[Bar Kappara pensait:] de chaque séa que je voudrai, je prendrai. Il prit un grand panier, l'enduisit de goudron et le renversa sur sa tête, puis il alla dire à Rabbi [Yehouda HaNassi]: que le Maître me mesure les quarante séa de blé que tu me dois. Rabbi Yehouda HaNassi en rit. Il lui dit: ne t'avais-je pas averti de ne pas me faire rire? Bar Kappara lui répondit: c'est le blé que tu me dois que je viens prendre.
דְּכֹל גְּרִיוָא דְּבָעֵינָא שָׁקֵילְנָא. שְׁקַל דִּיקּוּלָא רַבָּה, חַפְיֵיהּ כּוּפְרָא וְסַחְפֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וַאֲזַל וַאֲמַר לֵיהּ: לֵיכִיל לִי מָר אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי חִיטֵּי דְּרָשֵׁינָא בָּךְ. אַחוּךְ רַבִּי. אֲמַר לֵיהּ: לָאו אַזְהַרְתָּךָ דְּלָא תְּבַדְּחַן? אֲמַר לֵיהּ: חִיטֵּי דְּרָשֵׁינָא קָא נָסֵיבְנָא.
Bar Kappara dit à la fille de Rabbi [Yehouda HaNassi], dont le mari s'appelait Ben Elassa: demain je boirai du vin au son de la danse de ton père et du chant de ta mère. Ben Elassa était le gendre de Rabbi et un homme très riche. Rabbi l'invita au mariage de Rabbi Chimon, fils de Rabbi.
אֲמַר לַהּ בַּר קַפָּרָא לְבַרְתֵּיהּ דְּרַבִּי: לִמְחַר שָׁתֵינָא חַמְרָא בְּרִיקּוּדָא דַּאֲבוּךְ וּבְקִירְקָנֵי דְאִמִּךְ. בֶּן אֶלְעָשָׂה חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי הֲוָה, וְעָשִׁיר גָּדוֹל הֲוָה. אַזְמְנֵיהּ לְבֵי הִילּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי.
Bar Kappara dit à Rabbi [Yehouda HaNassi], lors du mariage: quel est le sens du mot 'toévah', abomination [employé par la Torah pour désigner les relations homosexuelles]? Quoi que Rabbi lui répondît en explication, prétendant que tel était le sens de 'toévah', bar Kappara le réfutait. Rabbi lui dit: explique-le toi-même. Bar Kappara lui dit: que ta femme vienne me verser une coupe. Elle vint et la lui versa. Bar Kappara dit alors à Rabbi: lève-toi et danse pour moi, et je te dirai [le sens de ce mot]: voici ce que dit le Miséricordieux par le mot 'toévah': tu t'égares [toé ata] après elle, [c'est-à-dire après un partenaire qui n'est pas naturel].
אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי: מַאי ״תּוֹעֵבָה״? כֹּל דַּאֲמַר לֵיהּ רַבִּי דְּהָכֵין הוּא ״תּוֹעֵבָה״, פַּרְכַהּ בַּר קַפָּרָא. אֲמַר לֵיהּ: פָּרְשֵׁיהּ אַתְּ. אֲמַר לֵיהּ: תֵּיתֵי דְּבֵיתְכִי תִּירְמֵי לִי נַטְלָא. אֲתָת רָמְיָא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי: קוּם רְקוֹד לִי, דְּאֵימַר לָךְ: הָכִי אָמַר רַחֲמָנָא: ״תּוֹעֵבָה״ — תּוֹעֶה אַתָּה בָּהּ.
À la coupe suivante, bar Kappara lui dit: quel est le sens du mot 'tevel', perversion, [comme dans le verset: « Et aucune femme ne se tiendra devant une bête pour s'accoupler avec elle; c'est une perversion [tevel] » (Vayikra 18, 23)]? Rabbi lui donna diverses explications, comme la fois précédente, toutes réfutées par bar Kappara. Bar Kappara lui dit alors: fais pour moi comme tu as fait auparavant, et je te le dirai. Rabbi le fit. Bar Kappara lui dit alors que 'tevel' signifie: y a-t-il en cela quelque épice [tavlin]? Cet acte de relation avec un animal est-il différent de tous les autres actes de relation, pour qu'on en vienne à un tel acte répugnant?
לְכָסָא אַחֲרִינָא אֲמַר לֵיהּ: מַאי ״תֶּבֶל״? אֲמַר לֵיהּ כִּי עִנְיָינָא קַדְמָאָה. אֲמַר לֵיהּ: עִיבֵיד לִי דְּאוֹמַר לָךְ. עֲבַד. אֲמַר לֵיהּ: ״תֶּבֶל הוּא״ — תַּבְלִין יֵשׁ בָּהּ. מִי שָׁנְיָא הָדָא בִּיאָה מִן כּוּלְּהוֹן בִּיאוֹת?
Rabbi [Yehouda HaNassi] lui dit: et quel est le sens du mot 'zima', débauche, [comme dans le verset: « Elles sont proches parentes; c'est une débauche [zima] » (Vayikra 18, 17), dit à propos d'un homme ayant des relations avec une femme et sa fille]? Bar Kappara lui dit: fais pour moi comme la fois précédente. Rabbi le fit, et bar Kappara lui dit que zima signifie: qui est-elle [zo ma hi]? Cet homme serait embarrassé pour désigner ses épouses, car l'une est aussi la mère ou la fille de l'autre. Ben Elassa ne put supporter l'humiliation de Rabbi; lui et sa femme se levèrent et quittèrent le mariage.
אֲמַר לֵיהּ: וּמַאי ״זִימָּה״? אֲמַר לֵיהּ: עִיבֵיד כִּי עִנְיָינָא קַדְמָאָה. עֲבַד וַאֲמַר לֵיהּ: זוֹ מָה הִיא. לָא יְכֵיל בֶּן אֶלְעָשָׂה לְמִיסְבַּל, קָם וּנְפַק הוּא וְאִינְתְּתֵיהּ מִתַּמָּן.
Que vient faire ici Ben Elassa? Comme il est enseigné dans une baraïta: ce n'est pas en vain que Ben Elassa dépensa son argent pour sa coiffure spéciale, mais c'était pour montrer aux autres à quoi ressemblait la coiffure du Grand Cohen.
מַאי בֶּן אֶלְעָשָׂה? דְּתַנְיָא: לֹא לְחִנָּם פִּיזֵּר בֶּן אֶלְעָשָׂה אֶת מְעוֹתָיו, אֶלָּא לְהַרְאוֹת בָּהֶן תִּסְפּוֹרֶת שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל.
Comme il est écrit à propos des cohanim: « Ils tondront leurs têtes » (Yehezkel 44, 20), et il est enseigné dans une baraïta: cette coiffure ressemble à une 'louliyanit'. Qu'est-ce qu'une 'louliyanit'? Rav Yehouda dit: c'est une coiffure singulière. À quoi ressemble-t-elle? Rava dit: le bord d'une mèche touche la racine de l'autre mèche, [les cheveux sont coupés en mèches distinctes qui ne se chevauchent pas]. Et c'est là la coiffure du Grand Cohen, pour laquelle Ben Elassa paya une grosse somme.
דִּכְתִיב: ״כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם״. תָּנָא: כְּעֵין לוּלְיָנִית. מַאי ״לוּלְיָנִית״? אָמַר רַב יְהוּדָה: תִּסְפֻּרְתָּא יְחִידְתָּא. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רָבָא: רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד עִיקָּרוֹ שֶׁל זֶה. וְהַיְינוּ תִּסְפּוֹרֶת שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל.
[Il est enseigné dans la Michna qu'on peut goûter] la courge 'remoutsa'. Qu'est-ce que la courge 'remoutsa'? Chmouel dit: c'est une variété de courge appelée 'kara karkouzaï', [qui pousse à Karkouza et ne cuit pas bien]. Rav Achi dit: c'est une courge enfouie dans la braise [remets].
וּבַדַּלַּעַת הָרְמוּצָה. מַאי ״דַּלַּעַת הָרְמוּצָה״? אָמַר שְׁמוּאֵל: קַרָּא קַרְקוּזַאי. רַב אָשֵׁי אָמַר: דַּלַּעַת הַטְּמוּנָה בְּרֶמֶץ.
Ravina objecta à Rav Achi à partir d'une baraïta: Rabbi Nehemia dit que la courge araméenne est identique à la courge égyptienne, [et l'on peut les planter ensemble sans transgresser l'interdit des espèces mélangées]; mais il y a interdit d'espèces mélangées si on la plante avec la courge grecque, et interdit d'espèces mélangées si on la plante avec la courge 'remoutsa'. Cela indique que la 'remoutsa' est une variété de courge et non une courge préparée d'une certaine manière — réfutation.
אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: דַּלַּעַת אֲרַמִּית הִיא דַּלַּעַת הַמִּצְרִית, כִּלְאַיִם עִם הַיְּוָנִית, כִּלְאַיִם עִם הָרְמוּצָה. תְּיוּבְתָּא.
Mishna 1
MICHNA: Celui qui fait un vœu s'interdisant ce qui est cuit dans une marmite n'est interdit que pour ce qui est cuit par ébullition dans une marmite, [c'est-à-dire dont la préparation principale se fait dans une marmite]. Mais s'il a dit: « Que soit 'konam' pour moi ce qui descend dans une marmite, je n'en goûterai pas », il est interdit de tout ce qui est préparé dans une marmite, même si l'étape finale de la préparation ne s'y déroule pas.
מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּא. אָמַר ״קֻוֽנָּם הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַנַּעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה.(משנה)
Guémara
GUEMARA: Il est enseigné dans une baraïta: celui qui fait un vœu s'interdisant ce qui descend dans une marmite est aussi interdit de ce qui descend dans une casserole, car cela est déjà descendu dans la marmite avant de descendre dans la casserole. [Celui qui fait un vœu s'interdisant] ce qui descend dans une casserole est autorisé à ce qui descend dans une marmite. [Celui qui fait un vœu s'interdisant] ce qui est préparé dans une marmite est autorisé à ce qui est préparé dans une casserole. [Celui qui fait un vœu s'interdisant] ce qui est préparé dans une casserole est autorisé à ce qui est préparé dans une marmite.
גְּמָ׳ תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה — אָסוּר בַּיּוֹרֵד לְאִלְפָּס, שֶׁכְּבָר יָרַד לִקְדֵרָה קוֹדֶם שֶׁיּוֹרַד לְאִלְפָּס. מִן הַיּוֹרֵד לְאִלְפָּס — מוּתָּר בְּיוֹרֵד לִקְדֵרָה. מִן הַנַּעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה — מוּתָּר בְּנַעֲשֶׂה בְּאִלְפָּס. מִן הַנַּעֲשֶׂה בְּאִלְפָּס — מוּתָּר בְּנַעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה.
Celui qui fait un vœu s'interdisant ce qui descend dans un four n'est interdit que du pain, [car c'est le principal aliment cuit au four]. Mais s'il a dit: « Que tout ce qui est fait au four me soit interdit », il est interdit de tout ce qui est fait au four.
הַנּוֹדֵר מִן הַיּוֹרֵד לְתַנּוּר — אֵין אָסוּר אֶלָּא בְּפַת. וְאִם אָמַר: ״כׇּל מַעֲשֵׂה תַנּוּר עָלַי״ — אָסוּר בְּכׇל הַנַּעֲשִׂים בְּתַנּוּר.
Rachi
דבכל גריוא דבעינא - באיזה מדה שארצה אקח:,חפייה כופרא - זיפתו מבחוץ כדי שיחזיק החטים:,ליכיל לי - ימוד לי:,דרשינא בך - כלומר שאתה חייב לי:
שתינא חמרא ברקודא דאבוך - שאביך ירקד:,ובקירקני דאמך - במזיגתה שאמך תמזוג לי הכוס:
מאי תועבה - עשו שניהם:,תרמי לי נטלא - תמזוג לי הכוס כמו אנטל:,תועה אתה בה - כלומר שמניח את אשתו של היתר ותפס זו של זנות:
[מאי תבל - דכתיב] ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה תבל הוא (ויקרא יח):,כי עניינא קמא - תיתי דביתכי תירמי לי ולדידיה א"ל קום רקוד לי:,וכי תבלין יש בה - כלומר יש בביאה זו טעם מבאחרות שמנחת בעלה ונרבעת לבהמה:
זו מאי היא - ומפרש ביבמות (דף לז:) באיש הבא על נשים הרבה וכן אשה שנבעלה לאנשים הרבה ואינה יודעת מאיזה מהם נתעברה והולידה בת נמצא אב נושא את בתו ואח נושא את אחותו על זה נאמר ומלאה הארץ זימה כלומר זו מה היא שאין אדם יודע אותה אשה שהוא נושא אם מותרת לו אם לאו:,לא יכיל בן אלעשה למיסבל - אותו זילותא של רבי לפי שהיה עשיר גדול ולא היה יכול לראות דבר של זילותא מחמיו:
מאי בן אלעשה - כלומר מנין דהוה עשיר:,פיזר מעותיו - שהיה נותן ממון גדול לספר שהיה מספר לו כתגלחת של כ"ג:
תספורת יחידתא - שאין כמותה:
הרמוצה קרא קרקוזאי - דלועין של אותו מקום שאינן מתבשלין לעולם יפה:,הטמונה ברמץ - עפר של גחלים דלאו תבשיל הוא:
כלאים עם דלעת הרמוצה - אלמא דהרמוצה לאו טמונה ברמץ אלא שם מקום הוא ומין זרעים הוא:
מתני' ממעשה רתחתא - היינו דבר שנגמר בישולו בקדרה ואינו אלא מחמשת המינין לאפוקי דבר שאין גמר בישולו בקדירה עד שמבשלין אותו באילפס:,בכל הנעשה בקדירה - אפילו מבושל באילפס אסור:
גמ' ביורד באילפס שכבר כו' - הואיל וקודם שמניחו באילפס מבשלו בקדרה והדר מניחו באילפס כן היה מנהגן והוי יורד לקדרה ולפיכך אסור:,מן היורד באיליפס מותר ביורדי לקדרה - קודם שירד לאילפס:,מן הנעשה בקדירה - לגמרי כל בישולו שאינו יורד לאילפס כלל:,מותר בנעשה באילפס - אע"פ שהיה קודם לכן בקדרה:,מותר בנעשה בקדרה - בנגמר בקדרה:
Tossafot
טחייה כופרא - טחו בכופרא:,דיקולא - סל גדול:,דרשינא בך - שהלויתיך ומילי דבדיחותא היה אומר:
ברקודא דאבוך ובקורקני דאימך - כמו מרקדים טרפיי"ד:
תועה אתה בה - שמניחין נשותיהן והולכין אצל משכב זכור:
תבלין יש - בביאה זו משניא הדא ביאה מכל ביאות:
קרי קרקוזאי - דילועין של אותו מקום שאינו בכלל תבשיל:,דלעת הטמונה ברמץ - אינו בכלל תבשיל:
כלאים - מכלל דהרמוצה לא הוי טמונה ברמץ אלא על שם מקום הוא:
הנודר ממעשה קדירה אינו אסור אלא במעשה רתחתא - דבר שנגמרה בקדירה ואין אסור [אלא] בדבר שנגמר בו: באילפס אסור בכל המתבשל בקדירה ואפילו גמרו באילפס:
תנא הנודר מן היורד בקדירה אסור ביורד לאילפס - אחר שירד לקדירה דיורד לקדירה משמע שירד תחלה לקדירה:,מן היורד [לאילפס] מותר ביורד לקדירה - תחילה אע"פ שנגמר באילפס דיורד לעולם משמע על שם תחלת ירידתו ולא על שמ סופו:,מן הנעשה בקדירה - משמע הנגמר הלכך מותר היורד לקדירה תחלה ונגמר באילפס:
מן היורד לתנור אינו אסור אלא בפת - דלא איקרי יורד בתנור אלא פת בלבד:,כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור - צ"ע דמשמע דהחילוק בין יורד למעשה ואמאי תנא כל מעשה א"כ ברישא ליתני כל יורד:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.