Guémara
Le corps entier n'est-il pas d'autant plus [sujet à cette souffrance]? On répond: oui, mais la souffrance du linge non lavé est plus forte, selon Rabbi Yossei, que celle du corps non lavé. Comme l'a dit Chmouel: cette crasse de la tête mène à la cécité, la crasse des vêtements mène à la folie, tandis que la crasse du corps mène à des furoncles et des plaies [qui sont moins graves que la folie et la cécité].
גּוּף כּוּלּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אָמְרִי: אִין, כְּבִיסָה אַלִּימָא לְרַבִּי יוֹסֵי. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי עַרְבּוּבִיתָא דְרֵישָׁא — מַתְיָא לִידֵי עֲוִירָא, עַרְבּוּבִיתָא דְמָאנֵי — מַתְיָא לִידֵי שַׁעְמוּמִיתָא, עַרְבּוּבִיתָא דְגוּפָא — מַתְיָא לִידֵי שִׁיחְנֵי וְכִיבֵי.
On envoya de là-bas [d'Erets Israël] le message suivant: prenez garde à la crasse. Prenez garde à étudier en groupe. Prenez garde aux fils des pauvres, car c'est d'eux que sortira la Torah, comme il est dit: « L'eau coulera de ses branches [midalyav] » (Bamidbar 24, 7), ce qui s'interprète: de ses pauvres [midalim], car c'est d'eux que sortira la Torah.
שְׁלַחוּ מִתָּם: הִזָּהֲרוּ בְּעַרְבּוּבִיתָא. הִזָּהֲרוּ בַּחֲבוּרָה. הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עֲנִיִּים, שֶׁמֵּהֶן תֵּצֵא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִזַּל מַיִם מִדַּלָּיו״, שֶׁמֵּהֶן תֵּצֵא תּוֹרָה.
Et pour quelle raison n'est-il pas fréquent que des Sages engendrent des Sages parmi leurs fils? Rav Yossef a dit: afin qu'on ne dise pas que la Torah est pour eux un héritage. Rav Chechet, fils de Rav Idi, dit: afin qu'ils ne deviennent pas présomptueux envers la communauté [en sachant d'avance qu'ils seront eux aussi des Sages]. Mar Zoutra dit: parce qu'ils profitent [de la position de leur père] pour dominer la communauté [et sont punis pour cela]. Rav Achi dit: parce qu'ils traitent les gens ordinaires d'ânes.
וּמִפְּנֵי מָה אֵין מְצוּיִין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָצֵאת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִבְּנֵיהֶן? אָמַר רַב יוֹסֵף, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: תּוֹרָה יְרוּשָּׁה הִיא לָהֶם. רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּדְּרוּ עַל הַצִּבּוּר. מָר זוּטְרָא אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִתְגַּבְּרִין עַל הַצִּבּוּר. רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: מִשּׁוּם דְּקָרוּ לְאִינָשֵׁי ״חֲמָרֵי״.
Ravina dit: c'est parce qu'ils ne récitent pas d'abord une bénédiction sur la Torah [avant d'étudier]. Comme l'a dit Rav Yehouda au nom de Rav: que signifie ce qui est écrit: « Quel est l'homme sage qui comprendra cela, et à qui la bouche de D.ieu a parlé, pour qu'il l'annonce: pourquoi le pays est-il perdu, dévasté comme un désert, sans que personne n'y passe? » (Yirmiya 9, 11)? Cette question, [celle de savoir] pourquoi Erets Israël a été détruite, fut posée aux Sages et aux prophètes, et ils ne surent l'expliquer,
רָבִינָא אוֹמֵר: שֶׁאֵין מְבָרְכִין בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: ״מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת״ — דָּבָר זֶה נִשְׁאַל לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים וְלֹא פֵּירְשׁוּהוּ,
jusqu'à ce que le Saint béni soit-Il l'explique Lui-même, comme il est écrit [au verset suivant]: « Et D.ieu dit: parce qu'ils ont abandonné Ma Torah que J'avais placée devant eux, et qu'ils n'ont pas écouté Ma voix, ni marché en elle » (Yirmiya 9, 12). N'est-ce pas la même chose que « ils n'ont pas écouté Ma voix » et « ils n'ont pas marché en elle »? Rav Yehouda dit au nom de Rav: l'expression « ils n'ont pas marché en elle » signifie qu'ils ne récitent pas d'abord une bénédiction sur la Torah [avant de l'étudier].
עַד שֶׁפֵּירְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עׇזְבָם אֶת תּוֹרָתִי וְגוֹ׳״. הַיְינוּ ״לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי״, הַיְינוּ ״לֹא הָלְכוּ בָּהּ״! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁאֵין מְבָרְכִין בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה.
Issi bar Yehouda ne vint pas à l'académie de Rabbi Yossei pendant trois jours. Vardimos, fils de Rabbi Yossei, le trouva et lui dit: pour quelle raison le Maître n'est-il pas venu à la maison d'étude de mon père depuis trois jours? Il lui répondit: tant que je ne connais pas le raisonnement de ton père, comment pourrais-je m'y rendre [là où j'ai un doute]? Il lui dit: que le Maître dise ce qu'il [mon père] lui a dit; peut-être que je connais son raisonnement. Il lui dit: voici ce qui est enseigné dans une baraïta: Rabbi Yossei dit que le lavage de leur linge prime sur la vie d'autrui — d'où tirons-nous cela d'un verset?
אִיסִי בַּר יְהוּדָה לָא אֲתָא לִמְתִיבְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי תְּלָתָא יוֹמֵי. אַשְׁכְּחֵיהּ וַרְדִּימוֹס בְּרַבִּי יוֹסֵי, אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא אָתֵי מָר לְבֵי מִדְרְשָׁא דְּאַבָּא הָא תְּלָתָא יוֹמִין? אֲמַר לֵיהּ: כִּי טַעְמֵיהּ דַּאֲבוּךְ לָא יָדַעְנָא, הֵיכָא אֵיתָאי? אֲמַר לֵיהּ: לֵימָא מָר מַאי קָאָמַר לֵיהּ, דִּלְמָא יָדַעְנָא טַעְמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: הָא דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּבִיסָתָן קוֹדְמִין לְחַיֵּי אֲחֵרִים, קְרָא מְנָלַן?
Il lui répondit: comme il est écrit à propos des villes des Lévites: « Et leurs terrains seront pour leur bétail et pour leurs biens, et pour tous leurs animaux [hayatam] » (Bamidbar 35, 3). Que signifie « hayatam »? Si l'on dit qu'il s'agit d'un animal sauvage — mais l'animal sauvage est déjà inclus dans le terme bétail. Alors que signifie « hayatam »? La vie elle-même [hayouta]. Mais c'est évident [qu'ils reçurent ces villes pour y vivre]! Il s'agit donc du lavage du linge, car il y a la souffrance causée par la crasse [du vêtement non lavé] — [ce qui enseigne que] le lavage du linge des habitants de la ville prime sur la vie d'autrui.
אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְגוֹ׳״. מַאי ״חַיָּיתָם״? אִילֵּימָא חַיָּה — וַהֲלֹא חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה הִיא. אֶלָּא מַאי ״חַיָּיתָם״ — חַיּוּתָא מַמָּשׁ. פְּשִׁיטָא! אֶלָּא לָאו כְּבִיסָה, דְּהָא אִיכָּא צַעְרָא דְעַרְבּוּבִיתָא.
Rabbi Yossei a dit [dans la Michna]: ce ne sont pas là des voeux d'affliction personnelle. On posa la question suivante: selon Rabbi Yossei, quel est le statut [de ces voeux] quant à la possibilité pour le mari de les annuler en tant que choses touchant les relations entre lui et elle? Viens et écoute [une résolution]: Rabbi Yossei a dit: ce ne sont pas là des voeux d'affliction personnelle — ce qui indique cependant que ce sont des choses touchant les relations entre lui et elle.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: לְרַבִּי יוֹסֵי, מַהוּ שֶׁיָּפֵר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ? תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ הָוַיִין.
[La Guemara réfute cette preuve:] peut-être Rabbi Yossei parlait-il aux Sages selon leur propre opinion, en ces termes: selon mon opinion, ce ne sont même pas des choses touchant les relations entre lui et elle. Mais selon votre opinion, vous qui dites que ce sont des voeux d'affliction, accordez-moi au moins que ce ne sont pas des voeux d'affliction personnelle. [On ne peut donc pas déduire de cette formulation que Rabbi Yossei tient que ce sont des choses touchant les relations entre lui et elle.]
דִּלְמָא לְדִידְהוּ קָאָמַר לְהוּ. לְדִידִי אֲפִילּוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ לָא הָוַיִין. לְדִידְכוּ, דְּאָמְרִיתוּ הָוַיִין נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ — אוֹדוֹ לִי דְּאֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ.
Que [tient donc Rabbi Yossei]? Rav Ada bar Ahava dit: il peut les annuler [en tant que choses touchant les relations entre lui et elle]. Rav Houna dit: il ne peut pas les annuler.
מַאי? רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אוֹמֵר: מֵפֵר, רַב הוּנָא אוֹמֵר: אֵין מֵפֵר,
Rachi
כביסת בגדיים אלימא ליה לר' יוסי - דאית ביה יותר מרחיצה:,דאמר שמואל האי ערבוביתא דרישא - עפרורית שמתכנס לאדם בראשו שאינו רוחץ:,מתיא ליה לידי עוירא - מסמא את עיניו:,ערבוביתא דמאני - שנושא בגדים שאינו רוחצן עד ששחורין הרבה:,לידי שעמומיתא - שגעון וזו שעמומיתא קשה מכולן:,ערבוביתא דגופא - זוהמא הבאה על בשרו של אדם מחמת זיעה שאינו רוחץ:
הזהרו בערבוביתא - בהנהו דפרשי':,ושלא תלמדו תורה אלא בחבורה - שאין אדם מתפלפל אלא מתוך לימוד חבירו:,והזהרו בבני עניים - שלא יהו קלים בעיניכם ללמדם תורה:
ומפני מה תלמידי חכמים אין מצויין בו' - שאין הדבר מצוי:,שלא יהו אומרים - בני אדם תורה ירישה היא להם ואין אנו נזקקין ללמוד תורה:,שלא יתגדרו - שלא יתגדלו שלא ינהגו שררה כשיראו שהן ואבותם ובניהם תלמידי חכמים יתגדרו כמו הניחו לו אבותיו להתגדר בו (חולין דף ז.):,מפני שהן מתגברין - דודאי כל מי שהוא ת"ח ובנו ת"ח ודאי מתגבר:,דקרו לאינשי חמרי - שאין נוהגין להן כבוד ומבזין אותן מפני תורה שבהם:
נצתה כמדבר מבלי יושב - ישיבה של ת"ח:,נשאל לחכמים - דכתיב מי האיש החכם לנביאים ומלאכי השרת דכתיב ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה:
שאין מברכין - כשמשכימין לתלמוד תורה ותלמידי חכמים בני תלמידי חכמים מתוך שהן זהירין לעסוק בתורה ורגילין בה אינן זהירין לברך כשפותחין לא מקיימא ברכתא [כדאמרינן בברכת התורה] נהיה אנחנו וצאצאינו מלומדי תורה:
ורדימוס בר' יוסי - היינו ר' מנחם בר' יוסי דמיתקרי בנן של קדושים (פסחים קד.):,טעמא לא ידענא - דאמר למילתיה שאיני יכול לעמוד על סוף דעתו:
אמר ליה דכתיב - גבי לוים ולכל חייתם:,אילימא חיה ממש - שמתפרנסת משם:,והלא חיה בכלל בהמה - כדכתיב זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה (ויקרא י״א:ב׳) והואיל דכתיב לבהמתם למה לי חייתם:,[אלא לאו כביסה - הוי] חיותם ממש דכביסת בגדיהן היינו חיותם דאי לא מכבסי בגדיהן איכא צערא דחיותם היינו נמי ערבוביתא דאמר לעיל:
איבעיא להו לרבי יוסי - דאמר שלא ארחץ שלא אתקשט אינם נדרי עינוי נפש ומשום נדרי עינוי נפש אינו מיפר:,מהו שיפר משום דברים שבינו לבינה - שיהו מופרין לעצמו כדאמרן לעיל אבל אין בהן עינוי נפש מפר לעצמו משום דדברים שבינו לבינה היינו קישוט כל הגוף בין קישוט תכשיטין בין קישוט דהעברת שער באותו מקום דקישוט כל הגוף משמע:
לדידכו דיאמריתו - דרחיצה הוי עינוי נפש כו' אלא דברים שבינו לבינה דהא לא נדרה אלא מאותו מקום:
דיאמר שמואל האי ערבוביתא דרישא - עפרורית שמתכנס לאדם בראשו שאינו רוחץ:,מאי - כלומר אכתי מיבעי לן אי מפר אי לא:
Tossafot
ערבוביתא דרישא - שאינו מסרק ראשו תמיד מייתי לידי עוירא פירוש לידי סימוי עינים:,דמאני - שאינו מכבס בגדיו תמיד מביאו לידי שעמום:,דגופא - שאינו רוחץ תדיר:,מתיא לידי שיחנא וכיבי - כלומר כיבי ושעמום קשה מכאב שחין דשחין יש לו רפואה ושעמום אין לו רפואה ומשום הכי אמר רבי יוסי דכביסה קודמת לחייהם אבל רחיצה אין בה צער כולי האי:
הזהרו בערבוביתא - פירוש הזהרו בכביסה:,הזהרו בחבורה - שתלמדו תורה בחבורה:
ירושה היא להם - לתלמידי חכמים ואין אנו זקוקין ללומדה: כדי שלא יתגדרו על הצבור:
שאין מברכין בתורה תחלה - כשהם משכימים ללמוד תורה שאין מברכין לעסוק בדברי תורה והערב נא ואשר בחר:
טעמא דאבוך לא ידעינן - כלומר מה טעם הוא דכביסה היא קודמת לחיי אחרים:
אלא מאי לכל חייתם חיותם ממש - והאיכא צער דחפיפותא שמי שאינו רוחץ חופף ומצטער:
קונם פירות העולם עלי יפר - דהוי עינוי:,פירות מדינה זה - לא הוי עינוי שיכול להביא ממדינה אחרת: פירות חנוני זה אינו יכול להפריש יכולה להסתפק מחנוני אחר:,ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו - כלומר שאותו חנוני מקיף לה ורגיל אצלו מיפר דהוי עינוי נפש:,לרבי יוסי מהו שיפר - ברחיצה וקישוט משום דברים שבינו לבינה ונפקא מיניה בהא דלא הוי עינוי נפש כדאמר לעיל דדברים שבינו לבינה לעצמו מיפר לאחרים אינו מיפר:,אין אלו נדרי עינוי נפש - ומדלא קאמר סתם רבי יוסי אומר לא יפר שמע מינה משום עינוי נפש הוא דלא יפר אבל מיפר משום בינו לבינה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.