סנהדרין ק״ג במסכת סנהדריןסנהדרין ק״ג ב
גמרא ״כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי״. אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב ״וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר״? מפני מה עין של רשעים תלויה? כיון שנעשה אדם רש מלמטה, נעשה רש מלמעלה. ולא נכתביה כלל? רבי יוחנן ורבי אלעזר: חד אמר, מפני כבודו של דוד; וחד אמר, משום כבודו של נחמיה בן חכליה. תנו רבנן: מנשה היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים, כנגד שני מלכותו. אחאב – שמנים וחמשה, ירבעם – מאה ושלשה. תניא: היה רבי מאיר אומר, אבשלום אין לו חלק לעולם הבא, שנאמר ״ויכו את אבשלום וימיתהו״. ״ויכוהו״ – בעולם הזה, ״וימיתהו״ – לעולם הבא. תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר, אחז ואחזיה וכל מלכי ישראל שכתוב בהן ״ויעש הרע בעיני ה׳״ – לא חיין ולא נידונין. ״וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני ה׳״. הכא תרגימו: שהרג ישעיה. במערבא אמרי: שעשה צלם משאוי אלף בני אדם, ובכל יום ויום הורג (את) כולם. כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה: שקולה נשמה של צדיק אחד כנגד כל העולם כולו? כמאן דאמר ישעיה הרג. כתיב ״פסל״, וכתיב ״פסילים״. אמר רבי יוחנן: בתחלה עשה לו פרצוף אחד, ולבסוף עשה לו ארבעה פרצופים, כדי שתראה שכינה ותכעוס. אחז העמידו בעלייה, שנאמר: ״ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז וגו׳״. מנשה העמידו בהיכל, שנאמר: ״וישם את פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר ה׳ אל דוד ואל שלמה [בנו] בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם״. אמון הכניסו לבית קדשי הקדשים, שנאמר: ״כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס״. מאי ״כי קצר המצע מהשתרע״? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: [כי] קצר המצע זה מלהשתרר עליו שני רעים כאחד. מאי ״והמסכה צרה וגו׳״? אמר רבי שמואל בר נחמני: רבי יונתן כי הוה מטי להאי קרא הוה קא בכי, מי שכתב בו ״כנס כנד מי הים״ תעשה לו מסכה צרה? [אחז בטל את העבודה], וחתם את התורה, שנאמר: ״צור תעודה חתום תורה בלמודי״. מנשה קדר את האזכרות, והרס את המזבח. אמון שרף את התורה, והעלה שממית על גבי המזבח. אחז התיר את הערוה. מנשה בא על אחותו. אמון בא על אמו, שנאמר: ״כי הוא אמון הרבה אשמה״. רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר: ששרף את התורה, וחד אמר: שבא על אמו. אמרה לו אמו: כלום יש לך הנאה ממקום שיצאת ממנו? אמר לה: כלום אני עושה אלא להכעיס את בוראי. כי אתא יהויקים אמר: קמאי לא ידעי לארגוזי, כלום אנו צריכין אלא לאורו? יש לנו זהב פרויים שאנו משתמשין בו, יטול אורו. אמרו לו: והלא כסף וזהב שלו הוא, שנאמר: ״לי הכסף ולי הזהב נאם ה׳ צבאות״? אמר להם: כבר נתנו לנו, שנאמר: ״השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם״. אמר ליה רבא לרבה בר מרי: מפני מה לא מנו את יהויקים? משום דכתיב ביה: ״ויתר דברי יהויקים ותעבתיו אשר עשה והנמצא עליו״. מאי ״והנמצא עליו״? רבי יוחנן ורבי אלעזר – חד אמר: שחקק שם עבודה זרה על אמתו, וחד אמר: שחקק שם שמים על אמתו. אמר ליה: במלכים לא שמעתי, בהדיוטות שמעתי. מפני מה לא מנו את מיכה? מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים, שנאמר: ״כל העובר ושב אל הלוים״. ״ועבר בים צרה והכה בים גלים״. אמר רבי יוחנן: זה פסלו של מיכה. תניא, רבי נתן אומר: מגרב לשילה שלשה מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה. בקשו מלאכי השרת לדוחפו. אמר להן הקדוש ברוך הוא: הניחו לו, שפתו מצויה לעוברי דרכים. ועל דבר זה נענשו אנשי פלגש בגבעה. אמר להן הקדוש ברוך הוא: בכבודי לא מחיתם, על כבודו של בשר ודם מחיתם! אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא: גדולה לגימה, שהרחיקה שתי משפחות מישראל, שנאמר: ״על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים״. ורבי יוחנן דידיה אמר: מרחקת את הקרובים, ומקרבת את הרחוקים, ומעלמת עינים מן הרשעים, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתו עולה זדון. מרחקת את הקרובים –