Guémara
Le désaccord entre Rabbi Eliezer ben Ya'akov et les Sages porte sur une cour où il y a suffisamment de surface pour être divisée en quatre amot carrées pour chaque associé, de sorte que chacun puisse être considéré comme ayant une part réelle qui peut être interdite à l'autre. Mais s'il n'y a pas assez de surface pour la diviser, tous s'accordent à dire qu'il est permis d'en profiter, puisque la cour entière est considérée comme appartenant aux deux, et chacun peut dire qu'il entre dans sa propre part.
מַחְלוֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי חֲלוּקָּה. אֲבָל אֵין בָּהּ כְּדֵי חֲלוּקָּה — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר.
Rav Yossef dit à Rabba: Mais une synagogue appartient au public tout entier, et elle est donc considérée comme une cour où il n'y a pas assez de surface pour être divisée; or nous avons appris dans une michna [plus loin dans le chapitre] que si deux personnes se font vœu de ne pas tirer profit l'une de l'autre, toutes deux sont interdites de profiter d'un bien appartenant à cette ville, comme une synagogue! [Il semble donc que les Sages interdisent même de profiter de tels biens.]
אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: הֲרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, דִּכְמִי שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי חֲלוּקָּה דָּמֵי, וּתְנַן: שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר!
Mais plutôt, dit Rav Yossef: Ze'eiri a dû dire que le désaccord porte sur le cas où il n'y a pas assez de surface dans la cour pour la diviser; mais s'il y a assez de surface pour la diviser, tous s'accordent à dire que c'est interdit, car si l'un des deux y entre, il pourrait entrer dans la part de l'autre.
אֶלָּא, אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר זְעֵירִי: מַחְלוֹקֶת שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי חֲלוּקָּה, אֲבָל יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי חֲלוּקָּה — דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר.
Rav Houna dit: La halakha est conforme à l'opinion de Rabbi Eliezer ben Ya'akov. Et de même, Rabbi Elazar dit: La halakha est conforme à l'opinion de Rabbi Eliezer ben Ya'akov.
אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
MICHNA: Celui à qui il est interdit par vœu de tirer profit d'un autre, et que celui-ci a là-bas un bain public ou un pressoir à olives loué et disponible à l'usage public [...]. GUEMARA: Et quelle est la mesure de cette « participation aux profits » qui interdit à l'objet du vœu d'entrer dans le bain? Rav Nahman dit: Lorsqu'il reçoit la moitié, un tiers ou un quart des profits du bain. Mais s'il reçoit moins, ce n'est pas interdit. Abaye dit: Même s'il reçoit moins, c'est interdit. Si c'est le cas, dans quelles circonstances est-ce permis, [le propriétaire] n'étant alors pas considéré comme ayant une participation aux profits? Lorsqu'il renonce complètement à tous les profits et ne reçoit qu'un loyer annuel fixe [taska] d'un locataire.
הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְיֵשׁ לוֹ שָׁם מֶרְחָץ וְכוּ׳. וְכַמָּה תְּפִיסַת יָד? אָמַר רַב נַחְמָן: לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ. אֲבָל בִּבְצִיר — לָא. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ בִּבְצִיר — אָסוּר. הֵיכִי דָּמֵי דִּשְׁרֵי — דִּמְקַבֵּל בְּטַסְקָא.
Rachi
כשיש בה בדי חלוקה - ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה וטעמא דמאן דאסר הואיל ואפשר בחלוקה:,אבל אין בה כדי חלוקה דבר הכל מותר - דמאי אפשר ליה למיעבד:
בדבר של אותה העיר - כדמפרש בית הכנסת והתיבה וכו':
שאין בה כדי חלוקה - ומאן דאסר משום דכבית הכנסת דמי דקתני דש ניהם אסורים ומאן דשרי הואיל ואי אפשר בחלוקה:,אבל יש בה כדי חלוקה דברי הכל אסור - דסגי ליה בחלוקה:
וכמה תפיסת יד - יש לו למדיר באותו מרחץ דליתסר ביה האי:,אבל בבציר - מרביע לא חשיב תפיסת יד ומותר בו המודר וספרים דכתיב בהו בבצין משמע נמי בבצים ואית דגרסי בביצין כמו ביצין של יוצר כדאמר בב"מ (דף עד.) שהיוצר עושה כמין ביצים של חומר ומהם עושה קדרות והכי משמע ליה דאית ליה תשמישתא כלום אבל כדי להניח ביצים של יוצר להתם לייבשם אין זו תפיסת יד:,אביי אמר אפי' בבציר - מרביע הוי תפיסת יד ואסור בהם המודר והכי נמי איכא לפרש כל הני לישני:,דמקבל בטסקא - שקיבלו השוכר לתת ממנו מס בכל שנה ושנה דהאי לא הוי תפיסת יד כלל:
Tossafot
מחלוקת בשיש בו כדי חלוקה - דאז מתהני בחלוקה שיכול לכוף את חבירו לחלוק לכך לא קנסוה רבנן אבל אין בה דין חלוקה שאין יכול לכוף את חבירו קנסו רבנן:
אמר רב הונא הלכה כרבי אליעזר בן יעקב - וקשה דבפרק בתרא פסקינן כרבי אושעיא דאמר בדאורייתא אין ברירה בדרבנן יש ברירה והכא דאורייתא הוא ומפרש ר"ת דהא דפסקי' כרבי אליעזר בן יעקב לאו מטעם דיש ברירה אלא משום דויתור מותר במודר הנאה וכשהדירו זה את זה מדריסת הרגל לא נאסרו וא"כ לפי זה שאם אסרו עצמם בדריסה אסורין ליכנס לחצר ואדם מן השוק שאסר מותר ליכנס דויתור מותר ור"י פי' דפסקינן שפיר מטעמא דיש ברירה ובביצה (דף לח:) לא פסיק כר' אושעיא אלא ממאי דאמר בדרבנן יש ברירה הילכך שותפין שנדרו דריסת הרגל מותרין בחצר ואדם מן השוק מודר הנאה מחבירו אסור ליכנס דויתור אסור דאשכחן סתמא בפרקין דלעיל דויתור אסור:
למחצה לשליש ולרביע - שהמשכיר מקבל שליש הריוח ואין לשוכר כ"א ב' חלקים דברשותו הוא מקבל ואסור:,אבל בבציר - פירוש בפחות מותר:,אביי אמר אפילו בבציר אסור כך הגירסא ראשונה:,דמקבל בטסקא - פירוש שמקבל השוכר מן המשכיר בכך וכך לשנה ואיתא ספרים דגרסי אפילו בבצין פירוש קרקע היוצר כמו על הבצין של יוצר (ב"מ דף עד.) ורגילין לייבשן במרחץ ואם רגילות להשכיר לייבש בצין של משכיר באותו מרחץ הוה תפיסת יד:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.