Guémara
Et [Rabbi Akiva s'est également enrichi] grâce à l'épouse de Turnusroufus, qui se convertit et lui donna son argent, ainsi que grâce à Ketia bar Chalom, un ministre romain qui lui légua sa fortune.
וּמִן אִשְׁתּוֹ שֶׁל טוֹרָנוּסְרוּפוּס, וּמִן קְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם.
Rav Gamda donna quatre zouz à des marins pour qu'ils lui rapportent quelque chose de l'étranger en échange. Ils ne trouvèrent rien de valable, alors ils lui achetèrent un singe avec les pièces et le lui apportèrent. Le singe s'échappa et entra dans un trou. Quand ils creusèrent après lui pour le récupérer, ils le trouvèrent accroupi sur des perles, et ils lui apportèrent toutes les perles.
רַב גַּמָּדָא יְהֵיב אַרְבָּעָה זוּזִי לְסָפוֹנָאֵי לְאֵתוֹיֵי בְּהוֹן מִידַּעַם. לָא אַשְׁכַּחוּ, אַתְיוּהּ לֵיהּ בְּהוֹן קוֹפָא. אִישְׁתְּמִיט עַל לְחָרְתָא, חֲפַרוּ בָּתְרֵיהּ, אַשְׁכְּחוּהּ דִּרְבִיעַ עַל מַרְגָּלְיָיתָא, אַיְּיתִינּוּן לֵיהּ כּוּלְּהוֹן.
La fille de César dit à Rabbi Yehoshoua ben Hanania: Une Torah magnifique, dans un vase laid! [Il était en effet un homme peu séduisant.] Il lui répondit: Apprends-le de la maison de ton père. Dans quoi place-t-on le vin? Elle lui dit: Dans des récipients d'argile. Il lui dit: Tout le monde met son vin dans des récipients d'argile, et vous aussi vous le mettez dans des récipients d'argile?! N'y a-t-il donc aucune différence entre l'empereur et le commun des gens? Vous devriez le verser dans des récipients d'argent et d'or!
אֲמַרָה לֵיהּ בַּת קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: תּוֹרָה מְפוֹאָרָה, בִּכְלִי מְכוֹעָר. אֲמַר לַהּ: לִמְדִי מִבֵּית אֲבוּךְ, בַּמֶּה מַנִּיחִין יַיִן? אֲמַרָה לֵיהּ: בְּמָאנֵי דְפַחְרָא. אֲמַר לַהּ: כּוּלֵּי עָלְמָא בְּפַחְרָא, וְאַתּוּן בְּמָאנֵי דְפַחְרָא?! אַתּוּן אַחִיתוּן בְּמָאנֵי דְּכַסְפָּא וְדַהֲבָא!
Elle alla verser le vin dans des récipients d'argent et d'or, et il se gâta. Il lui dit: Il en va de même pour la Torah [elle se gâte dans un beau contenant]. Mais [elle objecta:] N'y a-t-il pas des gens à la fois beaux et savants? Il lui répondit: S'ils avaient été laids, ils auraient été encore plus savants.
אֲזַלַת וּרְמָת חַמְרָא בְּמָאנֵי דְּכַסְפָּא וְדַהֲבָא, וּסְרִי. אֲמַר לַהּ: אַף אוֹרָיְיתָא כֵּן. וְהָאִיכָּא שַׁפִּירִין וּגְמִירִין! אֲמַר לַהּ: אִי הֲווֹ סְנוּ, הֲווֹ גְּמִירִין טְפֵי.
Une certaine femme vint plaider devant Rav Yehouda de Neharde'a, et fut déclarée coupable dans son jugement. Elle lui dit: Chmouel, ton maître, jugeait-il ainsi? Il lui demanda: L'as-tu connu? Elle répondit: Oui, il était petit et ventru, noir de peau et avait de grandes dents. Il lui dit: Es-tu venue ici pour le rabaisser en le décrivant ainsi? Que cette femme soit mise sous excommunication. Après qu'il l'eut excommuniée, son ventre se fendit et elle mourut, en punition d'avoir dénigré un sage de la Torah.
הָהִיא דְּאָתְיָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה מִנְּהַרְדְּעָא לְדִינָא וְאִיתְחַיַּיבַת מִן דִּינָא. אֲמַרָה לֵיהּ: שְׁמוּאֵל רַבָּךְ הָכִי דָּנַן?! אֲמַר לַהּ: יָדְעַתְּ לֵיהּ? אֲמַרָה לֵיהּ: אִין, גּוּצָּא וְרַבָּה כְּרֵיסֵיהּ אוּכָּם וְרַבָּה שִׁינֵּיהּ. אֲמַר לַהּ: לְבַזּוֹיֵיהּ קָאָתֵית? תֶּיהְוֵי הַהִיא אִתְּתָא בְּשַׁמְתָּא. פְּקַעָה וּמִתָה.
La Michna enseigne que si quelqu'un dit: Un aliment cuit m'est interdit comme konam, et que pour cette raison je n'y goûterai pas, il lui est interdit de goûter à un aliment cuit liquide mais permis de goûter à un aliment épais, et il lui est également permis de manger un œuf tourmita. La Guemara demande: Qu'est-ce qu'un œuf tourmita? Chmouel dit: Un esclave qui sait le préparer vaut mille dinars. Et voici comment on le prépare: on le plonge mille fois dans l'eau chaude et mille fois dans l'eau froide, jusqu'à ce qu'il rétrécisse suffisamment pour pouvoir être avalé entier. Et s'il y a une lésion dans les intestins, une partie de la lésion adhère à l'œuf, et lorsque celui-ci ressort, le médecin sait quel remède il faut au patient et par quoi il peut être guéri.
וּמוּתָּר בְּבֵיצָה טוֹרְמִיטָא. מַאי בֵּיצָה טוֹרְמִיטָא? אָמַר שְׁמוּאֵל: עַבְדָּא דְּעָבֵיד לַהּ שָׁוֵי אַלְפָּא דִּינָרֵי, וּמְעַיֵּיל לַהּ אַלְפָּא זִימְנֵי בְּמַיָּא חַמִּימֵי וְאַלְפָּא זִימְנֵי בְּמַיָּא קָרִירֵי עַד דְּמִתְזוּטְרָא כִּי הֵיכִי דְּבָלַע יָתַהּ, וְאִם אִית כֵּיבָא — סָרֵיךְ עֲלַהּ, וְכַד נָפְקָא וְאָתְיָא, יָדַע אָסְיָא מַאי סַמָּא מִתְבְּעֵי לֵיהּ וּבְמַאי מִתַּסִּי.
La Guemara relate: Chmouel avait l'habitude de s'examiner avec une tige qu'il avalait à cette fin. Cela affaiblissait son corps et le faisait paraître si défaillant que les membres de sa maisonnée s'arrachaient les cheveux de chagrin pour lui, croyant qu'il était mourant.
שְׁמוּאֵל הֲוָה בָּדֵיק נַפְשֵׁיהּ בְּקוּלְחָא, עַד דִּמְסַתְּרִין אִינָשֵׁי בֵּיתֵיהּ עֲלֵיהּ שַׂעְרֵיהוֹן.
Nous avons appris là-bas dans une Michna [Maasrot 2, 8]: Celui qui travaillait avec des keloupsin, une variété de figue, ne peut manger des benot chéva, une autre espèce de figue, pendant son travail [car un ouvrier ne peut manger que le fruit qu'il manipule au moment même]. De même, s'il travaillait avec des benot chéva, il ne peut manger des keloupsin. La Guemara demande: Que sont les keloupsin? La Guemara répond: Une variété de figue avec laquelle on fait une compote [lafdei].
תְּנַן הָתָם: הָיָה עוֹשֶׂה בִּכְלוּפְסִין — לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע. בִּבְנוֹת שֶׁבַע — לֹא יֹאכַל בִּכְלוּפְסִין. מַאי כְּלוּפְסִין? מִינָא דִתְאֵינֵי דְּעָבְדִין מִנְּהוֹן לַפְדֵי.
La Guemara relate: Un homme donna un esclave à son ami pour qu'il lui enseigne mille variétés de compote de figues. Mais il ne lui en enseigna que huit cents. Il le convoqua alors en jugement devant Rabbi [Yehouda HaNassi]. Rabbi dit: Nos ancêtres ont dit: « Nous avons oublié la prospérité » (Eikha 3, 17) — ils ont oublié l'opulence dont ils jouissaient autrefois, mais eux au moins l'avaient connue de leurs propres yeux. Nous, nous ne l'avons même pas vue de nos yeux.
הָהוּא גַּבְרָא דִּיהַב עַבְדָּא לְחַבְרֵיהּ לְאַגְמוֹרֵיהּ אַלְפָּא מִינֵי לַפְדֵי, אַגְמְרֵיהּ תַּמְנֵי מְאָה. אַזְמְנֵיהּ לְדִינָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי. אָמַר רַבִּי: אֲבוֹתֵינוּ אָמְרוּ ״נָשִׁינוּ טוֹבָה״, אָנוּ אֲפִילּוּ בְּעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ.
Rabbi organisa le mariage de Rabbi Chimon, fils de Rabbi. On écrivit sur le dais nuptial: Vingt-quatre mille myriades de dinars furent dépensées pour ce dais, et pourtant [Rabbi] n'invita pas bar Kappara. Celui-ci, offensé, lui dit: Si pour ceux qui transgressent Sa volonté [il en est ainsi], pour ceux qui accomplissent Sa volonté ce sera à plus forte raison! Rabbi l'invita alors. Bar Kappara dit: Si pour ceux qui accomplissent Sa volonté [la récompense] est telle en ce monde, à plus forte raison le sera-t-elle dans le monde à venir!
רַבִּי עֲבַד לֵיהּ הִלּוּלָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי, כְּתַב עַל בֵּית גְּנָנָא: עֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין רִיבּוֹאִין דִּינָרִין נְפַקוּ עַל בֵּית גְּנָנָא דֵּין, וְלָא אַזְמְנֵיהּ לְבַר קַפָּרָא. אֲמַר לֵיהּ: אִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ כָּךְ — לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַזְמְנֵיהּ, אֲמַר: לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ — לָעוֹלָם הַבָּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Le jour où Rabbi riait, un malheur s'abattait sur le monde [car ses souffrances expiaient les péchés du peuple juif]. Il dit donc à bar Kappara: Ne me fais pas rire, et je te donnerai quarante séa de blé. Bar Kappara lui répondit: Que le Maître voie...
יוֹמָא דִּמְחַיֵּיךְ בֵּיהּ רַבִּי, אָתְיָא פּוּרְעָנוּתָא לְעָלְמָא. אֲמַר לֵיהּ לְבַר קַפָּרָא: לָא תְּבַדְּיחַן וְיָהֵיבְנָא לָךְ אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי חִיטֵּי. אֲמַר לֵיהּ: לִיחְזֵי מָר
Rachi
ומן אשתו של טורנוסרופוס - אדון אחד ששמו רופוס והיה מפטפט בדברי תורה כנגד ר"ע והיה ר"ע מנצחו בכל פעם והיה אותו אדון מתבייש ובא וסיפר לאשתו אמרה לו אני אפתהו ואכשילהו לפי שהיתה יפת תואר ביותר באתה אצלו וגילתה שוקה כנגדו ורק ר"ע ושחק ובכה אמרה לו מדוע עשית כן אמר לה השנים אומר לך מה שרקקתי בשביל שמטיפה סרוחה באת ובכיתי בשביל שיופיך עתיד לבלות בארץ ומה ששחק לא רצה לומר לה אעפ"כ הפצירה בו עד שאמר לה שעתידה להתגייר ותנשא לו אמרה לו וכי יש תשובה אמר לה הן ונתגיירה לאחר שמת בעלה ונשאת לו והביאה לו ממון גדול:,מן קטיעא בר שלום - מפורש במסכת ע"ז בפ"ק (דף י:):
קופא - קוף:,על לחרתא - נכנס הקוף בחור אחד בקרקע:,רביע - רובץ:
הכי דנן - כמו שדנתני אתה בתמיה:,ידעת ליה - מכרת אותו:,ורבה כריסיה - בטן גדול יש לו:
טורמיטא עבדה דעביד ליה - לההיא ביצה טורמיטא שווי אלפא זוזי:,עד דמתזוטרא - שמתמעטת כדי שיכול לבולעה שלימה:,ואי אית ביה כיבא - במעיו סריך עליה על ההיא ביצה וניכר בה:,וכדנפקא ממעיו - שלימה ידע אסיא כו':
הוה בדיק נפשיה בקולחא - היינו דומיא דביצה טורמיטא והיה מפשפש כל מעיו אם יש בהן כאב והיה מתחלש ומתעלף כל כך עד שאשתו בוכה עליו ותולשת שערה מחמת דאגה:
היה עושה - הפועל שמלקט לו בכלופסין:,לא יאכל בבנות שבע - שלא הרשתו התורה לאכול אלא מאותו המין שהוא מלקט דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו' (דברים כג):,לפדי - מיני מאכל:
לאגמורי אלפא מיני לפדי - שילמדו לעשות אלף מיני מאכל:,אזמניה לדינא - על מאתים מין שלא לימדו:,אבותינו אמרו נשינו טובה - דכתיב נשיתי טובה (איכה ג׳:י״ז) שראוה כבר אלא שעכשיו שכחוה אבל אנו לא ראינו טובה מעולם שאין אנו יודעים כמה מיני טעם יש בפירות כלומר דבר מופלא הוא שכל כך לימדו:
לא אזמני' לבר קפרא - לפי שהיה איש בדחן ומתיירא שמא יעשה שום דבר שישחוק:,אמר - בר קפרא לרבי אם לעוברי רצונו משפיע לו טובה כ"כ לעושי רצונו כו' שהיה מגנהו על שלא זימנו:,לעושי רצונו - משפיע לו בעוה"ז טובה כ"כ שהתחיל לספר בשבחו בשביל שזימנו:
Tossafot
אשתו של טורנוסרופוס - שהיה ר"ע מקפח טורנוסרופוס לפני קיסר בקראי פעם אחת הלך לביתו זועף אמרה לו אשתו מפני מה פניך זועפים היום אמר לה מפני פלוני שמצער אותי אמרה לו אלהיהם של אלו שונא זימה תן לי רשות ואכשיל אותו בדבר עבירה והלכה וקישטה עצמה ובאת לפני רבי עקיבא כשראה אותה רקק ושחק ובכה אמרה ליה פרש לי שלשה דברים הללו אמר לה שתים אפרש והשלישית לא אפרש מה שרקקתי שאת כותית ובאת מטיפה סרוחה ופסולה מה שבכיתי על האי שופרא דבלי בארעא ומה ששחק לה לא פירש לה והוא שחק לפי שראה ברוח הקודש שעתידה להתגייר ולהנשא לו אמרה לו יש לי תשובה אמר לה הן הלכה ונתגיירה והכניס' לו ממון הרבה ונשאה:,קטיעא בר שלום - פ"ק דע"ז (דף י:) מפ':
קופא - קוף:,לחרתא - לחור:,דרביע - רבוץ:,אייתינהו נהליה - מדת חסידות עשו לו ולא מן הדין אלא אמרו אחרי אשר על ידי גלגולו בא נתנו לו:
אי הוי סנו - פי' מכוערין:
טורמיטא - אין בו משמעות:,דזוטרא - ויכול לבולעה:,סריך עלה - כלומר הכאב נדבק עליה:
בקולחא - היינו ביצת טורמיטא והיתה בודקת כל גופו עד שהיה מפיג לבו:,עד דמסתרין אנשי ביתי' עליה - מסירין שערן מרוב צער:
עשה בכלופסין לא יאכל בבנות שוח - פי' בפועל קאמר שאמרה תורה שאוכל ואמר התם שאינו אוכל אלא באותו המין וכלופסין אינו ממין בנות שוח ואע"ג ששניהם תאנים שני מינים הם:,לפדי - תבשיל:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.