Guémara
Et au sujet de cette Michna, Rav Yehouda dit que Shmouel dit : on n'a enseigné cette halakha que pour une femme qui éprouve habituellement des saignements quinze jours après son immersion, ce qui fait vingt-deux jours après sa vue de sang menstruel — ce qui signifie qu'à ce moment-là, elle se trouve dans ses jours de menstruation (niddah).
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לָא שְׁנָא אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִטְבִילָתָהּ, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לִרְאִיָּיתָהּ,
Et lorsque la Michna dit qu'elle a dévié de son cycle et a éprouvé des saignements le vingtième jour, cela signifie qu'elle a éprouvé des saignements vingt jours après son immersion, c'est-à-dire vingt-sept jours après sa vue précédente, et non vingt-deux. Cela signifie que lorsque vingt-deux jours s'écoulent à nouveau depuis le moment où elle éprouve habituellement des saignements, elle se trouve dans ce qui est maintenant ses onze jours de ziva. Et la Michna enseigne que tant ce jour — le vingt-deuxième — que celui-là — le vingt-septième — sont interdits, bien que le vingt-deuxième jour se trouve maintenant pendant ses jours de ziva. Il est évident que nous craignons une émission de sang pendant les jours de ziva si elle a l'habitude d'éprouver des saignements ce jour-là.
וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה; דְּכִי הָדְרִי וְאָתוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי — קָיְימָא לַהּ בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ, וְקָתָנֵי: זֶה וָזֶה אֲסוּרִין — אַלְמָא דְּחָיְישִׁינַן לַהּ.
La Guemara précise : et Rav Pappa est d'avis que nous comptons vingt-deux jours de son cycle menstruel à partir de vingt-deux jours, c'est-à-dire à partir du moment où elle commence habituellement à menstruer, tandis que nous comptons le début des jours de menstruation à partir du jour vingt-sept, lorsqu'elle éprouve effectivement des saignements. Par conséquent, le vingt-deuxième jour de son cycle menstruel normal tombe pendant les jours de ziva, selon le jour réel de menstruation.
וְקָסָבַר רַב פָּפָּא: עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין — מֵעֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין מָנֵינַן, נִדָּה וּפִתְחָהּ — מֵעֶשְׂרִין וְשִׁבְעָה מָנֵינַן.
Rav Houna, fils de Rav Yehoshua, dit à Rav Pappa : d'où sais-tu que c'est le bon calcul de ses jours ? Peut-être compte-t-on aussi ces vingt-deux jours à partir du jour vingt-sept, de sorte que lorsque vingt-deux jours arrivent à nouveau à partir du jour vingt-sept, elle se trouve dans ses jours de menstruation. En conséquence, il n'y a pas de preuve tirée de la Michna concernant une vue pendant les jours de ziva.
אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: מִמַּאי? דִּלְמָא עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין נָמֵי מֵעֶשְׂרִין וְשִׁבְעָה מָנֵינַן, דְּכִי הָדְרִי וְאָתוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין — קָיְימָא לַהּ בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ.
Rav Houna, fils de Rav Yehoshua, ajoute : et de plus, il est raisonnable que les vingt-deux jours soient comptés à partir du moment où elle éprouve effectivement des saignements. Car si tu ne dis pas ainsi, considère le cas de cette poule qui pond habituellement un œuf un jour et s'abstient de pondre le jour suivant, et pond un œuf le troisième jour et s'abstient de pondre le quatrième jour — et la poule a dévié de sa routine, de sorte qu'après avoir pondu les premiers et troisièmes jours, elle s'est abstenue de pondre pendant deux jours puis a pondu un œuf un jour, c'est-à-dire le sixième jour.
וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא; דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הַאי תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּרָמְיָא יוֹמָא וְכָבְשָׁה יוֹמָא, וְרָמְיָא יוֹמָא וְכָבְשָׁה יוֹמָא, וְכָבְשָׁה תְּרֵי יוֹמֵי וְרָמְיָא חַד יוֹמָא,
Lorsque cette poule reprend sa routine habituelle et recommence à pondre un œuf un jour et à s'abstenir le jour suivant — reprend-elle l'ordre de la routine qui la précède, c'est-à-dire s'abstiendra-t-elle de pondre le jour suivant, ou reprend-elle sa routine telle qu'elle était au départ, de sorte qu'elle pondra un œuf le septième jour, comme s'il n'y avait pas eu de déviation ? Nécessairement elle reprend l'ordre de la routine qui la précède. De même, une femme qui a dévié de son cycle menstruel normal compte les jours de son cycle selon l'ordre du cycle qui la précède, c'est-à-dire à partir du moment où elle éprouve des saignements.
כִּי הָדְרָה נָקְטָה — כְּדִלְקַמֵּיהּ נָקְטָה, אוֹ כִּדְמֵעִיקָּרָא נָקְטָה? עַל כׇּרְחָךְ כְּדִלְקַמֵּיהּ נָקְטָה.
Rav Pappa dit à Rav Houna, fils de Rav Yehoshua : mais si tel est le cas, une question se pose au sujet de ce que Reish Lakish a dit : une femme fixe un cycle menstruel (veset) pour elle-même pendant les jours de sa ziva, mais une femme ne fixe pas de cycle menstruel pour elle-même pendant les jours de sa menstruation, c'est-à-dire lorsqu'elle est déjà une femme menstruée. Et Rabbi Yohanan dit : une femme fixe un cycle menstruel pour elle-même pendant les jours de sa menstruation. On pourrait demander : quelles sont les circonstances de cette dispute ? Rabbi Yohanan ne peut pas viser un cas où toutes ses vues se sont produites alors qu'elle était une femme menstruée, car tout le monde s'accorde à dire que le cycle menstruel d'une femme n'est pas fixé dans une telle situation (voir 11a).
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא: אֶלָּא הָא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ, וְאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ — הֵיכִי דָּמֵי?
Plutôt, ne s'agit-il pas d'un cas où elle a vu du sang le premier du mois ; puis de nouveau le cinquième de ce même mois, alors qu'elle était une femme menstruée ; puis elle a vu du sang le premier du mois suivant et ensuite le cinquième de ce mois ; et maintenant, au troisième mois, elle a vu du sang le cinquième du mois mais le premier du mois elle n'a pas vu de sang ? Dans une telle situation, la femme a éprouvé une émission de sang le cinquième du mois pendant trois mois consécutifs.
לָאו כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא, וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וְהַשְׁתָּא חֲזַאי בְּחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וּבְרֵישׁ יַרְחָא לָא חֲזַאי,
Rav Pappa conclut : et c'est à propos de ce cas que Rabbi Yohanan dit : une femme fixe un cycle menstruel pour elle-même pendant les jours de sa menstruation. Bien qu'elle n'était pas réellement une femme menstruée avant d'avoir éprouvé des saignements le cinquième jour du troisième mois, cela est néanmoins considéré comme une vue pendant ses jours de menstruation. Il est évident qu'on compte son cycle menstruel à partir du premier du mois, bien qu'elle n'ait pas effectivement éprouvé de saignements. De même, pour le cas impliquant vingt-deux jours, on compte à partir du moment où elle éprouve habituellement des saignements, et non du jour où elle a effectivement émis du sang.
וְקָאָמַר: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ, אַלְמָא מֵרֵישׁ יַרְחָא מָנֵינָא!
Rav Houna, fils de Rav Yehoshua, dit à Rav Pappa : ce ne sont pas les circonstances de la dispute. Plutôt, voici ce que Rabbi Yohanan a dit : la dispute vise un cas où elle a vu du sang le premier du mois ; puis de nouveau le premier du mois suivant ; puis de nouveau le vingt-cinquième jour de ce mois ; et de nouveau le premier du mois suivant, qui se produit pendant ses jours de menstruation. Rabbi Yohanan maintient que bien qu'elle soit dans ses jours de menstruation, cette vue le premier du troisième mois sert à fixer son cycle menstruel, car nous disons au sujet de la vue du vingt-cinquième jour du mois précédent qu'il s'agit de sang supplémentaire qui s'était accumulé en elle. Par conséquent, cela n'annule pas son cycle habituel.
אֲמַר לֵיהּ: לָא, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, וְעֶשְׂרִין וְחַמְשָׁה בְּיַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, דְּאָמְרִינַן דָּמֵי יַתִּירִי הוּא דְּאִתּוֹסַפוּ בַּהּ.
La Guemara note : et de même, lorsque Ravin et tous les navigateurs sont venus d'Eretz Yisrael en Babylonie et ont transmis des énoncés de Rabbi Yohanan, ils ont dit cette déclaration de Rabbi Yohanan conformément à l'explication de Rav Houna, fils de Rav Yehoshua.
וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין וְכֹל נָחוֹתֵי יַמָּא, אַמְרוּהָ כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ.
Que nous revenions à toi, chapitre « les filles des Kutim ».
הֲדַרַן עֲלָךְ בְּנוֹת כּוּתִים.
Rachi
ואמר רב יהודה - דהאי ט"ו היינו לטבילה שהוא כ"ב לראייתה ושינתה לכ"ז וקתני דכי מטי יום כ"ב אסורה לשמש. וקס"ד דהאי כ"ב לאו לראיית הדילוג קאמר אלא כ"ב לאותו יום שהיתה ראויה לראות בו ודילגתו דהוי יום י"ז לראייתה ובתוך ימי זיבה היא לראיית כ"ז:
וקתני אסורה - דכי הדר אתו כ"ב לחשבון יום שהיתה ראויה לראות בו כשדילגה בה קיימא לה בימי זיבה לחשבון ראייתה כדפרישית. וקסבר רב פפא יום עשרין ותרתין דאסרינן עלה מיום כ"ב מנינן כלומר לאו כ"ב לראיית דילוגה שהיה בכ"ז אלא כ"ב מיום שהיתה ראויה לראות לימודה. ומדקרי להו רב פפא ימי זיבה קסבר נדה ופתחה ימי נדותה וזובה מעשרין וז' מנינן דהיינו מיום ראיית דילוגה ומיום ראיית כ"ז עד השתא לא הוו לה י"ז דאי ליום שראויה לראות כשדילגה מנינן ימי נדות וזוב לא הוה קרי להו ימי זובה דהא חלפו להו כ"ב מההוא יומא:
פתחה - קרי חשבון הנדה לימי הנדה וזוב:
ממאי - דהאי יום כ"ב דאסרינן ליה מנינן מיום כ"ב שהיתה ראויה לראות כשדילגה דמטי ליה בימי זיבה לחשבון ראייה שראתה בכ"ז:,דלמא - האי יום כ"ב דאסרינן עלה מנינן מיום ראייתה שכבר שלמו ימי זוב כי הדרי אתו הנך כ"ב וקיימא לה ד' ימים בימים הראוים לנדות:
והכי מסתברא - דהא משום דחיישינן שמא תחזור לקדמותה לראות מכ"ב לכ"ב אסרינן לה דהשתא הוי כ"ב לראייה אבל ליום כ"ב לחשבון יום שהיתה ראויה לראות לא מצי אסרינן משום הא חששא דאפי' חוזרת לקדמותה לא תראה היום שהוא י"ז לראייתה דההיא לא היתה למודה לראות אלא לכ"ב לראייה ואי משום שהוא כ"ב ליום הראוי לה אין זה דרך החוזרת לוסתה לקצר ימי טהרתה ולמהר ימי ראייתה כדי שיבא לפי חשבון של תחלה אלא חוזרת וקובעת כ"כ ליום שראתה: ,דאלת"ה האי תרנגולתא דרמיא יומא וכבשה יומא ורמיא יומא וכבשה יומא וכבשה תרי יומי ורמיא יומא כי הדרה נקטה כדלקמן נקטה כו' - כלומר תרנגולת הרגילה להטיל ביצה היום ולעמוד למחר ולהטיל יום ג' ולעמוד יום ד' ושינתה וסתה ועמדה מלדת יום ה' עם יום ד' דהוו להו תרי יומי ורמיא יום ששי כי הדרה נקטה אם היא חוזרת למנהגה להטיל יום ולעמוד יום:
כדלקמיה נקטה - מעכשיו היא חוזרת למנות כגון שעומדת יום ז' שאחר יום ו' שהטילה ומטלת יום שמיני:,או כדמעיקרא נקטה - לפי חשבון שהיתה ראויה להטיל מתחלה שהיתה ראויה לילד בה' ולעמוד בו' ולהטיל בז' ולעמוד בח' השתא מטילה יום ז' עם ו' כנגד ב' ימים שעמדה כדי שתעמוד ביום ח' כפי שהיתה ראויה לחשבון הראשון:,על כרחך כדלקמיה נקטה - והא אשה נמי כשחוזרת לוסתה לראות ליום כ"ב לאו לפי חשבון הראשון אלא ליום כ"ב לראייתה הלכך האי יומא הוא דאסרינן:
א"ל רב פפא אלא הא דאמר כו' אין אשה קובעת לה וסת תוך ימי נדותה - בימים שהיא נדה כדבעינן לפרושי מילתא דרבי יוחנן דחזאי ריש ירחא וה' בירחא וריש ירחא וה' בירחא והשתא חזאי בה' בירחא דהוו להו ג' זימני בה' בירחא ומעכשיו יהיה לה וסת בה' בחדש. לריש לקיש לא הוה וסת דהא תרי זימני קמאי דה' בירחא הוי תוך ימי נדותה ממש דהא נדה הויא מריש ירחא ופעם ג' הוה ימי נדה לפי חשבון הראוי שהיתה ראויה לראות ריש ירחא ומדקרי לפעם ג' תוך ימי נדה אלמא לפי חשבון הראוי מנינן:
א"ל לא אלא הכי א"ר יוחנן כגון דחזיא - תרי זימני בריש ירחא ופעם שלישית בכ"ה ורביעית בר"ח דה"ל הך ראייתה בתרייתא שהיא שלישית לראייה של ר"ח בתוך ימי נדותה ממש שהיא נדה מיום כ"ה ומש"ה קרי להו תוך ימי נדותה דהא נדה היא. וטעמא מאי הוי קביעות הא אורחה בהכי שנפתח מעיינה משום דאמר הך ראייה דראש חדש ראיית וסתה היא והיום זמנה והאי דאקדים וחזאי בכ"ה דמים יתירי איתוספו בה:
אמרוה - להא דרבי יוחנן:,כרב הונא - וכדמתרצינן:
Tossafot
אלמא מריש ירחא מנינן. וא"ת דילמא משום ראיה ראשונה קרי ליה תוך ימי נדה ופרש"י דדייק מדקאמר קובעת תוך ימי נדותה משמע דפעם ג' דהוא הקביעות הוי כימי נדתה אלמא חשיב כאילו ראתה ריש ירחא והקשה לו ריב"א דלמה לא תירץ לו כגון שראתה ריש ירחא וה' בירחא שלשה זימני דהשתא הוי ממש תוך ימי נדתה וקבעה וסת ודיה שעתה אם תראה בחמשא בירחא של חדש ד' או שצריכה לפרוש מבעלה כל ה' בירחא עד שתעקור וסתה ג' פעמים והשיבו רש"י משום דבפ"ק (לעיל נדה דף יא.) מוקמינן דר' יוחנן במעיין סתום משום דפריך אמתניתין דהתם דקתני דבימי נדתה אינה צריכה בדיקה ולבדוק דלמא קבעה לה וסת כרבי יוחנן ולכך המקשה אוקי הכא מילתיה דר' יוחנן במעיין סתום שראתה בג' ה' בירחא ולא בריש ירחא דראייה שלישית היא ממעיין סתום ומתניתין דפ"ק (שם דף יא.) כגון שראתה תרי זימני ריש ירחא וה' בירחא ובשלישית כי ראתה ריש ירחא לא תבדוק בה' בירחא שאפילו תראה לא קבעי' לה וסת דמעיין פתוח הוא אבל פעם ראשונה ושניה בודקת בימי נדה שמא תראה בג' בה' בירחא ולא בריש ירחא ולהכי לא הוה מצי לשנויי כגון דראתה ג' זימני ריש ירחא וה' בירחא דא"כ הוה ליה מעיין פתוח אלא משני כגון שראתה תרי זימני ריש ירחא לחוד דהוי מעיין סתום ובג' נמי אע"ג דכבר ראתה בכ"ה מה שראתה בריש ירחא חשיב מעיין סתום כדמשני דהא דחזאי בכ"ה דמים יתרים הוא דאתוספו בה ועוד נראה לפרש דהכא דייק דחשיב כאילו ראתה בג' בריש ירחא דאי לאו הכי אמאי קבעה לה וסת הלא ראיה זו אינה מעין האחרות שבאו בימי נדותה ומיהו תימה לומר כיון כדמעיקרא נקטה וחשיב כאילו ראתה ריש ירחא כיון דאכתי לא קבעה לה וסת בריש ירחא דלא דמי לההיא דלעיל דכבר קביע לה וסת לכ"ב כדקאמר היתה למודה לראות ונראה לפרש דמיירי כגון שראתה ג' זמני בריש ירחא וה' בירחא ואין לחוש אם אין הש"ס מזכיר תלתא זימני דה"נ בפ"ק (שם דף יא.) לא קאמר תלתא זימני גבי קפצה וראתה והא דנקט והשתא חזאי בה' בירחא ובריש ירחא לא חזאי לאו משום דע"י ראייה זו השתא קבעה לה וסת דהא קבעה לה כבר מג' זימני קמאי אלא לומר לך שדיה שעתה בראייה זו כדרבי דוסא דאמר בפ"ק (לעיל נדה דף ד:) דאין דיה שעתה אלא בשעת וסת דוקא ומיהו אף בלא ראתה השתא הוה מצי למימר דקבעה לה וסת לענין שאסורה בה' בירחא עד שתעקור הוסת ג' פעמים והשתא מוכח אע"ג דברביעי לא חזאי ריש ירחא קבעה לה וסת בה' בירחא משום דכיון שראתה ג' זימנין ה' בירחא גם בחדש ד' חשוב כאילו ראתה ריש ירחא וה"נ כ"ב מכ"ב מנינן והוי מצי למימר וליטעמיך דאוקמית מילתיה דר' יוחנן במעין פתוח א"כ תקשה מתני' דפ"ק (שם דף יא.) דקתני דאינה בודקת בימי נדה א"נ הא חשיב מעיין סתום ומעיין פתוח יפרש כמו שפירש"י בלשון שני בפ"ק (שם יא.) שראתה אבג"ד ובהכי איירי מתני דהתם דבהכי לא קבעה לה וסתה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.