Mishna 1
MICHNA: « [Interdit] de ce qui est mariné » — [cela] n'est interdit que du mariné de légumes. [S'il dit:] « Le mariné, que je goûterai », il est interdit dans tous les marinés. « [Interdit] du bouilli » — [cela] n'est interdit que du bouilli de viande. [S'il dit:] « Le bouilli, que je goûterai », il est interdit dans tous les bouillis.
מַתְנִי׳ ״מִן הַכָּבוּשׁ״ — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק. ״כָּבוּשׁ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַכְּבוּשִׁים. ״מִן הַשָּׁלוּק״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר. ״שָׁלוּק שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַשְּׁלוּקִים.(משנה)
Guémara
GUEMARA: Rav Aha, fils de Rav Avya, dit à Rav Achi: S'il a dit « ce qui est mariné [dikhvich] », qu'en est-il? « Ce qui est bouilli [dichlik] », qu'en est-il? « Ce qui est rôti [ditsli] », qu'en est-il? « Ce qui est salé [dimli'a'h] », qu'en est-il? Que signifient [ces expressions] — [visent-elles] un aliment spécifique ou tous les aliments préparés ainsi? Que la question reste posée.
גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: אָמַר ״דִּכְבִישׁ״, מַאי? ״דִּשְׁלִיק״, מַאי? ״דִּצְלִי״, מַאי? ״דִּמְלִיחַ״, מַאי? הֵיכֵין מַשְׁמַע? תִּיבְּעֵי.
Mishna 2
MICHNA: « [Interdit] du rôti » — [cela] n'est interdit que du rôti de viande, [ce sont les] paroles de Rabbi Yehouda. [S'il dit:] « Le rôti, que je goûterai », il est interdit dans tous les rôtis. « [Interdit] du salé » — [cela] n'est interdit que du salé de poisson. [S'il dit:] « Le salé, que je goûterai », il est interdit dans tous les salés.
מַתְנִי׳ ״מִן הַצָּלִי״ — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ״צָלִי שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַצְּלוּיִים. ״מִן הַמָּלִיחַ״ — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג. ״מָלִיחַ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַמְּלוּחִים.
[S'il dit:] « Poisson, poissons, que je goûterai », il leur est interdit, qu'ils soient grands ou petits, salés ou non salés, vivants ou cuits, mais il est autorisé pour la sardine hachée et pour la saumure de poisson. Celui qui fait le vœu [de s'interdire] la tsa'hana — [préparation de poissons entiers et hachés] — est interdit pour la sardine hachée, mais autorisé pour la saumure et pour le jus de poisson [mouryess]. Celui qui fait le vœu [de s'interdire] la sardine hachée est interdit pour la saumure et pour le jus de poisson.
״דָּג דָּגִים שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין מְלוּחִים בֵּין תְּפֵלִים, בֵּין חַיִּים בֵּין מְבוּשָּׁלִים, וּמוּתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה — אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּמוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרְיָיס. הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה — אָסוּר בְּצִיר וּבְמוּרְיָיס.
Guémara 2
GUEMARA: Il est enseigné dans une baraïta: Rabbi Chimon ben Elazar dit: [S'il dit:] « Le poisson [dag], que je goûterai », il est interdit pour les grands [poissons] et autorisé pour les petits. [S'il dit:] « Le poisson [daga], que je goûterai », il est interdit pour les petits et autorisé pour les grands, car ce terme s'emploie communément pour les petits poissons. [S'il dit:] « Dag, daga, que je goûterai », il est interdit tant pour les grands que pour les petits.
גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ״דָּג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בִּגְדוֹלִים, וּמוּתָּר בִּקְטַנִּים. ״דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בִּקְטַנִּים וּמוּתָּר בִּגְדוֹלִים. ״דָּג דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בֵּין בִּגְדוֹלִים בֵּין בִּקְטַנִּים.
Rav Pappa dit à Abaye: D'où sait-on que [l'expression] « le poisson [dag], que je goûterai » désigne un grand [poisson]? Comme il est écrit: « Et D.ieu fit venir un grand poisson [dag] pour engloutir Yona » (Yona 2, 1). Mais n'est-il pas écrit: « Et Yona pria l'Éternel son D.ieu du ventre du poisson [daga] » (Yona 2, 2)? Cela indique qu'un grand poisson peut aussi être appelé daga.
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מִמַּאי דְּ״דָג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — גָּדוֹל הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיְמַן ה׳ דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה״. וְהָכְתִיב: ״וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה׳ אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה״!
Cela n'est pas difficile: peut-être un grand poisson l'a-t-il recraché, et un petit poisson l'a-t-il ensuite avalé. Mais alors, [que dire du verset]: « Et les poissons [daga] qui étaient dans le fleuve moururent » (Chemot 7, 21)? Est-il possible que les petits soient morts et non les grands? Plutôt, [le mot] « daga » indique aussi bien les grands que les petits; mais concernant les vœux, on suit le langage des hommes, et le mot daga n'est employé que pour les petits poissons.
הָא לָא קַשְׁיָא: דִּלְמָא פַּלְטֵיהּ דָּג גָּדוֹל, וּבַלְעֵיהּ דָּג קָטָן. אֶלָּא: ״וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר מֵתָה״, קְטַנִּים מֵתוּ, גְּדוֹלִים לֹא מֵתוּ?! אֶלָּא: ״דָּגָה״ — מַשְׁמַע גְּדוֹלִים וּמַשְׁמַע קְטַנִּים, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
« Celui qui fait le vœu [de s'interdire] la tsa'hana, etc. » Ravina dit à Rav Achi: S'il a dit: « Que les tsi'hin me soient interdits », qu'en est-il? [Est-ce identique à la tsa'hana, ou non?] Que la question reste posée.
הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, אָמַר: ״הֲרֵי עָלַי צִיחִין״, מַאי? תִּיבְּעֵי.
Mishna 3
MICHNA: Celui qui fait le vœu [de s'interdire] le lait est autorisé pour le petit-lait [kom], mais Rabbi Yossi l'interdit. [Celui qui fait le vœu de s'interdire] le petit-lait est autorisé pour le lait. Abba Chaoul dit: Celui qui fait le vœu [de s'interdire] le fromage lui est interdit, qu'il soit salé ou non salé. Celui qui fait le vœu [de s'interdire] la viande —
מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב — מוּתָּר בַּקּוֹם, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. מִן הַקּוֹם — מוּתָּר בֶּחָלָב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה — אָסוּר בָּהּ, בֵּין מְלוּחָה וּטְפֵלָה. הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר —
Rachi
מתני' אינו אסור אלא בכבוש של ירק - דסתם כבוש ירק הוא אבל אמר כבוש שאני טועם הואיל ואמר כי האי לישנא אסור בכל הכבושין וה"ה בכל הנך אם אמר בשלוק סתם אינו אסור כו' דסתם שלוק שלהן אינו אלא בשר ודעתיה לא הוי אלא בשר דדרכו להתבשל ולהשלק:
גמ' אמר קונם דכביש עלי או דשליק עלי מאי - מי אמרינן דכביש דמי כמ"ד הכבוש או דילמא דמי כמאן דאמר כבוש שאני טועם ואסור בכל הכבושין:,תיבעי - כלומר תיקו:
מתני' דג דגים שאני טועם - דג משמע גדול דגים משמע קטנים וכיון דאמר שניהם אסור בהן בין גדולים בין קטנים:,ומותר בטרית טרופה - דג ששמו טרית ומוכרין אותו בחתיכות שלא נדר אלא מדג הנמכר שלם:,ובציר - שעושין מקרבי דגים וכל שכן במורייס שאין עושין אותו אלא משומן של דגים:,אסור בציר ובמורייס - דהני בכלל טרופין נינהו:
גמ' הלך אחר לשון בני אדם - שקורין דג לגדול ודגה לקטנים להכי כי אמר דג מותר בקטנים וכי אמר דגה אסור בקטנים וכי אמר דג דגה אסור בשניהם:
אמר הרי עלי ציחין - מי אמר דמדגים ממש קאמר ולא מדבר אחר או דילמא דמי כמאן דאמר מן הצחנה:
מתני' מן הקום - משג"א היינו נסיובי דחלבא דקום אינו בכלל חלב:,אוסר - דקא סבר יש בו צחצוח חלב והוי בכלל חלב:,מן הקום מותר בחלב - דברי הכל דחלב אינו בכלל קום:
Tossafot
קונם מן הכבוש - שאמר קונם כבוש עלי אינו אסור אלא בכבוש של ירק דסתם כבוש משמע כבוש של ירק אבל לא כבוש שאני טועם כיון שאמר שאני טועם אסור בכל הכבושים:,מן השלוק - סתמא הוי של ירק:
דכבוש מאי - פירוש אם אמר קונם דכבוש עלי מאי כסתם כבוש דמי ואינו אסור אלא בכבוש ירק או דילמא כשאני טועם דמי ואסור בכל הכבושי':
מן הצלי - סתמא הוי דבשר:,מן המליח - סתם מליח הוי דג מליח:
דג דגים שאני טועם - פירוש דג או דגים ורבי שמעון דאמר בגמרא דג גדולים משמע פליג אהא וי"א דג ודגים דאמר לתרוייהו:,בטרית טרופה - מין דג גדול שחותכין וטורפין אותו ולא מיקרי לא דג ולא דגים אלא יש להם שם בפני עצמם:,טרית טונינ"א בלע"ז וי"מ שלכך מותר בטרית שלא נתכוון אלא בדגים שלמים:,ומותר בציר - אע"פ שדגים מעורבין בו וא"צ לומר מורייס שאין בו אלא שומן דגים:,הנודר מן הצחנה - דגים טרופים כדאמר בע"ז (דף מ -) ובסנהדרין (דף מ: ') מוניני וצחנתא טעים ופריס להו וי"מ דגים קטנים ולפי שהטרית חתוכה בחתיכות קטנות הוי בכלל צחנה:,ומותר בציר ובמורייס - דאין ניכר בהם ממשות הדגים ולא נתכוון אלא לממשות הדגים:,הנודר בטרית טרופה אסור בציר ובמורייס - טרופה ואין טרופה גדולה מזה שאין בהם רק ליחלוחית הדג ושומנו:
תניא ר' שמעון אומר דג שאני טועם אסור בדג גדול - דדג משמע דג גדול כדכתיב וימן ה' דג גדול:,דג דגה - פירוש שאמר שניהן בין גדולין בין קטנים משמע מייתור הלשון:
במעי הדגה וכו' בנדרים הלך אחר לשון בני אדם - וקורין לקטנים דגה:
הרי עלי צחיחין - כיון דאמר לשון זה משמע צחנתא זו דוקא ומותר בטרית טרופה או דלמא כנודר מן הצחנה ואסור בטרית:
ומותר בקום - מי חלב דהואיל ופסולת חלב הוא אינו בכלל חלב ורבי יוסי אוסר דפסולת חלב הוי בכלל חלב:,קום - מי חלב שקורין משג"א ורבי יוסי סבר דקום בכלל חלב וכן חלב בכלל קום וי"מ הנודר בקום מותר בחלב לדברי הכל:,הנודר מן הגבינה אסור בין מלוחה בין תפילה - ואע"ג דלא אכלי אינשי אלא מלוחה:,הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה - אע"ג שיש בו טעם בשר ואע"ג דקיפה הוי בשר שנקפה בשולי הקדירה דלא קרי אינשי בשר אלא חתיכות בשר שהן בעין:,ר' יהודה אוסר - דסבר היא וטעמה:,בבשר מותר ברוטב - לכאורה משמע דמותר בשר להחליף ולמכור וכן בנודר מן הענבים ומן התאנים: שאינו מתכוין לאסור עצמו בהנאת מין כשהוא מזכיר אבל כשאמר קונם בשר זה עלי אסור אפילו בהנאה וכי ההיא דקונם פירות הללו עלי דאסור בחילופיהן:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.