Mishna 1
MICHNA: [La Michna poursuit l'exposé des règles des allusions aux vœux.] S'il dit: « Comme les vœux des méchants », il a fait un vœu concernant le naziréat, une offrande, ou un serment. [Ceci est considéré comme une formulation valable de vœu, car] c'est ainsi que les méchants ont l'habitude de faire des vœux. S'il dit: « Comme les vœux des vertueux », il n'a rien dit, [car les vertueux n'ont généralement pas l'habitude de faire des vœux]. S'il dit: « Comme leurs offrandes volontaires », il a fait un vœu concernant le naziréat ou une offrande.
מַתְנִי׳ ״כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים״ — נָדַר בְּנָזִיר וּבְקׇרְבָּן וּבִשְׁבוּעָה. ״כְּנִדְרֵי כְשֵׁרִים״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״כְּנִדְבוֹתָם״ — נָדַר בְּנָזִיר וּבְקׇרְבָּן.(משנה)
Guémara
GUEMARA: On pose une question sur la première clause de la Michna. Mais peut-être veut-il dire ceci: « Je ne fais pas de vœu comme les vœux des méchants », auquel cas il n'a pas l'intention de faire un vœu? Chmouel dit: il s'agit de celui qui dit: « Comme les vœux des méchants, me voici sur moi et de cela » — « me voici » se réfère au naziréat, « sur moi » se réfère à une offrande, « de cela » se réfère à un serment [de s'abstenir d'une chose particulière].
גְּמָ׳ וְדִלְמָא הָכִי קָאָמַר: כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים לָא נָדַרְנָא? אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּאוֹמֵר ״כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים הֲרֵינִי עָלַי וְהֵימֶנּוּ״, ״הֲרֵינִי״ — בִּנְזִירוּת, ״עָלַי״ — בְּקׇרְבָּן, ״הֵימֶנּוּ״ — בִּשְׁבוּעָה.
[La Guemara conteste cette explication:] S'il dit « me voici », a-t-il nécessairement l'intention d'accepter le naziréat? Peut-être veut-il dire: « me voici acceptant sur moi un jeûne »? Chmouel dit: il ne s'agit pas d'un cas où il a simplement dit « me voici » comme les vœux des méchants; il s'agit plutôt d'un cas où un nazir passait devant lui, et le sens de sa déclaration se comprend à partir de ce contexte.
״הֲרֵינִי״ נְזִירוּת. דִּלְמָא הֲרֵינִי בְּתַעֲנִית קָאָמַר? אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּשֶׁהָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו.
[« Sur moi » se réfère à une offrande.] « De cela » se réfère à un serment. [La Guemara demande:] S'il dit « de cela », a-t-il nécessairement l'intention de se restreindre par un serment? Peut-être veut-il dire: « je mangerai de ceci », plutôt que: « je n'en mangerai pas »! Rava dit: il s'agit du cas où il a dit: « de cela, que je n'en mangerai pas ».
(״עָלַי״ — בְּקׇרְבָּן) ״הֵימֶנּוּ״ — בִּשְׁבוּעָה. דִּלְמָא: ״הֵימֶנּוּ״ — דְּאָכֵילְנָא קָאָמַר! אָמַר רָבָא: דְּאָמַר ״הֵימֶנּוּ שֶׁלֹּא אוֹכַל״.
[La Guemara demande:] Si c'est ainsi, qu'a-t-il de plus à nous apprendre, puisqu'il a explicitement clarifié son intention? [La Guemara répond:] De peur que tu ne dises que, puisqu'il n'a pas prononcé le terme « serment » de sa bouche, le serment ne prend pas effet, ceci nous enseigne que c'est néanmoins considéré comme une allusion valable à un serment.
אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: הָא לָא מַפֵּיק שְׁבוּעָה מִפּוּמֵּיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן הָדֵין.
§ Il fut enseigné dans la Michna que s'il dit « comme les vœux des vertueux », il n'a rien dit; mais s'il dit « comme leurs offrandes volontaires », il a fait un vœu, etc. [La Guemara demande:] Qui est le tanna selon lequel il y a une différence entre un vœu et une offrande volontaire? Dirons-nous que ce n'est ni l'opinion de Rabbi Meïr ni celle de Rabbi Yehouda?
״כְּנִדְרֵי כְשֵׁרִים״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, ״כְּנִדְבוֹתָם״ — נָדַר וְכוּ׳. מַאן תַּנָּא דְּשָׁאנֵי לֵיהּ בֵּין נֶדֶר לִנְדָבָה? לֵימָא לָא רַבִּי מֵאִיר וְלָא רַבִּי יְהוּדָה!
Comme il est enseigné dans une baraïta à propos du verset: « Mieux vaut que tu ne fasses pas de vœu, que de faire un vœu et de ne pas l'accomplir » (Kohelet 5, 4): meilleur que l'un et l'autre est celui qui ne fait aucun vœu du tout. Ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit: meilleur que l'un et l'autre est celui qui fait un vœu et l'accomplit. [Ainsi, Rabbi Meïr préconise de s'abstenir de tout vœu et Rabbi Yehouda préconise de faire des vœux et de les accomplir, mais ni l'un ni l'autre ne distingue entre les vœux et les offrandes volontaires. La Michna, cependant, indique que les vertueux ne font pas de vœux mais apportent des offrandes volontaires.]
דְּתַנְיָא: ״טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר וְגוֹ׳״, טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה — שֶׁאֵינוֹ נוֹדֵר כׇּל עִיקָּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה נוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם.
[La Guemara répond:] Tu peux même dire que c'est conforme à l'opinion de Rabbi Meïr,
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר,
Rachi
מתני' כנדרי רשעים - כגון שהיה ככר מונח לפניו ואמר כנדרי רשעים משמע דאותו ככר יהא עליו כנדרי רשעים וכיון דאמר הכי נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה ואם אכלו מחייב נזירות וקרבן ושבועה דחייב נמי קרבן שבועה דדרכן של רשעים הוא שנודרים בנזירות ובקרבן ונשבעין והאי כי אמר כנדרי רשעים הוי כמאן דאמר הריני נזיר אם אוכל הימנו והרי עלי כקרבן ושבועה שאיני אוכל:,אבל אמר כנדרי כשרים לא אמר כלום - שאין דרכן של כשרים שנודרים כדמפרש וכל שכן דאין נשבעין ואהכי לא אמר כלום ולא מיתסר בהאי ככר:,אבל אמר כנדבותם של כשרים - ואכלו חייב בנזיר ובקרבן אבל לא בשבועה דכשרים עבידי דמתנדבין בנזירות ובקרבן בדרך נדבה אבל בשבועה אין נשבעין כלל משום הכי אינו חייב משום שבועה:
גמ' ודלמא הכי קאמר כנדרי רשעים לא נדרנא - כיון דאיהו לא מפרש מידי דלא אמר הרי הוא עלי כנדרי רשעים אלא בסתם קאמר דלמא ה"ק כנדרי רשעים לא נדרנא ולא כלום הוא:,אמר רבא באומר - כגון שהיה ככר לפניו ואמר כנדרי רשעים הריני עלי והימנו ומשתמע דה"ק הריני בנזירות דמאן דנזר ה"ק הריני נזיר והא דאמר עלי משמע דאמר הרי עלי קרבן והימנו משמע דאמר שבועה שלא אוכל הימנו דהואיל דאמר בתחלה כנדרי רשעים משתמע ודאי דהכי בעי למימר דדרכן של רשעים הוא דאגב ריתחייהו נודרין בנזיר ובקרבן ובשבועה:
ודלמא - הא דאמר הריני בתענית משמע ולא בנזירות:
ודלמא - הא דאמר הימנו לא משמע שלא אוכל הימנו אלא שבועה שאוכל ממנו וכי אכיל מיניה לא מחייב משום שבועה:
אי הכי - כיון דאמר בפירוש שלא אוכל מאי למימרא ודאי לא מיבעיא למיתנא דחייב משום שבועה כי אכיל מיניה:,הא לא מפיק שבועה - דלא אמר בפירוש שבועה שלא אוכל אפ"ה אמרינן ודאי שבועה קאמר:
דשני ליה בין נדר לנדבה - דקתני כנדרי כשרים לא אמר כלום וכי אמר כנדבתם. של כשרין הוי נדי. ומשמע דנדר אסור אבל נדבה מותרת:
דתניא טוב אשר לא תדור טוב מזה ומזה - דהכי דריש ר' מאיר לקרא את אשר תדור שלם טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם (טוב אשר לא תדור ומשתדור ולא תשלם) וטוב שאינו נודר כל עיקר מזה שנודר ואינו משלם ואפי' מזה שנודר ומשלם:,ר' יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם - דמשמע ליה לר' יהודה דהאי טוב קאי אקרא דלקמיה הכי דריש ליה את אשר תדור שלם טוב אותו שנודר ומשלם טוב מאשר לא תדור ומשתדור ולא תשלם והיינו דלא כר' יהודה ודלא כר' מאיר דאמר טוב שאינו נודר כל עיקר דסבר בין בנדר בין בנדבה אסור ליה לאיניש למידר ואילו ר"י דאמר שנודר ומשלם טוב לא מפליג בין נדר לנדבה דאפילו בנדר שפיר דמי.:
Tossafot
כנדרי כשרים לא אמר כלום - פי' ה"ר אליעזר שאפי' הזכיר קונם בהדיא עם כנדרי כשרים אפ"ה לא אמר כלום כיון דכשרים לא נדרי וצריך עיון:,כנדבתם נדר בנזיר ובקרבן - דכשרים מתנדבים שפיר בנזיר ובקרבן כדאמרינן בגמ' אבל שבועה לא משתבעי כשרים כלל משום מוציא ש"ש לבטלה:
כנדרי רשעים הריני עלי והימנו - א' מלשונות הללו אם כנדרי רשעים עלי בקרבן דעלי שייך גבי קרבן כדאמרינן לעיל הרי הוא עלי אסור מפני שהוא יד לקרבן והלכך כי אמר כנדרי רשעים עלי נדר בקרבן ופירש הר"ר אליעזר דאסר עליו בקונם וקשה דמי ידעינן מה בא לאסור עליו ויש לומר דמיירי שהיה ככר לפניו ואמר כנדרי רשעים עלי א"כ אההוא ככר שלפניו קאמר אי נמי מיירי במסרבין בו לאכול וקשה דמאי איריא משום כנדרי רשעים אפי' בעלי גרידא הוי יד לקרבן כדאמר לעיל ואי משום דלא פירש בככר זו וכן לא פירש חבירו השתא נמי לא מפרש אלא אמרי' דכיון דככר לפניו או מסרבין בו לאכול הוי יד כדמפרש והלכך בלא נדרי רשעים נמי וע"ק מאי קאמר כנדבתם נדר בקרבן כיון שלענין קונם קאמר וכי דרך כשרים לאסור עצמם במותר להם לכך נראה לרשב"ם דנדר בקרבן דקאמר היינו בקרבן ממש אם הביא קרבן כל דהו לזבוח והשתא ניחא דעלי גרידא לא מחייב להביא קרבן דהא דעלי יד לקרבן היינו דוקא לענין קונמות ונדבות ניחא כדקאמר הכא בסמוך וא"ת דלמא עלי לצדקה לבדק הבית קאמר וי"ל דא"כ היה לו לפרש בהדיא ועוד מדקאמר כנדרי רשעים מסתמא אנדרי הפסוק לרשע וחוטא קאי דכתיב אשר לא תדור וקרא בקרבנות ממש איירי בתוספתא:,הימנו שבועה - הכא ודאי מיירי בככר לפניו ואמר כנדרי רשעים הימנו דנדר בשבועה שלא יאכל הימנו:,הריני בנזירות - כמו אמר מר ודלמא הריני בתענית קאמר ושפיר הוי כנדרי רשעים דכל היושב בתענית נקרא חוטא ומיהו קשה דהא אפ"ה נקרא קדוש וי"ל דהכא לשמואל קאמינא ובפ"ק דתענית (דף יא.) סבר שמואל כמ"ד נקרא חוטא ועוד תירץ הר"ר אליעזר דאפי' למאן דאמר נקרא קדוש ה"מ כשקובע זמנו דמפרש מחר או יום אחר אבל כיון שאומר הריני בתענית ואינו מפרש אימת וא"כ אינו מקבל תענית רק שירצה לקבוע יום הוי כנדרי רשעים לכך נראה דשמא יאחר נדר יותר מדאי או שמא לא יעשנו כלל:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.