נביא ״עבור על דברי תורה״ – שמע לו, חוץ מעבודה זרה, שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע – אל תשמע לו. תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: הגיעה תורה לסוף דעתה של עבודה זרה, לפיכך נתנה תורה ממשלה בה, שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע – אל תשמע לו. תניא, אמר רבי עקיבא: חס ושלום שהקדוש ברוך הוא מעמיד חמה לעוברי רצונו! אלא כגון חנניה בן עזור, שמתחלתו נביא אמת, ולבסוף נביא שקר. וזוממי בת כהן – מנהני מילי? אמר רב אחא בריה דרב איקא: דתניא, רבי יוסי אומר: מה תלמוד לומר ״ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו״? לפי שכל המזוממין שבתורה, זוממיהן ובועליהן כיוצא בהן. בת כהן היא בשריפה, ואין בועלה בשריפה. זוממין – איני יודע אם לו הוקשו, אם לה הוקשו. כשהוא אומר ״לעשות לאחיו״ – לאחיו ולא לאחותו. הדרן עלך אלו הן הנחנקין מתני׳ כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר״. ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר אין תחיית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורוס. רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים, והלוחש על המכה ואומר ״כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה׳ רפאך״. אבא שאול אומר: אף ההוגה את השם באותיותיו. שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא. שלשה מלכים: ירבעם, אחאב, ומנשה. רבי יהודה אומר: מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר ״ויתפלל אליו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו״. אמרו לו: למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו. ארבעה הדיוטות: בלעם, ודואג, ואחיתופל, וגחזי. גמרא גמ׳ וכל כך למה? תנא: הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים, שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה. דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מניין שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה? שנאמר: ״ויאמר אלישע שמעו דבר ה׳ [וגו׳] כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון״. וכתיב: ״ויען השליש אשר המלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה ה׳ עושה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל״.