Et voici, concernant les déchirures [de vêtements] pour un mort, n'est-il pas écrit « pour... pour », comme il est écrit: « pour Chaoul et pour Yehonathan son fils »?
וְהָא גַּבֵּי קְרָעִים דִּכְתִיב ״עַל״ ״עַל״, דִּכְתִיב: ״עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ״.
Or il est enseigné dans une baraïta: Si on lui a dit « ton père est mort » et qu'il a déchiré [son vêtement], et qu'ensuite on a découvert que c'était son fils, il s'est acquitté de l'obligation de déchirure. Ceci montre que même si une personne a déchiré par erreur pour la mauvaise personne, elle s'est néanmoins acquittée de son obligation. Ici aussi, si un homme a annulé le vœu de sa femme en pensant que c'était le vœu de sa fille, son annulation devrait être valide.
וְתַנְיָא: אָמְרוּ לוֹ ״מֵת אָבִיו״ וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא בְּנוֹ — יָצָא יְדֵי קְרִיעָה.
On répond: Ce n'est pas difficile. Cette baraïta traite d'un rapport non spécifié, [où on lui a dit qu'un proche non précisé était mort]; et notre Michna traite d'un cas où le porteur de la nouvelle a spécifié par erreur que c'était sa fille [qui avait fait le vœu], alors qu'en réalité c'était sa femme.
אָמְרִי, לָא קַשְׁיָא: הָא בִּסְתָם, וְהָא בִּמְפָרֵשׁ.
Mais n'est-il pas enseigné: Si on lui a dit « ton père est mort » et qu'il a déchiré, et qu'ensuite on a découvert que c'était son fils, il ne s'est pas acquitté de l'obligation de déchirure. [Mais] si on lui a dit « un de tes proches est mort », et qu'il a cru que c'était son père et a déchiré, et qu'ensuite on a découvert que c'était son fils, il s'est acquitté de l'obligation de déchirure? Ceci prouve qu'on distingue entre celui qui déchire sur la base d'un rapport spécifique et celui qui le fait sur la base d'un rapport non spécifié.
וְהָתַנְיָא: אָמְרוּ לוֹ ״מֵת אָבִיו״ וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא בְּנוֹ — לֹא יָצָא יְדֵי קְרִיעָה. אָמְרוּ לוֹ ״מֵת לוֹ מֵת״, וּכְסָבוּר אָבִיו הוּא וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא בְּנוֹ — יָצָא יְדֵי קְרִיעָה.
Rav Achi dit: Ici, [dans le cas où il s'est acquitté], l'erreur a été réalisée dans le délai de la parole [le temps de dire: Salutations à toi, mon maître]; là, [dans le cas où il ne s'est pas acquitté], elle a été réalisée après ce délai.
רַב אָשֵׁי אָמַר: כָּאן בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, כָּאן לְאַחַר כְּדֵי דִבּוּר.
Ce cas où tu as dit qu'il s'est acquitté de l'obligation de déchirure concerne une situation où l'on a découvert dans le délai de la parole que le défunt était son fils. Mais ce cas où tu as dit qu'il ne s'est pas acquitté concerne une situation où il a pris conscience de son erreur après le délai de la parole.
הָא דְּקָאָמְרַתְּ יָצָא יְדֵי קְרִיעָה — שֶׁנִּמְצָא בְּנוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר. הָא דְּאָמְרַתְּ לֹא יָצָא יְדֵי קְרִיעָה — לְאַחַר כְּדֵי דִבּוּר.
Or il est enseigné: Celui qui a un malade dans sa maison, et que celui-ci s'est évanoui, et qu'il lui a semblé qu'il était mort, et il a déchiré [son vêtement], et qu'ensuite [le malade] est mort, il ne s'est pas acquitté de l'obligation de déchirure. Rabbi Chimon ben Pazi dit au nom de Rabbi Yehochoua ben Lévi, au nom de Bar Kappara: On n'a enseigné cela que si [le malade] est mort après le délai de la parole; mais s'il est mort dans le délai de la parole, c'est considéré comme une parole continue [et il s'est acquitté].
וְהָתַנְיָא: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְנִתְעַלֵּף, וְכִמְדוּמֶּה שֶׁמֵּת, וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ מֵת — לֹא יָצָא יְדֵי קְרִיעָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמֵּת לְאַחַר כְּדֵי דִיבּוּר, אֲבָל בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר — כְּדִבּוּר דָּמֵי.
Et la halakha est: [une rétractation] dans le délai de la parole est considérée comme faisant partie de la même parole, sauf pour celui qui blasphème, celui qui adore une idole, celui qui fait des fiançailles et celui qui divorce.
וְהִילְכְתָא: תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר — כְּדִבּוּר דָּמֵי, חוּץ מִמְּגַדֵּף וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וּמְקַדֵּשׁ וּמְגָרֵשׁ.
Mishna 1
MICHNA: Si elle a dit: « Ces figues et ces raisins que je goûterais me soient konam », et que [le mari] a confirmé [le vœu] pour les figues, tout le vœu est confirmé; s'il a annulé pour les figues, il n'est pas annulé jusqu'à ce qu'il annule aussi pour les raisins. Si elle a dit: « Une figue que je goûterais me soit konam, et un raisin que je goûterais me soit konam », ce sont deux vœux distincts.
מַתְנִי׳ אָמְרָה ״קֻוֽנָּם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת״, קִיֵּים לִתְאֵנִים — כּוּלּוֹ קַיָּים, הֵפֵר לִתְאֵנִים — אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לַעֲנָבִים. אָמְרָה ״קֻוֽנָּם תְּאֵנָה שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת וַעֲנָבָה שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת״ — הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים.(משנה)
Guémara
GUEMARA: De qui est la Michna? De Rabbi Yichmaël, comme il est enseigné dans une baraïta: [le verset] « son mari le confirmera ou son mari l'annulera » [peut être expliqué ainsi]: si elle a dit: « Ces figues et ces raisins que je goûterais me soient konam », et qu'il a confirmé pour les figues, tout est confirmé.
גְּמָ׳ מַנִּי מַתְנִיתִין? רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתַנְיָא: ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״, אָמְרָה ״קֻוֽנָּם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת״, קִיֵּים לִתְאֵנִים — כּוּלּוֹ קַיָּים,
Rachi
והא גבי קרעים דכתיב על על - דמשמע שאם מתו לו שנים קרובים או שלשה שחייב לקרוע על כל אחד בפני עצמו:,על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם ה' - דהיינו פרטא:
ותניא מת אביו וקרע ואח"כ נמצא שהוא בנו - שמת ולא אביו יצא ידי קריעה דעל על לאו דוקא הכא נמי אותה לאו דוקא:
כאן בסתם כאן במפרש - גבי קריעה שקרע סתם שלא על אביו ולא על בנו אבל במתניתין כגון שהפר בפירוש לשם בתו והלכך כיון דנמצא שאינו כך צריך להפר לשם אשתו שנדרה:
והתניא לא יצא ידיי קריעה - וקשיין ברייתא אהדדי:
והתניא - דמסייע לרב אשי:
והלכתא תוך כדיי דבור - דהחוזר תוך כדי דבור כדבור דמי לכולהו מילי:,חוץ ממגדף - מברך את השם:,ועובד עבודת כוכבים - האומר לעבודת כוכבים אלי אתה דאדבור לחודיה חייב:,והמקדש - אשה והמגרשה אע"פ שחוזר בתוך כדי דבור אינה חזרה:
מתני' אמרה קונם תאנים וענבים שאיני טועמת קיים לתאנים כל הנדר קיים - אף הענבים שאין יכול להפר שוב אפילו אענבים קסבר נדר שהוקם מקצתו הוקם כולו ובגמרא מפרש יקימנו יקים ממנו:
Tossafot
והא גבי קריעה דכתיב על שאול ועל יהונתן דמיניה שמעינן קריעה על כל מת ומת ותניא אמרו לו מת אביו וקרע ואחר כך אמרו שהוא בנו יצא ידי קריעה אף על פי שלא קרע על זה הכי נמי נימא דאותה לאו דוקא ואם הפר לאשתו ונמצאת בתו מופר:
הא בסתם - הך קריעה דקרע סתם למי שהוא ומתניתין במפרש שאמר אני מיפר לאשתי:
רב אשי אמר כאן שנמצא שהוא בנו תוך כדי דבור של קריעה דהוי כאילו לא קרע אלא לאחר שמיעה והא דתניא לא יצא ידי קריעה שנמצא לאחר כדי דבור:
והתניא - בניחותא:,אמר רבי שמעון בן פזי - מהא עיקר ראייתו וק"ק לישנא דוהא תניא דהא לא מייתי מידי אלא ממילתא דרבי שמעון בן פזי:
והלכתא תוך כדי דבור כדבור דמי - פירש ה"ר אליעזר לא ידענא מנין לו ופירש דמדרבנן הוא כדי שישיב אדם וישאל בהפסק ממכרו ולא יפסיד וקשה דהא גבי דינין דאורייתא הוא כגון גבי מנחת חיטין מן השעורין וגבי שבועת העדות אמרינן ליה וצ"ל דהוי דאורייתא:,מגדף ועובד עבודת כוכבים - אפילו חוזר בו תוך כדי דבור קטלינן ליה ומקדש אשה ואחר כך חוזר בו וכן מגרש ואחר כך מבטל הגט לאו כל כמיניה:
קיים לחצאין קיים - דדרשינן בגמרא יקימנו יקים ממנו (הפר ממנו) הפר לחצאין אינו מופר כלל דהפרה במקצת לא הוי הפרה ואע"ג דאמר נדר שהותר מקצתו הותר כולו שאני בין הפרה להתרת חכם:,הרי אלו שני נדרים - אם קיים לענבים לא קיים לתאנים:
מני מתניתין רבי ישמעאל היא דתניא וכו' קיים [לתאנים] כולו קיים - דהכי משמע יקימנו יקים ממנו מדלא כתיב יקיים וכתיב יקימנו דרשינן מלפניו ולאחריו:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.