AccueilÉtudeTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Retour

Traité Niddah

65a

Étude de Niddah 65a

Étude de la Guémara 65a

Guémara
« Jusqu'à ce que la blessure guérisse » — nous l'avons appris dans la michna !
״עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה״ תְּנַן!
Plutôt, diras-tu qu'il lui a accordé ces quatre nuits entièrement pendant ses jours de jeune fille [naarout]. Y a-t-il douze mois où l'on a le statut de jeune fille ? Mais Shmouel n'a-t-il pas dit : la différence de temps entre devenir jeune fille et devenir femme adulte [bogeret] n'est que de six mois ? Et si tu disais que Shmouel veut dire qu'en moins de six mois il n'y a pas de transition du statut de jeune fille à celui de femme adulte, mais qu'il y en a une au-delà de six mois — car les femmes se développent différemment —, ce n'est pas le cas, car Shmouel a dit : « seulement », ce qui indique que la période n'est ni inférieure ni supérieure à six mois.
אֶלָּא דְּיָהֵיב לַהּ כּוּלְּהוּ בִּימֵי נַעֲרוּת — נַעֲרוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִי אִיכָּא? וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין נַעֲרוּת לְבַגְרוּת אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּלְבָד! וְכִי תֵימָא בְּצִיר מֵהָכִי הוּא דְּלֵיכָּא, הָא טְפֵי אִיכָּא — הָא ״בִּלְבָד״ קָאָמַר.
Plutôt, diras-tu que Rabbi Yehouda haNassi lui a accordé deux jours pendant ses jours de mineure [katnout] et deux jours pendant ses jours de jeune fille. Cela aussi est difficile, car Rav Hinnana bar Shelamya a demandé à Rav : à propos d'une jeune fille mariée avant d'avoir atteint la puberté, puis dont le moment de voir du sang menstruel est arrivé sous l'autorité de son mari — quelle est la halakha ? A-t-elle droit aux quatre nuits où le sang est considéré comme provenant de la déchirure de l'hymen ?
אֶלָּא, דְּיָהֵיב לַהּ שְׁתַּיִם בִּימֵי קַטְנוּת וּשְׁתַּיִם בִּימֵי נַעֲרוּת, הָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מֵרַב: הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת תַּחַת בַּעְלָהּ, מַהוּ?
Et Rav lui répondit : tous les rapports que tu accomplis tant qu'elle est encore trop jeune ne comptent que pour un seul rapport, et les trois rapports restants complètent le total de quatre nuits. Si tel est le cas, Rabbi Yehouda haNassi n'aurait pas pu lui accorder deux nuits en tant que mineure, puisqu'au maximum ces rapports ne comptent que pour un.
אֲמַר לֵיהּ: כׇּל בְּעִילוֹת שֶׁאַתָּה בּוֹעֵל — אֵינָן אֶלָּא אַחַת, וְהַשְּׁאָר מַשְׁלִימִין לְאַרְבָּעָה לֵילוֹת.
Plutôt, diras-tu qu'il lui a accordé une nuit pendant ses jours de mineure, deux nuits pendant ses jours de jeune fille, et une nuit pendant ses jours de femme adulte. Mais cela aussi est difficile : accordé, si tu dis qu'en général nous accordons à une femme adulte plus d'une nuit, on peut comprendre pourquoi Rabbi Yehouda haNassi lui en a accordé une en ce cas : tout comme tous les rapports accomplis lorsqu'elle était mineure ont pour effet de lui retrancher une nuit pour ses jours de jeune fille, de même tous les rapports accomplis lorsqu'elle était jeune fille ont pour effet de lui retrancher une nuit pour ses jours de femme adulte, ne lui en laissant qu'une.
אֶלָּא, דְּיָהֵיב לַהּ אַחַת בִּימֵי קַטְנוּת, וּשְׁתַּיִם בִּימֵי נַעֲרוּת, וְאַחַת בִּימֵי בַּגְרוּת. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בּוֹגֶרֶת בְּעָלְמָא יָהֲבִינַן לַהּ טְפֵי, כִּי הֵיכִי דְּאַהֲנַי קַטְנוּת בִּימֵי נַעֲרוּת לְמִבְצַר לַהּ חֲדָא, אַהֲנַי נָמֵי נַעֲרוּת לְבַגְרוּת לְמִבְצַר לַהּ חֲדָא.
Mais si tu dis qu'en général nous n'accordons pas à une femme adulte plus d'une nuit, alors dans ce cas Rabbi Yehouda haNassi ne lui aurait dû accorder en tant que femme adulte que l'unique rapport qui consomme le mariage — les rapports de mitsva —, c'est-à-dire un seul rapport, et rien de plus ; sinon, les rapports accomplis avant qu'elle devienne femme adulte n'auraient pas affecté son statut.
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בּוֹגֶרֶת דְּעָלְמָא לָא יָהֲבִינַן לַהּ טְפֵי — לָא לִיתֵּב לַהּ אֶלָּא בְּעִילַת מִצְוָה, וְתוּ לָא!
La Guemara répond : en réalité, l'explication correcte est que Rabbi Yehouda haNassi lui a accordé une nuit pendant ses jours de mineure et trois nuits pendant ses jours de jeune fille. Et quant au fait qu'elle a le statut de jeune fille pendant exactement six mois — penses-tu que tous les trois mois comptaient pour une période d'absence du mari [onah] ? Ce n'est pas le cas. Plutôt, tous les deux mois comptaient pour une période, et elle avait donc trois nuits pendant ces six mois où elle pouvait attribuer le sang à la déchirure de l'hymen.
לְעוֹלָם, דְּיָהֵיב לַהּ אַחַת בִּימֵי קַטְנוּת וְשָׁלֹשׁ בִּימֵי נַעֲרוּת. מִי סָבְרַתְּ כֹּל תְּלָתָא יַרְחֵי — חֲדָא עוֹנָה? כֹּל תְּרֵי יַרְחֵי — חֲדָא עוֹנָה.
La Guemara relate que le Sage Minyamin Saksana se rendait chez Shmouel. Il pensait accomplir un acte conformément à l'avis de Rav — c'est-à-dire permettre à une femme adulte d'attribuer du sang à la déchirure de l'hymen pendant toute la première nuit, même si elle avait déjà vu du sang menstruel avant le mariage. Minyamin se dit par erreur : Rav ne distingue pas entre une femme qui a vu du sang menstruel et une femme qui n'en a pas vu.
מִנְיָמִין סַקְסְנָאָה הֲוָה שָׁקֵיל וְאָזֵיל לְאַתְרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, סְבַר לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב, אֲפִילּוּ רָאֲתָה. אֲמַר: לָא פָּלֵיג רַב בֵּין רָאֲתָה בֵּין לֹא רָאֲתָה.
Avant que Minyamin n'atteigne le lieu de Shmouel, il mourut en chemin et ne termina jamais le voyage. En l'apprenant, Shmouel récita à propos de Rav ce verset : « Aucun malheur n'arrivera au juste » (Michlé 12, 21) — D.ieu ne laisse pas des actes interdits découler des paroles des justes. Ici, Minyamin aurait statué incorrectement, sur la base d'une mauvaise compréhension de la déclaration de Rav.
קְדֵים שְׁכֵיב בְּאוֹרְחָא, קָרֵי שְׁמוּאֵל עֲלֵיהּ דְּרַב ״לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כׇּל אָוֶן״.
Puisque la Guemara a cité Rav Hinnana bar Shelamya, elle cite une autre de ses déclarations : Rav Hinnana bar Shelamya dit au nom de Rav : une fois que les dents d'une personne sont tombées et qu'elle a du mal à manger, sa nourriture diminue en conséquence, comme il est dit : « Et Moi aussi, Je vous ai donné la propreté des dents dans toutes vos villes, et le manque de pain en tous vos lieux » (Amos 4, 6). L'expression « propreté des dents » est ici un euphémisme pour l'absence totale de dents, ce qui entraîne un manque de pain.
אָמַר רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כֵּיוָן שֶׁנִּתְּקוּ שִׁנָּיו שֶׁל אָדָם, נִתְמַעֲטוּ מְזוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם אָנֹכִי נָתַתִּי לָךְ נִקְיוֹן שִׁנַּיִם בְּכׇל עָרֵיכֶם וְחוֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמוֹתֵיכֶם״.
§ La michna enseigne : dans le cas d'une jeune femme qui a vu du sang menstruel avant le mariage, alors qu'elle était encore dans la maison de son père. Les Sages ont enseigné dans une baraïta : dans le cas d'une jeune femme qui a vu du sang menstruel alors qu'elle était encore dans la maison de son père, Beit Hillel disent : toute la nuit lui appartient [pour attribuer le sang à l'hymen], et les Sages lui accordent une période complète pendant laquelle elle peut attribuer tout saignement à la déchirure de l'hymen. Et quelle est la durée d'une période complète dans ce contexte ? Rabban Shimon ben Gamliel a expliqué qu'il s'agit d'une nuit et de la moitié du jour suivant.
רָאֲתָה וְעוֹדָהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: רָאֲתָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: כׇּל הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ, וְנוֹתְנִין לָהּ עוֹנָה שְׁלֵמָה. וְכַמָּה עוֹנָה שְׁלֵמָה? פֵּירֵשׁ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לַיְלָה וַחֲצִי יוֹם.
La Guemara demande : mais avons-nous besoin de tout ce temps — une nuit et la moitié d'un jour — pour une période complète ? Et la Guemara soulève une contradiction à partir d'une baraïta : dans le cas de celui dont les pressoirs à vin ou les pressoirs à huile étaient impurs et qui souhaitait préparer ses raisins et ses olives en état de pureté rituelle, comment doit-il agir ? Il doit rincer les planches servant à presser les raisins dans le pressoir, les branches de palmier utilisées comme balais, et les cuves,
וּמִי בָּעֵינַן כּוּלֵּי הַאי? וּרְמִינְהִי: הֲרֵי שֶׁהָיוּ גִּתָּיו וּבֵית בַּדָּיו טְמֵאוֹת, וּבִקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן בְּטָהֳרָה, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? הַדַּפִּין וְהַלּוּלָבִין וְהָעֲדָשִׁין — מְדִיחָן,

Rachi

עד שתחיה המכה תנן - וד' לילות לקטנה מאי עבידתייהו:

אינן אלא אחת - ושלש בעי למיתב לה לבד ב' דקטנות:

אי אמרת בשלמא בוגרת בעלמא - שניסת לאחר שבגרה:,אית לה טפי - מלילה אחת דאית לה ב' לילות מש"ה יהיב להך משבגרה לילה אחת שלמה ואע"ג דנבעלה קודם לכן דכי היכי דאהני בעילות קטנות למבצר חדא מד' לילות הניתנות לנערה דהא אמרינן כל בעילות שבעל אינן אלא אחת הא לילה אחת מיהא מבצרי דתו לא יהבינן לה ד' אלא ג':,אהני נמי בעילת נערות למבצר חדא - מלילות דבגרות ותו לא הלכך להך בוגרת שנבעלה קודם לכן יהבינן מיהא לילה אחת מהשתים:

אלא אי אמרת בוגרת - לילה הראשון ותו לא אמאי יהיב לה להך אחת בימי בגרות א"כ בעילות דקודם לכן מאי אהנו חדא בעילה הוא דבעי למיתב לה בימי בגרות ולא כל הלילה:

וג' בימי נערות - וליכא הכא בגרות כלל. ודקשיא לך הא לא משכחת ג' עונות של ג' חדשים בימי נערות מי סברת כו':

כוותיה דרב - בוגרת כל לילה הראשון:

לא יאונה כו' - שלא נכשל זה בדבריו:

משנתקו שניו - זקנה:,נתמעטו מזונותיו - קשין לבא:

גתיו - ליין:,ובית בדיו - לשמן:,הדפין - זהו הדלת שנותנין על הענבים:,הלולבים - היינו חופיא אישקוב"א שמנקים בה את הגת:,והעדשין - זו היא הגת עצמה שהענבים נתונים שם:

Tossafot

וכי תימא בציר הוא דליכא הא טפי איכא. במסכת קדושין (דף עט.) פרש"י דלא גרסי' ליה (בלבד) דבלאו בלבד נמי משמע לא פחות ולא יותר מיהו נראה דאי לאו בלבד מצינו לפרושי הכי אין שיעור הקטן שבין נערות לבגרות אלא ו' חדשים והוה משמע שפיר דאיכא טפי:

אלא דיהיב לה אחת בימי קטנות ושתים בימי נערות כו'. מדמסיק לקמן מי סברת דכל תלתא ירחי חדא עונה מכלל דכך היה סבור מתחלה וע"כ או הראשונה שבקטנות רחוקה מן השניה ו' חדשים והשאר ג' ג' או הרביעית רחוקה ו' חדשים מהשלישית והשאר ג' ג' שאם לא כן לא היו מתוך י"ב חדש וא"כ כי מסיק תלתא בימי נערות וכל תרי ירחי חדא עונה לא היה צריך לשנות סדר העונות אלא כל תלתא ירחי חדא עונה הראשונה לפני הנערות והשניה בתחלת נערות והשלישית באמצע נערות ג' ירחים אחרים והרביעית בסוף נערות ויש לומר דניחא ליה להש"ס להשוות הפסקות הביאות זו מזו כמו שהוא יכול ואע"ג דביאת קטנות צריך שתהא ו' חדשים לפני נערות דאם לא כן לא היו י"ב חדש מ"מ נראה דלאו דוקא בשלא בעל אלא ו' חדשים לפני נערות דהא אפילו בעל כל ימי משך קטנות קאמר דאינו אלא בעילה אחת הילכך אי כל חדא תלתא ירחי תהיה השניה שבתחלת נערות סמוך לביאה אחרונה של קטנות מש"ה קאמר כל תרי ירחי חדא עונה השניה תהיה בסוף ב' חדשים של נערות רחוק מסוף קטנות והשלישית לסוף ד' חדשים והרביעית לסוף ו' חדשים וריחוקם שוה תרי תרי ירחי וכן כדקס"ד מעיקרא בכל תלתא ירחי חדא עונה היא שוה בזה הענין ג' חדשים לפני קטנות ונמשכות הביאות עד סוף קטנות דאינה אלא ביאה אחת ומשם לג' חדשים באמצע נערות ומשם לג' חדשים בסוף נערות ורביעית ג' חדשים בבגרות או ראשונה בסוף קטנות ושניה באמצע נערות ושלישית בסוף נערות ורביעית ג' חדשים בבגרות:

סבר למעבד עובדא כוותיה דרב ואפילו ראתה. וא"ת והא אפילו אי לא הוה מפליג בין ראתה ללא ראתה מ"מ לא ה"ל למעבד כרב דהא מסקינן לקמן רב ושמואל דאמרי תרוייהו הלכה בועל בעילת מצוה ופורש וי"ל דאי לא עביד כהך דלקמן לא הוה מקפיד שמואל דמ"מ הוה עביד כמתני' אבל בהך שהיה רוצה לעשות מה שלא אמר רב מעולם בזה היה מקפיד שמואל:

הדפין והלולבים והעדשין. העדשין פ"ה זו היא הגת עצמה שהענבים נתונים בה ובס"פ בתרא דמסכת ע"ז (דף עה.) קאמר בעו מיניה מר' אבהו הני גורגי דעובדי כוכבים מהו פרש"י וכן בערוך גורגי עקלים ופשיט ליה מהא מתני' דהדפין והלולבין וכו' דעקלים מנגבן ופרש"י התם דמדפשיט מהך מתני' ש"מ דעיקר היא הילכך סמכינן עלה למשרי גת בהדחה ולא סמכינן אברייתא דלעיל הגת והמחץ דקתני של עץ ושל אבן מנגבן והן טהורין וזהו תימה אי מייתי ההיא ברייתא דהדפין לגבי עקלין דליכא דפליג גבי שאר דברים דפליג אידך ברייתא עלה וליכא טעמא למסמך עליה ומיהו מטעם דבשל סופרים הלך אחר המיקל הוה מצי פסיק כוותיה ועוד דבתוספתא דטהרות גרסינן הדפין והלולבין והעדשין מנגבן והן טהורין ומיהו אומר ר"י דאפי' אי גרסינן מדיחן כגירסת הספרים ל"ק לברייתא דלעיל דעדשין לאו גת עצמה הוא אלא עיגול של טיט שמכביד על ענבים שבגת לדורכן וכן פי' בערוך בערך טלפח והוא ים דאמר בפ' המוכר הבית (ב"ב דף סז:) מאי ים טלפחא ולפי שהוא עגול קרוי עדשים וטלפחא ונקרא ים על שם שהענבים נעצרים על ידו ומתמלאת יין כמים יכסו על ים ומה שלא שנה הכא דין גת היינו משום שהיא כבדה ואינה מטלטלת כל כך ומשתמרת יותר מטומאה מכל כלי הגת שיד הכל ממשמשין בהן וכן בהמוכר הבית לא הוצרך לשנות גת כי פשיטא שמכר את הגת עצמו ומכר את היקבים דקתני בגמרא לאו היינו גת כפרשב"ם אלא כמו שפירש הערוך סלים שמביאין בהן זיתים לבית הבד ור"ת מפרש דהך מתני' בכלי בית הבד איירי כדאמר באיזהו נשך (ב"מ דף עד.) גבי מעטן של זיתים והא מחסר מכמר ועיולי לבי דפי וגבי עביט של ענבים נקט ועיולי לבי מעצרתא וכן עדשין דפרק המוכר את הבית (ב"ב דף סז:) קאמר להו גבי בית הבד דקאמר המוכר את בית הבד מכר את הים ומפרש מאי ים טלפחא והיינו עדשין דהכא וכן עקלים מצינו בבד בפרק זה בורר (סנהדרין כו.) לעקל בית הבד אני צריך ובהגוזל בתרא (ב"ק קטו:) כשעקל בית הבד כרוך עליה ואע"ג דפתח בתרתי גתיו ובית בדיו טמאים גת שייריה כדקאמר בהחולץ (יבמות דף לח:) כתובה לב"ש שיירה ומיהו קשה דלא דמי אי התם שייר לב"ש מ"מ תני לב"ה אבל הכא אמאי תנא גת כלל אי לאו לאשמועינן בהו מידי אלא ע"כ משמיענו בבד ומינה שמעינן דגת כיוצא בו וע"ק אי לא מיירי אלא בבד היכי פשיט דגורגי דעובדי כוכבים דהיינו עקלין דגבי גת דלענין יין נסך מעקלין דברייתא דאיירי בכלי בד אלא ע"כ צ"ל דתנא בד ומיניה נשמע גת וכיוצא בו ורשב"ג נמי קאמר מגת לגת ומבד לבד דדינם שוה ועוד אומר ר"י דאפילו לפירש"י דפי' דעדשין היינו גת ולגירסת הספרים דגרסי' מדיחן לא פליג אברייתא דגת ומחץ דקתני מנגבן והן טהורין דהתם בשל עובדי כוכבים מיירי לפיכך מחמרינן לנגב אע"ג דאינן מזופפין כדקתני אם היו מזופפין אסורין והך דהכא איירי בשל ישראל ונגע בהן עובד כוכבים כדקתני מי שהיו גתיו ובית בדיו טמאין ומש"ה סגי בהדחה וכן צ"ל לרבא דאמר התם ל"ש פירוש דבעי ניגוב אלא שזפתה אבל דרך בה בלא זפיתה לא ובהך ברייתא קתני של עץ ושל אבן מנגבן והם טהורין ואם היו מזופפין אסורין אלמא בלא זפיתה נמי בעי נינוב אלא מתניתא איירי בשל עובד כוכבים ומיהו קשה דהיכי פשיט גורגי דעובדי כוכבים מעקלין דברייתא דשמעתין דלמא דעובדי כוכבים חמירי וי"ל דאע"ג דבגת מפלגינן בין ישראל לשל עובדי כוכבים יש דברים דלא שייך לאפלוגי בהו כמו גבי נודות וגבי דבר שמכניסו לקיום דאפי' לפי שעה גזרו בהו רבנן ל"ש דישראל ל"ש דעובדי כוכבים ומש"ה מייתי ראייה שפיר מעקלים אי בגורגי של שיפא ושל גמי איירי ומייתי ראיה דאפי' בשל ישראל מיישנה שנים עשר חדש:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Niddah 65a
100%
נדה ס״ה אמַסֶּכֶת נִדָּה