Mishna 1
MICHNA: Celui qui fait le vœu que les aliments cuits lui soient interdits, il lui est permis de manger des aliments rôtis et bouillis-en-liquide, car ceux-ci ne sont pas définis comme « cuits ». S'il a dit: « Konam, un plat cuisiné, que je n'y goûterai pas », il lui est interdit de goûter à un mets de marmite mou, mais il lui est permis de goûter à un mets épais, que l'on n'appelle généralement pas « plat cuisiné ». Il lui est de même permis de manger un œuf tourmota et une courge remoutsa, car ceux-ci ne sont pas non plus considérés comme des plats cuisinés. Celui qui fait le vœu que les mets de marmite lui soient interdits, il ne lui est interdit de tirer profit que d'un aliment cuit par ébullition dans une marmite. En revanche, s'il a dit: « Konam, ce qui descend dans une marmite, que je n'y goûterai pas », il lui est interdit de goûter à tout ce qui est cuit dans une marmite.
הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל — מוּתָּר בְּצָלִי וּבְשָׁלוּק. אָמַר: ״קֻוֽנָּם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ, וּמוּתָּר בְּעָבֶה, וּמוּתָּר בְּבֵיצָה טוֹרְמוֹטָא וּבַדַּלַּעַת הָרְמוּצָה. הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה, אָמַר: ״קֻוֽנָּם הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם — אָסוּר בְּכׇל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בִּקְדֵרָה.(משנה)
Guémara
GUEMARA: Il est enseigné dans une baraïta: Rabbi Yoshiya interdit [les aliments rôtis dans ce cas]. Et bien qu'il n'y ait pas de preuve à ce sujet, il y a une allusion à la chose, comme il est dit: « Et ils firent cuire l'offrande pascale au feu, selon la règle » (Divré Hayamim II 35, 13). Puisque l'offrande pascale doit être rôtie, il apparaît que le rôtissage peut lui aussi être appelé cuisson.
גְּמָ׳ תַּנְיָא: רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹסֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לְדָבָר — זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבַשְּׁלוּ אֶת הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט״.
La Guemara suggère: Dirons-nous qu'ils sont en désaccord sur le principe suivant, à savoir que Rabbi Yoshiya estime qu'il faut suivre le langage de la Torah, tandis que notre tanna estime qu'en matière de vœux il faut suivre le langage des gens?
לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה סָבַר: הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה, וְתַנָּא דִילַן סָבַר: בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם?
La Guemara réfute cette suggestion: Non, il est possible que tous s'accordent à dire qu'en matière de vœux il faut suivre le langage des gens; simplement, chaque Sage s'exprime selon l'usage de sa propre localité. Dans la localité de notre tanna, on appelle rôti ce qui est rôti et cuit ce qui est cuit, tandis que dans la localité de Rabbi Yoshiya, on appelle cuit même ce qui est rôti.
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. בְּאַתְרָא דְּתַנָּא דִילַן — לְצָלִי קָרוּ לֵיהּ צָלִי, וְלִמְבוּשָּׁל קָרוּ לֵיהּ מְבוּשָּׁל. בְּאַתְרָא דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה — אֲפִילּוּ צָלִי קָרוּ מְבוּשָּׁל.
La Guemara soulève une difficulté: Mais Rabbi Yoshiya ne cite-t-il pas un verset comme preuve de son opinion, ce qui montrerait que son avis ne se fonde pas sur l'usage populaire? La Guemara répond: Le verset n'est cité qu'à titre de simple appui à son opinion, comme l'indique lui-même son expression selon laquelle il s'agit d'une allusion, et non d'une preuve complète.
וְהָא קְרָא נָסֵיב לַהּ! אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.
« Konam, un plat cuisiné... » etc. La Guemara demande: Mais n'a-t-il pas fait vœu au sujet du « plat cuisiné », qui inclut aussi le mets épais? [Pourquoi donc lui est-il permis d'en manger?]
קֻוֽנָּם תַּבְשִׁיל כּוּ׳. וְהָא מִתַּבְשִׁיל נְדַר!
Abaye dit: Ce tanna considère que tout ce avec quoi l'on mange du pain est appelé « plat cuisiné », alors qu'un mets épais se mange sans pain. Et il est enseigné de même dans une baraïta: Celui qui fait vœu que le plat cuisiné lui soit interdit, il lui est interdit de manger toutes sortes de plats cuisinés, et il lui est donc interdit de manger des aliments rôtis, bouillis-en-liquide et cuits. Et il lui est également interdit de manger des courges tendres [hitériyot], avec lesquelles les malades mangent leur pain. Cela indique qu'un plat cuisiné est celui que l'on mange avec du pain.
אָמַר אַבָּיֵי: הַאי תַּנָּא כֹּל מִידֵּי דְּמִתְאֲכֵל בֵּיהּ רִיפְתָּא — תַּבְשִׁיל קָרוּ לֵיהּ. וְהָתַנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַתַּבְשִׁיל — אָסוּר בְּכׇל מִינֵי תַּבְשִׁיל, וְאָסוּר בְּצָלִי וּבְשָׁלוּק וּבִמְבוּשָּׁל, וְאָסוּר בְּהִיטְרִיּוֹת רַכּוֹת שֶׁהַחוֹלִין אוֹכְלִין בָּהֶן פִּיתָּן.
La Guemara demande: Est-ce bien exact, que les malades mangent des courges? Mais Rabbi Yirmeya était tombé malade, et un certain médecin vint le soigner. Il vit une courge posée dans sa maison, laissa Rabbi Yirmeya et sortit, en disant: Cet homme a l'ange de la mort dans sa maison, et moi j'entrerais pour le soigner?! Cet épisode enseigne que les courges sont nuisibles pour les malades.
אִינִי?! וְהָא רַבִּי יִרְמְיָה חֲלַשׁ, עַל לְגַבֵּיהּ הָהוּא אָסְיָא לְאַסּוֹיֵהּ, חֲזָא קַרָא דְּמַחֵת בְּבֵיתֵיהּ, שַׁבְקֵיהּ וּנְפַק. אֲמַר: מַלְאַךְ מוֹתָא אִית לֵיהּ לְדֵין בְּבֵיתֵיהּ, וַאֲנָא אֵיעוּל לְאַסָּאָה יָתֵיהּ?!
Ce n'est pas difficile: cette baraïta parle de courges tendres, qui sont bénéfiques pour les malades, tandis que cet épisode parle de courges dures, qui leur sont nuisibles. Rava bar Oulla dit autrement: cet épisode concerne la courge elle-même, qui est nuisible, tandis que cette baraïta concerne l'intérieur [louliva] de la courge, comme l'a dit Rav Yehouda: l'intérieur de la courge se mange le mieux avec des blettes, et l'intérieur des graines de lin se mange le mieux avec du koutah, une trempette faite de miettes de pain et de lait aigre. Et cette chose, il est interdit de la dire en présence d'un homme du peuple, de peur qu'un ignorant n'arrache le lin pour en consommer les graines.
לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרַכִּיכֵי, הָא — בְּאַשּׁוּנֵי. רָבָא בַּר עוּלָּא אָמַר: הָא — בְּקַרָא גּוּפֵיהּ, וְהָא — בְּגַוֵּויהּ דִּקְרָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: לוּלִיבָּא דְקַרָא בְּסִילְקָא, לוּלִיבָּא דְכִיתָּנָא בְּכוּתָּחָא. וְדָבָר זֶה אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ.
Rava dit autrement: Qui sont les « malades » [mentionnés dans la baraïta]? Ce sont les Sages, [affaiblis par leur labeur dans l'étude de la Torah et leur renoncement aux plaisirs de ce monde, bien qu'ils ne soient pas réellement malades. Il n'y a donc pas de contradiction: les courges sont nuisibles pour ceux qui sont réellement malades]. La Guemara remarque: Rava est fidèle à son raisonnement habituel, car Rava a dit:
רָבָא אָמַר: מַאן חוֹלִין — רַבָּנַן. רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא:
Rachi
מתני' הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק - מבושל מבושל כראוי:,שלוק - מבושל יותר מדאי:,קונם תבשיל שאיני טועם - כל תבשיל במשמע:,מעשה קדרה רך - שיש בה רוטב:,אבל לא בעבה - כגון דייסא:,טורמוטא הרמוצה מפרש בגמ':,רתחתא - דבר הרותח כגון רוטב וכל דדמי ליה:,היורד לקדרה - דמשמע בין צונן בין רותח:,אסור בכל המתבשלין - בין רך בין עבה:
גמ' ר' יאשיה אוסר - בצלי ובשלוק דמתקרי נמי מבושל:
הלך אחר לשון בני אדם - דאין דרכם לקרות לצלי מבושל:
והא מתבשיל נדר - דמשמע בין רך בין עבה:
האי תנא - דמתניתין דלא קרי לעבה תבשיל:,בכל מידי דמתאכלא ביה ריפתא - דמלפתין בו את הפת קרי תבשיל:,והא תניא - בניחותא:,בהיטריות רכות - בדילועין רכות שהחולין אוכלין בהן פיתן:
איני - מי אוכלין החולין מהן:,חזא קרא דמחיתא - דלעת מונחת שם שהיה אוכל ממנה:
לוליבא דקרא בסלקא - תוכו של דלעת יפה לאכול עם התרדין:,לוליבא דכיתנא - תוכן של זרעוני פשתן יפים לאכלן בכותח:,ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ - משום דדבר מעולה הוא לרפואה ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא:
חולין רבנן - שעוסקין בתורה ואינם נהנים מן העולם ובאים לידי חולי:
Tossafot
מתני' הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק - שלוק שאין מבושל יותר:,קונם תבשיל שאני טועם אסור במעשה קדירה רך - מפרש בגמרא כל מידי שנותנין בו פת לשרות קרוי תבשיל ומותר בעבה שאינו נאכל עם פת וצ"ע אמאי שני למיתני ענין אחר מרישא לפלוג בנודר מן התבשיל בלא שאומר שאני טועם ובשאר בבי כבוש ושלוק ומליח נקט דווקא שאני טועם להוסיף בו איסור וי"ל רבותא נקטי' דאפ"ה מותר בעבה וברישא מצי למיתני מבושל שאני טועם מותר בצלי ובשלוק אלא לא היה תופס חידוש [בהאי] דמבושל לא משמע בשום ייתור צלי ושלוק:,[טורמוטא והרמוצה] - מפרש בגמ':
רבי יאשיה אוסר בצלי ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר - ולכך לא הוי ראיה דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם:
והא מן תבשיל נדר - ורך לא הוי תבשיל כיון שהוא רק כמים בעלמא:
בהיטריות - פירוש קרייאני:
[איני] וכי קרי טובים לחולים וכו':
ברכיכי - מועילים לחולים:,באשוני - פירוש קשות הם רעות לחולה שאינן מבושלות כצורך:,בקרא גופה - פירוש חיצון שבקרא קשה הוא ורע לחולה:,בגויה - רך שבתוכו יפה לחולה:,לוליבא דקרא - כל דבר שהוא [רך] קרי לוליבא:,בכותח - טוב ליתן בכותח:,ודבר זה אסור לאומרו בפניהם - שמלעיגים עלינו ואומרין שאנו קובעים מילי דחוכא ואיטלולא בהש"ס ובקונט' פירש שאסור ללמוד להם שום תקנה ולא נראה:
מאן חולין - דקתני לעיל שהחולין אוכלין כו':,רבנן - שמתוך שעמלים בתורה הם חלשים אבל לחולין ממש לא מעלי:,רבא לטעמיה - דרבנן איקרו חולים:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.