On soulève une objection [à partir de la baraïta suivante]: Quel est le moment de la pluie [reviïa]? La précoce [tombe] le trois [de Marḥeshvan], l'intermédiaire le sept, la tardive le vingt-trois — [ce sont là] les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit: le sept, le dix-sept, et le vingt-trois.
מֵיתִיבִי: אֵיזוֹהִי זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה? הַבְּכִירָה — בִּשְׁלֹשָׁה, בֵּינוֹנִית — בְּשִׁבְעָה, אֲפִילָה — בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה, וּבְשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
Rabbi Yossi dit: le dix-sept, le vingt-trois, et [le dernier délai tombe] dans le mois de Kislev. Et de même, Rabbi Yossi avait coutume de dire: les particuliers [les érudits qui jeûnent avant la communauté en cas de sécheresse] ne commencent à jeûner qu'une fois arrivé le Roch 'Hodech de Kislev [sans que la pluie ne soit tombée].
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וּבְחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו. וְכֵן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיְּחִידִים מִתְעַנִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו.
Et nous disons à ce sujet: Il est compréhensible qu'ils soient en désaccord sur le moment de la première pluie, car ce moment est pertinent pour [la question de savoir à partir de quand] demander la pluie [dans la prière]. [Le désaccord sur] la troisième est pertinent pour le jeûne [en cas d'absence de pluie]. Mais la deuxième, à quoi sert-elle? Et Rabbi Zeira a répondu: Elle concerne celui qui fait un vœu [valable] jusqu'à la pluie.
וְאָמְרִינַן עֲלַהּ: בִּשְׁלָמָא רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה — לִישָּׁאֵל. שְׁלִישִׁית — לְהִתְעַנּוֹת. אֶלָּא שְׁנִיָּה לְמַאי? וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: לְנוֹדֵר.
Et nous disons à ce sujet: Selon qui va cet enseignement, comme il est enseigné: Rabban Chimon ben Gamliel dit: Des pluies qui sont tombées durant sept jours consécutifs, tu les comptes comme première pluie et deuxième pluie. Selon qui [cela va-t-il]? Selon Rabbi Yossi! [Il apparaît ainsi de cette discussion que Rabban Chimon ben Gamliel soutient que celui qui a fait un vœu jusqu'à la pluie doit attendre après la seconde pluie effective, ce qui contredit la parole de Rabbi Zeira selon laquelle « jusqu'à la pluie » se réfère à la date où la pluie est censée tomber.]
וְאָמְרִינַן עֲלַהּ: כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: גְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ שִׁבְעָה יָמִים זֶה אַחַר זֶה — אַתָּה מוֹנֶה בָּהֶן רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה. כְּמַאן? כְּרַבִּי יוֹסֵי!
[La Guemara répond:] Il s'agit de celui qui a dit: « jusqu'aux pluies » [au pluriel, et non « jusqu'à la pluie » au singulier]; par conséquent, l'expiration de son vœu est déterminée par le moment effectif de la chute de pluie.
הַהוּא דְּאָמַר ״עַד הַגְּשָׁמִים״.
Mishna 1
MICHNA: [Celui qui dit] « Que le vin me soit konam, je n'en goûterai pas pendant un an », si l'année a été intercalée, il lui est interdit pendant celle-ci et pendant le mois intercalaire. [S'il a dit] « jusqu'au début d'Adar » — [le vœu reste en vigueur] jusqu'au début du premier Adar. [S'il a dit] « jusqu'à la fin d'Adar » — jusqu'à la fin du premier Adar.
מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לְשָׁנָה״, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה — אָסוּר בָּהּ וּבְעִיבּוּרָהּ. ״עַד רֹאשׁ אֲדָר״ — עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן. ״עַד סוֹף אֲדָר״ — עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן.(משנה)
Guémara
GUEMARA: Il apparaît donc que lorsqu'on dit « Adar » sans précision, on entend le premier Adar.
גְּמָ׳ אַלְמָא סְתָמָא דַּ״אֲדָר״ דְּקָאָמַר — רִאשׁוֹן הוּא.
Dirons-nous que notre Michna est selon Rabbi Yehouda? Comme il est enseigné: Pour le premier Adar, on écrit [dans un acte] « le premier Adar »; pour le second Adar, on écrit « Adar » sans précision — [ce sont là] les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit l'inverse: pour le premier Adar on écrit [le nom du mois] sans précision, et pour le second Adar on écrit « le second ».
לֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: אֲדָר הָרִאשׁוֹן — כּוֹתֵב ״אֲדָר הָרִאשׁוֹן״, אֲדָר שֵׁנִי — כּוֹתֵב ״אֲדָר״ סְתָם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲדָר הָרִאשׁוֹן — כּוֹתֵב סְתָם, אֲדָר שֵׁנִי — כּוֹתֵב ״תִּינְיָין״.
Abaye dit: Tu peux même dire que [la Michna] est selon Rabbi Meïr, car il y a une différence: dans cette baraïta, il s'agit d'un cas où [la personne] savait que l'année était intercalée [et le débat porte sur lequel des deux Adar est considéré comme le principal]; tandis que dans notre Michna, il s'agit d'un cas où elle ne savait pas [que l'année était intercalée]. Par conséquent, lorsqu'elle a mentionné Adar, tous s'accordent à dire qu'elle visait le premier Adar.
אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, הָא דְּיָדַע דִּמְעַבְּרָא שַׁתָּא, הָא דְּלָא יָדַע.
Rachi
הבכירה בג' - במרחשון:
בראש חדש כסליו - הוי רביעה אחרונה:
לשאול - להתפלל על הגשמים:,להתענות - לגזור תענית אם לא ירדו:,ואמר ר' זירא לנודר - דהנודר בין עד הגשם בין עד הגשמים אסור עד זמן רביעה שניה ומשמע בין שאמר עד הגשם בין דאמר עד הגשמים:,אמר לך ר' זירא האי דיאמר שניה לנודר היינו דאמר עדי הגשמים - וגשמים תרתי משמע אבל אמר עד הגשם לעולם אימא לך עד זמן גשמים שהיא רביעה ראשונה קאמר ולא שניה:
ואמרינן עלה כמאן אזלא וכו' במאן כרבי יוסי - דמיום י"ז עד יום כ"ג הוו שבעה ימים דאי ר' מאיר לא הוו אלא ה' ימים אלמא דאפי' רבן גמליאל דמקיל הכא גבי נדרים דאמר עד שיגיע זמנה של רביעה אע"פ שעדיין לא ירדה סבירא ליה אתה מונה ראשונה ושניה ולא ראשונה בלבד לא שנא דאמר עד הגשם לא שנא דאמר עד הגשמים וקשיא לר' זירא:
מתני' אמר שאיני טועם עדי ראש חדיש אדר - סתם אין אסור אלא עד ראש חדש אדר הראשון: גמ' מדקתני מתני' אינו אסור אלא עד אדר הראשון אלמא דכל היכא דקאמר עד אדר סתמא אדר הראשון משמע ולא שני:
דתניא - הרוצה לכתוב בשטר אדר הראשון כותב בהדיא אדר הראשון אבל אם רוצה לכתוב אדר השני כותב סתם דברי ר"מ דסתם אדר השני משמע ולא הראשון:,אדר השני כותב - בהדיא אדר השני דבסתם אדר הראשון תוא:
אפילו תימא - מתניתין ר"מ ומתני' כגון דלא ידע דמיעברא שתא הילכך כי אמר סתם אדר הראשון משמע ולא השני שלא נתכוין אלא לאדר הסמוך לשבט וברייתא דקתני אדר השני כותב סתם כגון דידע דמיעברא שתא וכי אמר אדר סתם משמע אדר השני:
Tossafot
מיתיבי איזהו זמנה של רביעה - כלומר ראשונה בשלשה במרחשון בינונית כו' אפילה פירוש אחרונה [בכ"ג] רבי יהודה אומר כו':
אין היחידים מתענין - בפ"ק דתענית (דף י -) מפרש מאן יחידים רבנן מתענין ומתפללין שירדו גשמי':
רביעה ראשונה לשאול - לומר ותן טל ומטר שלא בגולה ובגולה כמו אנן אין שואלין עד ששים בתקופה:,להתענות - אם לא ירדו:,אלא שנייה - למה הוזכרה ואמר רבי זירא לומר שאם נדר עד הגשמים שניה קאמר ואמרינן עלה כמאן אזלא הא דתניא כו' וקשה לרבי זירא דאמר דברי הכל בין ת"ק בין רשב"ג דעד הגשם רביעה ראשונה קאמר והכא אומר עלה אתה מונה בהם באותן שבעה ימים וכרבי יוסי דאמר לעיל בי"ח בכ"ג דליכא אלא שבעה ימים ביניהם [ורבי זירא] נמי אמר דשניה לנודר דמשמע השתא דהכל שנינו לנודר אף היכא דאמר עד הגשם - ומשני דאמר עד הגשמים וא"ת ורשב"ג אמאי נקט גשמים שירדו והא אף במתני' תנן עד שיגיע זמן של רביעה שניה וי"ל דנקט ירדו בשביעי רביעה ראשונה כדמפרש בפ"ק דתענית (דף ו:) לענין להלך בשבילי הרשות שהותרו כשירדו דוקא דבלא ירידה ודאי לא הותרו:
אסור בה ובעיבורה - עד סופה דעיבורה הוי בכלל שנה ושנה:
ר' יהודה אומר אדר ראשון כותב סתם אדר שני כותב תניין - וכר' יהודה:
הא דידע דמיעברא שתא - דאז קרי לאדר שני סתם ומתני' בשאינו יודע בעיבורה עד אדר ואדר ראשון מיקרי אדר:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.