Guémara
Il souleva la natte [tzifeta] sur laquelle il était assis et dit au messager: « Regarde ce qu'il y a ici. » L'endroit se remplit miraculeusement de dinars d'or. Cela démontra que Rabbi Yehouda aurait pu avoir beaucoup d'argent s'il l'avait voulu. Il expliqua: « Cependant, il ne me convient pas de tirer profit de ce monde. »
דַּלִּי צִיפְּתָא וַאֲמַר לֵיהּ לִשְׁלוּחָא: חֲזִי מַאי אִיכָּא. מִיהוּ, לָא נִיחָא לִי דְּאִיתְהֲנֵי בְּהָדֵין עָלְמָא.
§ En lien avec l'incident précédent concernant la pauvreté des érudits et leur potentiel de devenir riches dans des circonstances remarquables, la Guemara relate un fait: Rabbi Akiva se fiança avec la fille de Kalba Savoua. Lorsque Kalba Savoua apprit leurs fiançailles, il fit un vœu lui interdisant de tirer profit de tous ses biens. Malgré cela, elle alla de l'avant et épousa Rabbi Akiva.
רַבִּי עֲקִיבָא אִיתְקַדַּשַׁת לֵיהּ בְּרַתֵּיה (דְּבַר) דְּכַלְבָּא שָׂבוּעַ. שְׁמַע (בַּר) כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, אַדְּרַהּ הֲנָאָה מִכׇּל נִכְסֵיהּ. אֲזַלָא וְאִיתְנְסִיבָה לֵיהּ.
En hiver, ils dormaient dans un entrepôt de paille, et Rabbi Akiva retirait des brins de paille de ses cheveux. Il lui dit: « Si j'en avais les moyens, je poserais sur ta tête une Jérusalem d'or », une sorte de couronne. Éliahou le prophète vint et leur apparut sous les traits d'un homme ordinaire, et se mit à appeler et à frapper à la porte. Il leur dit: « Donnez-moi un peu de paille, car ma femme a accouché et je n'ai rien pour la coucher. » Rabbi Akiva dit à sa femme: « Regarde cet homme, qui n'a même pas de paille. Nous devrions être heureux de notre sort, puisque nous avons au moins de la paille pour dormir. »
בְּסִיתְוָא הֲוָה גָּנוּ בֵּי תִיבְנָא, הֲוָה קָא מְנַקֵּיט לַיהּ תִּיבְנָא מִן מַזְּיַיהּ. אֲמַר לַהּ: אִי הֲוַאי לִי, רָמֵינָא לִיךְ יְרוּשָׁלַיִם דְּדַהֲבָא. אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִידְּמִי לְהוֹן כֶּאֱנָשָׁא וְקָא קָרֵי אַבָּבָא. אֲמַר לְהוּ: הַבוּ לִי פּוּרְתָּא דְתִיבְנָא דִּילֵדַת אִתְּתִי, וְלֵית לִי מִידַּעַם לְאַגְנוֹיַהּ. אֲמַר לַהּ רַבִּי עֲקִיבָא לְאִנְתְּתֵיהּ: חֲזִי גַּבְרָא דַּאֲפִילּוּ תִּיבְנָא לָא אִית לֵיהּ.
Elle lui dit: « Va, sois un élève à la maison d'étude. » Il alla étudier la Torah pendant douze ans devant Rabbi Eliézer et Rabbi Yehochoua. Au terme des douze années, il revenait chez lui lorsqu'il entendit, depuis l'arrière de sa maison, un homme méchant dire à sa femme: « Ton père a bien agi envers toi, il a eu raison de te déshériter. D'une part, ton mari ne te ressemble pas [il n'est pas digne de toi], et de plus, il t'a laissée dans un veuvage de son vivant toutes ces années. » Elle lui répondit: « S'il m'écoutait, qu'il reste encore douze années de plus. » Rabbi Akiva dit: « Puisqu'elle m'en a donné la permission par cette parole, je retournerai étudier. » Il rebroussa chemin et retourna à la maison d'étude, où il resta encore douze années.
אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל הֱוֵי בֵּי רַב. אֲזַל תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנִין קַמֵּי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. לְמִישְׁלַם תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנִין קָא אֲתָא לְבֵיתֵיהּ, שְׁמַע מִן אֲחוֹרֵי בֵּיתֵיהּ דְּקָאָמַר לַהּ חַד רָשָׁע לִדְבֵיתְהוּ: שַׁפִּיר עָבֵיד לִיךְ אֲבוּךְ חֲדָא דְּלָא דָּמֵי לִיךְ. וְעוֹד: [שַׁבְקִךְ] אַרְמְלוּת חַיּוּת כּוּלְּהוֹן שְׁנִין. אֲמַרָה לֵיהּ: אִי צָאֵית לְדִילִי — לֶיהֱוֵי תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנִין אַחְרָנְיָיתָא. אָמַר: הוֹאִיל וִיהַבַת לִי רְשׁוּתָא, אֶיהְדַּר לַאֲחוֹרַי. הֲדַר אֲזַל הֲוָה תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנֵי אַחְרָנְיָיתָא.
Il revint accompagné de vingt-quatre mille paires d'élèves. Tout le monde sortit à sa rencontre, car il était devenu un maître renommé, et elle aussi se leva pour sortir à sa rencontre. Cet homme méchant lui dit: « Et toi, où vas-tu? » Comme elle était extrêmement pauvre, elle n'était pas vêtue avec faste, comme il conviendrait à l'épouse d'un homme si estimé. Elle lui répondit: « Le juste connaît l'âme de sa bête » (Michlei 12, 10) — il sait que je suis dans cet état à cause de mon dévouement envers lui. Elle vint se présenter devant Rabbi Akiva, mais les Sages tentèrent de l'écarter, ne connaissant pas son identité. Il leur dit: « Laissez-la, car ma Torah et la vôtre lui appartiennent. » Lorsque Kalba Savoua apprit que cet homme célèbre était son gendre, il vint devant les autorités halakhiques pour demander l'annulation de son vœu, et il fut annulé.
אֲתָא בְּעֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין זוּגֵי תַלְמִידֵי. נְפוּק כּוּלֵּי עָלְמָא לְאַפֵּיהּ, וְאַף הִיא קָמַת לְמִיפַּק לְאַפֵּיהּ. אֲמַר לַהּ הַהוּא רַשִּׁיעָא: וְאַתְּ לְהֵיכָא? אֲמַרָה לֵיהּ: ״יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ״. אֲתָת לְאִיתְחֲזוֹיֵי לֵיהּ, קָא מְדַחִן לַהּ רַבָּנַן. אֲמַר לְהוֹן: הַנִּיחוּ לָהּ, שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא. שְׁמַע (בַּר) כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, אֲתָא וְאִיתְּשִׁיל עַל נִידְרֵיהּ וְאִשְׁתְּרַיי, וְאִשְׁתְּרִי.
De six choses Rabbi Akiva s'enrichit: de Kalba Savoua; du bélier du navire [eila disfineta]. En effet, sur chaque navire on fabriquait une sorte de sculpture en forme de mouton [placée à la proue]. Une fois, les marins l'oublièrent sur le rivage de la mer; Rabbi Akiva vint et la trouva.
מִן שֵׁית מִילֵּי אִיעַתַּר רַבִּי עֲקִיבָא: מִן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, מִן אַיָּלָא דִסְפִינְתָּא. דְּכֹל סְפִינָתָא עָבְדִין לֵיהּ מִין עָינָא. זִימְנָא חֲדָא אַנְשְׁיוּהּ עַל כֵּיף יַמָּא אֲתָא הוּא, אַשְׁכְּחֵיהּ.
Et du morceau de bois [gavza]: une fois, il donna quatre zouz à des marins et leur dit: « Apportez-moi quelque chose. » Ils ne trouvèrent qu'un morceau de bois sur le rivage de la mer. Ils le lui apportèrent et lui dirent: « Que notre maître patiente avec ceci [en attendant que nous lui rapportions quelque chose de mieux]. » On découvrit qu'il était rempli de dinars, car une fois un navire avait coulé, et toute la marchandise [l'argent] avait été placée dans ce morceau de bois, qui fut retrouvé à cette occasion.
וּמִן גְּווֹזָא, דְּזִימְנָא חֲדָא יְהֵיב אַרְבָּעָה זוּזֵי לְסָפוֹנָאֵי, אֲמַר לְהוּ: אַיְיתֵי לִי מִדַּעַם, וְלָא אַשְׁכַּחוּ אֶלָּא גְּווֹזָא עַל כֵּיף יַמָּא. אַתְיוּהּ לֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: עֲבֵיד מָרַנָא עֲלֵיהּ, אִישְׁתְּכַח דַּהֲוָה מְלֵי דִּינָרֵי. דְּזִימְנָא חֲדָא טְבַעַת סְפִינְתָּא, וְכוּלֵּי עִיסְקָא הֲוָה מַחֵית בְּהָהוּא גְּווֹזָא, וְאִישְׁתְּכַח בְּהָהוּא זִימְנָא.
Il s'enrichit aussi d'une caravane d'Ismaélites [Seroukita], et d'une certaine dame. Rabbi Akiva avait emprunté de l'argent à cette dame en disant que D.ieu serait son garant. Quand vint le moment de rembourser le prêt, la fille du roi devint folle et jeta une bourse de bijoux à la mer, que cette dame retrouva. Elle dit alors à Rabbi Akiva que son garant avait payé sa dette, et elle le dispensa de rembourser le prêt.
דְּמִן דִּסְרוּקִיתָא, וּמִן מַטְרוֹנִיתָא,
Rachi
דלי ציפתא - הגביה המחצלת שהיה יושב עליה:,ואמר ליה לשלוחא - דאזל לביתיה:,חזי מאי איכא - ראה כמה עושר יש לי שנעשה לו נס ונתמלא כל אותו מקום זהובים:
ואיתנסיבת ליה בסיתוא - בימות החורף:
הוה גנו בי תיבנא - היו ישנים בין התבן שלא היו להם כרים וכסתות:,קא מנקיט ליה תיבנא מן מזייה - היה מלקט התבן משערו:,אי הוי לי רמינא לך ירושלים דדהבא - אם יהיה לי סיפוק שאתעשר אעשה לך ירושלים של זהב בתי נפש שמצויירת בכל ענייני ירושלים והיינו דאמרינן במסכת שבת (דף נט.) עיר ירושלים של זהב כדעבד ליה רבי עקיבא לדביתהו:,אתא אליהו קרא אבבא וכו' - עבד הכי משום קורת רוח להן דלדידיה לא היה לו אפילו תבן כמו להם:
שפיר עביד ליך אבוך - דאדריך מנכסיה:,חדא דלא דמי לך - שהוא גרוע ממך ועוד שמניחך באלמנות חיות שהרי הניחך כמה שנים:
יודע צדיק נפש בהמתו - אית דאמרי דאיהי הות ידעה דר' עקיבא הוה ואמרה ליה דלא מיתגניא בעיניה ואית דאמרי דלא הות ידעה אלא הכי קא אמרה דצדיק לא מבזה לאינשי:,שלי ושלכם שלה היא - על ידה הוא כל מה שלמדתי:
מן שית מילי איעתר רבי עקיבא מן כלבא שבוע - דפליג ליה בנכסיה.:,ומן אילא דספינתא דכל ספינתא עבדין ליה מן עינא - עושין להן מן אותו ענין של איל ואית דגרסי מין עיינא היו עושין כמין צאן של עץ והיו נותנים בו כספם:,אנשיוה על כיף ימא - ששכחו לאותו איל על שפת הים ומצאו רבי עקיבא:
ומן גווזא - תיבה:,ארבעה זוזי לספונאי - ליורדי הים לריוח:,אייתו לי מדעם - הביאו לי שום דבר:,מרנא עליה - ימתין אדונינו עליו עד שנביא לך יתר:,דזימנא חדא טבעה ספינתא - וכל ממונא דהוה בספינתא הוה מונח בההוא גווזא:
ומן מטרוניתא - שפעם אחת הוצרכו חכמים ממון הרבה לבית המדרש ושיגרו את ר' עקיבא אצל מטרוניתא אחת ולוה ממנה ממון גדול וכשנתנה לו אמרה לו מי יהיה לי ערב שתפרע לי לזמן קבוע אמר לה מי שתרצה אמרה לו הקב"ה והים שהיה ביתה על שפת הים אמר לה ר"ע כן יהיה כשהגיע הזמן חלה ר"ע ולא היה יכול להביא הממון יצאת אותה מטרוניתא על שפת הים ואמרה רבש"ע גלוי וידוע לפניך כי לך ולים הזה האמנתי מעותי הכניס הקב"ה רוח שטות בלבו של קיסר ונכנס' לבית גנזיו ונטלה קרטלית וזרקה לים והשליכה הים לפתח ביתה של אותה מטרוניתא ונטלתה ולאחר זמן הביא לה ר' עקיבא הממון ואמר לה אל יחר ליך שלא הבאתי לך הממון בזמן שקבענו שחליתי אמרה לו יהא הכל שלך שממוני בא לידי בזמנו וספרה לו כל המעשה ונתנה לו מתנות גדולות ופטרתו לשלום:
Tossafot
דלי ציפתא - פירוש הגביה המחצלת וסמך שימצא שם מעות הרבה בנס:
גני בתיבנא - מחמת עוני:,מנקיט ליה תיבנא - ממה שנאחז לו בשערו:,רמינא ליך ירושלים דדהבא - וכן עשה כדאיתא בשבת (דף נט.):
דלא דמי ליך - אינו ראוי והגון לך:
אילא דספינתא - כל הספינות עושין להם איל של זהב:
ומן מטרונית' - פעם אחת הוצרכו תלמידי רבי עקיבא למעות הלכו אצל מטרוניתא ללוות ממנה אמרה להם איני מאמנת אמר לה רבי עקיבא מי את חפצה שאתן ליך ערב אמרה לו מי שאמר והיה העולם וים הגדול וכשהגיע הזמן חלה רבי עקיבא ולא בא הלכה על שפת הים אמרה רבש"ע היום חלה רבי עקיבא עבדך והוא העמידך ערב לי מה עשה הקב"ה באותו היום נשטית בת קיסר ונטלה קופסא מליאה כסף וזהב והטילה לים וצפה ובאת לאותו מקום ונטלה אותו ומצאה בה ממון גדול וכשנתרפא רבי עקיבא בא אצלה ואמר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שחליתי באותו הזמן עכשיו הרי כל ממונך בידי וסיפרה לו כל המעשה והכניסתו בבית גנזיה ונתנה לו מתנות גדולות:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.