Guémara
Quand Rabbi Meïr a dit [qu'il faut s'abstenir de faire des vœux], il ne parlait que du vœu proprement dit; il ne l'a pas dit concernant l'offrande volontaire. Mais n'est-il pas enseigné [dans la Michna]: « comme les offrandes volontaires des vertueux » — [ce qui signifie qu']il a fait un vœu de devenir nazir ou d'apporter une offrande! Cela prouverait donc que les vertueux font des vœux de naziréat et d'offrandes. [La Guemara répond:] Enseigne [la Michna] selon la formulation corrigée suivante: il a fait un don volontaire de naziréat ou d'offrande.
כִּי קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר — בְּנֶדֶר, בִּנְדָבָה לָא קָאָמַר. וְהָא קָתָנֵי: ״כְּנִדְבוֹתָם״ — נָדַר בְּנָזִיר וּבְקׇרְבָּן! תְּנִי: נָדַב בְּנָזִיר וּבְקׇרְבָּן.
[La Guemara demande:] En quoi celui qui fait un vœu est-il différent — [craint-on] qu'il ne rencontre par cela une pierre d'achoppement [en retardant son accomplissement]? L'offrande volontaire aussi, ne devrait-on pas la craindre — [ne risque-t-il pas] de rencontrer par elle une pierre d'achoppement?
מַאי שְׁנָא נוֹדֵר דְּלָא — דִּלְמָא אָתֵי בָּהּ לִידֵי תַקָּלָה? נְדָבָה נָמֵי לָא — דִּלְמָא אָתֵי בָּהּ לִידֵי תַקָּלָה!
[La Guemara répond:] Dans le cas de l'offrande volontaire, il peut agir comme Hillel l'Ancien. Comme il est enseigné dans une baraïta: on a dit de Hillel l'Ancien que personne n'a jamais commis de méila avec son offrande d'holocauste durant toute sa vie. Il l'amenait alors qu'elle était encore non consacrée jusque dans la cour du Temple, il l'y consacrait, posait immédiatement sa main sur sa tête [semikha], puis l'égorgeait.
כְּהִלֵּל הַזָּקֵן. דְּתַנְיָא: אָמְרוּ עַל הִילֵּל הַזָּקֵן שֶׁלֹּא מָעַל אָדָם בְּעוֹלָתוֹ כׇּל יָמָיו. מְבִיאָהּ כְּשֶׁהִיא חוּלִּין לָעֲזָרָה, וּמַקְדִּישָׁהּ, וְסוֹמֵךְ עָלֶיהָ, וְשׁוֹחֲטָהּ.
[La Guemara demande:] Cela fonctionne bien pour l'offrande volontaire en matière de sacrifices. Mais concernant l'engagement volontaire de naziréat, que peut-on dire? [Il reste à craindre qu'il n'accomplisse pas les obligations qui lui incombent en tant que nazir.] [La Guemara répond:] Il [Rabbi Meïr] est de l'avis de Chimon le Juste.
הָנִיחָא נְדָבָה דְקׇרְבָּנוֹת. נְדָבָה דִנְזִירוּת מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? סָבַר לַהּ כְּשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק.
Comme il est enseigné dans une baraïta: Rabbi Chimon le Juste a dit: de toute ma vie, je n'ai mangé de l'offrande de culpabilité d'un nazir devenu impur qu'une seule fois. Une fois, un homme nazir vint du Sud, et je vis qu'il avait de beaux yeux, un visage agréable, et que ses boucles de cheveux étaient arrangées en tresses. Je lui dis: Mon fils, qu'as-tu vu pour décider de détruire cette belle chevelure en devenant nazir?
דְּתַנְיָא, אָמַר (רַבִּי) שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא אֶלָּא אֶחָד. פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם אֶחָד נָזִיר מִן הַדָּרוֹם, וּרְאִיתִיו שֶׁהוּא יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רוֹאִי וּקְווּצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית אֶת שְׂעָרְךָ זֶה הַנָּאֶה?
Il me répondit: j'étais berger pour mon père dans ma ville. Je suis allé puiser de l'eau à la source, et je me suis regardé dans le reflet de l'eau; mon mauvais penchant s'est alors emparé de moi avec impétuosité et a cherché à me faire disparaître du monde. Je me suis dit: méchant! Pourquoi t'enorgueillir d'un monde qui n'est pas le tien, à propos de quelqu'un qui est destiné à devenir vermine et ver? Par le [Temple et son] service, je te raserai pour le Ciel!
אָמַר לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי לְאַבָּא בְּעִירִי, הָלַכְתִּי לְמַלּאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָין וְנִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי, וּפָחַז עָלַי יִצְרִי וּבִקֵּשׁ לְטוֹרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע! לָמָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה? הָעֲבוֹדָה, שֶׁאֲגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמַיִם!
Aussitôt je me suis levé et je l'ai embrassé sur la tête. Je lui ai dit: mon fils, que se multiplient en Israël ceux qui font des vœux de naziréat comme toi! C'est à ton sujet que le verset dit: « Un homme ou une femme qui prononcera de manière explicite un vœu, le vœu de nazir, pour se consacrer à l'Éternel » (Bamidbar 6, 2).
מִיָּד עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ, אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּמוֹךָ יִרְבּוּ נוֹזְרֵי נְזִירוּת בְּיִשְׂרָאֵל. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר ״אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳״.
Rabbi Mani soulève une objection forte: en quoi l'offrande de culpabilité du nazir impur est-elle différente, pour que Chimon le Juste ne la mange pas — parce qu'elle vient à la suite d'une faute? Alors qu'il ne mange pas non plus de toutes les autres offrandes de culpabilité, puisqu'elles viennent toutes aussi à la suite d'une faute!
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי מָנִי: מַאי שְׁנָא אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא דְּלָא אֲכַל — דְּאָתֵי עַל חֵטְא? כׇּל אֲשָׁמוֹת נָמֵי לָא לֵיכוֹל, דְּעַל חֵטְא אָתוּ!
Rabbi Yona lui répondit: voici la raison: lorsqu'ils sont dans le regret [de leurs mauvaises actions], ils deviennent nazirs. Mais lorsqu'ils deviennent impurs et que les jours de leur naziréat se multiplient [du fait qu'ils doivent se purifier puis recommencer leur terme], ils regrettent d'être devenus nazirs. Il s'avère alors qu'ils amènent dans la cour du Temple des animaux [considérés comme] non consacrés [puisque leur intention n'est plus sincère].
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹנָה, הַיְינוּ טַעְמָא: כְּשֶׁהֵן תּוֹהִין נוֹזְרִין. וּכְשֶׁהֵן מִטַּמְּאִין וְרָבִין עֲלֵיהֶן יְמֵי נְזִירוּת, מִתְחָרְטִין בָּהֶן, וְנִמְצְאוּ מְבִיאִין חוּלִּין לָעֲזָרָה.
[La Guemara demande:] Si c'est ainsi, [la même crainte devrait s'appliquer] même au nazir pur! [La Guemara répond:] Pour le nazir pur, il n'y a pas lieu de craindre, car il s'est évalué lui-même et a estimé qu'il était capable de faire le vœu [et de le tenir jusqu'au bout].
אִי הָכִי, אֲפִילּוּ נָזִיר טָהוֹר נָמֵי! נָזִיר טָהוֹר לָא, דְּאָמוֹדֵי אָמֵיד נַפְשֵׁיהּ דְּיָכוֹל לִנְדּוֹר.
Et si tu veux, dis plutôt:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא:
Rachi
כי קאמר ר"מ בנדר - אסור בלשון נדרים דוקא קאמר:,אבל בנדבה לא אמר - והיינו מתני' דקתני כנדבתם דכשרין נדרי בלשון נדבה:,והא קתני כנדבותם נדר כו' - דמשמע דבלשון נדר קאמר:
דלמא אתי בה לידי תקלה - דכי אמר בל' נדר הרי עלי קרבן אתי בה לידי תקלה דעבר משום בל תאחר:,נדבה נמי - כי אמר הרי זו קרבן אתי בהו לידי תקלה לידי גיזה ועבודה א] אבל בבל תאחר לא דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא:
[כהלל] - מתני' דקתני נדבה מותר כגון דעביד כהלל דמקדישה בעזרה דחו לא אתי בה לידי מטילה:
נדבה דנזירות מאי איכא למימר - היכי עביד דלא ליתי לידי תקלה דקתני נדב בנזיר דמותר דכשרים מתנדבים בנזירות:,סבר לה כשמעון הצדיק - דמנזיר לשם שמים כאותו שבא לפני שמעון הצדיק:
לא אכלתי אשם נזיר טמא - דנזיר שמיטמא מביא אשם ואח"כ מונה ימי נזירות אחר ומאותו אשם לא אכל וטעמא מפרש לקמן:,בא לפני אדם אחד - שבא להקריב קרבן נזירותו ולגלח שערו:
ופחז יצרי עלי - מתוך שראיתי במים צורתי כל כך נאה נתגבר עלי יצרי ובקש להביאני לידי מעשים רעים לטורדני מן העולם:
אמרתי לו - כך אמר בעצמו:,עליך הכתוב אומר איש כי יפליא כו' - דהיינו לה' לשם שמים:
דאתי על חטא - שטימא עצמו וכיון דאתי על חטא הוא א"כ לא בעי למיכל שום קרבן חטאת אלא היינו טעמא דלא אכל אשם נזיר טמא:
כשהן תוהין - מתפחדים כמו ופחדת לילה ויומם (דברים כ״ח:ס״ו) ומתרגמינן ותהית כשהן כועסין נודרין שאינן נודרים לשם שמים אלא לשם כעס מנזרין עצמי:,וכשהן מטמאין - דאתא טומאה וסתרי להנהו יומי דנזירות ובעו למימני יומי נזירות אחר וריבה עליהן ימי טומאה דשמא מיטמא פעם אחרת ובעי למיסתר כל הני יומי דנזירות ומתחרטין בעצמן שנדרו וכיון דמתחרטין לא הוי נזירות לש"ש ונמצאו מביאין חולין לעזרה ומשו"ה לא אכל אלא מזה דודאי לש"ש הוא דעבד:
א"ה אפי' נזיר טהור - דדלמא מתחרט על נזירותו ונמצא מביא חולין לעזרה:,בנזיר טהור - ליכא למיחש דמתחרט דכיון דלא נטמא ולא רבו עליו ימי טומאה ודאי לא מתחרט ואי אמרת אפ"ה הוא מתחרט דאינו יכול לעמוד בנזירותו להא ליכא למיחש דאי לאו דאמיד בנפשיה קודם שנדר דיכול לעמוד בו לא הוה נדר ולא מיתחרט כל היכא דלא נטמא:
Tossafot
והא קתני כנדבתם - תימה מגופיה דמתני' תיקשי ליה דקתני כנדבתם והדר קתני נדר וי"ל דאין ה"נ ולשנויא ניחא הכל:
כהלל הזקן שמביאין בעזרה - וא"ת אכתי היכי קרי ליה נדבת כשרים הא ליכא שריותא כ"א כהלל כשהבהמה בעזרה ומתני' משמע בכל ענין ועוד דהא תינח נדרי קרבן אבל נדרי דקונם כגון שאוסר ככר עליו התם לא שייך טעם זה ואומר הר"ר אליעזר כיון דכשרים מתנדבים בשום צד בעזרה גם חוץ לעזרה נמי תפיס שפיר הנדבה בלשון זה ואף על גב דכשרים לא מתנדבים כה"ג אבל נדרי כשרים לא הוו כלל בשום צד אף כשהיא בעזרה נמי איכא חששא שמא תמות ויהא חייב באחריות ואתי לידי תקלה דבל תאחר הלכך כנדרי כשרים לא אמר כלום:
דנזירות מאי איכא למימר - והלא מיד שנדר קם ליה בבל יאכל ובבל ישתה ואיכא חששא לתקלה שמא יעבור ומשני כי ההיא דשמעון הצדיק דנדר נזירות לשם שמים מאהבה ולכך קרי ליה נדבה כדכתיב (שמות לה) כל נדיב לב וא"ת והלא כל הכשרים שמתנדבים לשם שמים נודרין בלשון נדר [וא"כ] כנדרי כשרים אמאי לא אמר כלום אף כי שמא זה אינו מתכוין לשם שמים תופס שפיר הלשון כיון שיש כשרים שנודרים נזירות לשם שמים מידי דהוה אנדבת כשרים דקרבן לפירוש הר"ר אליעזר וכדפרישית לעיל וי"ל דמ"מ נדר כשר לא מיקרי כלל דנדר משמע מה שאדם נודר מדאגת יסורים מעונותיהם ולא מאהבת המקום אבל כשרים תופס שפיר דנדבה משמע מאהבה דכתיב (הושע יד) אהבם נדבה אלמא נדבה משמע מאהבה וכן בתוספ' קתני כנדבת רשעים לא אמר כלום לפי שאין הרשעים מתנדבין כלל ואע"ג דכמה מתנדבים בלשון נדבה ואומרים הרי זו עולה מ"מ לא מיקרי נדבה משום שאין עושין מנדבת לבם מאהבה רק מדאגת יסורים מעונותיהם כנדבת רשעים אינו קרויין נדבה לפי שאין עושין מאהבת המקום נדרי כשרים נמי אינו קרוי נדר כיון שאין עושין מדאגת יסורים אלא מאהבה (אלא) קרוי נדבה ולכך קרי נזירות כשרין נדבתם אע"ג דבלשון נדר נמי דכל נזירות בלשון נדר הוא:
כשהן תוהין נודרין - תוהין לשון ותוהא על הראשונות כלומר כשהן תוהין בעונותיהם ודואגין מן היסורין נודרין להגין מן היסורין וכשרבים עליהם ימי טומאה מתחרטין:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.