Guémara
Il y a une différence dans le cas où une autre personne a associé son propre vœu à ce vœu-ci. Si quelqu'un d'autre a entendu son vœu et a déclaré que son propre vœu serait comme le sien, le statut de son vœu dépend de cette question. Si tu dis que de tels vœux prennent effet, alors l'association du vœu de l'autre personne prend effet également. Si tu dis que de tels vœux ne prennent pas effet du tout, alors le vœu de l'autre personne n'a aucune substance, puisque le vœu auquel il l'a associé n'a jamais existé.
כְּגוֹן דְּאַתְפֵּיס אַחֲרִינָא בְּהָדֵין נִדְרָא. אִי אָמְרַתְּ חָלִין — הָוְיָא תְּפִיסוּתָא. אִי אָמְרַתְּ לָא חָלִין — לָא אִיכָּא מְשָׁשָׁא.
Qu'en est-il donc de l'opinion de Rabbi Eliézer? Viens et entends la MICHNA : Rabbi Eliézer a dit: Si l'on peut annuler des vœux qui sont parvenus au statut d'interdit, ne pourra-t-on pas annuler des vœux qui ne sont pas parvenus au statut d'interdit? Déduis-en que de tels vœux ne prennent pas effet du tout, puisqu'ils sont décrits comme n'étant pas parvenus au statut d'interdit.
מַאי? תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם הֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר, לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר? שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָלִין!
La Guemara rejette cette conclusion: Est-ce que la Michna enseigne avec les termes « qui ne parviennent pas » au statut d'interdit? Elle enseigne: « qui ne sont pas parvenus », ce qui pourrait signifier qu'ils ne sont pas encore parvenus au statut d'interdit, mais qu'ils pourraient prendre effet, momentanément, lorsqu'elle prononce effectivement le vœu.
מִי קָתָנֵי ״שֶׁאֵינָן בָּאִין״? ״שֶׁלֹּא בָּאוּ״ קָתָנֵי, עֲדַיִין לֹא בָּאוּ.
Viens et entends une baraïta de la Tossefta [Nedarim 6, 5]: Rabbi Eliézer leur dit: Et si, dans un cas où il ne peut pas annuler ses propres vœux une fois qu'il les a prononcés, il peut néanmoins annuler ses propres vœux avant de les prononcer [en stipulant à l'avance que les vœux qu'il prendra ne prendront pas effet], alors dans un cas où il peut annuler les vœux de sa femme même après qu'elle les a prononcés, n'est-il pas logique qu'il puisse annuler les vœux de sa femme avant qu'elle ne les prononce?
תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ מִשֶּׁנָּדַר, מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יָדוּר. מְקוֹם שֶׁמֵּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁתִּדּוֹר, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִּדּוֹר?
Qu'est-ce à dire, sinon que les vœux de sa femme sont semblables aux siens propres: de même que ses vœux à lui, [annulés à l'avance], ne prennent pas effet du tout, de même les vœux de sa femme ne prennent pas non plus effet du tout [lorsqu'ils sont annulés à l'avance]? Non — ce cas-ci est comme il est, et ce cas-là est comme il est; la ressemblance entre les deux cas suffit pour l'inférence a fortiori, mais ils ne sont pas semblables en tout point.
מַאי לָאו, דְּאִשְׁתּוֹ דּוּמְיָא דִּילֵיהּ, מָה [הוּא] דְּלָא חָיְילִין — אַף אִשְׁתּוֹ נָמֵי דְּלָא חָיְילִין? לָא, הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.
Viens et entends une baraïta: On dit à Rabbi Eliézer: Et de même qu'un mikvé, qui fait remonter les impurs de leur impureté [lorsqu'ils s'y immergent], ne sauve pas les purs de devenir impurs [après l'immersion], de même une personne, qui ne fait pas remonter les impurs de leur impureté [par exemple lorsqu'elle avale un objet impur puis s'immerge dans un mikvé, l'objet demeure impur], n'est-il pas logique qu'elle ne sauve pas non plus les objets purs de devenir impurs? [Lorsque quelqu'un qui a avalé un objet pur entre en contact avec une impureté, l'objet avalé devrait lui aussi devenir impur. Or ce n'est pas le cas, un objet avalé ne devenant pas impur lorsque celui qui l'a avalé le devient. Le raisonnement a fortiori de Rabbi Eliézer est donc défaillant: on ne peut déduire de la capacité de changer un statut — comme la capacité du mari d'annuler les vœux de sa femme, ou celle du mikvé de rendre quelque chose pur — que la source de ce changement puisse aussi empêcher un changement de statut ou préserver ce statut.]
תָּא שְׁמַע, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה מִקְוֶה שֶׁמַּעֲלֶה אֶת הַטְּמֵאִין מִטּוּמְאָתָן — אֵין מַצִּיל עַל הַטְּהוֹרִים מִלִּיטָּמֵא, אָדָם שֶׁאֵין מַעֲלֶה אֶת הַטְּמֵאִין מִטּוּמְאָתָן — אֵינוֹ דִּין הוּא שֶׁלֹּא יַצִּיל עַל הַטְּהוֹרִין מִלִּיטָּמֵא?
Déduis-en que, selon Rabbi Eliézer, les vœux annulés par le mari dès le départ ne prennent pas effet du tout, [puisque l'objection des Sages présuppose que, selon Rabbi Eliézer, les vœux ne prennent pas effet du tout. Leur argument repose sur l'analogie entre l'annulation préventive et la prévention préventive de l'impureté: la prévention préventive de l'impureté est comprise comme le fait de sauver un objet de devenir jamais impur, et par analogie, l'annulation préventive est comprise comme empêchant un vœu de jamais prendre effet.]
שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָיְילִין!
Rachi
דאי אתפיס אחרינא בהדין נדרא - כגון שנדרה בנזיר ואמרה הריני נזירה ושמע איש אחר ואמר ואני כמו כך:,ואי אמרת חיילי הוי תפיסותא - וחייל נמי אאידך דאתפיס נמי בהדי האי נדר:,ואי אמרת לא חיילי - כמי שלא נדרה דמי ולא חייל נמי אאידך דאתפיס ביה:
[ש"מ] - מדקאמר שלא באו לכלל איסור שמע מינה לא חיילי כלל:
מי קתני שאין באין - דמשמע אפילו לכשהיא נודרת:,שלא באו קתני - משמע דעדיין לא נדרה אבל לכשיבאו כשתדור אכתי תיבעי לך אי חיילי אי לא:
שאין מפר נדרי עצמו משידור - שאין אדם מפר נדרים לעצמו אלא א"כ נשאל לחכם דכתיב לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳) הוא אינו מיחל וכו':,מפר נדרי עצמו עד שלא ידור - כדתנן בפרק ארבעה נדרים (לעיל נדרים כג:) הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר וכו':
הא כדאיתא והא בדאיתא - נדרי עצמו לא חיילי כלל כי מבטל להו מראש השנה אבל נדרי אשתו כשהוא מקדים ומפר אותן חיילי ובטלי לאלתר הואיל ועל דעת בעלה היא נודרת ובברייתא מפרש אמרו לו לר"א אם אמרו בנדרי עצמו לכך הן בטלין כשהן באין לאחר מכאן שכן בידו להקים תאמר בנדרי אשתו שאינו יכול לקיים עד שלא תדור וכו':
ת"ש אמרו לו לר"א מקוה יוכיח ומה מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתן - שהטובל בו עולה מטומאתו:,אין מציל על הטהורים מליטמא - שאינו יכול לטבול בו על מנת שאם יגע בטומאה לאחר כך שתועיל לו האי טבילה שלא יטמא אף בעל נמי אע"פ שמעלה נדר אשתו שנדרה מאיסור להיתר אינו יכול להציל על הנדרים שעתידה לידור שיהא מקדים להן הפרה. מדקאמרו ליה הכי על הטהורים שלא יטמא שמע מינה דלא חיילי דהכי שמיע להו מיניה דר"א דלא חיילי משום הכי קאמרי ליה בהאי לישנא על הטהורים מליטמא:,אדם שאין מעלה את הטמא מטומאתו אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא - הכי פירושו אדם שאין מעלה את הטמאים מטומאה שאם בלע טבעת טמאה והקיאה דרך בית הריעי לא אמר דתיהוי ככלי גללין ותעלה מטומאתה:,אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא - שאם בלע טבעת טהורה כדי להקיאה דרך בית הריעי שלא תקבל טומאה לאחר כן מפני שהיא כגללים שאין מיטמא וכשם שאין מציל על הטהורים מליטמא כל עיקר כך לא יהא מועיל לו לארוס כשמפר לנדרי אשתו שעתידה לידור:,ע"א מ"ר ומה אדם שאין מעלין את הטמאין מטומאתן - שאם בלע טבעת טמאה וטבל לאחר כן אינו מועיל לטבעת טבילתו דלטומאה בלועה לא מהני טבילה ואם הקיאה אחרי כן טמאה:,מציל על הטהורים - שאם בלע טבעת טהורה ואח"כ נטמא מציל על הטבעת כיון דבלועה היא לא נטמאה:,מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתן - שאם טבלו בו טהורין אינו דין שיציל על הטהורין מליטמא דאפילו נגעו הטומאה לא יטמאו:,ע"א ומה מקוה שמעלה וכו' - הכי פירושו שעל שם ומה חכם שמעלה הקמה שקיים הבעל שמתיר לה אין מציל על אדם שאם ידור לא יהא נדר אדם שאינו מעלה הטמאין כו' כדפדישית בטבעת אף בעל נמי שאינו יכול להפר הקמתו אלא א"כ ישאל לחכם אינו דין שאינו מפר בנדרי אשתו קודם שנדרה שאינו מועיל כלום מה שהפר קודם שתידור שלא יהא נדרים:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.