AccueilÉtudeTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Retour

Traité Nedarim

77a

Étude de Nedarim 77a

Étude de la Guémara 77a

Guémara
Nous avons appris là-bas [dans une michna]: On peut annuler les vœux le Chabbat, et on peut être interrogé [par un sage] au sujet des vœux qui concernent les besoins du Chabbat. Il fut demandé [aux Sages]: annule-t-on les vœux le Chabbat [uniquement] pour les besoins du Chabbat, ou peut-être même sans que ce soit pour les besoins du Chabbat?
תְּנַן הָתָם: מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת, וְנִשְׁאָלִין לִנְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ?
Viens entendre: car Rav Zouti de l'école de Rav Pappi a enseigné: On n'annule les vœux [le Chabbat] que pour les besoins du Chabbat. Rav Achi dit: N'avons-nous pas appris ainsi [dans la michna]: Si elle a fait un vœu à l'approche de la tombée de la nuit, [son père ou son mari] peut l'annuler jusqu'à ce que la nuit tombe. Or si tu dis que c'est [permis seulement] pour les besoins du Chabbat - oui, mais pas pour ce qui n'est pas pour les besoins du Chabbat - non, pourquoi alors la michna précise-t-elle spécifiquement la tombée de la nuit? Même en plein jour il ne pourrait pas annuler ce qui n'est pas pour les besoins du Chabbat!
תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב זוּטֵי דְּבֵי רַב פַּפֵּי: אֵין מְפִירִין נְדָרִים אֶלָּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אָמַר רַב אָשֵׁי, הָא לָא תְּנַן הָכִי: נָדְרָה עִם חֲשֵׁיכָה — מֵפֵר לָהּ עַד שֶׁלֹּא תֶּחְשַׁךְ. וְאִי אָמְרַתְּ לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — אִין, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — לָא, מַאי אִירְיָא חָשְׁכָה? אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ הַיּוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר דְּשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ!
[La Guemara rejette cette conclusion:] Cela fait l'objet d'une controverse entre Tannaïm: l'annulation des vœux peut se faire tout le jour [où le vœu a été entendu, selon un avis], tandis que Rabbi Yossi fils de Rabbi Yehouda et Rabbi Elazar fils de Rabbi Chimon ont dit: d'une heure à l'heure [correspondante, soit vingt-quatre heures après que le vœu a été entendu].
תַּנָּאֵי הִיא: הֲפָרַת נְדָרִים כׇּל הַיּוֹם, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ: מֵעֵת לְעֵת.
Selon celui qui dit tout le jour - oui, [on peut annuler] tout le jour, mais pas plus - [selon cet avis, le père ou le mari] annule même ce qui n'est pas pour les besoins du Chabbat [car sinon un vœu fait le Chabbat ne pourrait jamais être annulé]. Selon celui qui dit d'une heure à l'heure [correspondante], pour les besoins du Chabbat - oui, il annule, mais pour ce qui n'est pas pour les besoins du Chabbat - non [car il peut le faire après le Chabbat].
לְמַאן דְּאָמַר כׇּל הַיּוֹם אִין, טְפֵי לָא — אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת מֵפֵר. לְמַאן דְּאָמַר מֵעֵת לְעֵת, לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — אִין, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — לָא.
[La michna enseigne:] Et on peut être interrogé [par un sage] au sujet des vœux qui concernent les besoins du Chabbat. Il fut demandé [aux Sages]: est-ce [seulement] quand ils n'avaient pas eu le loisir [de le faire avant Chabbat], ou peut-être même quand ils avaient eu ce loisir? Viens entendre: car les Sages se sont occupés de la dissolution des vœux du fils de Rav Zoutra fils de Rav Zeira, même pour des vœux qu'ils avaient eu le loisir de dissoudre alors qu'il faisait encore jour, avant que le Chabbat ne commence.
וְנִשְׁאָלִין לִנְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כְּשֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי, אוֹ דִלְמָא כְּשֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי? תָּא שְׁמַע, דְּאִיזְדְּקִיקוּ לֵיהּ רַבָּנַן לִבְרֵיהּ דְּרַב זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב זְעֵירָא אֲפִילּוּ בִּנְדָרִים שֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי מִבְּעוֹד יוֹם.
Rav Yossef pensait dire: on peut être interrogé au sujet des vœux le Chabbat - oui, par un sage unique compétent, mais non par trois profanes, car cela ressemblerait à un jugement [de tribunal, interdit le Chabbat].
סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר: נִשְׁאָלִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת, בְּיָחִיד מוּמְחֶה — אִין, בִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת — לָא, מִשּׁוּם דְּמִתְחֲזֵי כְּדִינָא.
Abaye lui dit: puisque nous tenons qu'[on peut dissoudre un vœu] même debout, même par des proches, et même de nuit, cela ne ressemble pas à un jugement [de tribunal]. [Ainsi, on peut dissoudre les vœux le Chabbat même par trois profanes.]
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: כֵּיוָן דִּסְבִירָא לַן אֲפִילּוּ מְעוּמָּד, אֲפִילּוּ בִּקְרוֹבִים, וַאֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה — לָא מִתְחֲזֵי כְּדִינָא.
Rabbi Abba dit au nom de Rav Houna au nom de Rav: la halakha est qu'on peut annuler les vœux de nuit. Mais n'est-ce pas déjà [enseigné] dans la michna: si elle a fait un vœu la nuit de Chabbat [son père ou son mari peut l'annuler cette nuit-là]! Dis plutôt: la halakha est qu'on peut être interrogé [par un sage pour dissoudre un vœu] de nuit.
אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הֲלָכָה, מְפִירִין נְדָרִים בַּלַּיְלָה. וְהָא מַתְנִיתִין הִיא: נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת! אֶלָּא אֵימָא: הֲלָכָה, נִשְׁאָלִין בַּלַּיְלָה.
Rabbi Abba dit à Rav Houna: Rav a-t-il vraiment dit cela? Il lui répondit: il est resté silencieux [ichtik, quand cette halakha fut énoncée en sa présence]. [Rabbi Abba] lui dit: as-tu dit qu'il est resté silencieux [ichtik, signifiant qu'il approuvait], ou as-tu dit qu'il buvait [chatei, et était donc distrait, de sorte que son silence n'indiquait pas nécessairement son accord]?
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב הוּנָא: אֲמַר רַב הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתִּיק. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתִּיק קָא אָמְרַתְּ, אוֹ שָׁתֵי קָאָמְרַתְּ?
Rav Ika bar Avin dit: Rav s'est occupé de la dissolution d'un vœu fait par Rabba,
אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין: אִיזְדְּקִיק לֵיהּ רַב לְרַבָּה

Rachi

תנן התם - במסכת שבת בפרק בתרא:,מפירין נדרים בשבת - בעל לאשתו ואב לבתו:,ונשאלין - לחכם:,שהן לצורך השבת - כגון שנדרה מאכילה או מתכשיטין:

נדרה עם חשיכה - משמע אפי' נדרים שלא לצורך השבת דמסתברא מילתא הואיל ונדרה בשבת עם חשיכה דלאו לצורך השבת נדרה דאי משום עונג אכילה ושתייה כבר אכלה מבעוד יום ואי משום תכשיטי שבת נדרה ההיא שעתא לאו זמן תכשיט הוא דהא משחשיכה רגילים להפשיט תכשיטי שבת אלא ודאי בנדרה שלא לצורך שבת קמיירי וקתני מפר לה עד שתחשך ואי אמרת שלא לצורך השבת אין מפירין בשבת מאי איריא דקתני דמשהחשיך אין יכול להפר אפי' כי נדרה בתוך השבת נמי אין יכול להפר שזה אינו לצורך השבת אלא דמדקתני דמפר לה עד שתחשך שמע מינה דמפירין אפי' שלא לצורך השבת וקשיא לרב דימי דאמר אין מפירין אלא לצורך השבת:

למ"ד כל היום אין טפי לא - הלכך אפי' שלא לצורך השבת מפר שאם אינו מפר עכשיו בשבת שוב אין יכול להפר:,למ"ד מעת לעת קסבר שלא לצורך השבת אין מפירין - כשנדרה בשבת מפני שיכול להפר אחר השבת:

כשלא היה להן פנאי - לישאל עליהן מבעוד יום הוא דקאמר דנשאלין עליהן בשבת:,או דלמא אפשר לישאל עליהן מבעוד יום - נמי נשאלין עליהן בשבת:,דאיזדקיקו ליה רבנן - שנטפלו חכמים כולן להתיר לו בשבת ואפילו בנדרים שהיה לו אפשר לישאל עליהן מבעוד יום:

ביחיד מומחה - לרבים הוא דנשאלין לו:,אבל בג' לא - בין הדיוטות בין מומחין דכל בי תלתא מיתחזי כי דינא וקיימא לן דאין דנין בשבת:

אפי' מעומד - כדאמר לעיל דרבה בר רב הונא הוה יתיב וקאים:,ואפילו בקרובין ואפילו בלילה לא מתחזי כי דינא:

והא מתני' היא - דקתני בהדיא מפירין בלילי שבת ומאי קמ"ל רבי אבא:,אלא אימא נשאלין - נדרים לחכם בלילה:

אמר רב הכי - דנשאלים נדרים בלילה:,אמר ליה אישתיק - רב בשעה ששמע הדבר שתק:,אמר ליה אישתיק קאמרת - כלומר מי קאמרת הוה אינש דאמרה קמיה דרב דנשאלין נדרים בשבת ושמע רב ושתק ומדאישתיק רב קאמרת דהכי סבירא ליה או דלמא הכי קאמרת דרב הוה שתי בההיא שעתא דאיתמר קמי' שמעתא ואת נפקת לברא מקמי דליפסוק למישתי ולא ידעת מאי מהדר:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Nedarim 77a
100%
נדרים ע״ז אמַסֶּכֶת נְדָרִים
גְּמָרָא תְּנַן הָתָם: מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת, וְנִשְׁאָלִין לִנְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ? תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב זוּטֵי דְּבֵי רַב פַּפֵּי: אֵין מְפִירִין נְדָרִים אֶלָּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אָמַר רַב אָשֵׁי, הָא לָא תְּנַן הָכִי: נָדְרָה עִם חֲשֵׁיכָה — מֵפֵר לָהּ עַד שֶׁלֹּא תֶּחְשַׁךְ. וְאִי אָמְרַתְּ לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — אִין, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — לָא, מַאי אִירְיָא חָשְׁכָה? אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ הַיּוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר דְּשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ! תַּנָּאֵי הִיא: הֲפָרַת נְדָרִים כׇּל הַיּוֹם, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ: מֵעֵת לְעֵת. לְמַאן דְּאָמַר כׇּל הַיּוֹם אִין, טְפֵי לָא — אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת מֵפֵר. לְמַאן דְּאָמַר מֵעֵת לְעֵת, לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — אִין, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — לָא. וְנִשְׁאָלִין לִנְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כְּשֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי, אוֹ דִלְמָא כְּשֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי? תָּא שְׁמַע, דְּאִיזְדְּקִיקוּ לֵיהּ רַבָּנַן לִבְרֵיהּ דְּרַב זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב זְעֵירָא אֲפִילּוּ בִּנְדָרִים שֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי מִבְּעוֹד יוֹם. סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר: נִשְׁאָלִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת, בְּיָחִיד מוּמְחֶה — אִין, בִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת — לָא, מִשּׁוּם דְּמִתְחֲזֵי כְּדִינָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: כֵּיוָן דִּסְבִירָא לַן אֲפִילּוּ מְעוּמָּד, אֲפִילּוּ בִּקְרוֹבִים, וַאֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה — לָא מִתְחֲזֵי כְּדִינָא. אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הֲלָכָה, מְפִירִין נְדָרִים בַּלַּיְלָה. וְהָא מַתְנִיתִין הִיא: נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת! אֶלָּא אֵימָא: הֲלָכָה, נִשְׁאָלִין בַּלַּיְלָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב הוּנָא: אֲמַר רַב הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתִּיק. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתִּיק קָא אָמְרַתְּ, אוֹ שָׁתֵי קָאָמְרַתְּ? אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין: אִיזְדְּקִיק לֵיהּ רַב לְרַבָּה