Guémara
Et l'on ne peut pas objecter que si la femme s'abstient de se laver ou de se parer, cela nuira à sa relation avec son mari, car nous ne trouvons pas de renard mourir dans la terre du terrier auquel il est habitué. De même, un mari habitué à sa femme n'en viendra pas à éviter les rapports conjugaux avec elle simplement parce qu'elle ne s'est pas lavée.
שֶׁלֹּא מָצִינוּ שׁוּעָל שֶׁמֵּת בַּעֲפַר פִּיר.
Il est enseigné dans une baraïta conformément à l'opinion de Rav Ada bar Ahava: les vœux qui comportent une affliction de l'âme, [le mari] peut les annuler, que ce soit dans les affaires entre lui et elle, ou dans les affaires entre elle et autrui. Ceux qui ne comportent pas d'affliction de l'âme: s'ils concernent les affaires entre lui et elle, il peut les annuler; s'ils concernent les affaires entre elle et autrui, il ne peut pas les annuler. Comment cela? Si elle a dit: « Que les fruits me soient interdits comme un konam » — il peut annuler ce vœu. [Mais si elle a dit:] « Konam, je ne préparerai rien pour mon père », « pour ton frère », « pour ton père », « pour mon frère », ou « je ne mettrai pas de paille devant ton animal ni d'eau devant ton bétail » — il ne peut pas les annuler.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ — מֵפֵר, בֵּין בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, בֵּין בֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים. שֶׁאֵין בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ — מֵפֵר. בֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים — אֵינוֹ מֵפֵר. כֵּיצַד? אָמְרָה ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת עָלַי״ — הֲרֵי זֶה יָפֵר. ״קֻוֽנָּם שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה לְפִי אַבָּא״, ״לְפִי אָחִיךָ״, ״לְפִי אָבִיךָ״, ״לְפִי אָחִי״, וְ״שֶׁלֹּא אֶתֵּן תֶּבֶן לִפְנֵי בְּהֶמְתְּךָ וּמַיִם לִפְנֵי בְּקָרֶךָ״ — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר.
[Si elle a dit:] « Konam, je ne me farderai pas les yeux », « Konam, je ne me mettrai pas de rouge [efkos] sur les joues », ou « Konam, je n'aurai pas de rapports conjugaux » — il peut annuler [ces vœux], car ce sont des affaires entre lui et elle.
״שֶׁלֹּא אֶכְחוֹל״, ״שֶׁלֹּא אֶפְקוֹס״, וְ״שֶׁלֹּא אֲשַׁמֵּשׁ מִטָּתִי״ — יָפֵר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ.
[Si elle a dit:] « Konam, je ne te ferai pas ton lit », « Konam, je ne te mélangerai pas ta coupe [de vin et d'eau] », ou « Konam, je ne laverai pas ton visage, tes mains et tes pieds » — il n'a pas besoin de les annuler.
״שֶׁלֹּא אַצִּיעַ לָךְ מִטָּתֶךָ״, וְ״שֶׁלֹּא אֶמְזוֹג לְךָ אֶת הַכּוֹס״, וְ״שֶׁלֹּא אֶרְחַץ לָךְ פָּנֶיךָ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ״ — אֵין צָרִיךְ לְהָפֵר.
Rabban Gamliel dit: il doit néanmoins les annuler, comme il est dit: « Il ne profanera pas sa parole » (Bamidbar 30, 3). Autre explication: « Il ne profanera pas sa parole » — d'ici on apprend que le sage ne peut pas annuler ses propres vœux.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: יָפֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״. דָּבָר אַחֵר: ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״ — מִכָּאן לְחָכָם שֶׁאֵין מַתִּיר נִדְרֵי עַצְמוֹ.
De qui avons-nous entendu dire que si elle dit: « Je ne me farderai pas les yeux » et « je ne mettrai pas de rouge », ce sont des affaires entre lui et elle? C'est Rabbi Yossei, et il est enseigné qu'il annule à cause des affaires entre lui et elle.
מַאן שָׁמְעִינַן דְּאָמַר ״שֶׁלֹּא אֶכְחוֹל וְשֶׁלֹּא אֶפְקוֹס״ דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ הָוַיִין — רַבִּי יוֹסֵי, וְקָתָנֵי דְּמֵפַר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ.
Le Maître a dit [dans la baraïta]: « Je n'aurai pas de rapports conjugaux » — il annule à cause des affaires entre lui et elle. Quel est le cas? Si l'on dit qu'elle a dit: « Que le plaisir de mon rapport te soit interdit », pourquoi aurais-je besoin d'une annulation? Elle lui est déjà assujettie [par le mariage]! Il s'agit plutôt du cas où elle a dit: « Que le plaisir de ton rapport me soit interdit », conformément à [l'enseignement de] Rav Kahana,
אָמַר מָר: ״וְשֶׁלֹּא אֲשַׁמֵּשׁ מִטָּתִי״ — יָפֵר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאָמְרָה: ״הֲנָאַת תַּשְׁמִישִׁי עָלֶיךָ״, לְמָה לִי הֲפָרָה? הָא מְשׁוּעְבֶּדֶת לֵיהּ! אֶלָּא בְּאוֹמֶרֶת ״הֲנָאַת תַּשְׁמִישְׁךָ עָלַי״, וְכִדְרַב כָּהֲנָא,
Comme l'a dit Rav Kahana: [si elle dit] « Que le plaisir de mon rapport te soit interdit » — il peut la contraindre et elle doit avoir des rapports avec lui. [Si elle dit] « Que le plaisir de ton rapport me soit interdit » — il doit annuler [le vœu], car on ne fait pas manger à une personne une chose qui lui est interdite.
דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: ״הֲנָאַת תַּשְׁמִישִׁי עָלֶיךָ״ — כּוֹפָהּ וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ. ״הֲנָאַת תַּשְׁמִישְׁךָ עָלַי״ — יָפֵר, שֶׁאֵין מַאֲכִילִין אֶת הָאָדָם דָּבָר הָאָסוּר לוֹ.
Qui est le tanna qui a enseigné ce qui est enseigné dans une baraïta: concernant des choses permises, mais que d'autres ont pris l'habitude de traiter comme interdites, tu n'as pas le droit de les traiter comme permises de manière à annuler leur coutume, car il est dit: « Il ne profanera pas sa parole » (Bamidbar 30, 3). Autre explication: « Il ne profanera pas sa parole » — d'ici on apprend que le disciple des Sages ne peut pas annuler ses propres vœux. Qui [est l'auteur de cet enseignement]? C'est Rabban Gamliel.
מַאן תְּנָא הָא דְּתַנְיָא: דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָּהֶן אִיסּוּר — אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִנְהוֹג בָּהֶם הֶיתֵּר כְּדֵי לְבַטְּלָן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״, דָּבָר אַחֵר: ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״ — מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין מֵפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ. מַנִּי? רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא.
Rava demanda à Rav Nahman: les rapports conjugaux, selon les Rabbanan, sont-ils considérés comme une affliction de l'âme, ou comme une affaire entre lui et elle? Il lui répondit: Vous l'avez déjà appris [dans la Michna]: « Et je suis retranchée des Juifs »,
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה לְרַבָּנַן, עִינּוּי נֶפֶשׁ הוּא, אוֹ דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ? אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵיתוּהָ, ״וּנְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים״,
Rachi
שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר - בעפר חפירתו דהואיל שהוא רגיל בה ומתגדל באותה עפר כך לא מצינו אדם שניזוק במקום שרגיל לדוש . בתוכו שאין השער מזיקו:
דברים שיש בהן עינוי נפש מפר בין בינו לבינה כו' - כלומר כשהוא מפר לה הוו מופרים לעולם בין כל זמן שהיא תחתיו ובין בינה לבין אחרים אפי' לאחר שתתגרש ותנשא לאחר:,שאין בהן עינוי נפש בינה לבין אחרים אינו מפר - כדמפרש בריש פירקין דלאחר שגרשה תלין עליה:,כיצד - איזהו נדרי עינוי נפש שיהיו מופרין לעולם אמרה קונם וכו':,שאיני עושה לפי אבא - אינו לא נדרי עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה לכך אינו מפר לה:
שלא אכחול ושלא אפקוס - דברים שבינו לבינה:,שלא אשמש מטתך - כדמפרש לקמן:
שלא אציע מטתך כו' אין צריד להפר - משום דרחמנא זכייה ליה בהני מלאכות:
רשב"ג אומר יפר משום שנאמר לא יחל דברו - דאורייתא דלאו כל כמינה לאפקועי שעבודו דבעל מינה והיינו כרב אדא בר אהבה דאמר דברים שבינו לבינה יפר:,דבר אחר לא יחל דברו מכאן אזהרה לחכם שלא יתיר נדריו לעצמו:
דברים המותרים ואחרים שנהגו בו איסור אי אתה רשאי לנהוג כו' מני רשב"ג היא - דאמר לעיל יפר לה הואיל ונהגה בו איסור והיא סבורה שתהא אסורה להציע לו מטתו ולמזוג כוס אינו רשאי לנהוג בהן היתר אא"כ מפר לה:,משום שנאמר לא יחל דברו - דאינו רשאי לבטל דבריה ולנהוג בהן היתר אא"כ מפר לה:
האומרת נטולה אני מן היהודים - מודרת אני מהם מתשמיש שלא יהנה שום יהודי ממנה:
Tossafot
בעפר פיר - נוטריקון עפר פיר כגון פירא דכוורי (כתובות דף עט.) והכי קאמר לא יפר שבכך לא תתגנה עליו:
שלא אתן תבן לפני בהמתך ולפני בקרך אינו יכול להפר - דלא הוי דברים שבינו לבינה דלא משעבדא ליה ותימה דבפרק אע"פ אבל כופה ליתן תבן לפני בקרו ותירץ ריצב"א דהתם מיירי שלא הכניסה לו שפחות והכא מיירי דהכניסה לו חמש שפחות דקאמר התם דיושבת בקתדר' דיקא נמי דקתני שלא אמזוג כוסך דלהכי כופה אותה אפילו אם הכניסה לו מאה שפחות ולא תנא שלא אניק דהא לא משתעבדא ליה כיון דהכניסה לו מאה שפחות:
רבן גמליאל אומר יפר שנאמר לא יחל דברו - כלומר אף על גב דמשעבדא ליה צריך הפרה מדרבנן שלא תקל בנדרים ותעבור על לא יחל:
למה לי הפרה - הא משעבדת לבעל:
מאן תנא דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי לנהוג בהם היתר לבטלם רבן גמליאל - דאמר לעיל צריך להפר מדרבנן ואף על גב דמשעבדא ליה ולא חייל נדרה אפ"ה צריך הפרה שלא תבא לעבור באיסור דלא יחל.
תשמיש לרבנן עינוי נפש הוי - כמו כיחול ופירכוס או דברים שבינו לבינה הוי ונפקא מיניה לדינא דלעיל דדברים שבינו לבינה אינו מיפר אלא לעצמו:,נטולה אני מן היהודים - שאוסרת על עצמה אפילו תשמיש בעלה יפר ותהא נטולה מתשמיש היהודים אחרים אחר שיגרשנה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.