AccueilÉtudeTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Retour

Traité Nedarim

69b

Étude de Nedarim 69b

Étude de la Guémara 69b

Guémara
Viens et entends [une résolution] à partir de la controverse entre Rabbi Meïr et Rabbi Yossei. Comme nous l'avons appris dans une michna: « Voici que ceci est substitut d'un holocauste, substitut d'une offrande de paix » — voici que ceci est substitut d'un holocauste [seulement]; ce sont les paroles de Rabbi Meïr, qui estime que la première déclaration est déterminante. Et Rabbi Yossei dit: si telle était son intention dès le départ, [c'est-à-dire] que ce soit un substitut pour les deux à la fois, puisqu'il est impossible d'énoncer deux noms en même temps, ses paroles restent valables [et l'animal devient substitut des deux à la fois]. De même, il est possible d'avoir l'intention à la fois de ratifier et d'annuler le vœu, et le vœu est annulé, malgré le fait que sa première déclaration visait à le ratifier.
תָּא שְׁמַע מִפְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי. דִּתְנַן: ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ — הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם לְכָךְ נִתְכַּוֵּין מִתְּחִלָּה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָד — דְּבָרָיו קַיָּימִין.
Et même Rabbi Meïr ne dit cela que lorsqu'il n'a pas dit: « Que celui-ci ne prenne effet que si celui-là prend effet également. » Mais ici, où il a expressément dit: « Que la ratification ne prenne effet que si l'annulation prend effet », même Rabbi Meïr concède que l'annulation prend effet.
וַאֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר לָא קָאָמַר, דְּלָא אָמַר ״לָא תֵּיחוּל זוֹ אֶלָּא אִם כֵּן חָלָה זוֹ״, אֲבָל הָכָא דְּאָמַר ״לֹא תֵּיחוּל הֲקָמָה אֶלָּא אִם כֵּן חָלָה הֲפָרָה״ — רַבִּי מֵאִיר נָמֵי מוֹדֶה דַּהֲפָרָה חָלָה.
Rabba demande encore: s'il a dit « c'est ratifié et annulé pour toi » en une seule fois, quelle est la halakha? Viens et entends ce que Rabba lui-même a dit: toute chose qui ne peut se réaliser l'une après l'autre [de façon successive] ne se réalise pas non plus lorsqu'on tente de l'accomplir en même temps. Puisqu'on ne peut pas ratifier un vœu puis l'annuler ensuite, on ne peut pas non plus le ratifier et l'annuler simultanément.
בָּעֵי רַבָּה: ״קַיָּים וּמוּפָר לִיכִי״ בְּבַת אַחַת, מַהוּ? תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבָּה: כׇּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּזֶה אַחַר זֶה, אֲפִילּוּ בְּבַת אַחַת אֵינוֹ.
Rabba soulève une autre question: si quelqu'un dit à sa femme ou à sa fille: « Ton vœu est ratifié pour toi aujourd'hui », quelle est la halakha? Disons-nous que c'est comme s'il lui avait dit: « Il est annulé pour toi demain »? Ou peut-être, puisqu'il ne lui a pas dit explicitement que le vœu est annulé, celui-ci reste en vigueur?
בָּעֵי רַבָּה: ״קַיָּים לִיכִי הַיּוֹם״, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כְּמַאן דַּאֲמַר לַהּ ״מוּפָר לִיכִי לְמָחָר״, אוֹ דִלְמָא הָא לָא אֲמַר לַהּ?

Rachi

ת"ש - דכי האי גוונא פלוגתא דר"מ ורבנן במסכת תמורה בפ' כיצד מערימין על הבכור:,הרי זה תמורת עולה תמורת שלמים כו' דבריו קיימין - ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים:

ואפילו רבי מאיר - לא אמר תפוס לשון ראשון אלא דלא אמר לא תיחול זו אלא אם כן חלה שניה ועל מה נחלקו באומר תמורת עולה ותמורת שלמים רבי מאיר סבר דלמא מיהדר הוא דהדר ביה מתמורת עולה ואמר תמורת שלמים והואיל וכן תפוס תחלת דבריו והרי היא עולה: ור' יוסי סבר אי אמר תמורת עולה ושלמים הוה אמינא קדושה ואינה קריבה קמ"ל:,אבל הכא דקאמר לא תחול בו' - ודאי הויא הפרה כי ההוא טעמא דתמורה:

קיים ומופר ליכי - ולא אמר ליכי בין קיים למופר מי אמרינן כיון דלא אמר קיים ליכי ומופר לכי הויא כמ"ד לא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה דכיון דלא אמר קיים ליכי גלי אדעתיה דבהפרה ניחא ליה או דלמא לא שנא וכמ"ד קיים ליכי ומופר ליכי דמי ולא תהוי הפרה:,ת"ש דאמר רבה - [בקדושין] ואמעשר בהמה קאי:,כל שאינו בזה אחר זה - כגון שאם קרא לעשירי עשירי וחזר וקרא לי"א עשירי אינו קדוש וקאמר אף בבת אחת שאם קרא לשניהן עשירי סתם אין האחד עשר קדוש ה"נ כיון דאינו בזה אחר זה שאם אמר לה עכשיו קיים ליכי ולאחר שעה אמר מופר ליכי אין בהפרתו כלום בבת אחת נמי כי אמר קיים ומופר ליכי אין באותה הפרה כלום אע"ג דבבת אחת קאמר קיים ומופר ליכי:

היום מהו - מי אמרינן כיון דאמר היום כמאן דאמר היום יהא מקויים אבל למחר יהא מופר לה והוי מופר:,או דלמא הא לא אמר לה - בפירוש מופר ליכי למחר:

Tossafot

ת"ש מפלוגתא דר"מ ור' יוסי - פי' מפלוגתא דר' יוסי פשטינן בעיין לכ"ע:,תמורת עולה ותמורת שלמים וכו' ואמר רבי יוסי אם לכך נתכוון מתחלה - כיון שבשעת תמורת עולה היה בדעתו לומר תמורת שלמים לאפוקי אם נמלך כדתניא בסיפא דמילתא הואיל וא"א לקרות שני שמות בב"א דבריו קיימין עון דאמר בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים ואפילו ר"מ לא אמר אלא דלא אמר לא תחול זו אא"כ חלה זו דבזה מודה דלא חלה הראשונה וחלה שניה אבל הכא כו' אפי' ר"מ מודה דחל הפרה והקמה לאו כלום הוא:

קיים ומופר ליכי מהו - מי אמרינן דודאי כיון דבדיבור אחד קאמר שלא אמר קיים ליכי מופר ליכי חיילי תרוייהו או לא:,כל שאינו בזה אחר זה - אם אמר קיים ליכי מופר ליכי דאין הפרה חלה אחר הקמה בב״א אינו לא לזה ולא לזה והוי כאילו שתק ובפרק שני דקידושין (דף נ:) גבי ב' אחיות אמרה רבה ללמילתיה וא״ת אמאי לא אמר הכי גבי תמורת עולה ותמורת שלמים אמר רבי מאיר תמכר ויבא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים (ה״ג וצ״ע דבברייתא תניא בפ' כיצד מערימין (תמורה דף כו) דלרבי מאיר - כולה קרבה עולה) וי״ל דמ״מ ניחא לאביי דאמר כל לחצות מודה ר״מ דכיון דאי אמר לחצות תלו שניהם בבת אחת:

בעי רבה קיים ליכי היום מי אמר נו' - דהכי משמע מקיים ליבי היום אבל למחר יהא מופר או דלמא לא אמרינן דדעתו לבטל כיון שאינו מפר בפירוש - אבל ודאי אי אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר מועלת הפרתו אלא [אמר] מופר ליכי למחר ולא אמר קיים ליכי היום מי אמרינן כיון דאמר לה מופר ליכי למחר מהיום קאמר לה וקיימה לנדרה או דלמא הא לא אמר לה קיים ליכי היום הלכך כי אמר מופר ליכי למחר מהיום קאמר לה דדעתו להפר מהיום אבל ודאי אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר לא אמרינן מהיום קאמר ואע"ג דמתחלה לא מבעיא ליה אלא משום דלא אמר מופר ליכי אבל אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר מועלת ההפרה והשתא פשיטא ליה דלא מועיל הפרה ודוחק דבעיא שניה את"ל הא לא קאמר לה משמע שגם בעיא דרבה לפי סברא וי"ל דודאי מעיקרא קים ליה שפיר דאי אמר קיים ליכי היום מופר ליכי למחר לא מהני וה"פ בעי רבה קיים ליכי היום מהו כיון דאמר היום משמע אבל למחר יהא מופר וכמאן דאמר [מופר] ליכי למחר דדעתיה שתמול מהיום:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Nedarim 69b
100%
נדרים ס״ט במַסֶּכֶת נְדָרִים