§ A propos du dernier verset cité dans cette baraïta, Rabbi Yehoshua ben Levi dit : A propos de quiconque tue son mauvais penchant après qu'il l'a tenté au péché, s'il se repent et confesse son péché, le verset lui fait honneur comme s'il avait honoré le Saint, béni soit-Il, dans deux mondes, ce monde et le monde à venir, comme il est écrit : « Celui qui égorge une offrande de remerciement [toda] M'honore. [yekhabdaneni] » (Psaumes 50 :23), qui peut également être lu comme : Celui qui tue son mauvais penchant et avoue [mitvadeh] M'honore, et les deux instances de la lettre nonne dans le mot yekhabdaneni font allusion aux deux mondes.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ וּמִתְוַדֶּה עָלָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ כִּיבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים – הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, דִּכְתִיב: ״זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי״.
Et Rabbi Yehoshua ben Levi dit aussi : Lorsque le Temple est debout, si une personne sacrifie un holocauste [olah], elle a la récompense qui lui est donnée pour avoir apporté un holocauste [olah], et si elle sacrifie une offrande de farine [minḥah], elle a la récompense qui lui est donnée pour avoir apporté une offrande de farine [minhah]. Mais quant à celui dont l’esprit est humble, le verset lui attribue le mérite de sa prière comme s’il avait sacrifié toutes les offrandes, comme il est dit : « Les offrandes de D.ieu sont un esprit brisé » (Psaume 51 :19), qui enseigne qu’un esprit brisé équivaut aux offrandes à D.ieu, au pluriel. Et d’ailleurs sa prière n’est pas rejetée, comme il est dit dans la suite de ce verset : « Un cœur brisé et contrit, D.ieu, tu ne le mépriseras pas. »
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, אָדָם מַקְרִיב עוֹלָה – שְׂכַר עוֹלָה בְּיָדוֹ, מִנְחָה – שְׂכַר מִנְחָה בְּיָדוֹ. אֲבָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הִקְרִיב כׇּל הַקָּרְבָּנוֹת כּוּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה״.
Mishna 1
MICHNA : Lorsque le condamné se trouve à une distance d'une dizaine de coudées du lieu de lapidation [beth haSekilah], on lui dit : Avoue tes transgressions, car la manière de tous ceux qui sont exécutés est de se confesser. Car celui qui avoue et regrette ses transgressions a sa part dans le monde à venir. Car ainsi nous voyons à propos d'Acan, que Yehoshoua lui dit : « Mon fils, s'il te plaît, rends gloire à l'Éternel, D.ieu d'Israël, et fais-lui confession » (Yehoshoua 7 : 19). Et le verset suivant déclare : « Et Acan répondit à Yehoshoua et dit : En effet, j'ai péché contre l'Éternel, D.ieu d'Israël, et j'ai fait ceci et cela. » Et d’où vient-il que la confession d’Acan ait permis l’expiation pour lui ? Il est dérivé d'ici, comme il est dit : « Et Yehoshoua dit : Pourquoi nous as-tu causé du trouble ? L'Éternel te troublera aujourd'hui » (Yehoshoua 7 :25). Yehoshoua dit à Acan ainsi : En ce jour de ton jugement, tu es troublé, mais tu ne seras pas troublé dans le monde à venir.
מַתְנִי׳ הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: ״הִתְוַדֵּה״, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כׇּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין. שֶׁכׇּל הַמִּתְוַדֶּה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעָכָן שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ: ״בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה״. ״וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אׇמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי וְכָזֹאת וְכָזֹאת וְגוֹ׳״. וּמִנַּיִן שֶׁכִּיפֵּר לוֹ וִידּוּיוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ ה׳ בַּיּוֹם הַזֶּה״. בְּיוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא.(משנה)
Et si le condamné ne sait pas se confesser, soit par ignorance, soit par confusion, on lui dit : Dis simplement : Que ma mort soit une expiation pour tous mes péchés. Rabbi Yehuda dit : Si le condamné sait qu'il a été condamné par le témoignage de témoins comploteurs [édim zomemim], mais qu'en fait il est innocent, il dit : Que ma mort soit une expiation pour tous mes péchés sauf celui-ci. Les Sages qui n'étaient pas d'accord avec Rabbi Yehuda lui dirent : Si tel est le cas, toute personne exécutée le dira pour se justifier aux yeux du public. Par conséquent, si le condamné ne fait pas une telle déclaration de lui-même, le tribunal ne la lui propose pas comme alternative.
וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַודּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ, אֱמוֹר: ״תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כׇּל עֲוֹנוֹתַי״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזוּמָּם, אוֹמֵר: ״תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כׇּל עֲוֹנוֹתַי חוּץ מֵעָוֹן זֶה״. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, יְהוּ כׇּל אָדָם אוֹמְרִין כֵּן כְּדֵי לְנַקּוֹת עַצְמָן.
Guémara
GUEMARA : Puisque la mishna faisait référence au péché d'Achan, la Guemara cite plusieurs déclarations concernant cet incident. Les Sages enseignaient dans une baraïta : Yehoshoua dit à Achan : « S'il te plaît, rends gloire au Seigneur, D.ieu d'Israël, et fais-lui confession. » Le mot « na » n’est rien d’autre qu’une expression de supplication. Pourquoi Yehoshoua emploierait-il une expression de supplication lorsqu’il s’approcherait d’Acan ?
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״נָא״ – אֵין ״נָא״ אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.
La baraïta explique : Quand le Saint, béni soit-Il, dit à Yehoshoua : « Israël a péché » (Yehoshoua 7 :11), Yehoshoua lui dit : Maître de l'Univers, qui est celui qui a péché ? D.ieu lui dit : Suis-je un informateur ? Allez tirer au sort et découvrez par vous-même. Yehoshoua alla alors tirer au sort, et le sort tomba sur Acan. Achan lui dit : Yehoshoua, viens-tu m'exécuter sur la base de beaucoup de choses, sans aucune preuve corroborante ? Vous et le prêtre Elazar êtes les deux chefs les plus distingués de la génération, mais si je jette un sort sur vous deux, cela retombera forcément sur l'un de vous. Que pouvez-vous alors prouver à partir d’une loterie ? Yehoshoua lui dit : Je te le demande, ne répands pas de calomnie sur les lots, car Erets Israël sera un jour partagé par lots, comme il est dit : « Néanmoins, le pays sera partagé par tirage au sort » (Bamidbar 26 :55). Grâce à vous, les résultats de cette loterie peuvent être contestés. Par conséquent, Yehoshoua a utilisé le mot « na », suppliant Acan de se confesser.
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוֹשֻׁעַ: ״חָטָא יִשְׂרָאֵל״, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי חָטָא? אֲמַר לֵיהּ: וְכִי דֵּילָטוֹר אֲנִי? לֵךְ הַפֵּל גּוֹרָלוֹת. הָלַךְ וְהִפִּיל גּוֹרָלוֹת, וְנָפַל הַגּוֹרָל עַל עָכָן. אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, בְּגוֹרָל אַתָּה בָּא עָלַי? אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אַתֶּם. אִם אֲנִי מַפִּיל עֲלֵיכֶם גּוֹרָל, עַל אֶחָד מִכֶּם הוּא נוֹפֵל. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תּוֹצִיא לַעַז עַל הַגּוֹרָלוֹת, שֶׁעֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּתְחַלֵּק בְּגוֹרָל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ״.
Yehoshoua dit à Acan : « S'il te plaît, rends gloire au Seigneur, D.ieu d'Israël, et fais-lui confession. » Ravina dit : Yehoshoua a conquis Acan avec ses paroles, en disant : Te demandons-nous autre chose qu'une confession ? Faites-lui confession et soyez libéré. Pensant que s’il avouait, il serait pardonné, Acan répondit immédiatement : « Et Acan répondit à Yehoshoua et dit : En effet, j’ai péché contre l’Éternel, D.ieu d’Israël, et j’ai fait ceci et cela » (Yehoshoua 7 :20).
״תֵּן תּוֹדָה״. אָמַר רָבִינָא, שַׁחוֹדֵי שַׁחֲדֵיהּ בְּמִילֵּי: כְּלוּם נְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶלָּא הוֹדָאָה? תֵּן לוֹ תּוֹדָה וְהִיפָּטֵר. מִיָּד: ״וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אׇמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי״.
En ce qui concerne les mots « Et j’ai fait ainsi et ainsi, » Rav Asi dit que Rabbi Ḥanina dit : Cela enseigne qu’Achan a abusé des biens consacrés provenant de trois dédicaces, c’est-à-dire de trois groupes de biens qui avaient été consacrés au Seigneur. Deux étaient au cours de guerres menées au temps de Moché, et un au temps de Yehoshoua, comme il est dit : « Et j'ai fait ainsi et ainsi et cela », indiquant qu'il avait déjà commis des délits similaires deux fois avant de commettre le délit à Jéricho. Rabbi Yoḥanan dit au nom de Rabbi Elazar, fils de Rabbi Shimon : Acan a abusé des biens de cinq dédicaces, quatre pendant les guerres menées aux jours de Moché et une aux jours de Yehoshoua, comme il est dit : « J'ai péché contre le Seigneur, D.ieu d'Israël, et j'ai fait comme ceci et comme cela », chaque « et » faisant allusion à une offense antérieure supplémentaire.
אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁמָּעַל עָכָן בִּשְׁלֹשָׁה חֲרָמִים, שְׁנַיִם בִּימֵי מֹשֶׁה וְאֶחָד בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי״. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: חֲמִשָּׁה, אַרְבָּעָה בִּימֵי מֹשֶׁה וְאֶחָד בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָנֹכִי חָטָאתִי וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי״.
La Guemara demande : Si oui, quelle est la raison pour laquelle le peuple juif n’a pas été puni jusqu’à présent à cause d’Acan ? Rabbi Yoḥanan dit au nom de Rabbi Elazar, fils de Rabbi Shimon : Parce que D.ieu n'a pas puni la nation dans son ensemble pour les péchés cachés commis par des individus jusqu'à ce que le peuple juif traverse le Jourdain.
וְעַד הַשְׁתָּא, מַאי טַעְמָא לָא אִיעֲנוּשׁ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: לְפִי שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל הַנִּסְתָּרוֹת עַד שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן.
La Guemara note que cela fait l’objet d’un différend entre tanna’im. Le verset déclare : « Les choses cachées appartiennent au Seigneur notre D.ieu, mais les choses qui sont révélées nous appartiennent, à nous et à nos enfants, pour toujours [ad olam], afin que nous puissions mettre en pratique toutes les paroles de cette Torah » (Dévarim 29 :28). Pourquoi dans un rouleau de la Torah y a-t-il des points sur chacune des lettres des mots « à nous et à nos enfants » et sur la lettre ayin du mot « pour toujours [ad] » ? Les points, qui fonctionnent comme des ratures qui affaiblissent la force des mots, enseignent que D.ieu n'a pas puni la nation pour ses péchés cachés jusqu'à ce que le peuple juif traverse le Jourdain. C'est la déclaration du rabbin Yehuda.
כְּתַנָּאֵי: ״הַנִּסְתָּרֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם״. לָמָּה נָקוּד עַל ״לָנוּ וּלְבָנֵינוּ״ וְעַל עַיִן שֶׁבְּ״עַד״? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל הַנִּסְתָּרוֹת עַד שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
Rabbi Neḥemya lui dit : Et D.ieu punit-il jamais la nation dans son ensemble pour les péchés cachés commis par des individus ? Mais n’est-il pas déjà dit : « Les choses cachées appartiennent au Seigneur notre D.ieu… pour toujours », indiquant que le peuple juif ne sera jamais tenu collectivement responsable des péchés secrets des individus ? Au contraire, les points sur les mots enseignent que, tout comme D.ieu n’a jamais puni la nation dans son ensemble pour les péchés cachés commis par des individus, de même il n’a pas puni la nation entière pour les péchés commis publiquement par des individus jusqu’à ce que le peuple juif traverse le Jourdain. La Guemara demande : Mais si oui,
אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: וְכִי עָנַשׁ עַל הַנִּסְתָּרוֹת לְעוֹלָם? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״עַד עוֹלָם״! אֶלָּא, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל הַנִּסְתָּרוֹת, כָּךְ לֹא עָנַשׁ עַל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּגָּלוּי עַד שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן. אֶלָּא
Rachi
זובח את יצרו - לאחר שהסיתו לחטוא הוא זובחו והורגו ושב בתשובה ומתוודה עליו שני נוני"ן דריש לשני כבודים:
זבחי אלהים - לשון רבים משמע:,לא תבזה - אין דרכך לבזותו:
מתני' כזאת וכזאת עשיתי - בגמרא מפרש שמעל בחרמים אחרים:
שהוא מזומם - שהעדים שקרים ובמחשבתם הרעה הרגוהו:,יהו כל אדם - אף החוטאים יהו אומרים כן לנקות את עצמן מן הבריות ויוציא לעז על העדים והדיינין:
גמ' שים נא כבוד - נא בקשה:
דילטור - רכיל:,אמר לו - עכן: ,יהושע בגורל אתה בא - להורגני שלא בעדים:,בבקשה ממך - היינו דקאמר ליה נא:
שחדיה במילי - השחידו בשוחד דברים עד שהודה שכשאמר לו תן לו תודה סבור שאין מבקשין ממנו אלא הודאה ולא יהרגוהו:,אנכי חטאתי - במעל זה:,וכזאת וכזאת עשיתי - הרי שלשה:
שנים בימי משה - אותה של כנעני מלך ערד דכתיב (במדבר כ״א:ב׳) וידר ישראל נדר וגו' והחרמתי את עריהם אסרום עליהם בהנאה וכיוצא בזו עשה בעיירות אחרות ולא נתפרסמו:
מאי טעמא לא איענוש - ישראל על מעילתו כי היכי דאיענוש השתא:,לפי שלא ענש - המקום את צדיקים שבישראל:,על הנסתרות - שביד עוברי עבירה אלא על העבירות הידועות:,עד שעברו את הירדן - ושמעו וקבלו עליהם ברכות וקללות בהר גריזים והר עיבל ונעשו ערבים זה בזה כדאמרינן במסכת סוטה (דף לז:) מיד נענשו זה על זה ואפי' לא ידע זה בעבירות שביד חבירו ובימי עכן כבר עברו את הירדן:
והנגלות לנו - קולר תלוי בצואר כולנו ואי לאו נקודה הוה אמינא כך היא המדה לעולם באתה הנקודה לדרוש דאין מדה זו נוהגת לפוטרנו מן הנסתרות אלא עד שעברו את הירדן והיה לו לנקוד את הנקודה הזאת על לה' אלהינו ללמד שלא עד עולם הן לה' אלהינו אבל לאו אורח ארעא לנקוד את השם ונקוד על לנו ולבנינו לומר שאין כאן מקומו ממש אלא למעלה מן הנגלות נמי ניתן לדרוש כך הנסתרות לה' אלהינו ולנו ולבנינו שאף אנו נענשים ומיהו אי הוה כתיב ליה הכי הוה משמע דאף קודם שעברו את הירדן נמי להכי פלגינהו ונקד לומר דלכאן ולכאן הוא נדרש ולומר לך דעד השתא בסוף ארבעים שנה שנאמר להם מקרא זה בערבות מואב לא היו הנסתרות אלא לה' אלהינו אבל מכאן ואילך הם אף לנו ולבנינו ונקודה דעי"ן שבעד לחלק באתה דלא תימא מעולם ועד עולם אלא מעתה מתחלת מדה זו ותנהוג עד עולם:,מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו כו' - נראה לי דה"ג מלמד שענש על הנסתרות משעברו ולמאי דגרס נמי שלא ענש עד שעברו היא היא והכי קאמר מלמד שמה שלא ענש על הנסתרות לא נהג אלא עד שעברו אבל משעברו ענש והכי דרשינן לקרא הנסתרות לה' אלהינו משמע עליו לבקש עלבון העבירה וליפרע מן העוברים ואין עלינו עונש בדבר:
וכי ענש על הנסתרות - האחרים לעולם:,והרי כבר נאמר עד עולם - ואי לאו אפטורא דנסתרות קאי לאשמועינן דעד עולם תנהוג מדה זו דלא תימא משיעברו את הירדן ויקבלו עליהם ערבות יענשו זה על זה למה לי דכתביה אי משום חיובא דנגלות פשיטא דעונש הנוהג עכשיו ינהוג לעולם דלמה יפסוק:,אלא - הנקודה לימדתך דהאי דכתיב הנגלות לנו ולבנינו לאו עד הנה נהגה מדה זו אלא מכאן ואילך דכל נקודה למעט דכך לא ענש את אחרים על עונשין שבגלוי עד שעברו את הירדן:,אלא - לרבי נחמיה כיון דאף משעברו לא ענש על הנסתרות:
Tossafot
אל תוציא לעז - אף על גב דבחלוקת הארץ היו אורים ותומים:
כזאת וכזאת - הא דלא מרבינן חרמים הרבה כדדריש (לעיל סנהדרין דף כא.) גבי כהנה וכהנה לפי שלא היו כ"כ מלחמות במדבר שנוכל לרבות שמעל בחרמים:
מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו את הירדן - כך כתוב ברוב ספרים וקשה דהא אי לאו הנקודה ה"א דלא נענש אפילו אחר שעברו דהכי משמע פשטיה דקרא הנסתרות לה' אלהינו ולא לנו עונש לדבר וא"כ באתה נקודה לדרוש דמשעברו ענש ולכך גריס בקונטרס מלמד שענש הקב"ה על הנסתרות משעברו ונקודה דעי"ן שבעד פ"ה דלחלק באתה דלא תימא מעולם המה לנו ולבנינו אלא מעתה מתחלת מדה זו ותנהג עד עולם וקשה דבלאו נקודה דעי"ן הייתי יכול לומר כן דא"כ לא נכתוב אלא הנסתרות והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וע"כ מדכתיב לה' אלהינו וכתיב נמי נקודה יש לי לדרוש שתיהם וי"ל לפי שיטתו דעי"ן שבעד נקוד כדי לנקד י"א אותיות כנגד י"א אותיות שבשם לאשמועינן שהנקודה ראויה להיות על השם למעט משום דמעתה גם הנסתרות לנו ולבנינו אלא שאין דרך לנקוד את השם:
אמר ליה ר' נחמיה וכי ענש על הנסתרות את האחרים לעולם והלא כבר נאמר עד עולם - אפטורא דנסתרות קאי דעד עולם תנהוג מדה זו דלחיובא דנגלות לא איצטריך דעונש הנוהג עתה פשיטא שינהוג עד עולם אלא הנקודה למדתך דחיוב דנגלות לא נהגה אלא מכאן ואילך ולכך ניקדה י"א אותיות כמנין אותיות של השם לומר לך שאף הנגלות לשם דהיינו קודם שעברו את הירדן עד שלא קיבלו ערבות ור"ת מקיים גירסת הספרים והנסתרות לה' אלהינו לאו היינו פשטיה דקרא דאין לך עונש בדבר אלא כלומר הנסתרות שאין מכיר בהן אלא השם והנגלות שניהם לנו ולבנינו ליענש עליהם ונקוד על לנו ולבנינו למימר שאין גזירת מדה זו נוהגת לעולם אלא משיעברו את הירדן ולא קודם ואם היה נקוד על כל עד או לא היה נקוד על עד כלל ה"א דבין נסתרות ובין נגלות כך דינם לכך ניקד עי"ן שבעד חצי התיבה לומר לך חציין לעולם וחציין משעברו ומסתברא דנסתרות משעברו ונגלות לעולם אמר ליה רבי נחמיה וכי ענש על הנסתרות והלא כבר נאמר עד עולם ואי קאי עד עולם אנסתרות ע"כ יש להשוותן דבאותו ענין דקאי אנגלות קאי אנסתרות דמסתמא קאי בשוה אם איתא דקאי אתרוייהו אלא ודאי לא קאי אנסתרות כלל שזו היא הסברא דלא מיענשי אחריני עלייהו לעולם ולא כתיב נסתרות אלא להקיש להו נגלות דכשם שלא ענש על הנסתרות קודם שעברו שזהו הסברא כך לא ענש על הנגלות ולהכי אתיא היקש ונקודה דאי לאו נקודה ה"א דאהני היקש דלא מיענשי עונשא רבא אבל זוטא מיענשי לפי שהיה להם למחות קמ"ל נקודה דלא מיענשי כלל ולפי' נקודה דעי"ן לא יתישב לר' נחמיה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.