Guémara
…[le jour] où la lune est cachée [à la néoménie] ? Dis nécessairement : c'est Roch Hachana — la seule fête qui tombe au début d'un mois, quand la lune ne se voit pas. Et il est écrit ensuite : « Car c'est une loi pour Israël, un jugement (michpat) du D.ieu de Yaakov » (Tehilim 81, 5) — ce qui implique que c'est le jour du jugement.
שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּכְתִיב: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״.
Nos Maîtres ont enseigné, sur « Car c'est une loi pour Israël, un jugement du D.ieu de Yaakov » : cela enseigne que le tribunal d'En-Haut ne siège pour le jugement que lorsque le tribunal d'en-bas a sanctifié le mois — une fois le Sanhédrin ayant proclamé ce jour Roch Hachana.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״ — מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה נִכְנָסִין לַדִּין אֶלָּא אִם כֵּן קִידְּשׁוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה אֶת הַחֹדֶשׁ.
Une autre baraïta enseigne : « Car c'est une loi pour Israël » — je n'ai là qu'Israël ; d'où [tirer que c'est aussi le jour du jugement] pour les nations du monde ? Le verset dit : « un jugement du D.ieu de Yaakov » [qui règne sur le monde entier]. Si oui, que vient enseigner « une loi pour Israël » ? Que les enfants d'Israël entrent les PREMIERS en jugement.
תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא״ — אֵין לִי אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין תְּחִילָּה לַדִּין.
C'est selon Rav 'Hisda, qui a dit : lorsqu'un roi et une communauté [sont jugés], le roi entre le premier en jugement, comme il est dit : « …qu'Il fasse le jugement de Son serviteur et le jugement de Son peuple Israël, selon le besoin de chaque jour » (I Rois 8, 59) — paroles de la prière de Salomon, qui se désigne lui-même comme « serviteur » de D.ieu [le roi avant le peuple].
כִּדְרַב חִסְדָּא. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: מֶלֶךְ וְצִיבּוּר — מֶלֶךְ נִכְנָס תְּחִילָּה לַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ״.
Pourquoi le roi d'abord ? Si tu veux : il ne sied pas qu'un roi attende dehors que s'achève le procès de ses sujets. Et si tu veux : pour qu'il soit jugé avant que la colère [divine] ne s'intensifie [du fait des fautes de la communauté], et qu'il échappe ainsi à un jugement trop sévère.
מַאי טַעְמָא? אִי בָּעֵית אֵימָא: לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמֵיקַם מַלְכָּא אַבָּרַאי, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִקַּמֵּי דְּלִיפּוֹשׁ חֲרוֹן אַף.
« et pour les chemitot (années sabbatiques) ». D'où le tenons-nous ? Il est écrit : « la septième année sera un chabbat solennel pour la terre » (Vayikra 25, 4) — et l'on apprend, par analogie « année »/« année », que [le décompte] part de Tichri, comme il est écrit « depuis le début de l'année » (Devarim 11, 12), verset visant l'année qui commence à la saison des pluies, soit Tichri.
וְלַשְּׁמִיטִּין. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ״, וְגָמַר ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִתִּשְׁרִי, דִּכְתִיב: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה״.
Mais apprenons plutôt « année »/« année » depuis Nissan, comme il est écrit « il est pour vous le premier des mois de l'année » (Chemot 12, 2) ! Réponse : on apprend une « année » sans « mois » [la chemita] d'une « année » sans « mois » [« début de l'année »], et non une « année » sans « mois » d'une « année » accompagnée de « mois » [« premier des mois de l'année »].
וְלִגְמוֹר ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִנִּיסָן, דִּכְתִיב: ״רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״! דָּנִין שָׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים, וְאֵין דָּנִין שָׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֳדָשִׁים.
« et pour les Yovelot (jubilés) ». Le Yovel est-il vraiment au 1ᵉʳ Tichri ? N'est-il pas au 10 Tichri, jour de Yom Kippour, comme il est écrit : « au jour des Expiations vous ferez retentir le chofar… vous sanctifierez la cinquantième année et proclamerez la liberté dans le pays pour tous ses habitants ; ce sera pour vous un Yovel » (Vayikra 25, 9-10) ?
וְלַיּוֹבְלוֹת. יוֹבְלוֹת בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי הוּא? יוֹבְלוֹת בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרִי הוּא, דִּכְתִיב: ״בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר״!
De qui est cette Michna ? De Rabbi Yichmaël fils de Rabbi Yo'hanan ben Beroka. Comme il est enseigné : que vient enseigner « vous sanctifierez la cinquantième année » ? Puisqu'il est dit « au jour des Expiations », on aurait pu croire qu'elle n'est sanctifiée qu'à partir de Yom Kippour ; c'est pourquoi le verset dit « vous sanctifierez la cinquantième année » — pour enseigner qu'elle se sanctifie dès son commencement, dès le 1ᵉʳ Tichri.
הָא מַנִּי — רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא. דְּתַנְיָא: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים״ — יָכוֹל לֹא תְּהֵא מִתְקַדֶּשֶׁת אֶלָּא מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים וְאֵילָךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת מִתְּחִילָּתָהּ.
De là, Rabbi Yichmaël fils de Rabbi Yo'hanan ben Beroka a dit : de Roch Hachana jusqu'à Yom Kippour [de l'année du Yovel], les esclaves hébreux n'étaient pas renvoyés chez eux — le chofar n'ayant pas encore sonné — et n'étaient déjà plus assujettis à leurs maîtres, le Yovel ayant commencé. Ils mangeaient, buvaient et se réjouissaient, couronne sur la tête [comme des hommes libres]. Dès Yom Kippour arrivé, le tribunal sonnait du chofar : les esclaves rentraient chez eux et les champs [vendus] revenaient à leurs propriétaires.
מִכָּאן אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא: מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הָיוּ עֲבָדִים נִפְטָרִין לְבָתֵּיהֶן, וְלֹא מִשְׁתַּעְבְּדִין לַאֲדוֹנֵיהֶם — אֶלָּא אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְעַטְרוֹתֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, תָּקְעוּ בֵּית דִּין בְּשׁוֹפָר, נִפְטְרוּ עֲבָדִים לְבָתֵּיהֶן וְשָׂדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעְלֵיהֶן.
Et les Sages, qui divergent de Rabbi Yichmaël, comment interprètent-ils « vous sanctifierez la cinquantième année » ? Ils en tirent : tu sanctifies les ANNÉES, mais tu ne sanctifies pas les MOIS — le tribunal est tenu de proclamer « cette année [du Yovel] est sanctifiée », mais non de sanctifier les mois [par une proclamation analogue].
וְרַבָּנַן — שָׁנִים אַתָּה מְקַדֵּשׁ, וְאִי אַתָּה מְקַדֵּשׁ חֳדָשִׁים.
Une autre baraïta enseigne : que vient dire « c'est un Yovel » (Vayikra 25, 11) ? Puisqu'il est dit « vous sanctifierez la cinquantième année », on aurait pu croire que, de même qu'elle se sanctifie dès son début, elle se sanctifierait aussi à sa fin [se prolongeant jusqu'à Yom Kippour de la 51ᵉ année — d'autant qu'on ajoute d'ordinaire du profane au sacré]. C'est pourquoi le verset dit « c'est un Yovel, la cinquantième année » : tu sanctifies la cinquantième année, et non la cinquante-et-unième, fût-ce en partie.
תַּנְיָא אִידַּךְ: ״יוֹבֵל הִיא״ — מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״, יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת מִתְּחִילָּתָהּ, כָּךְ מִתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת בְּסוֹפָהּ. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹבֵל הִיא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״ — שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים אַתָּה מְקַדֵּשׁ, וְאִי אַתָּה מְקַדֵּשׁ שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וְאַחַת.
Rachi
שהחדש מתכסה בו - לרחוקים כגון שחרית לבני מערב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחידושה:
אלא אם כן קדשו החדש כו' - וה"ק אם קבעו ישראל את חק החדש יהא משפט להקב"ה:
מלך וציבור - כשהקב"ה דן אותם מלך נכנס תחילה:,משפט עבדו - שלמה קאמר ליה:
דליפוש חרון אף - בשביל עונות צבור:
מנלן - ששנת שמיטה מקודשת מר"ה ואסור בעבודת הקרקע:
וקדשתם שנת החמשים מה ת"ל - מכיון שאמר שבע שבתות שנים והעברת שופר בחדש השביעי יודע אני שהיא שנת החמשים:
לא נפטרים לבתיהן - דכתיב תעבירו שופר והדר וקראתם דרור:,ולא משתעבדין - דכתיב וקדשתם את שנת החמשים:,ועטרותיהן בראשיהן - אם רצה לשום עטרה בראשו להראות שיצא חפשי:
שנים אתה מקדש - כששנת יובל נכנסה מצוה על ב"ד לומר מקודשת השנה:,ואי אתה מקדש שום חדש - כר"א בר"ש דאמר לקמן בפרק שני (ראש השנה ד ' כד.) בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו אין מקדשין אותו ויליף טעמא מהכא:
לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים - דילפינן מיניה שמתקדשת מתחלתה:,יכול כך מתקדשת בסופה - אחר ראש השנה ותמשוך עד יום הכפורים:,ואל תתמה - אם משמרין אותה בתוך שנה שלאחריה:,שהרי מוסיפין מחול על קודש - כדאמרינן לקמן בשמעתין:,ת"ל יובל היא - מיעוטא היא:
Tossafot
שהחדש מתכסה בו. שאין הלבנה נראית לרחוקים כגון שחרית לבני מערב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחדושה כפי' הקונטרס והביא ר"ת ראיה מויקרא רבה בפרשת אמור אל הכהנים דקאמר התם תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו והלא ניסן חדש ונכסה ויש בו חג אלא זה שחגו בו ביום ואין לך חדש שהוא נכסה ויש בו חג וחגו ביומו אלא תשרי ועוד מפרש ר"ת מתכסה מזומן כמו ליום הכסא יבא ביתו דבפרק חלק (סנהדרין דף צו:) גבי עמון ומואב שיבבי בישי דארעא דישראל הוו וכו'. והר"ר משולם מפרש שהחדש מתכסה בו שאין חטאת ר"ח קרב בראש השנה כדכתיב מלבד עולת החדש ומנחתה ולא כתיב מלבד חטאת ועולה והקשה לו ר"ת דבריש תוספתא דשבועות תניא (ל') שעירים מקריבים ישראל בכל שנה וחשיב י"ב בראשי חדשים ובאופן דמוסף דר"ה וחיות אשר הנה מרובעות יסד ר"א הקלירי מוספי חדש עשתי עשרה דהיינו פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה ושעיר לכפר והשיב לר"ת שלא אמר שאין בו מוסף אלא מתכסה שלא הזכיר הכא חטאת בקרא דמלבד כמו שהזכיר עולה ועוד פי' מתכסה שאין מזכירין מוסף של ר"ח בתפלה משום דאמרי' רשב"ג ה"ל בריה דבסים קליה עייל קמי תיבותא כי מטי לראשי חדשים אישתיק ולא רצה לאמרו פי' דמוטב שיבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על הזכאי פירוש ההוא דר"ח קרוי חייב משום דאמרי' אמר הקב"ה הביאו כפרה וכו' עכ"ל ור"ת רגיל להזכיר ולומר מלבד עולת החדש ולסיים ושני שעירים לכפר חד דר"ח וחד דר"ה:
בעשרה בתשרי הוא. לרב אשי דאמר לעיל ארבעה ראשי השנה בד' ראשי חדשים. פריך הא דא"ל רב חסדא לעיל רגל שבו ר"ה לרגלים הוה נמי מצי לשנויי הכא הכי:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.