Traité Nedarim

68a

Étude de Nedarim 68a

Étude de la Guémara 68a

Guémara

L'école de Rabbi Yishmael a enseigné [une autre source pour cette halakha]: « Entre un homme et sa femme, entre un père et sa fille » — de là on déduit, à propos d'une jeune fille fiancée, que son père et son mari annulent [ensemble] ses vœux. Or, selon l'enseignement de l'école de Rabbi Yishmael, que fait-on du verset « Si elle appartient à un mari »?

דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ״, מִכָּאן לְנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה שֶׁאָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ. וּלְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, ״אִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ?

[La Guemara répond:] il l'applique à l'autre enseignement de Rava: [si le fiancé meurt avant d'avoir ratifié le vœu, le père peut l'annuler seul]. Et Rava, que fait-il de ce que l'école de Rabbi Yishmael a enseigné [comme source pour dire que le père et le fiancé annulent ensemble les vœux de la jeune fille]? Il a besoin de ce verset, « Entre un homme et sa femme », pour enseigner que le mari ne peut annuler que les vœux qui concernent leur relation conjugale [c'est-à-dire ceux qui portent atteinte à leur vie de couple], mais pas les autres types de vœux.

מוֹקֵים לְאִידַּךְ דְּרָבָא. וְרָבָא, הַאי דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לוֹמַר שֶׁהַבַּעַל מֵיפֵר נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ.

On posa une question aux Sages: lorsque le mari annule [le vœu de sa fiancée], tranche-t-il [sa part du vœu], ou bien en affaiblit-il [la force pour le tout]? Dans quel cas se pose cette question? Par exemple, si elle a fait vœu de s'interdire deux olives, et que le fiancé, l'ayant appris, a annulé [le vœu] pour elle, et qu'elle les a mangées [avant que le père n'annule à son tour].

אִיבַּעְיָא לְהוּ: בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז, אוֹ מִקְלָישׁ קָלֵישׁ? הֵיכָא קָא מִיבַּעְיָא לַן: כְּגוֹן דִּנְדַרָה מִתְּרֵין זֵיתִין וּשְׁמַע אָרוּס וְהֵיפֵר לַהּ, וַאֲכַלְתִּנּוּן.

Si l'on dit qu'il tranche [sa part], elle serait passible de flagellation [pour l'olive restée interdite]. Si l'on dit qu'il affaiblit [la force du vœu tout entier], ce n'est plus qu'une simple interdiction [sans peine de flagellation]. Quelle est donc la halakha?

אִי אָמְרִינַן מִיגָּז גָּיֵיז — לָקְיָיא. אִי אָמְרִינַן מִקְלָישׁ קָלֵישׁ — אִיסּוּרָא בְּעָלְמָא הוּא. מַאי?

Viens et entends [une baraïta qui tranche la question]: Quand a-t-on dit que si le mari meurt, l'autorité [d'annuler les vœux] revient au père? Lorsque le mari n'avait pas entendu [le vœu] avant de mourir, ou qu'il l'avait entendu et s'était tu, ou qu'il l'avait entendu, l'avait annulé, et était mort le jour même. C'est cela que nous avons appris [dans la Michna]: si le mari meurt, l'autorité revient au père.

תָּא שְׁמַע: אֵימָתַי אָמְרוּ מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב — בִּזְמַן שֶׁלֹּא שָׁמַע הַבַּעַל קוֹדֶם שֶׁיָּמוּת, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְשָׁתַק, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְהֵפֵר וּמֵת בּוֹ בַּיּוֹם. זוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.

Rachi

בין איש לאשתו בין אב לבתו - ואיש דכתיבי בהאי קרא לא צריכי דאי משום איש לאשתו הרי כבר נאמר למעלה אלא מכאן לנערה המאורסה כו' דבין אב ובין איש מפירין נדריה דאיש מיפר חלקו באשתו ואב מיפר חלקו בבתו:

כדאידך דרבה - דאמר לקמן (נדרים דף ע.) מקיש קודם הויה שניה כו':,דברים שבינו לבינה - כגון שלא אשמש מטתו ושלא אכחול ושלא אתקשט:

מיגז גייז - מה שהוא מיפר קוצץ החצי של נדר ועוקרו לגמרי וחלק אחר כדקאי קאי עד דאתי אב ומיפר לאותו חלק:,או מקליש קליש - דהפרתו פשטה בכולי נדר וקלש ליה במעט והנדר קל ממה שהיה עד עכשיו:,כגון שנדרה בשני זיתים - שלא תאכלם ושמע ארוס והיפר לה חלקו ואכלתן לזיתים:

אי אמרת מיגז גייז - דכי שמע ארוס ומיפר חלקו הוי נדר מופר דהויא כאילו חלקו באמצע לשנים:,לקיא - הא איתתא דאכלתן לזיתים משום לאו דלא יחל דכי אכלה להנך תרי זיתים חד הוה מותר בהפרת הארוס דמיגז גייז לנדרה ואידך אסור משום חלק האב דנמצא דאכלה זית שלם באיסור:,ואי אמרת מיקלש קליש - דאינו חותך לשנים אלא למעט מיקל לה דלא הוי הנדר חמור כדהוה עד השתא הא כי אכלה הנהו תרי זיתי כיון שהנדר נקלש ומיקל ליה איסורא בעלמא הוא דעבדא ולא לקיא דהנדר אינו גמור:

אימתי אמרו כו' - בנערה קא נקט לה מתניתין:,מת הבעל - כשהוא ארוס:,נתרוקנה רשות לאב - כאדם שמריק יין מכלי אל כלי כלומר שיצא כל הרשות מן הבעל ובא לרשות האב:,בזמן שלא שמע בעל - את נדרה קודם שימות דביום שמעו בעינן וליכא:,או ששמע והפר חלקו בו ביום - ששמע ואפילו שמע ושתק שלא הפר ולא קיים ולא הספיק להראות דעתו עד שמת בו ביום דהואיל ואכתי איכא שהות ביום דאי הוה בעל מצי מיפר איכא למימר דמיתה גרמה לו דדלמא אי הוה קיים אכתי הוה מיפר לה מיקמי דליעבר יומא ומת בו ביום קאי אשמע ושתק:,זו היא ששנינו - על כל הני קאי: מת הבעל נתרוקנה רשות לאב והאב עצמו מיפר כולו בזמן שלא היפר הבעל וכן בזמן שהיפר הבעל חוזר האב ומיפר את חלקו כדתנ' עלה במתניתין בזה יפה כח האב מכח הבעל שהאב מיפר בלא שותפות אבל הבעל אינו מיפר אלא בחיי האב:

Tossafot

בין איש לאשתו בין אב לבתו מכאן וכו' - דמשמע ליה דבאשה אחת מיירי דקאמר דשתי רשויות עליה אב ואישה ואכתי איכא למיפרך ואימא בנשואה נמי מפירין אביה ובעלה ולתרץ כדשנינן לעיל מדהכא כתיב בית אישה נדרה דקאמר שאינו מיפר בקודמין והכא לא כתיב ומיפר בקודמין שמע מינה דמשום שותפות דאב הוא דמיפר בקודמין:,ותנא דבי ר' ישמעאל היו תהיה למה לי - נרא' לפרש דלא מגופא דקרא קא בעי דהא איצטריך למימר דמיפר בקודמין אלא פריך מסמיכות דקרא למה לי כי נמי לא סמכם הכתוב ידענו שפיר דאב ובעל צריכין להפר שניהם מקרא דבין איש לאשתו:

מיבעיא ליה לכאידך דרבא - דדריש לקמן מת הבעל נתרוקנה לרשות האב ומן הסמוכין דריש ליה ואם תאמר והא איצטריך הא דהיו תהיה להא דרשא דלעיל שהבעל מיפר מן האירוסין ויש לומר כיון דהוה מצי למכתב היו וכתב תהיה שמע מינה דאתי לומר נתרוקנה רשות לאב:,ורבא - דדריש ביה מילתיה דלעיל הא דר' ישמעאל למה לי לומר שהבעל מיפר בדברים שבינו לבינה וכן בין אב לבתו לומר שיפר האב דברים שבינו לבין בתו דס"ד דאפילו מכל דבר כיון שאינו מפרש שום דבר שהוא מיפר קמ"ל דברים שבינו לבין בתו דוקא דדברים מעינוי נפש:

איבעיא להו - ארוס דמיפר בלא אב מיגז גייז מה שמיפר מבטל וחצי הנדר נשאר על עומדו כאשר בתחלה או מיקלש קליש בהפרתו מקליש כל הנדר נתגרע כולו וה"ה דמצי למיבעי מאב אי מיגז גייז או מיקלש קליש בהפרתו כשמיפר בלא בעל:,היכא מיבעיא ליה - כלומר ונפקא מיניה כגון דנדרה מזיתים שאמרה שלא תאכל מכל זיתים אי אמרת מיגז גייז לקייא דחצי הנדר במקומו עומד ונשאר האיסור על העתיד ועובר בבל יחל ואי מיקלש קליש איסור בעלמא דנתגרע כל הנדר ואין כאן אלא איסור בעלמא:

אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה לרשות האב כגון שלא שמע בעל או שמע והפר - דכיון דבעל לא קיים לה יפר האב אחר מות הבעל אבל אם שמע וקיים בעל או שמע ושתק ומת ביום של אחריו דהוה הקמה אין יכול להפר כיון דקיים בעל:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Nedarim 68a

100%

נדרים ס״ח אמַסֶּכֶת נְדָרִים