La Guemara explique qu'il n'y a pas réellement de désaccord entre Rav Houna et Rav Hisda concernant la raison du décret [rapporté à la fin du chapitre précédent]. L'un de ces deux Sages enseigne son explication à propos du cas du piggoul [mentionné dans la mishna] ; et l'autre l'enseigne à propos du notar.
חַד תָּנֵי אַפִּיגּוּל, וְחַד תָּנֵי אַנּוֹתָר.
La Guemara développe : Celui qui enseigne son explication à propos du piggoul [dit que la raison du décret est] à cause des prêtres suspects [kohanim soupçonnés d'invalider les offrandes à dessein, par hostilité envers les propriétaires]. Pour les dissuader d'agir ainsi, les Sages ont décrété que quiconque touche le piggoul contracte une impureté rituelle — ce qui garantit que le prêtre fautif subit lui aussi les conséquences de ses actes. Quant à celui qui enseigne cette explication à propos du notar [il dit que la raison est] à cause des prêtres paresseux, afin de prévenir la négligence parmi les kohanim. Les Sages ont décrété que le notar cause une impureté rituelle pour inciter les prêtres à consommer la viande des offrandes dans les délais impartis.
מַאן דְּתָנֵי אַפִּיגּוּל — מִשּׁוּם חֲשֵׁדֵי כְהוּנָּה. מַאן דְּתָנֵי אַנּוֹתָר — מִשּׁוּם עֲצֵלֵי כְהוּנָּה.
Il a été énoncé plus haut que Rav Houna et Rav Hisda divergent concernant la quantité de viande qui confère l'impureté rituelle. L'un d'eux dit qu'un volume d'olive [ke-zayit] de viande transmet l'impureté, et l'autre dit que seul un volume d'oeuf [ke-beïtsa] transmet l'impureté. La Guemara explique le raisonnement de ce débat : Celui qui dit qu'un volume d'olive confère l'impureté soutient que l'impureté du notar et du piggoul est calquée sur leur interdiction [de consommation]. Puisque le notar et le piggoul sont interdits à partir d'un volume d'olive, il en va de même pour leur impureté. Et celui qui dit que la viande sacrificielle devient impure à partir d'un volume d'oeuf soutient que c'est calqué sur leur [régime d'] impureté [normale]. Autrement dit, de même que la taille minimale d'impureté pour les autres types de viande est un volume d'oeuf, il en va de même pour le piggoul et le notar.
חַד אָמַר כְּזַיִת וְחַד אָמַר כְּבֵיצָה. מַאן דְּאָמַר כְּזַיִת — כְּאִיסּוּרוֹ, וּמַאן דְּאָמַר כְּבֵיצָה — כְּטוּמְאָתוֹ.
Mishna 1
MISHNA : Si l'on a récité la bénédiction [birkat] sur le [korban] pessah — qui est : « …qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné de manger le [korban] pessah » — on s'est également dispensé de réciter une bénédiction sur l'offrande de fête [hagiga, le chelamim du 14 Nissan]. La bénédiction sur l'offrande de fête est : « …qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné de manger l'offrande ». Cependant, si l'on a récité la bénédiction sur l'offrande de fête, on ne s'est pas dispensé de réciter une bénédiction sur le [korban] pessah. C'est la position de Rabbi Yichmaël. Rabbi Akiva dit : Ni l'une ni l'autre ne dispense de l'autre, car chaque offrande requiert sa propre bénédiction.
מַתְנִי׳ בֵּירַךְ בִּרְכַּת הַפֶּסַח — פָּטַר אֶת שֶׁל זֶבַח. בֵּירַךְ אֶת שֶׁל זֶבַח — לֹא פָּטַר אֶת שֶׁל פֶּסַח, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ וְלֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ.(משנה)
Guémara
GUEMARA : La Guemara explique les opinions des tannaïm dans la mishna. Quand on analyse la question à fond [kechetimtsa lomar], on trouvera que selon l'opinion de Rabbi Yichmaël, l'aspersion [zeriya] du sang sur l'autel est incluse dans la catégorie plus générale de la libation [cheficha]. Autrement dit, la bénédiction sur le [korban] pessah — dont le sang est versé [par libation] — inclut l'offrande de fête de Pâque, dont le sang est aspergé, car l'aspersion est incluse dans la catégorie générale de la libation. Mais inversement, la libation n'est pas incluse dans l'aspersion. Par conséquent, lorsque l'on récite la bénédiction sur l'offrande de fête [dont le sang est aspergé], on ne s'est pas dispensé de réciter une bénédiction sur le [korban] pessah.
גְּמָ׳ כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זְרִיקָה בִּכְלַל שְׁפִיכָה. וְלֹא שְׁפִיכָה בִּכְלַל זְרִיקָה.
En revanche, selon l'opinion de Rabbi Akiva, ce sont deux mitsvot distinctes : la libation [cheficha] n'est pas incluse dans l'aspersion [zeriya], et l'aspersion n'est pas incluse dans la libation. C'est pourquoi Rabbi Akiva soutient que chaque offrande requiert sa propre bénédiction.
לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא שְׁפִיכָה בִּכְלַל זְרִיקָה, וְלֹא זְרִיקָה בִּכְלַל שְׁפִיכָה.
Rachi
חד תני אפיגול וחד תני אנותר - חד מפרש טעמא דמתניתין מאי טעמא מטמא פיגול את הידים וחד מפרש טעמא דנותר מאי טעמא נותר מטמא את הידים:
משום חשדי כהונה - גזרו עליו טומאה שלא יפגלוהו ברצון להפסיד את הבעלים ועוד דשלמים הן ואין לכהן בהן אלא חזה ושוק וישחטם במזיד לשם חטאת כדי לאוכלן כולם ומשום הכי גזרו טומאה:,משום עצלי כהונה - שלא יתעצלו באכילתן:
חד אמר כזית - מהן מטמא את הידים וח"א בכביצה:
מתני' ברכת הפסח - על אכילת פסחים על של זבח חגיגת ארבעה עשר ומברכין על אכילת שלמים:
שירי דם בזריקה מרחוק דלא איכפת ליה אם נופלים שיריים על היסוד או לא שירי דם הפסח בשפיכה בנחת כדי שיפלו על היסוד:
לא שפיכה בכלל זריקה - כלומר שאם נותן פסח בזריקה ושלמים בשפיכה לא עשה כלום וכיון דאין דומין זה לזה במתן דמים אין ברכת האחד פוטרת האחר:,הכי גרסינן במתניתין בירך על הזבח לא פטר את הפסח על הפסח פטר את של זבח דברי ר' ישמעאל והכא גרסינן לדברי ר' ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה ופירוש אם נתן פסח בזריקה לא עשה כלום אבל אם נתן שלמים בשפיכה יצא לפיכך ברכת הפסח פוטרת את של שלמים ששלמים בכלל פסח במתן דמים ושל שלמים אינה פוטרת את של פסח לפי שאין פסח במתן דמו בכלל שלמים:
Tossafot
כשתמצא לומר לדברי ר' ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה לדברי ר' עקיבא כו' - אם כן מוכח מכאן דלר' ישמעאל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא וכן מוכיח נמי כאן דס"ל דפסח בשפיכה הוא והכי נמי מוכח בפסחים בפרק האשה (דף פט.) דפריך דאלו פסח בשפיכה ושלמים בזריקה ומשני מאי נפקא מינה והתניא מנין לניתנין בזריקה שנתן בשפיכה שיצא כו' אלמא אית ליה תרתי פסח בשפיכה וזריקה בכלל שפיכה דזריקה עומד מרחוק וזורק את הדם ליסוד ושפיכה עומד על היסוד ושופך וקשה דבזבחים פרק בית שמאי (זבחים דף לז.) משמע מאן דאית ליה פסח בשפיכה לא מצי סבר נזרקין שנתנן בשפיכה יצא וכן איפכא מאן דאית ליה נזרקין שנתנן בשפיכה יצא לית ליה פסח בשפיכה דקאמר ודם זבחיך ישפך והא מיבעי ליה לכדתניא מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ת"ל ודם זבחיך ישפך ומשני סבר לה כרבי עקיבא דאמר לא זריקה בכלל שפיכה וכו' פי' וההיא דרשא מנין לניתנין בזריקה לר' ישמעאל היא ופריך ואכתי מיבעיא ליה לכדתניא ר' ישמעאל אומר מתוך שנאמר אך בכור שור או בכור כשב וגו' את דמם תזרוק למדנו לבכור שטעון מתן דמים למזבח מעשר ופסח מנין ת"ל ודם זבחיך ישפך ומשני סבר לה כריה"ג דאמר פסח נמי בזריקה והדר פריך ליה [ור' ישמעאל] האי קרא מפיק ליה הכי ומפיק ליה הכי וקאמר תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל אלמא ההוא תנא דר' ישמעאל דלעיל דנזרקין שנתנן בשפיכה יצא ויליף מדם זבחיך ישפך לית ליה להאי תנא דרבי ישמעאל דיליף מההוא קרא פסח בשפיכה וי"ל דודאי ר' ישמעאל אית ליה תרתי וניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא נפיק ליה מסברא דמה לי זריקה מרחוק ומה לי שפיכה בקרוב קרא כי אתא [לפסח] בשפיכה הוא דאתא והאי דלא משני ליה הכי כדפריך ליה ור' ישמעאל האי קרא היכי מפיק ליה הכי וכו' משום דדרשא של רבי יוסי הגלילי פשוט ליה טפי והתם פי' הקונט' ור' ישמעאל האי קרא דודם זבחיך ישפך מפיק ליה להכי לניתנין בזריקה שנתן בשפיכה יצא וע"כ ההיא דניתנין לא אתיא כרבי עקיבא דאי אתיא אמאי קאמר רבי עקיבא אין ברכת פסח פוטרת של זבח והלא שלמים בכלל פסח והכל בשפיכה מההיא דניתנין ואי נמי הוה ס"ל לרבי עקיבא פסח בזריקה כרבי יוסי הגלילי כל שכן דשניהם פוטרין זה את זה ואכתי קדריש ליה לההוא קרא לפסח בשפיכה ומשני תרי תנאי וכו' האי תנא דר' ישמעאל דיליף מודם זבחיך ישפך פסח בשפיכה לית ליה פסח פוטר את הזבח ובהא לא פליג רבי ישמעאל אדרבי עקיבא דהא כיון דדריש מיניה פסח בשפיכה תו לית ליה למילף מיניה דניתנין בזריקה שנתן בשפיכה יצא והאי תנא דר' ישמעאל דיליף מיניה דניתנין בזריקה שנתן בשפיכה יצא לית ליה פסח בשפיכה אלא בזריקה כשלמים מיהו הא סברא דידיה דפליג ארבי עקיבא דפסח עיקר וזבח טפל ע"כ פסח פוטר את הזבח ולא ברכת זבח את הפסח ובפסחים דירושלמי אמר האי טעמא עכ"ל וקשה דלעיל הוכחנו מהנהו דפסחים דאית להו תרוייהו וכדכתבינן לעיל ורשב"ם פירש הכי כשתמצא לומר לדברי ר' ישמעאל זריקה בכלל כו' מתוך דבריו למדנו דקאמר בירך על הפסח וכו' א"כ ס"ל דפסח בזריקה ומעתה אייתר ליה ודם זבחיך ישפך לומר דזריקה בכלל שפיכה וכל הנזרקין אם נתנן בשפיכה יצא ול"ג ושפיכה בכלל זריקה דהא אין שום קרבן דמצותו לכתחלה בשפיכה וקשה ההיא דפ' האשה ור' חיים כהן פי' כשתמצא לומר לדברי ר' ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ושפיכה בכלל זריקה כך היא גירסא בספרים ישנים כלומר כל הקרבנות בזריקה ובשפיכה ואין להקפיד וברכת פסחים על עיקר לפטור את הטפל ולא הטפל את העיקר [וקשה] והלא אית ליה נמי דפסחים מצותו בשפיכה דוקא אם כן אין זה זריקה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.