Traité Pesachim

19a

Étude de Pesachim 19a

Étude de la Guémara 19a

Guémara

« …toute [chose] impure ne sera pas mangée » (Vayikra 7, 19). N'avons-nous pas affaire ici même à un cas où la viande [consacrée] a touché un objet impur d'une impureté de second degré ? Et néanmoins le verset déclare explicitement qu'elle est impure, ce qui suppose un statut d'impureté de troisième degré. Aucune autre source n'est nécessaire pour enseigner que les objets consacrés peuvent recevoir le statut d'impureté de troisième degré. Dès lors, le statut d'impureté de quatrième degré peut se déduire par un raisonnement a fortiori (qal va'homer), comme nous l'avons énoncé plus haut.

בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל״, מִי לָא עָסְקִינַן דְּנָגַע בְּשֵׁנִי. רְבִיעִי מִקַּל וָחוֹמֶר, כִּדְאָמְרִינַן.

La Guemara revient à son point précédent : et s'il te venait à l'esprit que Rabbi Yossef tient comme Rabbi Akiva — selon qui les objets profanes ('houlin) peuvent recevoir un statut d'impureté de troisième degré — qu'il enseigne donc aussi la loi du quatrième degré d'impureté à propos de la térouma, et du cinquième degré à propos des objets consacrés (qodech), sur la base de ce même raisonnement a fortiori. Le fait qu'il n'étende pas le qal va'homer pour inclure ces lois prouve que Rabbi Yossef ne partage pas l'opinion de Rabbi Akiva sur ce point.

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סָבַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא, נִיתְנֵי נָמֵי: רְבִיעִי בַּתְּרוּמָה וַחֲמִישִׁי בַּקּוֹדֶשׁ.

En revanche, le fait que Rabbi Akiva ne tient pas comme Rabbi Yossi, d'où le déduisons-nous ? Peut-être accepte-t-il le raisonnement a fortiori de Rabbi Yossi et tient-il que la térouma reçoit un statut d'impureté de quatrième degré et que les objets consacrés reçoivent un statut d'impureté de cinquième degré.

אֶלָּא רַבִּי עֲקִיבָא לָא סָבַר כְּרַבִּי יוֹסֵי מְנָלַן?

Rav Kahana dit à Rav Achi qu'il existe une preuve indirecte qu'il en est bien ainsi : car il n'est pas possible qu'aucun tanna ne se soit échappé [pour] enseigner [quelque part] le quatrième degré d'impureté à propos de la térouma et le cinquième degré à propos des objets consacrés, et dire que telle est l'opinion de Rabbi Akiva, qui l'aurait déduit du qal va'homer de Rabbi Yossi. En réponse à cet argument, la Guemara demande : et allons-nous nous tenir et nous appuyer là-dessus ?! Peut-on tirer une preuve de l'opinion de Rabbi Akiva du seul fait qu'aucun tel tanna n'ait été trouvé ? Peut-être existe-t-il une source pour cette loi.

אֲמַר לֵיהּ: דְּלָא לִישְׁתְּמִיט תַּנָּא וְלִיתְנֵי רְבִיעִי בַּתְּרוּמָה וַחֲמִישִׁי בַּקּוֹדֶשׁ, וְנֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא הִיא. וַאֲנַן אַהָכִי נֵיקוּם וְנִסְמוֹךְ?!

Rav Achi — et certains disent que c'était Rav Kahana — sortit [de la maison d'étude] pour examiner cette question. Il l'analysa et trouva une preuve positive [que Rabbi Akiva ne tient pas qu'il y ait un cinquième degré d'impureté pour le qodech]. Il l'établit à partir de ce que nous avons appris dans une michna : le récipient (keli) joint en une seule unité ce qui se trouve à l'intérieur de lui — [par exemple, s'il y a des fruits dans un récipient sans qu'ils se touchent et que l'un d'eux est devenu impur, tous les fruits sont impurs, car ils sont joints par le récipient] — ceci pour ce qui est consacré (qodech), mais non pour la térouma. Et le quatrième degré d'impureté [disqualifie] le qodech, tandis que le troisième degré [disqualifie] la térouma.

נְפַק רַב אָשֵׁי, וְאִי תֵּימָא רַב כָּהֲנָא, דַּק וְאַשְׁכַּח הָא דִּתְנַן: הַכְּלִי מְצָרֵף אֶת מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקּוֹדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. וְהָרְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ פָּסוּל, וְהַשְּׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה.

Et Rabbi 'Hiyya bar Abba dit au nom de Rabbi Yo'hanan : c'est à partir du témoignage de Rabbi Akiva que cette michna a été enseignée. Comme il a été enseigné dans une baraïta : Rabbi Akiva ajouta [dans son témoignage], à propos de la fleur de farine (solet), de l'encens (qetoret), de l'oliban (levona) et des braises (ge'halim) [sur l'autel — qui ne sont pas des aliments et ne contractent pas ordinairement l'impureté] — que si une personne immergée du jour (tévoul yom) [qui disqualifie les objets consacrés] en touche une partie, elle disqualifie le tout [car le récipient les joint en une unité].

וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ. (דְּתַנְיָא:) הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא הַסּוֹלֶת וְהַקְּטוֹרֶת וְהַלְּבוֹנָה וְהַגֶּחָלִים, שֶׁאִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן פָּסַל אֶת כּוּלָּן.

[Cette baraïta, qui est l'opinion de Rabbi Akiva, enseigne que] pour le quatrième degré d'impureté, oui [les objets consacrés reçoivent ce statut] ; mais pour le cinquième degré, non [les objets consacrés ne le reçoivent pas]. Pour le troisième degré, oui [la térouma reçoit ce statut] ; mais pour le quatrième degré, non [la térouma ne le reçoit pas].

רְבִיעִי אִין, חֲמִישִׁי לָא. שְׁלִישִׁי אִין, רְבִיעִי לָא.

La Guemara fait remarquer : apparemment, [Rabbi Yo'hanan] tient que la jonction [par le récipient] est une loi de rang rabbinique (de-rabbanan), [et non de la Torah, car l'impureté de l'oliban et des braises est elle-même de rang rabbinique]. Et [Rabbi Yo'hanan] est en désaccord avec ce qu'a dit Rabbi 'Hanin, qui affirmait : la jonction [par le récipient] est une loi de la Torah (de-oraïta), comme il est dit : « une cuiller (kaf) d'or de dix [chékels], pleine d'encens » (Bamidbar 7, 20) — le verset a fait de tout ce qui est dans la cuiller une seule entité.

אַלְמָא קָסָבַר: צֵירוּף דְּרַבָּנַן. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חָנִין, דְּאָמַר: צֵירוּף דְּאוֹרָיְיתָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת״, הַכָּתוּב עָשָׂה כׇּל מַה שֶּׁבַּכַּף אַחַת.

[À propos de la pureté et de l'impureté dans le Sanctuaire (Mikdach), la Guemara cite] ce que nous avons appris dans une michna là-bas : au sujet d'une aiguille trouvée dans la viande [d'un animal que l'on a fait passer dans l'eau] — le couteau et les mains [qui ont touché l'aiguille] sont purs, mais la viande est impure [car l'aiguille pouvait être impure]. Si elle a été trouvée dans les excréments [le contenu de l'estomac de l'animal], tout est pur [car les excréments ne transmettent pas l'impureté à la viande]. Rabbi Akiva dit : nous avons eu le privilège [d'apprendre ici une loi nouvelle] — qu'il n'y a pas d'impureté des mains (toum'at yadayim) dans le Sanctuaire [car ici les mains ne sont pas devenues impures au contact de l'aiguille].

תְּנַן הָתָם: עַל מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בַּבָּשָׂר, שֶׁהַסַּכִּין וְהַיָּדַיִם — טְהוֹרוֹת, וְהַבָּשָׂר טָמֵא. נִמְצֵאת בַּפֶּרֶשׁ — הַכֹּל טָהוֹר. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: זָכִינוּ שֶׁאֵין טוּמְאַת יָדַיִם בַּמִּקְדָּשׁ.

Rachi

בכל טמא מי לא משמע נמי דאי נגע בשני - דהא שני נקרא טמא כל אשר בתוכו יטמא והשתא דשמעינן ליה לר' יוסי בשלישי לתרומה ולא רביעי ורביעי לקודש ולא חמישי על כרחיך לית ליה שני עושה שלישי בחולין ולא דריש יטמא יטמא דאי אית ליה לייתיה לרביעי בתרומה בק"ו מטבול יום ומה טבול יום שמותר בחולין פסול בתרומה שלישי שפסול בחולין אין דין שיעשה רביעי בתרומה ודיו ליכא למימר דא"כ מפריך ק"ו דהא שלישי לתרומה נפקא לן מקרא כי היכי דנפקא לן שלישי בחולין ורביעי בקל וחומר וחמישי בקודש בק"ו ממחוסר כפורים אלא ודאי לית ליה לרבי יוסי שני עושה שלישי בחולין:

אלא רבי עקיבא לא סבר לה כר' יוסי מנלן - דילמא ר"ע אית ליה נמי ק"ו דר' יוסי ומייתי ליה בהאי ק"ו רביעי בתרומה וחמישי בקודש:

א"ל - אם איתא דיש חולקים בדבר הזה וכי לא לישתמיט שום תנא וליתני רביעי בתרומה בחד דוכתא וכי תיקשי לך מני נימא ר"ע היא אלא ודאי לית ליה לר"ע ק"ו דר"י משום פירכא דדור אחרון כדאמר במסכ' סוטה (דף כז:) עתיד דור אחרון לטהר את השלישי בתרומה שאנו מטמאין אותו בקל וחומר מטבול יום כדאמרן ודור אחרון פריך מה לטבול יום שכן אב הטומאה הלכך לר"ע נמי דאית ליה שלישי בחולין לא מייתי שום מעלה טפי לתרומה בק"ו מטבול יום משום הא פירכא ושלישי בין בתרומה בין בחולין נפקא לן מקרא בהדיא דדריש יטמא יטמא ורביעי בקודש נמי מוהבשר אשר יגע בכל טמא מי לא עסקינן דנגע בשלישי דהא לר"ע הואיל ודריש יטמא יטמא אשכחן שלישי דאיקרי טמא ומשכחת לה דאתי קודש לידי רביעי הכי שרץ טימא כלי וה"ל ראשון וכלי אוכל ואוכל משקה ומשקה אוכל דהא לר"ע טומאת משקין דאורייתא וחמישי בקודש לא מייתי בק"ו ממחוסר כפורים דאיכא למיפרך מה למחוסר כפורים שכן אב הטומאה ומבעיא לן לר"מ ור"א דאמרו בהדיא דמשקין אין מטמאין דבר אחר מן התורה ולרבי יוסי נמי דאוקימנא דליה לא ס"ל היכי משכחת קודש בא לידי רביעי שרץ כלי הוי ראשון וכלי אוכל הוי שני ואוכל משקה הוי שלישי והיאך יבא לידי רביעי ונ"ל דעל כרחיך לא משכחת לה אלא מדרבנן ותדע דקתני לה גבי מעלות דחומר בקודש (חגיגה כ:) דקי"ל התם דכולהו מדרבנן נינהו וזהו מחמש מעלות האחרונות היא ואמר התם ה' אחרונות לית להו דררא דטומאה דאורייתא ובמסכת סוטה נמי סוגיא דשמעתא דרבי יוסי מדרבנן אזלא ואוכל שלישי לר' יוסי בקודש דקאמר לעיל ולמדנו שלישי בקודש מן התורה מהיכן קיבלה הואיל ואין משקה מטמא אוכל על כרחיך מאוכל קיבלה וס"ל טומאה עושה כיוצא בה בקדשים ואוכל דמטמא משקה כיון דלא דרשי יטמא יטמא לא ידענא מהיכא נפקא להו אי לאו מהאי קרא וכי יותן מים על זרע וגו' ודרשינן הוא טמא ואינו עושה כיוצא בו ומדאיצטריך קרא למעוטי כיוצא בו מכלל דמטמא אחרים וכ"ת טמא הוא הרי הוא טמא ואינו מטמא אחרים א"כ לשתוק קרא מיניה ולכתוב טמא ומהיכא תיתי לן טומאה לאחרים ואי קשיא הואיל ומשקין לא מטמאי אחריני לרבי יוסי תו לא מיתוקמא מתני' כתרצתא דתריץ ר' ירמיה לעיל ואזדא ר' יוסי לטעמיה והדר קושיין לדוכתה אמאי אינה היא המדה מדה ומדה היא לא תיקשי דכי אוקימנא ואזדא רבי יוסי לטעמיה בתר טעמא דהא מתני' דר' יוסי אליבא דר"ע אוקימנא דדריש יטמא יטמא דהא מהא מייתינן סייעתא עליה ואני שמעתי דר' יוסי אית ליה יטמא יטמא גבי משקין והא דאמר לא ס"ל בההיא דאוכלין דר"ע אמרן לענין טומאה עושה כיוצא בה ועכשיו אתה בא לידי רביעי שרץ כלי כלי אוכל ואוכל משקה ומשקה אוכל ואי אפשר להעמידו מפני כמה תשובות ומיהו לר"מ דאמר בהדיא טומאת משקין לטמא אחרים לאו דאורייתא לא משכחת לה רביעי אלא מדרבנן:,ואנן אהכי נסמוך - משום דלא אשכחן תנא נימא דר"ע לית ליה ק"ו:

דק ואשכח - בהדיא דאמר ר"ע רביעי ולא חמישי:,הכלי מצרף מה שבתוכו - עריבה ארוכה ובה אוכלי קודש מכאן ואוכלי קודש מכאן ואין נוגעין זה בזה ונגע טמא באוכלין שבראש אחד ובכלי לא נגע ואוכל אין מטמא כלי אפי' מדרבנן ואפ"ה האוכלין שבשני ראשיה טמאים שהכלי מצרפן:

מעדותו - ע"י עדותו:,הוסיף ר"ע - בעדות:,לבונה וגחלים - אע"ג דלאו אוכלין נינהו חיבת הקודש מכשרתן ומשויא להו אוכל בפ' כל שעה (פסחים לה.):,פסל את כולן - אלמא מצרף כלי מה שבתוכו דאי משום דנגעי אהדדי נהי דגחלת שנגע בה מטמא את חברתה אבל חברתה תו לא מטמיא דא"כ ה"ל ששי ושביעי עד ק' ומאותו עדות נשנית משנה זו דהכלי מצרף וקתני בהדיא רביעי בקודש פסול אלמא דר"ע חמישי לית ליה שלישי בתרומה אין רביעי לא אלמא לית ליה לר"ע ק"ו דר' יוסי בלשון אחר שמעתי יורד לעמקי תהום וא"א להעמידו:

אלמא קסבר צירוף דרבנן - מילתא באנפי נפשה היא מדא"ר יוחנן מעדותו של ר"ע נשנית אלמא קסבר ר' יוחנן צירוף דכלי לקודש דקתני גבי מעלות לאו דאורייתא הוא אלא מדרבנן מעדותו של ר"ע דמדרבנן הוא דגחלים ולבונה לאו בני קבולי טומאה נינהו אלא מדרבנן ואע"ג דאמר מר והבשר לרבות עצים ולבונה אמרי' בכל שעה (שם) דמעלה מדרבנן היא:,ופליגא - דר' יוחנן אדר' חנין:,כף אחת - בקטורת כתיב דקודש הוא:

תנן התם - בעדיות ועל המחט העיד עם שאר עדיות שאם נמצאת בבשר קודש שהסכין שנגע בה והידים של כהן שנגעו בה טהורין והבשר טמא ולקמיה מפרש האי מחט מאי טומאה הוה ביה:,זכינו - זכות וטובה וריוח ותקנה היא לנו מהפסד קדשים שלא נגזרה גזרת ידים במקדש ליטמא בדבר שאין מטמא אדם דהאי מחט מוקמי ליה דלאו בר טמויי אדם הוא דאילו חוץ למקדש מטמאים ידים בטומאה כל דהו אפילו סתמן משום ידים עסקניות:

Tossafot

ניתני נמי רביעי בתרומה - וה"ה דהוה מצי למימר אי סבר לה כר"ע אמאי איצטריך לאיתויי בקל וחומר רביעי בקודש ממחוסר כפורים מגופיה דקרא שמעינן ליה כיון דשלישי טמא בחולין קרי כאן והבשר אשר יגע בכל טמא וגו' כי היכי דדרשינן השתא לענין שלישי:

לא לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקודש - פ"ה דלמ"ד טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן לא משכחת רביעי בקודש אלא מדרבנן ועל ידי עצים ולבונה משכחת לה שפיר כדפי' לעיל ור"ל דמיבעיא ליה אי מהני חיבת הקודש למימני ביה ראשון ושני יסבור דאוכל מטמא אוכל ומה שפ"ה מדקתני לה גבי מעלות בפרק חומר בקודש (חגיגה כ: ושם) אם כן דרבנן היא אין נראה לר"י דהא אוקמא כר"ע ואיהו דריש יטמא יטמא ע"כ רביעי בקודש דאורייתא דקרי כאן והבשר אשר יגע וגו' וצירוף נמי דאורייתא לרבי חנין והא דאמר בחגיגה (שם כא:) חמש מעלות אחרונות לית להו דררא טומאה דאורייתא רבינו חננאל לא גרס דאורייתא ואפילו אי גרס ליה ה"פ לית להו דררא טומאה דאורייתא שלא היה לכתוב לטמאה לפי שהן רחוקין מן הטומאה דמן הדין היה להם להיות טהורים ועוד פ"ה דמאן דלא דריש יטמא יטמא נפקא ליה דאוכל מטמא אחרים מדאיצטריך טמא הוא למעוטי שאין טומאה עושה כיוצא בה אור"י הניחא לאביי ולרב אדא בר אהבה אבל לרבינא דאמר מקרא מלא דבר הכתוב דילמא אתא הוא לקדשים דה"א עושין כיוצא בהן מוהבשר אשר יגע בכל טמא:

אלמא קסבר צירוף דרבנן - יש פי' מרש"י שמפרש דדייק לר"ע דצירוף דרבנן דמדאוריית' אין טומאה ללבונה וגחלים דהא לאו אוכל נינהו דמעלה דרבנן היא מה שמקבלין טומאה ובפ' כל שעה (לקמן פסחים לה.) קרי לה מעלה ואין זה ראיה דהתם נמי קרי לה מעלה להביא כפרתו אוכל בקדשים אף על גב דהוי דאורייתא כדדריש בפרק הערל (יבמות עד:) ועוד דבהדיא מוכח בפרק שני דחולין (דף לו:) דוהבשר לרבות עצים ולבונה לאו אסמכתא היא דמוכח התם מינה דחיבת הקודש מכשר דאורייתא ונראה לר"י כמו שהוגה בפי' דדייק דצירוף דרבנן מהא דקתני רישא על אפר חטאת שאם נגע טמא במקצת טימא את כולו וזהו מדרבנן שאפר חטאת אינו קודש אלא חול כדמוכח בפרק התכלת (מנחות נב. ושם) שאין מועלין באפר פרה וקתני הוסיף ר"ע משמע דהוי דרבנן כמו רישא:

שאין טומאת ידים במקדש - תימה לר"י אמאי היה להם להיות טמא הא אין בהן היסח הדעת ואי משום דאמר בפ' בתרא דחגיגה (דף כד. ושם) כל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות א"כ מאי קא פריך תרוייהו בו ביום גזרו והא הנהו ידים שפוסלות התרומה איירי בסתם ידים והנהו ידים דכל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות אינו אלא לקדשים כדמוכח בחגיגה ותירץ ר"י דהך גזירה ודאי אינה ההיא דחגיגה אלא מסתמא כשגזרו אסתם ידים שיהיו שניות גזרו כמו כן מסתמא על ידים הנוגעות בראשון שיהיו שניות הלכך הני ידים שנגעו במחט שהוא ראשון היה להם להיות שניות אלא דאין טומאת ידים במקדש:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Pesachim 19a

100%

פסחים י״ט אמַסֶּכֶת פְּסָחִים