Mishna 1
MISHNA : La Torah décrit la punition infligée à un fils qui vole l'argent de ses parents pour manger un repas glouton de viande et de vin en compagnie d'hommes humbles. Si ses parents le traduisent en justice pour cet acte, il est exhorté à renoncer et est puni de coups de fouet. S'il récidive et est de nouveau traduit en justice par ses parents dans le même délai de trois mois, il est considéré comme un fils têtu et rebelle [ben sorer umoreh]. Il est passible de la peine de mort, qui est en l'occurrence une exécution par lapidation. A partir de quand un fils têtu et rebelle devient-il passible de la peine de mort imposée à un fils têtu et rebelle?
מַתְנִי׳ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מֵאֵימָתַי נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה?(משנה)
À partir du moment où il laisse pousser deux poils pubiens, qui sont un signe de puberté et à partir duquel il est considéré comme un adulte, jusqu'à ce qu'il ait laissé pousser la barbe. La référence ici est à la barbe inférieure entourant ses organes génitaux, et non à la barbe supérieure, c'est-à-dire à la pilosité faciale, mais les Sages ont parlé en termes euphémiques. Comme il est dit: « Si un homme a un fils têtu et rebelle » (Deutéronome 21: 18), ce qui indique que la pénalité pour rébellion est imposée au fils, mais pas à la fille; et sur un fils, mais pas sur un homme adulte. Un mineur de moins de treize ans est exempté de la peine infligée à un fils têtu et rebelle, car il n'a pas encore atteint l'âge d'inclusion dans les mitsvot.
מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן נְקִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן״ – בֵּן וְלֹא בַּת, בֵּן וְלֹא אִישׁ. קָטָן פָּטוּר, שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל מִצְוֹת.
Guémara
GUEMARA : La Guemara s'interroge sur la source de la halakha enseignée dans la mishna: D'où tirons-nous qu'un mineur est exempté de la punition imposée à un fils têtu et rebelle? La Guemara commente: Cette question est déroutante: d’où tirons-nous cette halakha? La raison est celle enseignée dans la mishna: parce qu’il n’a pas encore atteint l’âge d’inclusion dans les mitsvot. Et d’ailleurs, où trouve-t-on que le verset punit un mineur, de sorte qu’il faudrait ici un verset spécial pour l’exonérer?
גְּמָ׳ קָטָן מְנָלַן דְּפָטוּר? מְנָלַן?! כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל מִצְוֹת! וְתוּ, הֵיכָא אַשְׁכְּחַן דְּעָנַשׁ הַכָּתוּב, דְּהָכָא לִיבְעֵי קְרָא לְמִיפְטְרֵיהּ?
La Guemara précise: Voici ce que nous disons: est-ce à dire qu'un fils têtu et rebelle est tué pour un péché qu'il a déjà commis? Mais, comme on l'expliquera (71b), il est tué pour ce qu'il deviendra à la fin. La Torah comprend que puisque le garçon s’est déjà engagé sur une mauvaise voie, il continuera à se laisser entraîner par ses tendances naturelles et à commettre de nombreuses offenses plus graves. Il est donc préférable qu'il soit tué maintenant afin qu'il puisse mourir dans une relative innocence, plutôt que d'être mis à mort à l'avenir en se sentant encore plus coupable. Et puisqu'il est exécuté pour ce qu'il deviendra à la fin, on aurait pu penser que même un mineur peut être condamné à la peine de mort comme un fils têtu et rebelle. De plus, l'exclusion: « Un fils », mais pas un homme, indique qu'un mineur est bien inclus dans la halakha, puisqu'il n'est pas encore un homme.
אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן: אַטּוּ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַל חֶטְאוֹ נֶהֱרָג? עַל שֵׁם סוֹפוֹ נֶהֱרָג! וְכֵיוָן דְּעַל שֵׁם סוֹפוֹ נֶהֱרָג, אֲפִילּוּ קָטָן נָמֵי? וְעוֹד, ״בֵּן״ וְלֹא אִישׁ – קָטָן מַשְׁמַע!
Rav Yehuda dit que Rav dit: Un mineur est exempté de la punition imposée à un fils têtu et rebelle, comme le dit le verset: « Si un homme a un fils » (Deutéronome 21:18), ce qui indique que la halakha s'applique à un fils qui est proche du stade d'avoir la force d'un homme, c'est-à-dire proche de la pleine maturité, mais pas à un garçon plus jeune.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: דְּאָמַר קְרָא, ״וְכִי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן״ – בֵּן הַסָּמוּךְ לִגְבוּרָתוֹ שֶׁל אִישׁ.
§ La Michna enseigne qu'un garçon ne peut être condamné comme fils têtu et rebelle que jusqu'à ce qu'il ait laissé pousser une barbe plus basse. Le rabbin Hiyya enseigne une baraïta qui dit: Jusqu'à ce que les cheveux entourent la couronne. Lorsque Rav Dimi vint d’Eretz Israël en Babylonie, il expliqua la déclaration du rabbin Hiyya: La référence dans la mishna est aux poils entourant le pénis et non aux poils entourant le sac contenant les testicules, qui poussent plus tard.
וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן כּוּ׳. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: עַד שֶׁיַּקִּיף עֲטָרָה. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: הַקָּפַת גִּיד, וְלֹא הַקָּפַת בֵּיצִים.
§ Rav Hisda dit: Dans le cas d'un mineur qui a engendré un enfant, son fils ne peut pas devenir un fils têtu et rebelle, comme il est dit: « Si un homme a un fils têtu et rebelle », ce qui indique que la halakha ne s'applique que si un homme a un fils, mais pas si un fils, c'est-à-dire celui qui n'est pas encore un homme, a un fils. La Guemara demande: Comment Rav Hisda peut-il tirer sa halakha de ce verset? N’a-t-il pas besoin de ce verset pour nous enseigner ce que Rav Yehuda dit et Rav dit, à savoir qu’un mineur est exempté du châtiment imposé à un fils têtu et rebelle? La Guemara répond: Ce verset enseigne deux halakhot, car si l'intention était d'enseigner uniquement la halakha selon laquelle un mineur est exempté, que le verset dise: S'il y a un fils à un homme. Pour quelle raison le verset introduit-il un changement dans l’ordre normal des mots et déclare: « Si un homme a un fils »? Concluez-en que le verset sert à enseigner le règne de Rav Hisda.
אָמַר רַב חִסְדָּא: קָטָן שֶׁהוֹלִיד, אֵין בְּנוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן״ – לְאִישׁ בֵּן, וְלֹא לְבֵן בֵּן. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא: ״כִּי יִהְיֶה בֵּן לְאִישׁ״. מַאי ״כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן״? שְׁמַע מִינַּהּ לְכִדְרַב חִסְדָּא.
La Guemara demande: Si oui, disons que le verset entier vient nous enseigner cela, c'est-à-dire ce que Rav Hisda a dit, et qu'il n'enseigne pas qu'un mineur n'est pas inclus dans la halakha d'un fils têtu et rebelle. La Guemara répond: Si oui, le verset aurait dû dire: S'il y a un fils d'homme. Que signifie: « Si un homme a un fils »? En conclure deux conclusions, à la fois qu'un mineur ne peut pas devenir un fils têtu et rebelle et que si un mineur a engendré un fils, ce fils ne peut pas devenir un fils têtu et rebelle.
וְאֵימָא: כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ״בֶּן אִישׁ״. מַאי ״לְאִישׁ בֵּן״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.
La Guemara commente: Et la déclaration de Rav Hisda est en désaccord avec l’opinion de Rabba, comme le dit Rabba à propos de celui qui restitue un bien volé après avoir prêté un faux serment qu’il ne l’a pas volé: Un mineur ne peut pas engendrer d’enfant, comme il est dit: « Mais si l’homme n’a pas de parent à qui la restitution puisse être faite, que la faute qui est récompensée à l’Eternel revienne au prêtre » (Nombres 5: 8). Et y a-t-il un homme parmi le peuple juif qui n’a pas de parent? Tous les membres du peuple juif sont apparentés, car ils descendent tous du patriarche Jacob, et donc chaque personne a un parent apte à hériter de lui.
וּפְלִיגָא דְּרַבָּה, דְּאָמַר רַבָּה: קָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל״. וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל?
Le verset parle plutôt du vol d’un converti, qui est traité comme un nouveau-né et considéré comme n’ayant aucun lien avec ses parents naturels ou ses proches. S'il n'a pas eu d'enfants après sa conversion, c'est un homme sans aucun parent, et donc s'il décède, les biens qui lui ont été volés doivent être restitués à un prêtre.
אֶלָּא, בְּגֶזֶל הַגֵּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Rachi
מתני' בן סורר ומורה וכו' - סדר נסקלין דתניא בפרקין דלעיל מסיים הלכותיו ואזיל:
משיביא ב' שערות - אבל מקמי הכי לא מיענש כדמפרש ואזיל שעדיין לא בא לכלל מצות:,עד שיקיף זקן - שיהא זקן מוקף שער סביב כולו:,התחתון ולא העליון - לא זקן ממש אלא זקן אותו המקום אלא שדברו חכמים בלשון נקיה: ,שנאמר בן ולא איש - וזה משהקיף זקן איש הוא ואע"ג דבן מקטנותו קרוי בן לא מצינן לחיובי' מקמי שיביא שתי שערות דקטן פטור שלא בא לכלל מצות הלכך חיוביה בתר הכי הוא ואע"ג דמכי מייתי שתי שערות לענין כל התורה איש הוי מיהו כי מיעטיה קרא לאו בתחלת אישותו קא ממעט כדמפרש בגמרא בן הסמוך לגבורתו של איש אלמא בתחלת אישותו חייביה קרא:
גמ' היכא אשכחן - בשאר עונשין דענש הכתוב את הקטן דהכא בעי קרא למיפטריה:
אטו בן סורר ומורה על שם חטאו נהרג - דנבעי בר עונשין וכי מה חטא שיהרג מפני שאכל תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין ועל שם סופו נהרג כדמפרש בשלהי פרקין (דף עב.) סוף שמגמר נכסי אביו ומבקש למודו ואינו מוצא וכו' אמרה תורה מוטב ימות זכאי ואל ימות חייב:
וכי יהיה לאיש בן סורר ומורה - לכשיגיע לכלל איש הבן הזה קורא לו הכתוב בן סורר ומורה:
תני ר' חייא - במתניתיה הכי משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן עד שיקיף עטרה:,כי אתא רב דימי - פרשה דהא דתנא עד שיקיף עטרה לאשמועינן דהקפת זקן התחתון דקתני מתני' הקפת גיד קאמר סמוך לביצים ולא הקפת הכיס של ביצים דהוו לבתר הכי טובא:
רב חסדא - סבר קטן שלא הביא שתי שערות מוליד:,לכדרב יהודה - דאמר האי לאיש בבן סורר ומורה עצמו קאי והכי קאמר כשיהיה הבן לאיש כלומר כשיגיע לכלל אישות:,ה"ג א"כ לימא קרא בן לאיש - דמשמע שפיר דהכי קאמר כי יהיה הבן לכלל איש:,מאי כי יהיה לאיש בן - השתא משמע כשיהיה לאיש בן דהאי איש אאבות קאי ולמעוטי דבנו של קטן פטור לעולם:
ואימא כוליה - האי קרא לכדרב חסדא הוא דאתי למעוטי בנו של קטן אבל קטן עצמו מיחייב דהא בן כתיב וסמוך לגבורתו של איש מנא לן:,ה"ג א"כ לימא קרא כי יהיה בן איש - א"כ דכוליה אאבות קאי לא לכתוב ביה למ"ד אלא וכי יהיה בן איש סורר ומורה דמשמע בנו של איש ולא בנו של קטן:,מאי - וכי יהיה לאיש למה הקדים לאיש ברישא והוצרך להטיל בו למ"ד:,שמע מיניה תרתי - משום דהשתא משמע הכי ומשמע הכי כי יהיה בן לאיש כשיגיע לגבורתו של איש ומשתמע נמי אאבוה כי יהיה לאיש גדול בן ולא שיהיה לקטן בן:
ופליגא דרבה - הא דרב חסדא דאמר קטן שמוליד פטור דאלמא דקטן מוליד פליגא דרבה:,ואם אין לאיש גואל - גבי גזל ונשבע על שקר דכתיב לעיל מיניה והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו והאי אשמו קרן של גזלה:,שאין לו גואלים - אין לך אדם בישראל שאין לו גואלים כל זמן שלא כלו בני יעקב הקרוב קרוב קודם:
בגזל הגר - ומת לאחר שנשבע לו ואין לו יורשים:
Tossafot
מתני' בן סורר ומורה - בן הסמוך לגבורתו. וא"ת דילמא שנה שלפני גדלות כדאשכחן (נדה דף מו.) במופלא הסמוך לאיש לענין נדרים ומפר"ת דהכא דריש לאיש דמשמע לשון גבורה כדכתיב (מלכים א ב׳:ב׳-ג׳) וחזקת והיית לאיש וא"ת א"כ למה לן במתני' טעמא דשלא בא לכלל מצות וי"ל דהוה אמינא דמקודם הבאת שערות מתחיל הזמן דסמוך לגבורתו של איש ואפי' הוי יותר מג' חדשים לא הוה חיישינן במה שבימי קטנות כיון דאינו ראוי להוליד דקרינא ביה בן ולא אב:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.