Guémara
GUEMARA: Il y avait un certain homme qui avait un fils qui volait des gerbes [keifei] de lin. Le père fit un vœu interdisant à son fils de tirer profit de ses biens. On lui dit: Et si le fils de ton fils devenait un érudit de la Torah, et que tu voulais qu'il puisse hériter de tes biens, que ferais-tu? Il leur dit: Que ce fils acquière [les biens], et seulement si le fils de mon fils devient un érudit de la Torah, qu'il les acquière alors, lui mon petit-fils, de mon fils. Ils demandèrent: Quelle est la halakha?
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה לֵיהּ בְּרָא דַּהֲוָה שָׁמֵיט כִּיפֵּי דְכִיתָּנָא. אַסְרִינְהוּ לְנִכְסֵיהּ עֲלֵיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ: וְאִי הֲוַאי בַּר בְּרָךְ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן, מַאי? אֲמַר לְהוֹן: לִיקְנֵי הָדֵין, וְאִי הֲוַאי בַּר בְּרִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן, לִקְנְיֵיהּ. מַאי?
Les Sages de Poumbedita disent: C'est comme s'il avait dit: Acquiers ce bien à condition de le transmettre à ton fils. Dans un tel cas, il n'a rien donné véritablement au bénéficiaire, mais l'a seulement fait servir de simple intermédiaire pour transmettre l'objet à un autre. Or, dans tout cas où l'on dit: Acquiers cet objet à condition de le transmettre, le bénéficiaire n'acquiert pas l'objet, et la déclaration est sans effet.
אָמְרִי פּוּמְבְּדִיתָאֵי: ״קְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת״ הוּא, וְכׇל ״קְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת״ — לָא קָנֵי.
Mais Rav Nahman dit: Il acquiert bel et bien, car l'acquisition par le linge [souddar] est justement un cas d'acte d'acquisition effectué uniquement pour transmettre la propriété. Dans un tel cas, on donne à autrui un linge afin de lui conférer la propriété d'un autre objet, mais le linge lui-même ne change pas de propriétaire; pourtant, ce moyen d'acquisition est valable. De la même manière, les biens du grand-père peuvent être effectivement conférés au petit-fils par l'intermédiaire du fils, sans que le fils ne les acquière lui-même.
וְרַב נַחְמָן אָמַר: קָנֵי, דְּהָא סוּדָרָא ״קָנֵי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת״ הוּא.
Rav Achi dit: Et qui nous dira, concernant le linge, que si le bénéficiaire du linge le saisissait avec l'intention de le garder, ce ne serait pas une saisie effective? Bien que le linge soit techniquement transféré, le bénéficiaire n'exerce généralement pas son droit sur lui. Et de plus, l'acquisition par le linge est un cas où le donneur dit: Acquiers uniquement pour transmettre la propriété, mais acquiers dès maintenant. Or, s'agissant de ces biens de celui qui a fait le vœu, à quel moment le fils les acquiert-il? Seulement lorsque le fils de son fils deviendra un érudit de la Torah. Et lorsqu'il le deviendra, le linge sera déjà retourné à son propriétaire, c'est-à-dire que l'acte d'acquisition aura eu lieu bien avant que le petit-fils ne devienne un érudit de la Torah. Le transfert initial n'a donc aucun effet.
אָמַר רַב אָשֵׁי: וּמַאן לֵימָא לַן דְּסוּדָרָא אִי תָּפֵיס לֵיהּ לָא מִיתְּפִיס? וְעוֹד: ״סוּדָרָא קָנֵי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת וְקָנֵי מִן הַשְׁתָּא״. הָלֵין נִיכְסִין דְּהָדֵין לְאִימַתִּי קָנֵי — לְכִי הָוֵי בַּר בְּרֵיהּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן, לְכִי הֲוָה — הָדַר סוּדָרָא לְמָרֵיהּ!
Rava dit à Rav Nahman: Mais le don de Beit 'Horon, évoqué dans la michna, est un exemple d'acquisition effectuée uniquement pour transmettre la propriété, et là, il n'a pas acquis du tout!
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְהָא מַתְּנַת בֵּית חוֹרוֹן ״דִּקְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת״ הוּא, וְלָא קָא קָנֵי!
La Guemara rapporte: Parfois, lorsqu'on posait cette question à Rav Nahman, il répondait: C'est parce que son repas [de noces] témoigne contre lui, [prouvant] qu'il n'avait pas véritablement l'intention de donner les biens au bénéficiaire, et non parce qu'une telle acquisition serait invalide en soi. Et parfois il répondait que, dans ce cas, on suivait l'opinion stricte de Rabbi Eliézer, qui dit: Même un bénéfice négligeable, habituellement cédé sans importance, est interdit à celui à qui un vœu interdit de tirer profit d'autrui. Ainsi, Rabbi Eliézer estime qu'on ne peut se fier à un acte d'acquisition effectué uniquement pour transmettre la propriété à un tiers.
זִימְנִין אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דִּסְעוּדָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו, וְזִימְנִין אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: אֲפִילּוּ וִיתּוּר אָסוּר בְּמוּדָּר הֲנָאָה.
§ Nous avons appris dans la michna (48a): Les Sages ont donc dit: Tout don qui n'est pas absolu au point que, si le bénéficiaire le consacrait, la consécration serait valable, n'est pas un don. La Guemara demande: Que vient ajouter le mot « tout »? N'est-ce pas pour inclure ce cas de celui qui a saisi des gerbes de lin, et pour dire que le don du père est sans effet? La Guemara répond: Non, l'intention est d'inclure la dernière version de l'enseignement de Rava, [selon laquelle] un don donné comme moyen de contourner un vœu est sans effet, même lorsque le donneur ne fait que mentionner incidemment la nature du don sans le stipuler comme condition formelle.
תְּנַן, אָמְרוּ חֲכָמִים: כׇּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ תְּהֵא מְקוּדֶּשֶׁת — אֵינָהּ מַתָּנָה. ״כׇּל״ לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לָאו לְאֵתוֹיֵי הָא מִילְּתָא דְּשַׁדְיָא בְּכִיפֵּי? לָא, לְאֵתוֹיֵי לִישָּׁנָא בָּתְרָאָה דִּשְׁמַעְתֵּיהּ דְּרָבָא.
Nous reviendrons à toi, chapitre HaShoutafin.
הַדְרָן עֲלָךְ הַשּׁוּתָּפִין
Rachi
כיפי דכיתנא - שהיה גוזל אניצי פשתן ואית דאמרי שהיה משמט עצמו מללמוד תורה והיה עוסק באניצי פשתן:,ואי הוה בר ברך צורבא מרבנן מאי - כלומר מה יהיה ומי יורש נכסיך:,ליקני הדין דאי הוי בר בריה צורבא מרבנן וכו' - משום דאכתי לא הוי בר בריה בעולם והוה ליה מזכה לעובר והמזכה לעובר לא קנה:
קני על מגת להקנות הוא - דברא בנכסי אביו לא צריך קנין הלכך מקני ליה לבריה אדעתא לאקנויי לבר בריה היא:,וכל דקני על מנת להקנות - לא הוי קנין:
דהא סודרא קני על מנת להקנות הוא - דהא לא מקני נותן למקנה כליו של קונה והא מקני ליה לדידיה דקא מקני ליה לההוא חפץ לקונה הכא נמי כי אמר על מנת להקנות קני:
אי תפים ליה לא מתפיס - בתמיה דאי בעי מקנה למישקל בכנפא דסודרא ולמיקניה למישקליה לדידיה ליכא מאן דמחי ליה:,ועוד סודרא - לא דמי לההיא כלל דאילו גבי סודרא כי תפיס ליה משמע דהכי אמר ליה קני השתא בשעת קנין על מנת להקנות וקני השתא הסודר ומקני ליה בשעת קנין החפץ אבל קני נכסי דהדין לאימת קא קני להו לכי הוי בר בריה צורבא מרבנן הלכך השתא נמי לא קני ואסור לקנות להן ובן בנו נמי לא קנה ואי בעי אביו יהיב ליה לנכסיה ולכל ' מאן דבעי:
והא מתנת בית חורון דקני על מנת להקנות הוא ולא קני זימנין אמר ליה וכו' - דהתם היינו טעמא דלא קני דסעודתו מוכחת עליו דודאי לא יהיב ליה אלא משום סעודה ואסור הואיל ומחזי דמיתהני מיניה הכא נמי כיון דקא בעי דיאכל אבא לא קנה אידך משום דקא מתהני אביו מיניה ואהכי אסור:
לאו לאתויי הא מילתא דשריא בכפילה - כלומר האי מעשה שמוטל בתנאי כפול דכפל לדיבוריה דאמר ליקני הדין ואי הוי בר בריה צורבא מרבנן ליקנייה לבריה דודאי לא קנה ואית דגרסי מאי לאו לאתויי הא מילתא דשמיט בכיפי מילתא דבית חורון דדמיא לאותו מעשה דכיפי דכתנא:,לא לאיתויי לישנא בתרא דשמעתיה דרבא - דאמר לעיל אפי' א"ל והן לפניך שיבא אבא ויאכל דאסור אבל היכא דא"ל ליקני הדין דאי הוי בר בריה צורבא מרבנן לקנייה קני על מנת להקנות הוא:
Tossafot
דהוה שמיט כיפי דכיתנא - אניצי פשתן היה שמיט ומקלקל אותם:,אסרינהו לנכסיה - הדירו שלא יהנה מנכסיו בחייו ובמותו:,אמרו לו - לאביו למה אסרת בנך אחר מותך:,אמר ליה ליקני הדין דאי הוה ברי' צורבא מרבנן ליקני - כלומר יקנה נכסי' הללו שאם יהיה בנו צורבא מרבנן יקנה אותם לו:
קנה על מנת להקנות הוא - שהבן קונה לעצמו כדי להקנות לבנו ולא הוי כשאר זוכים בשביל חביריהם ומועיל דכל עיקר הזכייה אינה בשביל עצמו כי אם בשביל חבירו המקבל המתנה אבל הכא אמר ליה קנה כדי שתקנה לבנך כשיהיה צורבא מרבנן וגם לעצמו לא נגמרה המתנה ולא הויא - לה כמתנה על מנת להחזיר דמסיק בקידושין (דף ו:) דמקנה בה קרקע לנותן דהתם נגמר המכירה כשאמר ליה הריני נותן לך דבר זה על מנת להחזיר ובכסף זה תקנה לי שדי אבל הכא מפרש בהדיא שאינו מקנה לו אלא ע"מ להקנות:
ורב נחמן אמר קני - (והכא קני) ואע"ג דהשתא אין הבן בעולם ולא מחלק בין בא לעולם ובין לא בא לעולם ובין שמקנה לבן עצמו כדי להקנות לבנו:,דהא סודרא - שקונין בו חליפין:,קנה על מנת להקנות הוא - כלומר ורגילות הוא שהוא מחזיר לו הסודר ויודע הוא שלא יתקיים בידו וקני ליה שהרי יודע שמקנה הוא לו ע"י הקנין החפץ שלו וכמו כן [הכא על מנת] להקנות הוא אע"פ שלא תתקיים מתנה בידו קנה שפיר ויקנה אותה לבן:
ומאן לימא לן דהך סודרא אי תפיס ליה לא מתפיס - כלומר מאן לימא לן דאי בעי לא פסיק ליה דילמא ודאי אי בעי פסיק ליה ומתנה מעליא היא (אבל) [ועוד] קני ע"מ להקנות ליכא לדמויי לסודרא דבסודרא קני על מנת להקנות מהשתא הוא דבשעה שמקנה לו הסודר אמר לו שיקנה לו בחליפין מיד ה"נ שמעינן מינה אם אמר להקנות מיד בשעת הקנאה קני:,הלין נכסים לאימת קני לכי הוי צורבא מרבנן כבר הדרא סודרא למריה - ולאו דווקא סודרא ונראה דרב אשי סבירא ליה כפומבדיתאי דקני ע"מ להקנות לשון גרוע הוא ולא גמר להקנות לו כלל ולא נגמרה המתנה כלל ולא דמי לסודר שנותנו בידו להיות קונה בו מיד אבל כשיש תרתי לריעותא שאין המתנה נגמרה לו וגם אחר זמן לאו קנייה הוא ומטעם זה נראה דאפי' אם נתן לו שטר ואמר לו קנה בשטר זה ע"מ שתקנה בו לבנו והשטר קיים בימי הבן לאו קנייה הוא כסברא דפומבדיתאי והאי דקאמר הדרא סודרא למריה לאו דוקא אלא כלומר קניין שאינו גמור אינו מועיל להקנות בו לאחר זמן ולא דמי לסודר שקנה בו מיד - ובלא שמעתין אור"י שאין אדם יכול להקנות חפץ לחבירו מעכשיו לאחר שלשים יום דההיא שעתא דחל הקניין הדרא סודרא למריה כי ההיא דנתקרע או שאבד למאן דאמר לכשתתן וכן משוך פרה זו ולא תהא קנוייה לך אלא לאחר שלשים יום דאם אינה עומדת באגם לא קנה דנתבטלה המשיכה ומיהו אם הקנה לו מעכשיו ע"מ שארצה לאחר ל' ודאי נגמרה המתנה מיד קודם החזרת הסודר:
והרי מתנת בית חורון דקני ע"מ להקנות ולא קני - דמקני לו החצר והסעודה להקנות לאביו דלא קנה דאי קנאה א"כ קנאה המקבל ובהיתר מקנה לה לאביו וא"כ אמאי אסרו - ומשני משום דסעודתו מוכיח עליו שלא היה רוצה שיקנה כלל כ"א בשביל שיסעוד אביו וא"כ אין דעתו להקנות כלל למקבל כ"א לאביו וכי נמי קנה ע"מ להקנות קני בעלמא משום דמקנה שפיר למקבל אך המקבל יקנה אותה לאחר אבל הכא אין דעתו להקנות כלל למקבל כ"א לאביו:
וזימנין א"ל ר"א היא - דמחמיר במודר הנאה הלכך כי נמי קני ע"מ להקנות קני הכא לא קני להחמיר:
לאיתויי מאי לאו לאיתויי הא מילתא דשמיט כיפי - כלומר ע"מ להקנות ואור"ת גירסא דשדייה בכפילא פירוש לשון המושלך בכפילות שכפל דבריו וחזר ואמר אי הוה בר בריה צורבא מרבנן ליקני ע"מ להקנות:,לאיתויי לישנא בתרא דרבא - אי אמר והם לפניך אסור:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.