Guémara
Elle reçoit les quarante coups de fouet, la peine encourue par celui qui transgresse un interdit de la Torah, puisqu'elle a violé les termes de son vœu de naziréat. Si son mari a annulé le vœu pour elle, mais qu'elle ne savait pas qu'il l'avait annulé, et qu'elle a bu du vin ou s'est rendue impure par contact avec un mort, elle ne reçoit pas les quarante coups. Elle n'a commis aucune transgression, puisque son vœu de naziréat avait été annulé.
הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ, וְהָיְתָה שׁוֹתָה יַיִן וּמִיטַּמְּאָהּ לְמֵתִים — אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים.
Et si tu dis que le mari peut annuler le vœu concernant le pain qui l'aurait contrainte à s'affliger, mais qu'il ne peut pas annuler le vœu concernant le pain qui ne l'aurait pas contrainte à s'affliger, le même raisonnement devrait s'appliquer au vœu de naziréat: peut-être a-t-il annulé pour elle le vœu qui lui interdisait le vin, puisqu'elle souffre lorsqu'elle s'en abstient, mais quant à son vœu qui lui interdisait les pépins et les peaux de raisin, il ne l'aurait pas annulé, puisqu'elle ne souffre pas de s'en abstenir. Et puisque même les pépins et les peaux de raisin sont interdits à la nazir, si cette femme en a mangé, elle devrait recevoir les quarante coups, même si son mari a annulé son vœu!
וְאִי אָמְרַתְּ מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה וְאֵין מֵפֵר לְשֶׁאֵין מִתְעַנָּה, דִּלְמָא מִן יַיִן דְּאִית לַהּ צַעֲרָא — הֵפֵר לָהּ, מִן חַרְצָן וּמִן זַג — לֹא הֵפֵר לָהּ, דְּהָא לָא אִית לַהּ צַעֲרָא. וְתִסְפּוֹג אֶת הָאַרְבָּעִים!
Rav Yossef dit: Ici c'est différent, car le naziréat ne peut prendre effet partiellement. Puisqu'on ne peut être nazir en n'acceptant qu'une partie des interdits du naziréat, l'annulation du mari annule le vœu tout entier. Dans le cas d'un vœu ordinaire, en revanche, le mari ne peut annuler que la partie qui cause de la souffrance à sa femme.
אָמַר רַב יוֹסֵף: אֵין נְזִירוּת לַחֲצָאִין.
Abaye lui dit: mais la formulation de ton propos suggère que le naziréat ne peut prendre effet partiellement, mais qu'une offrande serait tout de même apportée pour l'observance partielle du naziréat! Plutôt, dit Abaye, il faut dire ainsi: le naziréat ne peut prendre effet partiellement, et aucune offrande n'est apportée pour l'observance partielle du naziréat.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הָא קׇרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת אִיכָּא?! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: אֵין נְזִירוּת לַחֲצָאִין, וְאֵין קׇרְבָּן לַחֲצָאִין.
On soulève une objection à partir de l'énoncé suivant: concernant une femme qui a fait le vœu d'être nazir et qui a mis à part son animal [pour son offrande de naziréat], et qu'ensuite son mari a annulé son vœu pour elle — elle doit apporter une offrande d'oiseau pour péché, mais n'apporte pas d'offrande d'oiseau en holocauste. Or si tu dis qu'aucune offrande n'est apportée pour l'observance partielle du naziréat, pourquoi devrait-elle apporter une offrande d'oiseau pour péché?
מֵיתִיבִי: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְהִפְרִישָׁה בְּהֶמְתָּהּ וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ — מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין קׇרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת, אַמַּאי מְבִיאָה חַטָּאת הָעוֹף?
Mais alors, que diras-tu — qu'une offrande est apportée pour l'observance partielle du naziréat? Il faudrait alors qu'elle apporte trois animaux: une offrande pour péché, un holocauste, et une offrande de paix [comme le nazir qui a achevé la période de son vœu]! Plutôt, dis ainsi: en réalité, aucune offrande n'est apportée pour l'observance partielle du naziréat, et si elle doit apporter une offrande d'oiseau pour péché, c'est parce qu'une offrande d'oiseau pour péché peut être apportée en cas de doute. Elle doit donc apporter une offrande pour péché à cause du naziréat partiel qu'elle a observé.
וְאֶלָּא מַאי — יֵשׁ קׇרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת? שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת בָּעֵי לְאֵתוֹיֵי: חַטָּאת, עוֹלָה, וּשְׁלָמִים! אֶלָּא, לְעוֹלָם אֵין קׇרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת. וְחַטַּאת הָעוֹף דְּמַתְיָא — מִשּׁוּם דְּחַטָּאת עַל הַסָּפֵק.
Rav Assi souleva une objection contre l'opinion de Rabbi Yohanan à partir de la baraïta suivante: concernant une femme qui a fait le vœu d'être nazir et qui est devenue impure par contact avec un mort, et qu'ensuite son mari a annulé son vœu pour elle — elle doit apporter une offrande d'oiseau pour péché, mais n'apporte pas d'offrande d'oiseau en holocauste. Or si tu dis que le mari peut annuler le vœu concernant le pain qui l'aurait contrainte à s'affliger, mais qu'il ne peut pas annuler le vœu concernant le pain qui ne l'aurait pas contrainte à s'affliger [le même raisonnement devrait s'appliquer ici]:
אֵיתִיבֵיהּ: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְנִטְמֵאת, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ — מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף, וְאֵין מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף. וְאִי אָמְרַתְּ מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה וְאֵין מֵפֵר לְשֶׁאֵין מִתְעַנָּה,
Rachi
הפר לה בעלה והיא לא ידיעה כו' - ואמאי אינה סופגת אע"ג דהפר לה תספוג דהא אמרינן במס' נזיר בפרק מי שאמר הריני נזיר אישה הפרם וה' יסלח לה באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר שהיא צריכה סליחה וכפרה דקסבר בעל מיעקר עקר:
ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאינה מתענה - הא הוי נמי יין זג וחרצן דומיא דשתי ככרות דמתענה ליין ואין מתענה לזג וחרצן ואמאי קתני אינה סופגת את הארבעים דמשמע דמפר לה מכל וכל:,דלמא מיין דאית לה צערא - דאית ביה משום עינוי הוא דהפר לה ולא מזג וחרצן אלא מדקתני אינה סופגת ש"מ דמיפר לה נמי מזג וחרצן באותה הפרה דיין וקשיא לר' יוחנן:
אין נזירות לחצאין - כדאמרינן בפ' הריני נזיר מן הגרוגרות (נזיר יא.) והכי הוא אומר הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן ומפרש בברייתא מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה הכא נמי כי מפר לה בעלה מפר הכל:
אמר ליה אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא - בתמיה דאי אמר הריני חצי נזיר מביא חצי קרבן והא קיימא לן דלא אשכחן נזירות לפלגא אלא אי לרבנן הוי נזיר גמור ואסור מכל אי לר"ש דפליג עלייהו לא הוי נזיר כלל דאמר אינו נזיר עד שיזיר מכולן ואי בעית למימר דיש קרבן לחצי נזירות אמינא נמי דיש נזירות לחצאין אפילו לענין מלקות ואיכא לפרוכיה נמי כדמעיקרא:
מביאה חטאת העוף - היום ואינה צריכה להביא עולת העוף והתם מפרש בגמ' למאי הלכתא מביאה חטאת העוף טפי מחטאת בהמה:,מביאה חטאת העוף - משום נזירות שעשתה קודם שהפר לה בעלה דכיון דמפר בעלה הוה כחצי נזירות דאילו כי מפר בעל אינו מפר אלא מה שעתיד לבא אבל מעיקרא אינו מפר דקודם הפרה כדקאי קאי והתם במסכת נזיר קא דייק דבעל מיגז גייז והיכא דהפר לה ונמצאו דברים שעשתה קודם הפרה שנטמאת למתים סופגת את הארבעים:
וחטאת העוף - אהכי מתיא דמשום הכי אינה צריכה להביא ולא כלום דהא הפר לה אלא משום דר' אלעזר הקפר דאמר הנזיר מביא חטאת על שציער עצמו מן היין ומביאה זו חטאת העוף נמי:,על הספק - דאמור ציערה עצמה מן היין מתחלת הנדר עד שעת הפרה דאשכחן דחטאת העוף אתיא נמי על הספק דיולדת שהפילה ואין ידוע מה הפילה אם חתיכה אם ולד מביאה חטאת העוף והואיל דאשכחן בעלמא דחטאת העוף באה על הספק הכא נמי מתיא היא חטאת העוף:
האשה שנדרה בנזיר כו' - אהכי קאמר דלמא מיין דאית לה צערא ופו' דלא אפשר למידק כדדייקינן לעיל:
Tossafot
האשה שנדרה כו' סופגת כו' - בנזיר (דף כא:) מפרש למאי איצטריך ובעי למיפשט מיניה דאפילו הפר לה שוב סופגת משום דבעל מיגז מהפרה ואילך ושעת ההפרה היתה נזירה ולוקה נמי לאחר שהיפר:
דילמא מיין וכו' - דלמא לאו דוקא אלא כלומר ודאי לא הפר לה מחרצן וזג דאינו מיפר לשאינו מתענה ותספוג ארבעים:
אין נזירות לחצאין - שהרי כשאמרה הריני נזירה קבלה עליה כל דיני נזירות ובאומרו מופר ליך הפר הכל דודאי לעיל כשאמר מופר ליך הואיל ופירשה שתי ככרות כשני נדרים דמו:
הא קרבן לחצי נזירות איכא - בתמיה [כגון] שנדרה בנזירות ל' יום והפר לה בט"ו ימים ה"נ שתביא אחר ההפרה קרבנות נזיר טהור ואם נטמאת בתוך הנזירות קודם ההפרה שתביא קרבן טומאה דהכי משמע ליה לישנא דרב יוסף אין נזירות ולא אמר אין קרבן:,אלא אמר אביי אין נזירות [ואין קרבן] לחצאין - כיון שהפר חצי נזירות נתבטל [כולה ואין] מביאה קרבן לחצי נזירות שמנתה הואיל שנתבטל מכאן ואילך אע"ג דודאי לוקה בשתיית יין דקודם הפרה דאז היתה נזירה:
האשה שנדרה בנזיר ונטמאת והפרישה בהמה לאשם והפר לה בעלה מביאה חטאת העוף כדין נזיר טמא שמביא אשם ועולת העוף וחטאת העוף ואינה מביאה עולה כדמפרש טעמא וקשה לענין מה נקט והפרישה בהמתה ולמה לא פירש אחר שהפרישה מה יעשה בה:,ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות אמאי מביאה חטאת עוף אלא ש"מ דיש קרבן לחצי נזירות וקשה להר"מ דהא על כרחך אין קרבן לחצי נזירות דהא אמר פ"ד דנזיר (דף כא:) האשה שנדרה בנזיר והפר לה בעלה אם שלו היתה בהמה תצא ותרעה בעדר ואם משלה היתה חטאת תמות עולה תקרב עולה שלמים יקרבו שלמים אלמא חטאת תמות דאין קרבן לחצי נזירות וליכא למימר דהתם בנזיר טהור והכא בנזיר טמא דבסמוך מדמינן לקרבנות טהור:
אלא מאי יש קרבנות לחצי נזירות איבעי ליה לאיתויי חטאת עולה ושלמים - אם לא נטמאת והכא שנטמאה איבעי לאיתויי אשם עולת העוף וחטאת העוף:,אלא אין קרבן לחצי נזירות וחטאת העוף דמייתי משום דחטאת העוף בא על ספק - אין קפידא אם מביאתו הלכך הזקיקו שתביא חטאת העוף כדאמר בגמרא פ"ד דנזיר (דף כב.) כדרבי אלעזר הקפר דנזיר חוטא ובעי כפרה:
מיתיבי האשה כו' ואין מביאה עולת העוף - דאין קרבנות לחצי נזירות דחטאת העוף דאתי על הספק מייתי כדמתרצינן ומשמע ליה דנזירות מופר מכאן ואילך לגמרי ומותרת לטמא למתים מדנקט ונטמאת ואחר כך הפר לה משום שאם נטמאת אחר שהפר אפילו חטאת העוף לא מייתי:, ואי אמרת כו' מטומאת מת [דלית לה צערא] לא הפר לה ותהא אסורה גם אחר ההפרה לטומאה ואי קשיא אמאי אין משני אין נזירות לחצאין כדמשנינן לעיל ושמא לעיל היינו גבי חרצן דאי אפשר לנזירות בלא איסור חרצן אבל אפשר לנזירות בלא איסור טומאה הלכך טומאה יש לו דין בפ"ע והוי נזיר מטומאה לחודה אבל מ"מ קשה מברייתא דלעיל דאיירי בטומאה מצי למיפרך:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.