Mishna 1
MICHNA: Celui qui fait le vœu de s'interdire le « dagan » [grain] — il lui est interdit de manger le fève égyptienne sèche, selon Rabbi Meïr. Mais les Sages disent: cela ne lui est interdit que pour les cinq espèces de céréales. Rabbi Meïr dit: celui qui fait le vœu de s'interdire la « tevoua » [produit] — cela ne lui est interdit que pour les cinq espèces de céréales. Mais celui qui fait le vœu de s'interdire le « dagan » — cela lui est interdit pour tout produit dont l'étape finale de production consiste à être mis en tas, et il lui est permis de manger les fruits de l'arbre et les légumes.
מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן — אָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי יָבֵשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַּחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן — אָסוּר בַּכֹּל, וּמוּתָּר בְּפֵירוֹת הָאִילָן וּבַיָּרָק.(משנה)
Guémara
GUEMARA: Cela signifie-t-il que, selon Rabbi Meïr, le terme « dagan » désigne tout produit qui se récolte en une fois et se met en tas [midgan]? Rav Yossef souleva une objection: « Et dès que la chose fut divulguée, les enfants d'Israël donnèrent en abondance les prémices du dagan, du vin nouveau et de l'huile, et de tout le tevoua des champs, en abondance… » (Divré HaYamim II 31, 5). Et si tu dis que « dagan » désigne tout produit mis en tas, quel est le sens de « dès que la chose fut divulguée, les enfants d'Israël donnèrent en abondance les prémices du dagan… et de tout le tevoua des champs »? Il n'y aurait pas besoin de mentionner les deux. Abaye dit: « tevoua » vient inclure les fruits de l'arbre et les légumes [pour la dîme], bien qu'ils ne soient pas inclus dans « dagan », car ils ne se récoltent pas en une fois pour être mis en tas.
גְּמָ׳ לְמֵימְרָא דְּ״דָגָן״ — כֹּל דְּמִידְּגַן מַשְׁמַע. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״וְכִפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל [רֵאשִׁית] דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר וְכֹל תְּבוּאַת שָׂדֶה לָרֹב וְגוֹ׳״, וְאִי אָמְרַתְּ דָּגָן — כֹּל דְּמִידְּגַן מַשְׁמַע, מַאי ״כִּפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ״? אָמַר אַבָּיֵי: לְאֵתוֹיֵי פֵּירוֹת הָאִילָן וְיָרָק.
« Rabbi Meïr dit: celui qui fait le vœu de s'interdire la tevoua… » Rabbi Yohanan dit: tous s'accordent à dire que celui qui fait le vœu de s'interdire la tevoua ne s'interdit que les cinq espèces de céréales. Cela est également enseigné dans une baraïta: ils s'accordent à dire que celui qui fait le vœu de s'interdire la tevoua ne s'interdit que les cinq espèces de céréales. N'est-ce pas évident, puisque seules ces espèces sont appelées tevoua? On pourrait croire que « tevoua » désigne tout ce qui pousse de la terre; c'est pourquoi on nous enseigne que ce terme ne désigne pas tout ce qui pousse.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בְּנוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שָׁוִין בַּנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״תְּבוּאָה״ — כׇּל מִלֵּי מַשְׁמַע, קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא מַשְׁמַע כׇּל מִלִּי.
Rav Yossef souleva une objection à partir du verset: « Et dès que la chose fut divulguée, les enfants d'Israël donnèrent en abondance… et de tout le tevoua des champs » — l'expression « tevoua des champs » vient inclure toutes les récoltes qui poussent dans les champs. Rava dit: « tevoua » seul désigne uniquement les cinq espèces de céréales, tandis que « tevoua des champs » désigne toutes les récoltes qui poussent dans les champs.
מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״וְכִפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כּוּ׳״, אָמַר רָבָא: ״תְּבוּאָה״ לְחוּד, ״תְּבוּאַת שָׂדֶה״ לְחוּד.
Le fils de Mar Chmouel ordonna à ses ouvriers de donner treize mille dinars à Rava, prélevés sur l'« alalta » [récolte] de ses champs au bord du fleuve Pania. Rava envoya cette question à Rav Yossef: que désigne le terme « alalta »? Rav Yossef dit: c'est comme il est enseigné dans la baraïta [citée plus haut]: ils s'accordent à dire que celui qui fait le vœu de s'interdire la tevoua ne s'interdit que les cinq espèces de céréales; de même, « alalta » ne désignerait que les cinq espèces. Abaye lui dit: Ces deux cas sont-ils comparables? « Tevoua » ne désigne que les cinq espèces, mais « alalta » désigne tout ce qui pousse.
בַּר מָר שְׁמוּאֵל פַּקֵּיד דְּלִיתְּנוּן תְּלֵיסַר אַלְפֵי זוּזִי לְרָבָא מִן עֲלַלְתָּא דִּנְהַר פַּנְיָא. שַׁלְחַהּ רָבָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: ״עֲלַלְתָּא״ הֵיכִי מִיקַּרְיָא? אָמַר רַב יוֹסֵף, מַתְנִיתִין הִיא: וְשָׁוִין בַּנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? ״תְּבוּאָה״ — לָא מַשְׁמַע אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, ״עֲלַלְתָּא״ — כׇּל מִילֵּי מַשְׁמַע.
Ils rapportèrent la réponse à Rava. Il dit: ce n'était pas là ma question, [je savais déjà] que « alalta » désigne tout ce qui pousse. Voici ce qui était ma question: quel est le statut des profits tirés de la location de maisons et de la location de bateaux? Dirons-nous: puisqu'ils se déprécient, leur statut n'est pas comparable à celui d'une récolte? Ou bien, puisque leur dépréciation n'est pas apparente, leur statut est-il comparable à celui d'une récolte? Les Sages rapportèrent la réaction de Rava devant Rav Yossef. Rav Yossef dit: et puisqu'il n'a pas besoin de nous, [croyant connaître lui-même la réponse], pourquoi nous a-t-il envoyé la question? Rav Yossef se mit en colère.
אַהְדְּרוּהוּ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר: הָא לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי דַּ״עֲלַלְתָּא״ כׇּל מִילֵּי מַשְׁמַע. הָדָא הוּא דְּאִיבַּעְיָא לִי: שְׂכַר בָּתִּים וּשְׂכַר סְפִינוֹת מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּפָחֲתָן, לָאו עֲלַלְתָּא הִיא. אוֹ דִילְמָא: כֵּיוָן דְּלָא יְדִיעַ פְּחָתַיְיהוּ — עֲלַלְתָּא הִיא. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אָמַר: וְכִי מֵאַחַר דְּלָא צְרִיךְ לַן, אַמַּאי שְׁלַח לַן? אִיקְּפַד רַב יוֹסֵף.
Rava l'apprit et vint devant lui la veille de Yom Kippour [pour l'apaiser]. Il trouva l'assistant de Rav Yossef en train de diluer devant lui une coupe de vin. Il lui dit: donne-la-moi, que je la dilue moi-même pour lui. Il la lui donna, et il dilua la coupe de vin. Pendant qu'il buvait, Rav Yossef, [qui était aveugle], dit: cette dilution ressemble à la dilution de Rava, fils de Rav Yossef bar Hama, [qui diluait le vin avec plus d'eau que d'habitude]. Rava lui dit: c'est bien lui-même.
שְׁמַע רָבָא, וַאֲתָא לְקַמֵּיהּ בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְכִפּוּרֵי. אַשְׁכְּחֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ דַּהֲוָה קָא מָזֵיג קַמֵּיהּ כָּסָא דְחַמְרָא. אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי דְּאֶמְזִיג לֵיהּ אֲנָא. יְהַב לֵיהּ, וְקָא מָזֵיג אִיהוּ כָּסָא דְחַמְרָא. כִּי קָא שָׁתֵי אֲמַר: הָדֵין מִיזְגָּא דָּמֵי לְמִיזְגָּא דְּרָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא. אֲמַר לֵיהּ: הוּא נִיהוּ.
Rav Yossef lui dit: ne t'assieds pas [reste debout] tant que tu ne m'auras pas expliqué ce verset: qu'est-ce qui est écrit: « Et du désert à Mattana, et de Mattana à Nahaliel, et de Nahaliel à Bamot » (Bamidbar 21, 18-19)?
אֲמַר לֵיהּ: לָא תִּיתֵּיב אַכַּרְעָךְ עַד דְּאָמְרַתְּ לִי פֵּירוּשָׁא דְּהָדֵין מִילְּתָא: מַאי דִּכְתִיב: ״וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת״?
Rava lui dit: cela signifie que dès qu'un homme se rend semblable au désert, c'est-à-dire libre d'accès à tous, la Torah lui est donnée en cadeau [mattana], comme il est dit: « Et du désert à Mattana ». Et dès qu'elle lui est donnée en cadeau, D.ieu la lui fait hériter [nahalo], comme il est dit: « Et de Mattana à Nahaliel ». Et dès que D.ieu la lui fait hériter, il s'élève vers la grandeur, comme il est dit: « Et de Nahaliel à Bamot » [hauteurs]. Et s'il s'élève lui-même [avec orgueil], le Saint béni soit-Il l'abaisse, comme il est dit: « Et de Bamot à la vallée » (Bamidbar 21, 20). Et non seulement cela, mais on l'enfonce dans le sol, comme il est dit: « Et qui surplombe [nishkefa] la face du désert » (Bamidbar 21, 20), [comme un seuil (iskopa) enfoncé dans le sol]. Et s'il revient de son orgueil et devient humble, le Saint béni soit-Il l'élève,
אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם אֶת עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר, שֶׁהוּא מוּפְקָר לַכֹּל — תּוֹרָה נִיתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה״. וְכֵיוָן שֶׁנִּיתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה — נְחָלוֹ אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל״. וְכֵיוָן שֶׁנְּחָלוֹ אֵל — עוֹלֶה לִגְדוּלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת״. וְאִם הִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא״, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשּׁוֹקְעִין אוֹתוֹ בַּקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן״. וְאִם חוֹזֵר בּוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ
Rachi
מתני' אלא מחמשת מינין - חטה ושעורה וכוסמין ושיפון ושבולת שועל:,רבי מאיר אומר בו' - בהא ודאי מודינא לך שהנודר מן התבואה אינו אסור אלא מחמשת מינין אבל הנודר מן הדגן אסור בכל מין דמידגן משמע דבר שעושין ממנו כר ופול המצרי יבש עושין ממנו כרי ולהכי אסור:
גמ' למימרא דדגן - דכתיב בקרא כל מין דמידגן משמע וחייב במעשר מן התורה ואפי' משאר מינין מדקתני הנודר מן הדגן אסור בכל:,וכפרוץ הדבר - כלומר קיבלו עליהם תקנתא של חזקיהו לעשר הכל כדכתיב הרבו בני ישראל וגו' אי אמרת בשלמא דדגן לא משמע אלא מחמשת מינין היינו דאתא קרא למימר הרבו בני ישראל דאפי' דבר שלא נתחייב במעשר מן התורה כגון שאר מיני דמידגני היו מעשרים כדי להחזיק בתקנה אלא אי אמרת דגן כל מיני דמידגן משמע מאי וכפרוץ הדבר הרבו כלומר מה הוסיפו על מה שכתוב בתורה:,אמר אביי - כל דמידגן משמע ומאי וכפרוץ הדבר הרבו לאיתויי פירות האילן וירק דהרבו בו בני ישראל ליתן מהן מעשר דמדאורייתא לא מחייב במעשר אלא מידי דמידגן דלא משמע אלא מחמשת מינין:
ותבואת השדה לרוב - אלמא דתבואה משמע כל מילי דהא דכתיב ותבואת השדה לאו מחמשת מינין דאיקרו תבואה: תבואה סתם לא משמע אלא מחמשת מינין תבואת השדה משמע כל מידי הגדל מן השדה:
פקיד - צוה בצוואתו:,היכי מיקריא - כלומר ממה אגבה אותו ממון:,אלא מחמשת מינין - ואינו גובה אלא מחמשת מינין:,עללתא - משמע כל מילי שעולה ומשבח ואפי' משאר פירות שמשבחין צוה לגבות מהן:
אהדרוה לקמיה דרבא - לאותה תשובה:,שכר בתים ושכר ספינות - גובה מהן או לא:,מי אמרינן כיון דפחתן - שמתחסרין כל זמן שמתיישנין:,לאו עללתא - מיקרו שאין עולה ומשביח ולא גבי מינייהו:,או דילמא כיון דלא ידיע פחתייהו - שעל יד על יד מתחסר ואינו ניכר פחיתותו להדיא והואיל ונוטל הימנו שכר עולה ומשביח הוי ויהבו ליה מההוא אגרא:,אמרוה קמיה דרב יוסף - הא דאמר רבא דהא לא מיבעיא ליה דעללתא כל מידי משמע:
דמי למזיגא דרבא - שכשהיה רבא לומד לפניו היה מוזג לו בענין זה:
לא תיתיב אכרעך כו' - לפי שהגיס לבו שאל לו מקרא זה כדי להשפיל דעתו:
כמדבר שהוא מופקר לכל - מלמד תורה בחנם לכל:,נחליאל - נעשית לו התורה כמו נחלה:,ששוקעין אותו בארץ - כמו המשקוף:
Tossafot
מתניתין אסור בפול המצרי - דכל מידי דאידגן שמעמידין אותו בכרי נקרא דגן:
וכפרוץ הדבר - פסוק הוא בדברי הימים שתיקן חזקיהו שיביאו המעשרות לאוצר לבית המקדש וכפרוץ תקנתו הרבו בני ישראל מעשר דגן תירוש ויצהר וכל תבואת שדה לרוב והשתא ס"ד דכל תבואת שדה כלומר כגון פול המצרי אסיפא דקרא סמיך דכתיב כל תבואת שדה לרוב ואי דגן כל מילי דאידגן משמע ל"ל למיכתב כל תבואת שדה ונהי דדגן דכתיב באורייתא מעשר דגנך לא משמע אלא ה' מינין מיהו ההוא דדברי הימים משמע כל מילי דאי בלשון ב"א משמע כל מידי דמדגן ההוא נמי משמע כל מילי:
הכל מודים - אפילו רבנן שאין אסור אלא מה' מינין:
מתיב רב יוסף - וה"ה לרבי מאיר דמתני' מותיב ואמר אביי לאיתויי פירות האילן וירק:,תבואת שדה לחוד - דודאי משמע כל מילי:
עללתא - כל מין דמידגן משמע:
הא לא מיבעיא ליה - דכל פירות איקרי עללתא כל דבר אוכלין מקרי עללתא וכן שאר נכסים דעללתא מידי דהוא בעין משמע כי קמיבעיא ליה שכר בתים שכר ספינות מי אמרינן כיון דבתים וספינות פוחתים בכל יום ומשתנים לאו בכלל עללתא דעללתא משמע מידי דמשבח ולא מידי דפוחת:,או דלמא כיון דלא ידיע פחתייהו - פי' שפוחתין מעט מעט ולזמן מרובה ה"ל [מידי] דמשבח ואיקרי שפיר עללתא:
שיהא מופקר לכל - שיהיה מלמד תורה לכל:,ששוקפין - לשון איסקופה הנדרסת:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.