Traité Nedarim

47a

Étude de Nedarim 47a

Étude de la Guémara 47a

Guémara

Celui qui dit à son compagnon, etc. Avimi soulève une question: [si quelqu'un dit] « Que l'entrée dans cette maison me soit interdite comme un konam pour toi », puis meurt ou la vend à un autre, quelle est la halakha? Un homme peut-il rendre interdit un objet en sa possession pour le temps où il sortira de sa possession, ou non?

הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ וְכוּ׳. בָּעֵי אֲבִימִי: ״קֻוֽנָּם לְבַיִת זֶה שֶׁאַתָּה נִכְנָס״, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, מַהוּ? אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ, אוֹ לָא?

Rava dit: Viens et entends [une preuve]: Celui qui dit à son fils « Que bénéficier de moi te soit konam », et meurt — [le fils] hérite tout de même de lui. [Mais s'il dit] « De son vivant et après sa mort », et meurt — [le fils] n'hérite pas de lui. Concluons de là qu'un homme peut rendre interdit un objet en sa possession pour le temps où il sortira de sa possession. [La Guemara conclut:] Concluons-en effectivement ainsi.

אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר לִבְנוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאִי אַתָּה נֶהֱנֶה לִי״, וּמֵת — יִירָשֶׁנּוּ. ״בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ״, וּמֵת — לֹא יִירָשֶׁנּוּ. שְׁמַע מִינַּהּ אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ.

Nous avons appris là-bas [dans une michna]: [Celui qui dit] « Que ces fruits me soient konam », « Ils sont konam sur ma bouche », ou « Ils sont konam pour ma bouche » — il lui est interdit [de consommer] même leurs substituts, s'ils sont échangés, et tout ce qui pousse d'eux [s'ils sont replantés].

תְּנַן הָתָם: ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עָלַי״, ״קֻוֽנָּם הֵן עַל פִּי״, ״קֻוֽנָּם הֵן לְפִי״ — אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן.

Rami bar Hama soulève une question: S'il a dit « Que ces fruits soient konam pour untel », quelle est la halakha concernant leurs substituts? Dirons-nous, s'agissant de lui-même [celui qui a prononcé le vœu]: puisqu'un homme peut rendre interdits pour lui-même les fruits de son compagnon, un homme peut [de même] rendre interdite pour lui-même une chose qui n'est pas encore venue au monde? Mais s'agissant du compagnon [le bénéficiaire du vœu]: puisqu'un homme ne peut pas rendre interdits pour son compagnon les fruits de son compagnon [c'est-à-dire les fruits appartenant à ce compagnon lui-même], un homme ne peut pas [de même] rendre interdite pour son compagnon une chose qui n'est pas encore venue au monde?

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אָמַר ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עַל פְּלוֹנִי״, מַהוּ בְּחִילּוּפֵיהֶן? מִי אָמְרִינַן גַּבֵּי דִילֵיהּ, הוֹאִיל וְאָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹת חֲבֵירוֹ עַל עַצְמוֹ, אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לְעוֹלָם עַל עַצְמוֹ. גַּבֵּי חֲבֵירוֹ, הוֹאִיל וְאֵין אָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹת חֲבֵירוֹ עַל חֲבֵירוֹ, אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לְעוֹלָם עַל חֲבֵירוֹ.

Rachi

ה"ג בעי אבימי קונם בית זה שאתה נכנס ומת או שמכרו לאחר מהו:,אדם אוסר דבר וכו' - ואפילו לאחר שמת או שמכרו לאחר הוי נמי אסור או לא:

תנן התם - לקמן בפרק הנודר מן הירק:,קונם פירות האלו עלי או קונם הן לפי או קונם הן על פי אסור בחילופיהן - אם נתחלפו בפירות אחרות ודבר שלא בא לעולם הוא:,גידוליהן - שנטען והגדילו:

על פלוני - שאסרן על חבירו:,מהו - אי הוי אסור בחילופיהן כמו שהוא אסור אי לא מי אמרינן גביה דיליה כי אמר קונם הן לפי או על פי אסור בחילופיהן אף על גב דהוי דבר שלב"ל הואיל ואשכחן גבי דיליה כי האי חומרא דאיהו אוס' פירות חבירו עליו ואהכי מחמירי' לגביה דאוסר נמי עליו דבר שלב"ל אבל גבי חבירו הואיל ואינו אוסר פירות חבירו על חבירו דאי אמר לחבירו קונם פירות של פלוני עליך לא הוי כלום לא אמרינן נמי דאית בידו למיסר ליה בחליפין דהוי דבר שלא בא לעולם:

Tossafot

מת או מכרו לאחר מותר - לפי שלא נתכוין לאסור אלא בעודו שלו:,שדה זה שאני לוקח בית זו שאני נכנס והבית שלו מת או מכרו מהו - מי אמרי' כיון דדידיה הוא אינו יכול לאסור אלא בעודו שלו דנהי דתנן בית זה שאני נכנס ומכרו אסור ה"מ כשמדיר עצמו מבית חבירו דעתו לאוסרו עליו (שהרי אסרו עליו) כשאינו שלו ומיבעיא לאבימי כשאמר בהדיא בחייו ובמותו: ת"ש כו' הכא לא דחי שאני הכא דקאמר בחייו ובמותו כדאמר לעיל דהכא כי נמי אמר בחייו ובמותו מיבעיא ליה משום דאין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו:

תנן התם - לקמן בפרק הנודר מן הירק:,אסור בחילופיהן - אם מכרם או החליפם אסורין [דמיהן וחלופיהן] דחשבינן להן כהקדש ותופס דמיו וגידולי הקדש הקדש:

אמר קונם פירות אלו על פלוני מהו בחילופיהן וה״ה דמיבעיא ליה (בשאר איסורין) אם מכר מהו שיהנה המודר מן החילופין דשמא אסור כי ההוא דלעיל דאסור בחלופיהן וה״ה דמיבעיא ליה בשאר איסורי הנאה כגון ערלה וכלאי הכרם מדקמייתי למפשט בעיין ממתני' דמקדש בערלה וכלאי הכרם וליכא לפרושי דמיבעיא ליה באיסורי הנאה מהו בחילופיהן אם מותר למוכרם בתחילה דפשיט' דאסור כדמוכח פרק כל שעה (פסחים דף כא:) למ״ד לא תאכלו איסורי הנאה משמע מדאיצטרי' קרא למישרי נבילה למכרה לעובד כוכבים אלמא דאסור למכור איסורי הנאה משום דבשעת מכירה הוא נהנה מגוף האיסור וה״ל כשרשיפא מעצי איסור וגם אם מכרם בדיעבד פשיטא ליה דמותרין מן התורה כדמפרש בשלהי פרק שני דקדושין (דף נח -) דאין לך דבר שתופס דמיו אלא עבודת כוכבים ושביעית וקאמר התם דהוו להו שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין מהם שאר איסורין וכי קמיבעיא אם החליפן אסורין מדרבנן כדקאמר במתניתין קונם פירות אלו עלי אסור בחילופיהן דחילופיהן כגידוליהן או שמא גבי דידיה הואיל ואדם אוסר כו' אבל גבי חבירו דאין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חבירו וה״ה בכל איסורי הנאה ושרי ונראה דלהכי לא קמיבעיא ליה בחליפין איסורי הנאה [לאסור לאותן] שלא החליפם דפשיטא דשרי כדאמר (חולין דף ד -) חמצן של עוברי עבירה אחר הפסח מותר מיד מפני שהם מחליפין ולא מיבעיא ליה אלא לאותו עצמו שהחליפן ומבעיא בהחלפתם אי קנסינן ליה ואסור ליהנות מדרבנן:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Nedarim 47a

100%

נדרים מ״ז אמַסֶּכֶת נְדָרִים