Si vous dites que, puisqu'il ne lui a pas dit explicitement que le vœu est annulé, cela signifie qu'il demeure en vigueur, alors s'il lui a dit: « Il est annulé pour toi demain », quelle est la halakha? Dit-on que le lendemain il ne peut plus l'annuler, puisqu'il a déjà ratifié le vœu aujourd'hui, en ne l'ayant pas annulé « le jour où il l'entend » (Bamidbar 30, 8)? Ou bien peut-être que, puisqu'il ne lui a pas dit explicitement: « Il est ratifié pour toi aujourd'hui », lorsqu'il lui dit: « Il est annulé pour toi demain », il veut dire en réalité que l'annulation commence dès aujourd'hui, de sorte que le vœu est annulé?
אִם תִּמְצָא לוֹמַר הָא לָא אֲמַר לַהּ, אֲמַר לַהּ ״מוּפָר לִיכִי לְמָחָר״, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: לִמְחַר לָא מָצֵי מֵיפַר, דְּהָא קַיְּימֵיהּ לְנִדְרַיהּ הַיּוֹם, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּלָא אֲמַר לַהּ ״קַיָּים לִיכִי הַיּוֹם״, כִּי קָאָמַר לַהּ ״מוּפָר לִיכִי לְמָחָר״, מֵהַיּוֹם קָאָמַר.
Et si vous dites que, malgré tout, puisqu'il l'a ratifié aujourd'hui — en disant qu'il ne sera annulé que demain — le lendemain il est considéré comme déjà en vigueur, et il ne peut plus l'annuler, alors s'il lui a dit: « Il est ratifié pour toi pendant une heure », quelle est la halakha? Dit-on que c'est comme s'il lui avait dit: « Il est annulé pour toi après qu'une heure se soit écoulée »? Ou bien peut-être que, puisqu'il ne le lui a pas dit explicitement, il n'est pas annulé?
וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר אֲפִילּוּ הָכִי, כֵּיוָן דְּקִיְּימוֹ הַיּוֹם — לִמְחַר כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי, אֲמַר לַהּ ״קַיָּים לִיכִי שָׁעָה״, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כְּמַאן דַּאֲמַר לַהּ ״מוּפָר לִיכִי לְאַחַר שָׁעָה״ דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא: הָא לָא אֲמַר לָהּ?
Si vous dites que, puisqu'il ne le lui a pas dit explicitement, le vœu n'est donc pas annulé après une heure, néanmoins, s'il lui a dit explicitement qu'il est annulé après une heure, quelle est la halakha? Dit-on que, puisqu'il a ratifié ce vœu — en retenant explicitement l'annulation pendant une heure — il l'a ratifié et ne peut plus l'annuler? Ou bien peut-être que, puisque toute la journée est valable tant pour la ratification que pour l'annulation, lorsqu'il dit: « Il est annulé pour toi après une heure », cela est efficace?
אִם תִּמְצָא לוֹמַר הָא לָא אֲמַר לַהּ, מִיהוּ אֲמַר לַהּ, מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּקִיְּימוֹ קִיְּימוֹ, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּכוּלֵּיהּ יוֹמָא בַּר הֲקָמָה וּבַר הֲפָרָה הוּא, כִּי אָמַר ״מוּפָר לִיכִי לְאַחַר שָׁעָה״ מַהְנֵי?
Venez et entendez [une réponse tirée d'une michna]: « Me voici nazir », et son mari, l'ayant entendue, dit: « Et moi aussi » — il ne peut plus annuler [le vœu de son épouse]. Mais pourquoi? Disons que le « et moi aussi » qu'il a dit se rapportait à lui-même, à savoir qu'il devienne nazir; mais son vœu à elle, « Me voici nazir », n'existe que depuis une heure [le temps jusqu'à ce que le mari fasse son propre vœu fondé sur le sien]. Après une heure, s'il veut l'annuler, pourquoi ne le pourrait-il pas? N'est-ce pas parce que, dès lors qu'il l'a ratifié — même pour une heure — il l'a ratifié définitivement et ne peut plus l'annuler? [La guemara rejette cette suggestion:] Non, ce n'est pas l'explication. Le tanna de cette michna considère que quiconque dit les mots « et moi aussi » en réponse au vœu de son épouse est comme celui qui dit: « Il est ratifié pour toi pour toujours ». [Toutes les questions précédentes demeurent donc sans résolution.]
תָּא שְׁמַע: ״הֲרֵינִי נְזִירָה״, וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְאָמַר ״וַאֲנִי״ — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. וְאַמַּאי? נֵימָא ״וַאֲנִי״ דְּאָמַר הוּא עַל נַפְשֵׁיהּ דְּהָוֵי נָזִיר, אֲבָל ״הֲרֵינִי נְזִירָה״ דִּילַהּ, דְּשָׁעָה אַחַת קַיְּימָא, לְאַחַר שָׁעָה אִי בָּעֵי — לֵיפַר, אַמַּאי אֵין יָכוֹל לְהָפֵר? לָאו מִשּׁוּם דְּכֵיוָן שֶׁקִּיְּימוֹ — קִיְּימוֹ? לָא, קָסָבַר: כֹּל ״וַאֲנִי״ — כְּמַאן דְּאָמַר ״קַיָּים לִיכִי לְעוֹלָם״ דָּמֵי.
Mishna 1
MICHNA: Si le père d'une jeune fille fiancée meurt, son autorité ne revient pas au mari, et le mari ne peut pas annuler seul les vœux de la jeune fille. Cependant, si le mari meurt, son autorité revient au père, qui peut désormais annuler seul ses vœux. En cela, le pouvoir du père est supérieur à celui du mari.
מַתְנִי׳ מֵת הָאָב — לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. מֵת הַבַּעַל — נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. בָּזֶה יִפָּה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל.(משנה)
En un autre point, le pouvoir du mari est supérieur à celui du père: le mari annule les vœux [de son épouse] durant son âge adulte, une fois pleinement mariée, alors que le père n'annule pas ses vœux durant son âge adulte.
בְּדָבָר אַחֵר יִפָּה כֹּחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב: שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר בִּבְגָר, וְהָאָב אֵינוֹ מֵפֵר בִּבְגָר.
Guémara
GUEMARA: Quelle en est la raison, c'est-à-dire quelle est la source du fait que l'autorité sur les vœux de la jeune fille ne revient pas au mari si son père meurt? La source est que le verset dit: « étant dans sa jeunesse, dans la maison de son père » (Bamidbar 30, 17). Tant qu'elle est une jeune fille « dans sa jeunesse », elle est considérée comme étant « dans la maison de son père » et sous sa juridiction, même si elle est fiancée. Même si son père décède, elle est toujours considérée comme étant dans sa maison, et son fiancé n'assume pas l'autorité sur ses vœux.
גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא — דְּאָמַר קְרָא ״בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ״.
D'où déduisons-nous que si le mari meurt, son autorité revient au père? Rabba dit: c'est du fait que le verset dit: « Et si elle devient [hayo tihyé] l'épouse d'un homme, et que ses vœux soient sur elle » (Bamidbar 30, 7) — [le terme] hayo tihyé est un emploi redoublé du verbe « être ». La guemara comprend cela comme faisant référence à deux instances distinctes de fiançailles avec un homme, par exemple lorsque le premier fiancé de la femme meurt et qu'elle se fiance ensuite à un autre homme.
מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב מְנָלַן? אָמַר רַבָּה: דְּאָמַר קְרָא ״וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ״ —
Rachi
אמר לה מופר ליכי למחר מהו - דהא קיימיה לנדריה היום דכיון דאמר מופר ליכי למחר אלמא דבהאי יומא דשמע ביה הוי נדר וקיומי קיימיה ותו לא מצי מיפר לה:,או דלמא כיון [דלא] אמר - ומופר ליכי בהדי קיים ליכי מהיום דשמע לה קאמר דתיהוי מופר:
אם תמצא לומר כיון דקיימו היום - ולא חיילא הפרה עד למחר אלמא דבהאי יומא דשמע ניחא ליה דלקיים וכמאן דאיתיה לקיום דמי דקיימו בידים ולא הוי הפרה כלל:,אמר לה קיים ליכי שעה - אחת מהו:,או דלמא הא לא אמר לה - מופר ליכי לאחר שעה אחת:
אם תמצא לומר - דתיהוי קיום הואיל ולא אמר לה:,מיהו אמר לה - מופר ליכי לאחר שעה מהו:,מי אמרינן כיון - דאמר לה קיים ליכי שעה אחת דקיימו לעולם ושוב אינו מיפר או דלמא כיון דכוליה יומא דשמע ביה נדרה בר הקמה והפרה הוא שאם לא קיימו בשחרית וקיימו בערבית הוי מקויים וכן אם לא הפירו בשחרית והפירו בערבית הוי מופר דכל היום כשר להפרת נדרים וכי הדר ואמר מופר ליכי ליהוי מופר:
ושמע בעלה ואמר ואני - כלומר ואני אהיה נמי כמותיך כיון דאמר הכי אינו יכול להפר נזירות אשתו:,ואמאי נימא דהאי דאמר ואני אנפשיה הוא דאמר - דליהוי נזיר:,אבל הריני נזירה דילה - דקאמרה איהי שעה אחת:,קיימיה - בעל משום לאתפוסי בה דידיה:,אבל לאחר שעה - דכבר חל נזירות עילויה:,אי בעי למיפריה - אמאי אינו יכול להפר אלא כיון דקיימו משום לאתפוסי בה נזירות דידיה קיימו והכא נמי בנדרים כיון דקיים שעה אחת קיים לעולם ושוב לא מצי מיפר:,לא - מהכא ליכא למשמע מינה טעמא דאינו יכול להפר דקסבר כל ואני כמאן דאמר קיים ליכי לעולם [דמי] ותו לא מצי מיפר אבל היכא דלא קיימו אלא שעה אחת וחזר והיפר לה בשעה אחרת תיבעיא לך:
מתני' מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל - דאין הבעל מיפר אלא בשותפות כדמפרש לעיל (נדרים דף סח:):,מת הבעל נתרוקנה רשות לאב - כדמפרש בגמ':,בזה יפה כח האב מכח הבעל - דנתרוקנה רשות לאב:
שהבעל מיפר בבגר - כדאמרינן במסכת כתובות (דף נז.) הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה וכל הנודרת על דעת בעלה נודרת שמאכילה הואיל והוי חייב במזונותיה כי נודרת יכול להפר לה:,אב אינו מפר בבגר - כדכתיב בנעוריה ולא בבגרותה:
גמ' בנעוריה בית אביה - כל זמן שהיא נערה שלא בגרה לא תצא מרשות אביה ואפילו היא ארוסה במשמע הלכך כי מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל:
אם היו תהיה לאיש - בשני הויות הכתוב מדבר:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.