Traité Pesachim

100b

Étude de Pesachim 100b

Étude de la Guémara 100b

Guémara

[Suite de la discussion sur l'interruption du repas pour la havdala :] Alors on interrompt [le repas] pour la havdala ? [La Guemara clarifie le terme « interrompre » :] Que signifie « interrompre » ? N'est-ce pas [en référence à] l'enlèvement de la table [ce qui équivaudrait à clore le repas] ? [La Guemara répond :] Non, il s'agit d'étendre une nappe [sur les plats, ce qui suffit pour la havdala, sans avoir à retirer la table].

כָּךְ מַפְסִיקִין לַהַבְדָּלָה. מַאי מַפְסִיקִין — לָאו לַעֲקִירַת שׁוּלְחַן? לָא, לְמַפָּה.

La Guemara rapporte [un incident illustrant cette pratique] : Rabba bar Rav Houna se trouva à se rendre chez le Exilarque [le chef de la diaspora babylonienne]. [Ses hôtes étaient déjà installés pour le repas, et] les serviteurs apportèrent devant lui une table [afin qu'il puisse manger lui aussi]. Comme Chabbat avait déjà commencé, il étendit une nappe sur les plats et récita le kiddouch. Cela a également été enseigné dans une baraïta : Et les Sages s'accordent [avec Rabbi Yehouda et Rabbi Yossi] pour dire qu'on ne doit apporter la table [pour manger] que si l'on a déjà récité le kiddouch ; et si on l'a apportée [avant le kiddouch], on étend une nappe sur les plats et on récite le kiddouch.

רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, אַיְיתוֹ תַּכָּא קַמֵּיהּ, פְּרַס מַפָּה וְקַידֵּשׁ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: (וְשָׁוִין) שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַשּׁוּלְחָן אֶלָּא אִם כֵּן קִידֵּשׁ, וְאִם הֵבִיא — פּוֹרֵס מַפָּה וּמְקַדֵּשׁ.

Il a été enseigné dans une baraïta : [Rabbi Yehouda et Rabbi Yossi] s'accordent pour dire qu'on ne peut pas commencer [un repas à partir de la heure de la minha [l'après-midi de la veille de Chabbat]]. Et il a été enseigné dans une autre baraïta : [les mêmes Sages] s'accordent pour dire qu'on peut commencer [un repas à ce moment]. [La Guemara explique :] Il est facile de comprendre ce qui a été enseigné dans la première baraïta — que Rabbi Yehouda et Rabbi Yossi s'accordent pour dire qu'on ne peut pas commencer un repas — : on trouve [une application de cela] dans le cas de la veille de Pessa'h [où même Rabbi Yossi reconnaît qu'on ne peut pas commencer un repas].

תָּנֵי חֲדָא: שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְחִילִין, וְתַנְיָא אִידַּךְ: שָׁוִין שֶׁמַּתְחִילִין. בִּשְׁלָמָא הָא דְּתַנְיָא שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְחִילִין — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח,

Mais quant à ce qui a été enseigné dans l'autre baraïta — que [Rabbi Yehouda et Rabbi Yossi] s'accordent pour dire qu'on peut commencer [un repas] — à quel moment cette halakha s'applique-t-elle ? Si l'on dit qu'il s'agit de la veille de Chabbat — il n'en est rien, puisqu'il a été enseigné que Rabbi Yehouda et Rabbi Yossi sont effectivement en désaccord à ce sujet ! La Guemara répond : Cela ne pose pas de difficulté : ici [la baraïta dans laquelle Rabbi Yehouda et Rabbi Yossi s'accordent qu'il est permis de commencer un nouveau repas] parle d'avant la neuvième heure du jour [soit avant trois heures de l'après-midi], car tout le monde s'accorde qu'il est alors permis d'entamer un repas. En revanche, là [la baraïta dans laquelle ils se disputent s'il est permis de commencer un nouveau repas] parle de plus tard dans la journée, après la neuvième heure.

אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא שָׁוִין שֶׁמַּתְחִילִין — אֵימַת? אִי נֵימָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת — הָא מִיפְלָג פְּלִיגִי! לָא קַשְׁיָא: כָּאן — קוֹדֶם תִּשְׁעָה, כָּאן — לְאַחַר תִּשְׁעָה.

[La Guemara continue de discuter des halakhot du kiddouch :] Quant à ces personnes qui ont récité le kiddouch à la synagogue [comme il était d'usage de le faire à la conclusion de l'office du soir de Chabbat], Rav a dit : Ils n'ont pas accompli leur obligation [de réciter une bénédiction] sur le vin [c'est-à-dire que la bénédiction sur le vin à la synagogue ne les dispense pas de réciter une nouvelle bénédiction sur le vin qu'ils boiront chez eux]. Cependant, ils ont accompli leur obligation de réciter le kiddouch [lui-même]. Et Chemouel dit :

אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁקִּידְּשׁוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אָמַר רַב: יְדֵי יַיִן לֹא יָצְאוּ, יְדֵי קִידּוּשׁ יָצְאוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר:

Rachi

כך מפסיקין להבדלה - אם היו מסובין בשבת עד הלילה מפסיקין אכילתן ומבדילין:

איקלע לבי ריש גלותא - והיו מסובין על השולחן בערב שבת וקידש עליהן היום ופרס מפה וקידש:,אין מביאין את השולחן - לאכול משקדש היום אא"כ קידש:,ואם הביא - קודם לכן אי נמי אין מביאין את השולחן בערב הפסח אפילו מבעוד יום אא"כ קידש כדאמרן דאפי' רבי יוסי מודה בערב הפסח:

ידי יין לא יצאו - שאם יש להם יין לשתות בביתם חייבין לברך בורא פרי הגפן שאינם פטורין בברכת הכוס (על שתיית) יין בלא ברכה מאחר שעקרו ממקומן:

Tossafot

כך מפסיקין להבדלה - רב אית ליה לקמן דלהבדלה אינה קובעת ואם התחילו אין מפסיקין להבדלה בהבדלה פליג אשמואל:,לאו לעקירת שלחן - היינו ברכת המזון כדפרישית לעיל שהיו רגילין לסלק שהיו להם שולחנות קטנים שכל אחד אוכל על שולחנו והיו מסלקין מלפני כולם ולא מלפני המברך ואנו שאנו אוכלים בשלחן אחד אין נכון לסלק:

איקלע פירס מפה וקידש - בהתחלת סעודה איירי כדפי' רשב"ם:,ושוין - אי גרסינן ושוין קאי ארבי יהודה ורבי יוסי כדפירש רשב"ם:,שאין מביאין את השלחן אא"כ קידש - והא דאמר בכל כתבי (שבת דף קיט:) מצא שלחן ערוך מלאך טוב אומר כו' לא קשה דערוך הוא במקום אחר אך אין מביאין אותו למקום סעודה עד אחר קידוש ועכשיו שלחנות שלנו שהם גדולים יותר מדאי וקשה להביאם אחר קידוש שלא להפסיק כל כך בין קידוש לסעודה אנו רגילין לפרוס מפה ולקדש והטעם מפורש בשאילתות כי היכי דתיתי סעודתא ביקרא דשבתא ויש מפרש זכר למן שלא היה יורד בשבתות וי"ט והיה טל מלמעלה ומלמטה והמן בינתים:

ידי קידוש יצאו - אף על פי שלא שתו רק שיטעום המברך או אפילו אחד מהם כדמוכח בסוף בכל מערבין (עירובין דף מ:) ולכתחלה צריך שיטעמו כולם ונראה דהלכה כשמואל דאמר אין קידוש אלא במקום סעודה ואע"ג דבעלמא הלכה כרב באיסורי וגם ר' יוחנן סבר לקמן כרב הכא הלכה כשמואל דרב הונא ורבה ואביי כולהו סברי בסמוך אין קידוש אלא במקום סעודה וכן פסק במגילת סתרים והמקדש שדעתו לאכול במקום אחר יכול להוציא את האוכלים שם דלדידהו הוי מקום סעודה וכן משמע דמסתמא אחד מבני העיר היה מקדש בבהכ"נ ומוציא האורחים והיכא דליכא אורחים סמוך לבהכ"נ אין לקדש דהויא ברכה לבטלה דקי"ל כשמואל ואין לומר במקדש כאן על דעת שרוצה לאכול במקום אחר מודה שמואל דיש קידוש והא דפליגי בסתמא מדפריך ולשמואל למה לי לקדושי בבי כנישתא ומיהו ממקום למקום בבית אחד כגון מאיגרא לארעא נראה דמודה שמואל אם קידש באיגרא כדי לאכול בארעא דחשיב קידוש במקום סעודה וכן מוכח בירושלמי דקאמר רבי יעקב בשם שמואל קידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר צריך לקדש ר' אחא בשם ר' אושעיא אמר רב מי שסוכתו עריבה עליו מקדש ליל י"ט האחרון בביתו ועולה ואוכל בסוכתו א"ר בון ולא פליגי מאי דאמר רב בשלא היה בדעתו לאכול בבית שקידש ומאי דאמר שמואל בשהיה בדעתו לאכול בבית שקידש והא דקאמר ולא פליגי היינו ממקום למקום בחד בית ולאו דוקא נקט בירושלמי קידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר ויתיישב שלא יחלוק הירושלמי עם הש"ס שלנו. כתב בשם רב נטרונאי גאון בתשובות מקדשין בבית הכנסת ונותן לתוך עיניו לרפואה כדאמר (ברכות ד' מג:) פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק מאור עיניו ואימת מהדרא ליה בקידושא דבי שימשי ומיהו באבי העזרי כתוב דהאי רפואה מצי למיעבד בקידוש שבביתו:,ידי יין לא יצאו - וחייבין לברך בביתם בפה"ג משום שינוי מקום אבל משמע אם קידש בביתו על שולחנו שוב א"צ לברך על היין תוך הסעודה אע"ג דסבר יש קידוש שלא במקום סעודה ולא שייך קידוש לסעודה א"כ אם הבדיל על שולחנו פטור מלברך על היין שבתוך הסעודה אע"ג דיש הבדלה שלא במקום סעודה לכ"ע והכא יש לדחות דאיכא למימר דלא פטר אא"כ רוצה לשתות לפני המזון אבל תוך המזון לא פטר אך יש להביא ראיה מכיצד מברכין (שם ד' מב.) דתנן בירך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון פי' שהיו רגילין לשתות אחר הסעודה לפני ברהמ"ז משמע דכ"ש שפוטר היין שבתוך המזון שלא בא אלא לשרות אכילה שבמעיו ואפילו למאן דאמר התם בגמרא יין שבתוך המזון לא פטר יין שלאחר המזון היינו משום דאין יין שבא לשרות פוטר את היין הבא לשתות אבל יין שלפני המזון שבא לשתות דעדיף טפי כ"ע מודו דפוטר את היין שבתוך המזון ועוד אם צריך לברך בתוך המזון מאי קאמר יין שלפני המזון פוטר את שלאחר המזון תיפוק ליה דפטרו יין שבתוך המזון למ"ד התם דפוטר ודוחק לומר בשלא שתו יין תוך הסעודה ואע"ג דהתם מוקי לה בשבתות וי"ט ובשעת הקזת דם שאדם קובע סעודתו על היין ה"ה בחול נמי אם דעתו לשתות יין בתוך הסעודה אלא נקט שבתות וי"ט דאז רגילות לקבוע סעודתו על היין ותדע דבי"ט אם נמלך ואין בדעתו לשתות יין לא פטר משמע דהכל תלוי בדעתו הלכך אם בירך על היין לפני המזון ודעתו לשתות בתוך המזון א"צ לברך אחריו על הגפן ולא תוך המזון בפה"ג אבל אם נמלך אינו פוטר וגם צריך לברך אחריו ברכה מעין שלש:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Pesachim 100b

100%

פסחים ק׳ במַסֶּכֶת פְּסָחִים