Selon qui va cet enseignement de Rav? Selon Rabbi Meir, qui a dit: la main de la femme est comme la main de son mari. Selon Rabbi Meir, l'esclave n'a aucun droit d'acquisition propre, et tout ce qu'on lui donne appartient à son maître, même si on a stipulé le contraire (voir Kidouchin 23b). Rav suppose que, de même, une femme mariée n'a pas de droit d'acquisition propre, mais que tout ce qu'elle essaie d'acquérir pour elle-même est automatiquement acquis par son mari.
כְּמַאן אָזְלָא הָא שְׁמַעְתָּא דְּרַב — כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: יַד אִשָּׁה כְּיַד בַּעְלָהּ.
Et l'on souleva une contradiction [contre cela]: Comment s'associe-t-on dans une impasse [pour l'eirouv]? On dépose la barrique et l'on dit: Voici ceci pour tous les habitants de l'impasse. Et il peut leur faire acquérir [cet eirouv] par l'intermédiaire de son esclave et de sa servante hébreux, et par l'intermédiaire de son fils et de sa fille majeurs, et par l'intermédiaire de sa femme. Rabbi Zeira poursuit: Et l'on soulève une contradiction à partir d'une Michna non attribuée (Erouvin 73b), qui suit vraisemblablement l'opinion de Rabbi Meir: Comment fusionne-t-on les cours qui donnent sur une impasse afin de permettre à leurs habitants de porter le Chabbat d'une cour à l'autre dans la même impasse, si quelqu'un veut agir au nom de tous les habitants de l'impasse? Il dépose une barrique remplie de sa propre nourriture ou de son vin et dit: Ceci est pour tous les habitants de l'impasse. Pour que ce don soit acquis par les autres, quelqu'un doit l'accepter en leur nom, et le tanna enseigne donc qu'il peut leur transférer la possession même par l'intermédiaire de son esclave ou de sa servante hébreux, qu'il ne possède pas [au sens plein], et de même par l'intermédiaire de son fils ou de sa fille majeurs, et de même par l'intermédiaire de sa femme. Ces personnes peuvent acquérir la nourriture de l'eirouv au nom de tous les habitants de l'impasse.
וּרְמִינְהוּ: כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי? מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר: הֲרֵי זֶה לְכׇל בְּנֵי מָבוֹי. וּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, וְעַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ.
Et si tu dis que le mari de la femme acquiert tout ce qui lui est donné, alors l'eirouv ne sort pas du domaine du mari lorsqu'il le donne à sa femme, puisque tout ce qu'elle acquiert lui appartient! Rabbi Zeira énonce ainsi la contradiction: il apparaît donc d'ici que Rabbi Meir n'étend pas son principe de l'esclave à la femme mariée, contrairement à la décision de Rav.
וְאִי אָמְרַתְּ קְנָה יָתְהוֹן בַּעְלַהּ, עֵירוּב לָא נָפֵיק מֵרְשׁוּתֵיהּ דְּבַעַל!
Rava dit en réponse: Bien que Rabbi Meir ait dit, de manière générale, que la main de la femme est comme la main de son mari, conformément à la décision de Rav, Rabbi Meir concède néanmoins, en ce qui concerne la fusion des impasses [par l'eirouv], que puisque son intention est d'acquérir la nourriture de l'eirouv pour d'autres à partir de la main de son mari, et non de l'acquérir pour elle-même, elle peut l'acquérir de lui à cette fin.
אָמַר רָבָא: אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר יַד אִשָּׁה כְּיַד בַּעְלָהּ, מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר לְעִנְיַן שִׁיתּוּף, דְּכֵיוָן דִּלְזַכּוֹת לַאֲחֵרִים הוּא מִיַּד בַּעְלָהּ — זָכְיָא.
Ravina souleva une objection contre Rav Achi à partir de la baraïta suivante: Voici ceux par l'intermédiaire desquels on peut faire acquérir [l'eirouv] à d'autres: par l'intermédiaire de son fils et de sa fille majeurs, et de son esclave et de sa servante hébreux. Et voici ceux par l'intermédiaire desquels on ne peut pas faire acquérir [l'eirouv] à d'autres: par l'intermédiaire de son fils et de sa fille mineurs, de son esclave et de sa servante cananéens, et de sa femme! Cela indique que la femme mariée n'a pas de droit d'acquisition propre pour acquérir la nourriture de l'eirouv au nom d'autrui, contrairement à la décision de la Michna.
אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אֵלּוּ שֶׁזָּכִין לָהֶן: [עַל יְדֵי] בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין זָכִין לָהֶן: עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, וְאִשְׁתּוֹ!
Rav Achi dit plutôt: Notre Michna traite d'un cas où [la femme] possède une cour à elle dans cette même impasse, c'est-à-dire un cas où le mari avait auparavant stipulé qu'elle aurait un bien propre sur lequel il renonce à tous ses droits. En effet, puisqu'elle acquiert la nourriture de l'eirouv pour elle-même en vertu de la cour qu'elle possède dans cette impasse, elle l'acquiert de même pour les autres.
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין בְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ חָצֵר בְּאוֹתוֹ מָבוֹי עָסְקִינַן, דְּמִגּוֹ דְּזָכְיָא לְנַפְשַׁהּ — זָכְיָא לְאַחֲרִינֵי.
Mishna 1
MICHNA: [La Torah dit:] « Mais tout vœu d'une veuve et d'une femme répudiée, par lequel elle a lié son âme, sera valable contre elle » (Bamidbar 30, 10). Comment cela s'applique-t-il? Si elle a dit: Me voici nazirite après trente jours, alors même si elle s'est mariée dans les trente jours, [son nouveau mari] ne peut pas annuler son vœu.
מַתְנִי׳ ״וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ״, כֵּיצַד? אָמְרָה ״הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.(משנה)
Rachi
כמאן אזלא הא שמעתא דרב - דמתרץ למתני' דיד אשה כיד בעלה:,כרבי מאיר - דאמר בעלמא דיד אשה כיד בעלה:
ורמינהו כיצד משתתפין כו' - במסכת עירובין וסתם מתני' ר' מאיר:
אמר רבא דאע"ג דאמר רבי מאיר - בעלמא יד אשה כיד בעלה וכמי שנתן לחתנו דמי:,מודה רבי מאיר לענין שיתוף דכיון דלזכות לאחרים הוא מיד בעלה זכיא - כלומר כיון דבעל דעתו הוי לזכות לאחרים על ידי אשתו נמי יצא מיד בעלה ואין לו רשות בהן כלום ואהכי מזכי להו על ידה אבל בעלמא כגון דיהיב מתנה לאשתו אימא לך דיד אשה כיד בעלה:
אלו שזכין - גבי שיתוף מבוי קמיירי שמזכה משלו לכל בני מבוי:,על ידי בנו ובתו הגדולים - שכבר יצאו מרשותו אבל לא על ידי בנו ובתו הקטנים שידן כידו וכן לא על ידי אשתו אלמא לר"מ אפ. לו על ידי שיתוף יד אשה כיד בעלה דמיא:
אלא אמר רב אשי מתניתין - דלעיל דקאמר דיכול לזכות לכל בני מבוי על ידי אשתו:,כשיש לה חצר באותו מבוי - לאותה אשה שאין חצרה זקוקה לבעלה דמגו דזכיא לנפשה לההוא חצר זכיא נמי לאחריני את השיתוף:
מתני' ונדר אלמנה וגרושה כיצד - באיזה ענין אמר קרא כנדר אלמנה וגרושה יקום עליה:,אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום - ובשעת שנדרה היתה אלמנה או גרושה:,אע"פ שניסת בתוך ל' יום - קודם שיחול הנדר עליה ואיכא למימר הואיל ולא חל הנדר עליה יפר לה בעל אפי' הכי אין יכול להפר דבתר אמירה אזלינן והוי להו קודמין ואין הבעל מפר בקודמין:
Tossafot
כמאן אזלא הך שמעתא דרב כר"מ - דאמר פרק קמא דקידושין דיד עבד כיד רבו דמי ומשמע ליה לרבי [זירא] דהכי נמי אמר גבי אשה ומתני' ר"מ דסתם משנה ר"מ:
ורמינהו כיצד משתתפין במבוי - פירוש שיש הרבה חצירות פתוחות למבוי ואסורות לטלטל בתוכו להוציא ולהכניס בתוכו:,מניח חבית של יין - ומזכה להם על ידי אשתו והוי כאילו הכא דיירי ואין אוסרין זה על זה:
ואי אמרת יד אשה כיד בעלה כו' - אלא שמע מינה דר' מאיר לא אמר אלא בעבד אבל לא באשה וקשה לרב:
כיון דלזכות אחרים מיד בעלה זכיא - כיון דבעל עצמו מזכה בהם ומסתלק עצמו מחלקו [זכיא כדאמרי' במתנת [הבעל] שאין הבעל אוכל פירות:
איתיביה רבינא לרב אשי - אמתני' דעירובין קאי ולא קאי אהך סוגיא כלל:,ואלו שזכין - כלומר שמזכין על ידן וכו' ואשתו:
בשיש לה בית בחצר - ואוסר ביתה על המבוי וצריך הבעל לזכות גם לעצמה והיא קונה כדאמר כיון דבעל יהיב לה מגו דזכיא לנפשה קניא לאחרינא בהכי מיירי מתניתין דעירובין וברייתא דאבל לא על ידי אשתו כשאין לה בית בחצר ואין זוכה לאחרים דלא הוי כאילו הבעל נותן לעצמה:
ונדר אלמנה וגו' - קיימא מתניתין אקרא כיצד אמרינן פנויה שאמרה:,אינו יכול להפר - דאמרינן דאזלינן בתר שעת נדרה ואז היתה אלמנה ובעל אינו מיפר בקודמין:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.