Guémara
Et Rava dit: Cela signifie: Si c'était le cas, il n'y aurait plus de demandes d'annulation de vœux auprès d'un sage. Puisque ce type d'atténuation s'appliquerait à tous les vœux, les gens supposeraient que leurs vœux sont automatiquement annulés, et ne prendraient pas les démarches requises pour les faire annuler.
וְרָבָא אָמַר: אִם כֵּן אֵין נְדָרִים נִשְׁאָלִין לְחָכָם.
Nous avons appris dans la MICHNA : Et les Sages concèdent à Rabbi Eliezer concernant une chose qui concerne uniquement lui et son père et sa mère, qu'on peut lui ouvrir [la porte de l'annulation] par l'honneur de son père et de sa mère. Cela va bien selon Abaye, qui dit: Si c'était le cas, les vœux ne seraient plus annulés correctement — ici, puisqu'il a fait preuve d'impudence envers lui [en prononçant un vœu qui soumet son parent à une interdiction], il a fait preuve d'impudence envers lui, [et a ainsi démontré qu'il ne se soucie pas de leur honneur; il n'y a donc pas lieu de craindre qu'il feigne de regretter son vœu à cause de l'honneur de ses parents. C'est pourquoi les Sages concèdent à Rabbi Eliezer].
תְּנַן: וּמוֹדִין חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁפּוֹתְחִים לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי דְּאָמַר: אִם כֵּן אֵין נְדָרִים נִיתָּרִין, הָכָא כֵּיוָן דְּאִיחֲצַף לֵיהּ — הָא אִיחֲצַף לֵיהּ.
Mais selon Rava, qui dit: Si c'était le cas, il n'y aurait plus de demandes d'annulation auprès d'un sage — ici, pourquoi peut-on ouvrir [la porte de l'annulation] de cette façon? [Pourquoi ne craint-on pas que les gens pensent que cela annule tous les vœux?] On répond: Puisqu'il n'est pas suffisant ni valable pour tous les vœux [de se passer d'un sage, car les Rabbanan estiment qu'en général l'honneur des parents ne peut servir à ouvrir l'annulation], ici aussi on peut ouvrir [la porte] par ce biais, [sans crainte que cela laisse penser que les vœux s'annulent automatiquement, car cette atténuation ne s'applique qu'à ce vœu particulier].
אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר: אִם כֵּן אֵין נְדָרִים נִשְׁאָלִין לְחָכָם, הָכָא אַמַּאי פּוֹתְחִין? אָמְרִי: כֵּיוָן דְּכֹל נִדְרֵי לָא סַגִּיא לְהוֹן דְּלָאו חָכָם — הָכָא נָמֵי פּוֹתְחִין.
Et Rabbi Eliezer dit de plus: On peut ouvrir [la porte de l'annulation] par un fait nouveau [survenu après le vœu], etc. Quelle est la raison de Rabbi Eliezer? Rav 'Hisda dit: Car le verset dit [que D.ieu dit à Moché qu'il pouvait retourner en Égypte depuis Midian, bien qu'il eût juré à Yitro de ne pas le faire]: « Car tous les hommes qui en voulaient à ta vie sont morts » (Chemot 4, 19) — [et Moché n'avait fait ce vœu que parce qu'il aurait été dangereux pour lui de retourner en Égypte] — or cette mort est bien un fait nouveau. De là [on déduit] qu'on peut ouvrir [la porte de l'annulation] par un fait nouveau.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹתְחִין בַּנּוֹלָד כּוּ׳. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אָמַר רַב חִסְדָּא: דְּאָמַר קְרָא ״כִּי מֵתוּ כׇּל הָאֲנָשִׁים״ — וְהָא מִיתָה דְּנוֹלָד הוּא, מִכָּאן שֶׁפּוֹתְחִין בַּנּוֹלָד.
Et les Rabbanan, quelle est leur raison [de ne pas accepter cette preuve]? Ils estiment: ces gens-là sont-ils vraiment morts? Or Rabbi Yo'hanan dit au nom de Rabbi Chimon ben Yo'haï: Partout où il est dit [dans la Torah] « se querellant » (Chemot 2, 13) ou « se tenant » (Chemot 5, 20), il ne s'agit que de Datan et Aviram [qui étaient encore vivants des années plus tard, lors de la révolte de Kora'h, et ne pouvaient donc être morts au moment où D.ieu ordonna à Moché de retourner en Égypte]. Mais plutôt, Reich Lakich dit: [Le verset signifie] qu'ils avaient perdu leurs biens [et leur statut, de sorte que leur parole ne comptait plus, permettant ainsi à Moché de retourner sans danger; un tel changement n'est pas considéré comme un fait nouveau].
וְרַבָּנַן מַאי טַעְמַיְיהוּ? קָסָבְרִי: הָנְהוּ מִי מָיְיתִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״נִצִּים״ וְ״נִצָּבִים״, אֵינָן אֶלָּא דָּתָן וַאֲבִירָם. אֶלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶן.
Rabbi Yehochoua ben Lévi dit: Tout homme qui n'a pas d'enfants est considéré comme mort, comme il est dit: « Donne-moi des enfants, sinon je meurs » (Béréchit 30, 1). Et il est enseigné dans une baraïta: Quatre sont considérés comme morts: le pauvre, le lépreux, l'aveugle, et celui qui n'a pas d'enfants. Le pauvre, comme il est écrit: « Car tous les hommes sont morts » (Chemot 4, 19) [alors qu'en réalité ils n'étaient que tombés dans la pauvreté, et pourtant ils sont considérés comme morts]. Le lépreux, comme il est écrit [que Aharon dit à Moché au sujet de la lèpre de Miriam]: « Qu'elle ne soit pas, je te prie, comme une morte » (Bamidbar 12, 12). Et l'aveugle, comme il est écrit: « Il m'a fait habiter dans les ténèbres, comme les morts depuis longtemps » (Eikha 3, 6). Et celui qui n'a pas d'enfants, comme il est écrit: « Donne-moi des enfants, sinon je meurs » (Béréchit 30, 1).
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים — חָשׁוּב כְּמֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי״. וְתַנְיָא, אַרְבָּעָה חֲשׁוּבִין מֵת: עָנִי, וּמְצוֹרָע, וְסוֹמֵא, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים. עָנִי — דִּכְתִיב: ״כִּי מֵתוּ כׇּל הָאֲנָשִׁים״. מְצוֹרָע — דִּכְתִיב: ״אַל נָא תְהִי כַּמֵּת״. וְסוֹמֵא — דִּכְתִיב: ״בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם״. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים — דִּכְתִיב: ״הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי״.
Rachi
אין נדרים נשאלין לחכם - שאומר בלבו מה לי לילך אצל חכם לא צריכנא דודאי מותר הוא דכל כך הנאהו ומתירו הוא בעצמו והתורה אמרה לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלים לו:
בשלמא לאביי דאמר - היינו טעמא דרבנן משום דאין ניתרים יפה הכא מודו ליה לרבי אליעזר:,דכיון דאיחצף - כולי האי מעיקרא דאדריה לאביו ולאמו מנכסיו הא איחצף ליה ועומד בחוצפו כדמעיקרא ואי מתחרט ודאי חרטה ופיו ולבו שוין ואהכי מתירין לו בכך:
אלא לרבא דיאמר היינו טעמא משום דאין נדרים נשאלין לחכם - הכא נמי בנדרים שבינו לבין אביו ואמו אמאי מודו רבנן הא נמי לא אתו לשיולי לחכם ומתיר הוא בעצמו בכבוד אביו ואמו:,אמרי כיון דשאר נדרים לא סגי - בלא שאלה לחכם משוש דאין פותחין בכבוד אביו ואמו שלא יתיר עצמו הכא בנדר שבינו לבין . אביו ואמו מודו רבנן דפותחין . דבשביל האי נדר גרידא דפתחו בכבוד אביו ואמו לא אתי למימר אין נדרים נשאלין לחכם כיון דכולהו נדרים בעלמא נשאלין לחכם:
כי מתו כל האנשים - לפי שנדר משה ליתרו שלא לשוב מצרימה בשביל אותן האנשים המבקשים את נפשו כדמפרש לקמן ויואל משה ופתח לו המקום בכך לך שוב מצרים ומותר לך כדין שבשביל אותן שנדרת כבר מתים הן:
ורבנן - דלא סברי ליה דפותחין בנולד אמרי לך ההוא לאו נולד הוא דהאי קמ"ל רחמנא כי מתו מי מתו אלא ירדו מנכסיהם והיינו כי מתו דהכי קאמר רחמנא הנהו כבר מתו באותה שעה קודם שנדרת ולא הוי נולד אהכי אשתרי בההיא חרטה אבל בנולד לאו היינו חרטה להתיר בה את הנדר:,והאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כל מקום כו' - כולא תירוצא דרבנן היא:,ואינו אלא דתן ואבירם - ולא מתו עד מעשה קרח אלא האי כי מתו שירדו מנכסיהן כבר בשעת הנדר דלאו נולד הוא והיו כמתים:
במחשכים הושיבני כמתי עולם - כשאדם נתון במחשך ואינו רואה חשוב כמת:
Tossafot
אין נדרים נשאלין לחכם - אם פותחין בכבוד המקום בלא חרטה אחרת כל אחד ואחד יתיר נדרו בפ"ע ואתי לזלזולי:
כיון דאיחציף חציף - וליכא למיחש פן יהיה בלבו לקיים הנדר בכל ענין דכיון דחציף כולי האי לא יתבייש לומר שנדר בכל ענין כו':
אלא לרבא דאמר אין נדרים נשאלין לחכם - לפי שאין החכם מוצא חרטה אלא מגוף הנדר הכא אמאי פותחין שהרי חרטה זאת אינה מגוף הנדר ויש לחוש דבכל נדרים לא ישאל לחכם:,כיון דבכל נדרים לא סגי בלא חכם - דלא אסרו רבנן לפתוח בכבוד אביו ואמו כ"א בזה לא יטעה וילך אצל חכם:
ועוד אמר רבי אליעזר - קולא אחרת בנדרים והכא לא פרכינן כיון דאפסקו רבנן אמאי תנא ועוד כדפריך פרק שני דעירובין (דף כג -) דכיון דקולא היא אית ליה שפיר למתני' ועוד דלא פריך הכי אלא גבי חומרא (אלא) לפי שאין חידוש להחמיר:,פותחין בנולד וחכמים אוסרין - פי' דבשביל הנולד אין נעשה הנדר נדר טעות וטעמא דכל חרטה דע"י חרטה נעשה הנדר טעות ובטל מעיקרו:,מאי טעם דרבי אליעזר - דמסברא יש לנו לומר דאין פותחין בנולד:,כי מתו כל האנשים - משה נדר שישב אצל חמיו במדין לפי שהיה ירא לשוב למצרים מפני דתן ואבירם ופתח לו הקב"ה פתח ממה שמתו ומיתה הוי נולד:
ורבנן - פי' היכי סברי מתו בתמיה כל מקום שנאמר נצים כדכתיב שני אנשים נצים נצבים דכתיב ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים וה"פ אותם שהיו נצבים פגעו במשה ואהרן וכל מקום לאו דוקא דאינו כתוב במקום אחר דאי משום דכתיב ודתן ואבירם יצאו נצבים הרי הוא מפרש בהדיא ולא איצטריך ליה:,אלא שירדו מנכסיהם - ובנולד כי האי דעוני מודו רבנן:
ארבעה חשובים כמתים - ונפקא מיניה למבעי עלייהו רחמי:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.