Ou bien peut-être que l'interdiction sur les produits de remplacement dans la michna vient du fait que les remplacements du produit sont considérés comme équivalents à ce qui en pousse? Les deux seraient interdits parce qu'ils dérivent du produit interdit. Si tel est le cas, il n'y a pas de différence entre lui-même et un autre: ni l'un ni l'autre ne peut tirer profit des remplacements.
אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם דְּחִילּוּפִין כְּגִידּוּלִין דָּמֵי, לָא שְׁנָא הוּא וְלָא שְׁנָא חֲבֵרוֹ.
Rav Aha bar Minyoumi dit: Viens et entends une preuve d'une baraïta: concernant celui qui dit à sa femme: « Que tirer profit de moi te soit interdit comme un konam », elle peut néanmoins emprunter de l'argent pour se nourrir, et les créanciers peuvent venir se faire rembourser auprès du mari. Quelle est la raison pour laquelle les créanciers peuvent se faire rembourser par le mari? N'est-ce pas parce qu'elle n'en tire profit que de manière indirecte, ce qui prouve que les remplacements - c'est-à-dire l'argent des créanciers - ne sont pas considérés comme équivalents à ce qui pousse de l'objet original?
אָמַר רַב אַחָא בַּר מִנְיוֹמֵי, תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לִיךְ״, לוֹוָה וּבַעְלֵי חוֹבִין בָּאִין וְנִפְרָעִין. מַאי טַעְמָא בַּעְלֵי חוֹבִין נִפְרָעִין — לָאו מִשּׁוּם דְּחִילּוּפִין לָאו כְּגִידּוּלִין דָּמֵי?
Rava dit: Ce n'est pas une preuve. Peut-être est-ce qu'a priori on ne doit pas tirer profit des remplacements, mais si on l'a fait, c'est fait après coup. Puisque la femme n'a aucun autre moyen de subsister, le cas est considéré comme après coup, et il lui est permis d'en tirer profit indirectement. Néanmoins, les remplacements d'un objet restent considérés a priori comme équivalents à ce qui en pousse.
אָמַר רָבָא: דִּילְמָא לְכַתְּחִילָּה הוּא דְּלָא, וְאִי עֲבַד — עֲבַד.
Mais viens et entends une preuve d'une autre michna [traité Kidouchin 56b]: concernant celui qui consacre [par le mariage] une femme avec un fruit d'orla, c'est-à-dire un fruit des trois premières années de la pousse d'un arbre, dont il est interdit de tirer profit, elle n'est pas consacrée, car ces fruits n'ont aucune valeur - or la consécration ne peut se faire qu'avec un objet valant au moins une peroutah. Mais s'il les a vendus et l'a consacrée avec l'argent qu'il en a reçu, elle est consacrée. Il apparaît donc que les remplacements d'un objet interdit sont permis. La Guemara répond: Ici aussi, on ne doit pas tirer profit a priori des objets de remplacement donnés en échange de l'orla, mais si on l'a fait, c'est fait après coup. Les remplacements d'un objet peuvent tout de même être considérés a priori comme équivalents à ce qui en pousse.
אֶלָּא, תָּא שְׁמַע: הַמְקַדֵּשׁ בְּעׇרְלָה — אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מְכָרָן וְקִידֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן — הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. הָכָא נָמֵי: לְכַתְּחִילָּה הוּא דְּלָא, וְאִי עֲבַד — עֲבַד.
Mishna 1
MICHNA: [Si quelqu'un dit à un autre:] « Me voici pour toi comme 'hérem », celui visé par le vœu est interdit [de tirer profit des biens de celui qui a fait le vœu]. « Te voici pour moi comme 'hérem », celui qui a fait le vœu est interdit [de tirer profit des biens de l'autre]. « Me voici pour toi et toi pour moi », les deux sont interdits [l'un envers l'autre], mais tous deux sont autorisés à tirer profit des biens appartenant à ceux qui sont montés de Babylone.
מַתְנִי׳ ״הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם״ — הַמּוּדָּר אָסוּר. ״הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם״ — הַנּוֹדֵר אָסוּר. ״הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי״ — שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, וּשְׁנֵיהֶם מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶל,(משנה)
Rachi
או דילמא - הכי קאמר דודאי אסור בחלופייהן דומיא דגידולין נינהו וכי היכי דאסור בגידולין הכי נמי אסור בחליפין:
קונם שאני נהנה לך לווה ובעלי חובין באין ונפרעין - מבעלה דרצון הבעל הוא שילוו לה והא הכא דלוותה מאחרים דחילופי ממונו של בעל הוי ולא מיתסר אלמא דאין אדם אוסר דבר שלב"ל על חבירו דהא נפרעין מבעלה:,לאו כגידולין דמי - ובגידולין אסור אבל בחליפין מותר:
אמר רבא - לעולם אימא לך דחליפין כגידולין דמו ומיתסרי ואהכי לכתחילה לא תלוה ותאכל אבל בדיעבד שפיר דמי והא דאמרינן בהך פירקא דלעיל (נדרים דף מג.) המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל נותן לזה ובא הלה ונוטל מזה לא דמיא להא דהאי לא רמי עליה דהאי למיפרנסיה והאי דקיהיב להאי אימור לא משום מודר קא יהיב ליה אלא מתנה בעלמא הוא דקא יהיב להאיך אבל האי בעל דלמפרנסה קאי אימא דליתסר ליה לפרוע לבעל חוב לכתחילה הוא דלא:
תא שמע - דמותר אפי' לכתחילה:,המקדש בערלה - שהוא איסור הנאה אינה מקודשת:,מכרן וקידש בדמיהן מקודשת - אלמא דחליפין לאו כגידולין דמו דגידולין אסור ובחליפין משתרי:,ה"נ - מיירי דלכתחילה לא ימכור ואם קידש בדמיהם מאי דעבד עבד:
מתני' הריני עליך חרם - נכסי יהיו עליך חרם:,המודר אסור - אבל המדיר מותר:
Tossafot
תא שמע האומר לאשתו קונם שאני נהנה לך ותלה הדבר בתשמיש שאמר הנאת תשמישך עלי אם תיהנה משלי דאל"כ כיון דמשועבד לה לא מצי מדיר לה אי נמי דאדרה כשהיא ארוסה (או) ונישאת:,לוה ובעלי חובין נפרעין - כדאמר לותה ואכלה ועמדה ומיאנה אין לה מזונות הא לא מיאנה יש לה מזונות ואפילו לרבנן דחנן דאמרי הניח מעותיו על קרן הצבי ה"מ במפרנס אשת חבירו סתם אבל הלוה לה בתורת הלואה נפרע מן הבעל וא"ת ולרבנן דחנן היאך פורע חובה הרי אסור לפרוע למי שמודר הנאה ממנו וי"ל דהיינו בפורע חוב חבירו שהוא יכול לתובעו ולומר פרע לי מה שפרעתי בשבילך והוי כאילו הלוהו ממש אבל באשתו אינו חייב לפרוע לו כלל מה שפרע בשבילה:,מאי טעמא בעלי חובות חוזרין ונפרעין לאו דחילופין לאו כגדולין דמו - ושרו ליהנות למודר דאי אסורין א"כ מעות שמוסרין לה המלוים הוו חליפי מעות הבעל ומההוא דתנן (לעיל נדרים דף מג -) המודר הנאה מחבירו הולך אצל חנוני הרגיל אצלו וכו' לא מצי למיפשט בעיין דסתם חנוני לית ליה למיתבע מידי מן המדיר הילכך מתנת חנם הוא דיהיב לחנוני ואם ירצה חנוני עדיין יוכל לתבוע מודר אבל הכא דבעלי חובות יש לו על הבעל שהבעל חייב במזונות אשתו א"כ מה שהם מלוים לה הוי ממש חליפי מעות הבעל:
דילמא לכתחילה הוא דלא הא דיעבד עבד - כלומר לותה דוקא בדיעבד קאמר דאז בעלי חובין נפרעין אבל לכתחילה לא תלוה וכשלותה הרי זה דיעבד שאין זה חליפי איסור ממה שעדיין האיסור לא בא אבל מעיקרא סלקא דעתך דשרו רבנן ללוות בתחילה ולגרום דברים שיבא לידי איסור לכן פשיט מיניה דחליפי (טומאה) מותרין:
ת"ש המקדש [בערלה] (בדמי ערלה פי' בדמים של ערלה) או כלאי הכרם אינה מקודשת משום דאיסורי הנאה אינון ולא הוי ממון - מכרם וקדש בדמיהן בערלה וכלאי הכרם מקודשת דאינן תופסין דמיהן אלמא שרי לאיתהנויי בחליפין דאי אסור ליהנות היה לנו לומר דאסור לשהות עמה באותם קידושין:,ה"נ הא לכתחילה הא דיעבד - כלומר אכתי איבעיא ליה אי מותר לכתחילה הוא או דוקא דיעבד אבל לכתחילה לא ואע"ג דעל ידי הקידושין הוא נהנה ממנה לכתחילה דוקא בקידושין שלא תקנו חכמים להפקיע הקידושין דכיון שהיא אשתו הוא חייב ליהנות ממנה אבל משאר הנאות אם אסור למוכרם אם לקח מן המעות כלי אסור ליהנות ממנו דאסור בחלופיהן קרינן ביה. מפירו"ש רבינ"ו שמעו"ן מקוצ"י:
הריני עליך חרם המודר אסור - דהכי קאמר הרי ממוני אסור עליך: ,הרי אתה עלי חרם - הכי קאמר הרי ממונך עלי כחרם וחרם הוי הקדש דסתם חרם לבדק הבית:,ומותרים בדברים של עולי בבל כגון בור שבאמצע הדרך שעשאוהו עולי גולה - לפי שהפקירוהו לכל ישראל ולא נתנוהו להם להיות שותפין (כך) [בו] לענין שיוכל האחד לאסור חלק חבירו:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.