Guémara
Et n'apprends-tu pas cela d'elle-même, du fait qu'il est écrit « Et si elle a fait un vœu dans la maison de son mari » (Bamidbar 30, 11)? Ce verset indique que le mari ne peut annuler que les vœux faits après le mariage complet, et non ceux faits avant, ce qui rend le premier verset superflu.
וְלָאו מִמֵּילָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ?
Si tu veux, dis plutôt que les mots « et si elle appartient à un mari » (Bamidbar 30, 7) désignent nécessairement une femme fiancée, puisque l'expression « qu'elle soit » indique les fiançailles plutôt que le mariage complet.
אִיבָּעֵית אֵימָא, דַּהֲוָיָה קִדּוּשִׁין מַשְׁמַע.
Dis que le père peut annuler seul les vœux de sa fille fiancée! [La Guemara répond:] Si c'était le cas, pourquoi aurais-je besoin du verset qui enseigne que, lorsqu'elle se lie par un engagement dans la maison de son père, son père peut la désavouer, c'est-à-dire annuler son vœu (voir Bamidbar 30, 4-6)? Or, s'il est déjà possible de dire qu'en présence du fiancé, c'est-à-dire lorsqu'elle est fiancée, le père annule seul les vœux de sa fille, est-il nécessaire de préciser qu'il peut le faire là où il n'y a pas de fiancé? [Donc le fait que la Torah précise que le père annule seul ses vœux lorsqu'elle n'est pas fiancée indique qu'il n'a pas ce pouvoir lorsqu'elle est fiancée.]
אֵימָא אָב לְחוֹדֵיהּ מֵיפֵר! אִם כֵּן ״וְאָסְרָה אִסָּר בֵּית אָבִיהָ״, ״יָנִיא אוֹתָהּ״ לְמָה לִי? הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר בִּמְקוֹם אָרוּס מֵיפֵר אָב לְחוֹדֵיהּ, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם אָרוּס, מִיבַּעְיָא?
Dis que le père a besoin de la participation du fiancé pour annuler les vœux de sa fille, mais que le fiancé peut les annuler seul. Et si tu dis: si le fiancé de la femme peut les annuler seul, pourquoi aurais-je besoin de la mention du père que le Miséricordieux écrit à propos des vœux d'une jeune fille fiancée, ce qui implique que la participation du père est nécessaire pour annuler ses vœux? On peut répondre que la mention du père est nécessaire pour nous enseigner que si le père a ratifié le vœu, il est ratifié, et que le fiancé ne peut plus l'annuler.
אֵימָא אָב לִיבְעֵי אָרוּס, וְאָרוּס לְחוֹדֵיהּ מֵיפֵר. וְכִי תֵּימָא: אָב דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי, מִיבְּעֵי לֵיהּ דְּאִי הֵקִים — הֵקִים!
[La Guemara rejette cette suggestion:] Si c'était le cas, pourquoi la Torah aurait-elle écrit « Et si elle a fait un vœu dans la maison de son mari » (Bamidbar 30, 11), ce qui indique que le mari d'une femme mariée annule ses vœux seul? Cela pourrait se déduire par un raisonnement a fortiori: si en présence du père, le fiancé annule néanmoins seul ses vœux, alors lorsqu'elle n'est plus en présence du père, c'est-à-dire qu'elle est mariée et n'est plus soumise à son autorité, est-il nécessaire de préciser que son mari annule ses vœux seul?
אִם כֵּן, ״בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה״ לְמַאי כְּתִב? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה בִּמְקוֹם אָב אָרוּס מֵיפֵר לְחוֹדֵיהּ, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם אָב מִיבַּעְיָא?!
Dis: « Si elle a fait un vœu dans la maison de son mari » vient enseigner que le mari ne peut pas annuler les vœux antérieurs [aux fiançailles]!
אֵימָא: ״אִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה״, לוֹמַר שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר בְּקוֹדְמִין!
Et de cela, on pourrait déduire que le fiancé peut annuler seul les vœux antérieurs [aux fiançailles]. [Une telle conclusion est déraisonnable, car le mari pleinement marié a une plus grande autorité sur elle que le fiancé.]
וּמִינֵּיהּ, אָרוּס מֵיפֵר בְּקוֹדְמִין.
Mais n'est-ce pas plutôt parce que [le pouvoir du fiancé d'annuler les vœux] provient de son association avec le père?
אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם שׁוּתָּפוּתֵיהּ דְּאָב.
Rachi
ולאו ממילא - דלעולם אם היו תהיה אתי לנערה המאורסה דאי כדקאמרת דתרוייהו בנשואה למה לי לא לכתוב אלא בית אישה לחודיה וממילא שמעת מינה דאינו מיפר בקודמין דמשמע אם בית אישה נדרה ולא מה שנדרה קודם לכן ואם היו תהיה למה לי שדייה לארוסה שהבעל והאב מפירין נדריה:
ואיבעית אימא - להכי לא מצית לאוקומא להאי קרא ואם היו תהיה אלא בארוסה דכתיב לשון הויה דמשמע קידושין כדאמרינן במסכת קידושין (דף ה.) ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה:
ואימא - להכי סמוך הכתוב כי הניא אביה אותה ואם היו תהיה לאיש לומר דאב מיפר לחודיה לבתו ארוסה בלא הארוס:,א"כ ואסרה איסר - דאתא לאשמועינן דאב מיפר בזמן שהיא ברשותיה שהיא נערה למה לי למכתב ממילא שמעינן דודאי מיפר דהשתא במקום ארוס שיש לו לארוס רשות בה האב מיפר לחודיה שלא במקום ארוס מיבעיא דאב מיפר לחודיה אלא ודאי להכי אתא קרא לומר דהאב מיפר עם הארוס:
ואימא אב ליבעי ארוס - שאינו יכול להפר בלא ארוס כדקאמרת אבל ארוס מיפר לחודיה בלא אב:,וכי תימא - אב דסמיך רחמנא לאם היו תהיה לו למה לי דדרשת לנערה דאביה ובעלה מפירין נדריה:,מיבעי ליה דאם הקים - שיש לו לאב בכך רשות בה דאם הקים נדריה אין הארוס יכול שוב להפר אבל בלא הקמת אב מיפר בעל לחודיה:
אט כן - דארוס לחודיה מיפר לא איצטריך לן קרא למימר דבעל מיפר נדרי אשתו דמק"ו הוא דנפקא מה אם בעודה ארוסה שרשות שניהן בה מצי למיפר ארוס לחודיה כשנשאת שאין לאב רשות בה מיבעיא דמיפר בעל לחודיה אלא מדאיצטריך קרא למכתב ואם בית אישה נדרה שמע מינה דארוס במקום אב אינו מיפר לחודיה:
ואימא - לעולם דארוס מיפר לחודיה ודקאמרת א"כ בית אישה נדרה למה לי לומר לך שאין הבעל מיפר בקודמין:
ומיניה - כלומר מיהא דאמרת דאיצטריך קרא להכי מיניה איכא למישמע נמי דלאו ארוס לחודיה מיפר דהשתא ומה בעל לאחר שנישאת לו אינו מיפר בקודמין במה שנדרה כשהיא ארוסה לו אינו יכול להפר עכשיו כשנכנסה כולה ברשותו:,ארוס מיפר בקודמין - בתמיה בזמן שהיא ארוסה ולא נכנסה ברשותו היכי מצי מיפר לחודיה בהני נדרים שנדרה כשהיתה ארוסה:
אלא לאו - האי דארוס מיפר:,משום שותפותיה דאב - דמיפר בהדיה אבל ארוס לחודיה ודאי לא מצי מיפר:
Tossafot
איבעית אימא - לא מצית אמרת דהיו תהיה בנשואה מיירי דהויה קדושין משמע מדלא כתיב ואם תלקח לאיש:,אימא - דלכך עירוב פרשיות לומר דאב לחודיה מיפר בארוסה:
אם כן ואסרה איסר דכתיב גבי פנויה למה לי השתא י"ל במקום ארוס מיפר כו' - ואם תאמר אי הוה שתיק מיניה דהיו תהיה לא ידענא דבמקום ארוס אב מיפר וי"ל לא ליכתוב אב אלא גבי ארוס אם היו תהיה ואמאי כתב גבי פנויה:
ואימא אב ליבעי ארוס וארוס לחודיה מיפר - וכי תימא אב דכתב רחמנא למה לי - כלומר לענין מה סמכיה לקרא דהפרת האב גבי היו תהיה דמשמע דאב מיפר ומאי נפקא לן מינה בהפרתו כיון דבלא ארוס אינו מיפר וארוס בלא אב מיפר:,מיבעי ליה דאם הקם הקים - האב והארוס מיפר דמוקם הנדר: אם כן בית אישה נדרה דמיירי בנשואה למה לי במקום אב ארוס מיפר לבדו שלא במקום אב מיבעי שיפר לבדו וקשה לימא דאימא דבית אישה איצטריך לומר דבנשואה אין האב מקים כמו בארוס ויש לומר דלהא לא איצטריך דפשיטא דבנשואה אין אב מקים אי נמי משמעותיה דקרא דגבי נשואה לא בהקים מיירי:
אימא אם בית אישה נדרה לומר שאין הבעל מיפר בקודמין - ולעולם ארוס לחודיה מיפר:
ומינה - כלומר מתשובתך אתה למד שאין ארוס לחודיה מיפר דלגבי נשואה אין בעל מיפר בקודמין וגבי ארוסה כתיב קודמין שמע מינה דמשום שותפות דאב הוא דבהכי יפה כחו דאב דמיפר בקודמין ובעל בלא אב אינו מיפר בקודמין:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.