Traité Nedarim

76a

Étude de Nedarim 76a

Étude de la Guémara 76a

Guémara

Dis la dernière clause [de cette baraïta]: ils ont dit à Rabbi Eliezer: si l'on immerge un ustensile impur pour le purifier, va-t-on immerger un ustensile à l'avance afin que, lorsqu'il deviendra impur, il soit [déjà] purifié? Apprends de là que [selon Rabbi Eliezer] les [vœux annulés à l'avance] prennent effet [un instant avant d'être annulés].

אֵימָא סֵיפָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם מַטְבִּילִין כְּלִי טָמֵא לִיטָּהֵר, יַטְבִּילוּ כְּלִי לִכְשֶׁיִּטְמָא לִיטָּהֵר? שְׁמַע מִינַּהּ חָיְילִין.

On répond: les Sages ne se sont pas fondés sur le raisonnement de Rabbi Eliezer [pour le réfuter], mais voici ce qu'ils lui disaient: quelle est ton opinion? Si tu penses que [les vœux] prennent effet puis sont annulés, alors l'exemple de l'ustensile sera ta réfutation. Si tu ne penses pas qu'ils prennent effet [du tout], alors l'exemple du bain rituel sera ta réfutation.

אָמְרִי: רַבָּנַן לָא קָיְימִי לְהוֹן בְּטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: מַאי סְבִירָא לָךְ? אִי סְבִירָא לָךְ דְּחָיְילִין וּבָטְלִין — תִּהְוֵי כְּלִי תְּיוּבְתָּךְ, אִי לָא סְבִירָא לָךְ דְּחָיְילִין — תִּהְוֵי מִקְוֶה תְּיוּבְתָּךְ.

Viens et écoute: Rabbi Eliezer leur a dit: et si les graines impures, dès qu'on les a semées en terre, deviennent pures, alors celles qui sont déjà semées et se tenant [en terre, lorsqu'elles entrent en contact avec l'impureté] — n'est-ce pas à plus forte raison [qu'elles resteront pures]? [De même, un vœu annulé à l'avance devrait être annulé, puisqu'un mari peut annuler les vœux après qu'ils ont été prononcés.] Apprends de là que, selon Rabbi Eliezer, [les vœux annulés à l'avance] ne prennent pas effet du tout, tout comme les graines déjà semées ne deviennent pas impures du tout.

תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה זְרָעִים טְמֵאִים, כֵּיוָן שֶׁזְּרָעָן בְּקַרְקַע טְהוֹרִין, זְרוּעִין וְעוֹמְדִים — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָיְילִין.

Et les Sages ne recourent-ils pas au raisonnement a fortiori [de ce type]? Mais n'est-il pas enseigné dans une baraïta: pourrait-on penser qu'un homme peut vendre sa fille comme servante lorsqu'elle est déjà jeune fille [na'ara]? Tu dois dire un raisonnement a fortiori: si une servante déjà vendue sort libre [en devenant jeune fille], celle qui n'est pas [encore] vendue, n'est-il pas logique qu'elle ne puisse être vendue [dans cet état]? Cette baraïta montre que les Sages utilisent bien des inférences a fortiori semblables.

וְרַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי קַל וָחוֹמֶר? וְהָא תַּנְיָא: יָכוֹל יִמְכּוֹר אָדָם אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה? אָמְרַתְּ קַל וָחוֹמֶר: מְכוּרָה כְּבָר — יוֹצְאָה, אֵינָהּ מְכוּרָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר?

Rachi

אימא סיפא אם מטבילין כלי טמא ליטהר יטבילו כלי טהור לכשיטמא - שיטהר ע"י טבילה זו דכוותיה גבי נדרים אם מפר אדם בנדרי אשתו לאמר שחלו עליה תאמר שיפר קודם שחלו לכשיחולו שיהיו מופרין אלמא מיחל חיילי והשתא קשיא רישא לסיפא:

אמרי רבנן לא קים להו בטעמא דר"א וכו' והכי קאמרי ליה תיהוי כלי תיובתיך - מסיפא דברייתא דמכלי טמא יש תשובה להשיב דדייקינן מיניה דחיילי ולא בטלי ואי לא סבירא לך דחיילי אלא מעיקרא נמי לית בהו מששא הוי רישא דמקום תיובתיך דדייקינן מיניה דחיילי:

כיון שזרען בקרקע טהורים - שעלו מטומאתן והזרעים טהורים:,זרועים ועומדים - במחובר:,לא כ"ש - שלא יקבלו טומאה שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע אף בנדרים מופרים ועומדים לא כ"ש דלא חיילי:

ורבנן לא דרשי ק"ו - בתמיה כי האי גוונא דדריש ר"א בנדרים:,יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה - אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים:,מכורה כבר יוצאה - עכשיו כיון שהגיע ימי נערות כדאמרי' (קדושין ד.) ויצאה חנם אלו ימי נערות:,אינו דין שלא תימכר - לאחר כשהיא נערה משום האי טעמא שאם מכורה כבר יוצאה עכשיו אף כאן נמי יהא יכול להפר לה קודם שנדרה הואיל ויפה כחו שאפי' לאחר שנדרה והגיע לכלל איסור יכול להפר לה ביום שמעו:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Nedarim 76a

100%

נדרים ע״ו אמַסֶּכֶת נְדָרִים

גְּמָרָא אֵימָא סֵיפָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם מַטְבִּילִין כְּלִי טָמֵא לִיטָּהֵר, יַטְבִּילוּ כְּלִי לִכְשֶׁיִּטְמָא לִיטָּהֵר? שְׁמַע מִינַּהּ חָיְילִין. אָמְרִי: רַבָּנַן לָא קָיְימִי לְהוֹן בְּטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: מַאי סְבִירָא לָךְ? אִי סְבִירָא לָךְ דְּחָיְילִין וּבָטְלִין — תִּהְוֵי כְּלִי תְּיוּבְתָּךְ, אִי לָא סְבִירָא לָךְ דְּחָיְילִין — תִּהְוֵי מִקְוֶה תְּיוּבְתָּךְ. תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה זְרָעִים טְמֵאִים, כֵּיוָן שֶׁזְּרָעָן בְּקַרְקַע טְהוֹרִין, זְרוּעִין וְעוֹמְדִים — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָיְילִין. וְרַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי קַל וָחוֹמֶר? וְהָא תַּנְיָא: יָכוֹל יִמְכּוֹר אָדָם אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה? אָמְרַתְּ קַל וָחוֹמֶר: מְכוּרָה כְּבָר — יוֹצְאָה, אֵינָהּ מְכוּרָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר?

רַשִׁ״י אימא סיפא אם מטבילין כלי טמא ליטהר יטבילו כלי טהור לכשיטמא - שיטהר ע"י טבילה זו דכוותיה גבי נדרים אם מפר אדם בנדרי אשתו לאמר שחלו עליה תאמר שיפר קודם שחלו לכשיחולו שיהיו מופרין אלמא מיחל חיילי והשתא קשיא רישא לסיפא:אמרי רבנן לא קים להו בטעמא דר"א וכו' והכי קאמרי ליה תיהוי כלי תיובתיך - מסיפא דברייתא דמכלי טמא יש תשובה להשיב דדייקינן מיניה דחיילי ולא בטלי ואי לא סבירא לך דחיילי אלא מעיקרא נמי לית בהו מששא הוי רישא דמקום תיובתיך דדייקינן מיניה דחיילי:כיון שזרען בקרקע טהורים - שעלו מטומאתן והזרעים טהורים:,זרועים ועומדים - במחובר:,לא כ"ש - שלא יקבלו טומאה שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע אף בנדרים מופרים ועומדים לא כ"ש דלא חיילי:ורבנן לא דרשי ק"ו - בתמיה כי האי גוונא דדריש ר"א בנדרים:,יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה - אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים:,מכורה כבר יוצאה - עכשיו כיון שהגיע ימי נערות כדאמרי' (קדושין ד.) ויצאה חנם אלו ימי נערות:,אינו דין שלא תימכר - לאחר כשהיא נערה משום האי טעמא שאם מכורה כבר יוצאה עכשיו אף כאן נמי יהא יכול להפר לה קודם שנדרה הואיל ויפה כחו שאפי' לאחר שנדרה והגיע לכלל איסור יכול להפר לה ביום שמעו: