Guémara
Rabbi Ila dit: Et quelle serait la halakha si quelqu'un dit à autrui, avant de lui vendre un champ: Ce champ que je te vends maintenant, lorsque je te le rachèterai, qu'il soit consacré — le champ n'est-il pas consacré une fois racheté? De la même manière, une femme peut consacrer par avance l'ouvrage de ses mains, même si la sainteté ne peut pas prendre effet dans l'immédiat.
אָמַר רַבִּי אִילָא: וּמָה אִילּוּ אוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי מוֹכֵר לְךָ, לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה מִמְּךָ — תִּקָּדֵישׁ״, מִי לָא קָדְשָׁה?
Rabbi Yirmeya objecte: Est-ce comparable? Quand quelqu'un dit: Que ce champ que je te vends maintenant soit consacré lorsque je te le rachèterai, à ce moment-là au moins le champ est encore en sa possession, et il peut donc le consacrer dès maintenant, en stipulant que la consécration ne prendra effet que lorsqu'il reviendra dans son bien. Mais pour la femme, est-il en son pouvoir, maintenant, de consacrer l'ouvrage de ses mains? À présent, cela ne lui appartient pas. Ce cas n'est comparable qu'à celui de quelqu'un qui dirait à autrui: Concernant ce champ que je t'ai vendu par le passé, lorsque je te le rachèterai, qu'il soit consacré — dans un tel cas, le champ est-il consacré une fois racheté?
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יִרְמְיָה: מִי דָּמֵי? ״שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי מוֹכֵר לְךָ״ — הַשְׁתָּא בִּידֵיהּ הִיא. אִשָּׁה, בְּיָדָהּ לְהַקְדִּישׁ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ?! הָא לָא דָּמֵי אֶלָּא לָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״שָׂדֶה זוֹ שֶׁמָּכַרְתִּי לְךָ, לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה מִמְּךָ — תִּקָּדֵישׁ״, מִי קָדְשָׁה?
Rav Pappa objecte: Est-ce comparable? Dans le cas de la vente d'un champ, la situation est tranchée: il est évident que le champ appartient absolument à son nouveau propriétaire, l'acheteur. En revanche, dans le cas d'une femme, la situation est-elle tranchée? Même si le mari a des droits sur l'ouvrage des mains de sa femme, il ne possède pas son corps. Ce cas n'est donc comparable qu'à celui de quelqu'un qui dirait à autrui: Concernant ce champ que je t'ai donné en gage, lorsque je te le rachèterai, qu'il soit consacré. Ici, le propriétaire conserve la possession du champ lui-même, mais un autre jouit du droit à ses fruits. Dans ce cas, le champ n'est-il pas consacré une fois racheté? Ici aussi, une femme conserve la propriété de son corps et peut consacrer l'ouvrage de ses mains, en stipulant que la consécration ne prendra effet qu'après son divorce.
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: מִי דָּמֵי?! גַּבֵּי זְבִינָא — פְּסִיקָא מִילְּתַיְיהוּ. גַּבֵּי אִשָּׁה מִי פְּסִיקָא מִילְּתָא? הָא לָא דָּמֵי אֶלָּא לָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״שָׂדֶה זוֹ שֶׁמִּשְׁכַּנְתִּי לְךָ, לִכְשֶׁאֶפְדֶּנָּה מִמְּךָ — תִּקָּדֵישׁ״, מִי לָא קָדְשָׁה?
Rav Chicha, fils de Rav Idi, objecte: Est-ce comparable? Dans le cas d'un champ, il est au pouvoir du propriétaire de le racheter immédiatement en remboursant sa dette. Mais pour une femme, est-il en son pouvoir d'être divorcée quand elle le souhaite? Ce cas n'est donc comparable qu'à celui de quelqu'un qui dirait à autrui: Concernant ce champ que je t'ai donné en gage pour dix ans, lorsque je te le rachèterai, qu'il soit consacré. Dans un tel cas, même si le propriétaire ne peut racheter le champ avant dix ans, n'est-il pas consacré une fois racheté?
מַתְקֵיף לַהּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִי דָּמֵי? שָׂדֶה בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתוֹ. אִשָּׁה בְּיָדָהּ לְהִתְגָּרֵשׁ?! הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״שָׂדֶה זוֹ שֶׁמִּשְׁכַּנְתִּי לְךָ לְעֶשֶׂר שָׁנִים, לִכְשֶׁאֶפְדֶּנָּה מִמְּךָ — תִּקָּדֵישׁ״, מִי לָא קָדְשָׁה?
Rav Achi objecte: Est-ce comparable? Là-bas, dans le cas du champ, il y a une échéance fixe de dix ans. Mais dans le cas d'une femme, y a-t-il une échéance fixe, de sorte qu'elle puisse savoir à l'avance quand elle sera divorcée et libérée de l'autorité de son mari?
מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: מִי דָּמֵי?! הָתָם קִיץ. אִשָּׁה מִי אִית לַהּ קִיצּוּתָא?
Rachi
אמר ר' אילא ומה אילו אומר לחברו שדה זו שאני מוכר לך - כלומר שעדיין היא בידו להקדישה שלא החלטתיה לך מכל וכל:,לכשאקחנה ממך - לכשאחזור ואקחנה ממך תקדיש:,מי לא קדישה - מי לא חייל שם קדושה עלה לכשיקחנה מזה הכא נמי גבי האי איתתא כי אמרה יקדשו ידי לעושיהן לאחר שתתגרש דודאי חיילא עלייהו שם קדושה:
מי דמי - כלומר מי דמיא מילתא דאשה למילתיה דהאי גברא הכא האי גברא דמזבן שדה זו אכתי בידיה היא שעדיין לא מכרה ודיקא נמי דקתני שאני מוכר לך ולא קתני שמכרתי להכי יכול להקדישה לכשתחזור ותבא לרשותו:,אבל - הא איתתא כי מקדשא מעשה ידיה כלום יש בידה שום כח והלכך אף על גב דאמר גבי מוכר שדה שיכול להקדישה לכשתבא לרשותו גבי אשה לא אמר:,אלא - הא דאשה לא דמיא אלא לאומר כו' וכי היכי דהתם לא קדשה משום דלא קיימא שדה ברשותיה שהרי כבר מכרה הכא נמי לגבי הך איתתא לא קדשי מעשה ידיה:
גבי זבינא פסיקא למילתייהו - דגופה לפירות בידא דלוקח:,גבי אשה מי פסיקא מילתא - מי הויא גופה לבעל והתם גבי אשה דינא היא דתיקדוש:,הא לא דמיא אלא לאומר לחבירו שדה זו שמשכנתי לך לכשאפדנה ממך תקדיש - דהתם אע"ג דלא קדשה השתא קדשה לקמיה הכי נמי גבי אשה:
שדה בידיו לפדותה - כל אימת דבעי אהכי מצי לאקדושה מהשתא:,אשה בידיה להתגרש - בתמיה והואיל ואין בידה להתגרש לא חייל הקדש אמעשה ידיה לכשתתגרש:,הכא נמי גבי אשה אף על גב דאין בידה לגרש עצמה כי מיגרשא חיילא קדושה על מעשה ידיה:,לאומר לחברו שדה זו שמשכנתי לך לעשר שנים וכו' מי לא קדישה - דהשתא אין בידו לפדותה עד עשר שנים ולכשיפדנה קדשה דחייל עלה קדושה מהשתא:
התם קיץ - גבי שדה איכא זמן קצוב לעשר שנים וכיון דאיכא זמן קצוב דמי כאילו יש בידו לפדותה לאלתר:,אשה מי יש לה קיצותא - לידע אימתי תתגרש:
Tossafot
אמר רבי אילא - שינויא הוא ומה אילו האומר לחבירו וכו' מי לא קדשה - אם מכרה וחזר ולקחה ניחול הקדש שהרי עכשיו שלו וכי היכי דאילו אקדיש השתא קדשה כי נמי אמר דקדוש לקמיה קדוש:
הא לא דמיא - מסקנא דקושיא היא [לרב הונא בריה דר"י]:,לכשאקחנה תקדיש דלא קדשה - למ"ד אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם:
ומשני מי דמי גבי זבינא פסקה למילתייהו - שאין לו לא גוף ולא פירות ואין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ולא דמי דהתם גופא ופירא בידא דלוקח הכא גופא בידה הוא:,הא לא דמי - מסקנא דאתקפתא הוא:,לאומר שדה שמשכנתי לך - סתם:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.