Mishna 1
MICHNA: Celui à qui son prochain a interdit par vœu de tirer bénéfice de ses biens, avant l'année de chemita, ne peut ni pénétrer dans son champ, ni manger des fruits qui dépassent [du champ], même s'il ne pénètre pas dans le champ. Et pendant la chemita, alors que les fruits des arbres sont hefker [sans propriétaire], il ne peut pas pénétrer dans son champ, mais il peut manger des pousses qui dépassent, puisque les fruits n'appartiennent plus à l'autre. Si l'on a fait un vœu contre lui portant sur la nourriture, avant la chemita, il peut pénétrer dans son champ, mais il ne peut pas manger des fruits; et pendant la chemita, il peut pénétrer et manger.
מַתְנִי׳ הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַנְּטִיעוֹת הַנּוֹטוֹת. נָדַר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל, לִפְנֵי שְׁבִיעִית — יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת, וּבַשְּׁבִיעִית — יוֹרֵד וְאוֹכֵל.(משנה)
Guémara
GUEMARA: Ce sont Rav et Chmouel qui disent tous deux: si l'on a dit avant la chemita: « Ces biens te sont interdits », l'autre ne peut ni pénétrer dans son champ, ni manger des fruits qui dépassent, même si entre-temps la chemita est arrivée, car l'interdiction des fruits a pris effet avant la chemita et est demeurée en vigueur après le début de la chemita. Et s'il a fait le vœu pendant la chemita, il ne peut pas pénétrer dans un champ compris dans ces biens, mais il peut manger des fruits qui dépassent, car les fruits étaient hefker au moment du vœu.
גְּמָ׳ רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״נְכָסִים אֵלּוּ עָלֶיךָ״ — לִפְנֵי שְׁבִיעִית אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ שְׁבִיעִית. וְאִם בַּשְּׁבִיעִית נָדַר — אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת.
Et ce sont Rabbi Yohanan et Rech Lakich qui disent tous deux: si l'on a dit avant la chemita: « Mes biens te sont interdits », l'autre ne peut ni pénétrer dans son champ ni manger des fruits qui dépassent. Quand la chemita arrive, il ne peut pas pénétrer dans son champ, mais il peut manger les fruits qui dépassent, car les fruits sont hefker.
וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״נְכָסַי עָלֶיךָ״ — לִפְנֵי שְׁבִיעִית אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵין אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת, הִגִּיעַ שְׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת הַנּוֹטוֹת.
Disons qu'ils divergent sur ceci: Rav et Chmouel estiment qu'un homme peut rendre interdit un objet qui est en sa possession, même pour le moment où il sortira de sa possession — puisqu'il a rendu les fruits interdits avant la chemita, l'interdiction reste en vigueur après que les fruits deviennent hefker pendant la chemita. Et Rabbi Yohanan et Rech Lakich estiment qu'un homme ne peut pas rendre interdit un objet en sa possession de façon à ce que l'interdiction reste en vigueur quand il sort de sa possession. Il est donc permis de manger les fruits pendant la chemita.
לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַב וּשְׁמוּאֵל סָבְרִי: אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ אֲפִילּוּ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ. וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבְרִי: אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ.
La Guemara demande: Et comment peux-tu comprendre cela ainsi? Y a-t-il quelqu'un qui dise qu'un homme ne peut pas rendre interdit un objet en sa possession de façon à ce que l'interdiction reste en vigueur quand il sort de sa possession? Si tel était le cas, que Rabbi Yohanan et Rech Lakich divergent [dès le cas] de « ces biens », et à plus forte raison dans le cas de « mes biens »! Dans ce dernier cas, il est clair que l'interdiction ne reste en vigueur que tant que l'objet demeure en sa possession.
וְתִסְבְּרָא? מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרָשׁוּתוֹ? אִם כֵּן, נִיפְלְגֵי בִּ״נְכָסִים אֵלּוּ״, וְכׇל שֶׁכֵּן בִּ״נְכָסַי״!
Et de plus, n'avons-nous pas appris dans une michna qu'un homme peut rendre interdit un objet en sa possession de façon à ce que l'interdiction reste en vigueur quand il sort de sa possession? Comme nous l'avons appris: celui qui dit à son fils « Konam, que tu ne tires aucun bénéfice de moi », s'il meurt, [le fils] héritera de lui. [Mais s'il a dit] « de son vivant et après sa mort »,
וְתוּ, הָא תְּנַן דְּאָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ, דִּתְנַן: הָאוֹמֵר לִבְנוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה לִי״, מֵת — יִירָשֶׁנּוּ. ״בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ״,
Rachi
מתני' המודר הנאה מחבירו לפני שביעית - שהדירו חבירו קודם שנכנסה שביעית:,אין יורד לתוך שדהו - לאכול מפירות שביעית דאסור בדריסת הרגל:,ואין אוכל מן הנוטות - מאותן פירות הנוטין חוץ לשדה שיכול ליקח מהן ואינו צריך ליכנס בתוך השדה ואע"ג דהן שביעית לא יאכל מהן כדאמרינן בגמרא אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו והאי נמי כיון דלפני שביעית הדירו חבירו כי אתי נמי שביעי' אסור בהן:,ובשביעית - אבל אם הדירו בשביעית לא יורד לתוך שדהו:,אבל אוכל הוא מן הנוטות - הואיל ולא הוי ברשותו השתא כי מדיר ליה ובגמרא מפרש אמאי אינו יורד ואמאי אוכל הא ארעא נמי דהפקר היא:,נדר הימנו מאכל לפני שביעית - אבל לא נדר הימנו הנאה לכי מטי שביעית יורד ואינו אוכל דהא לא הדירו אלא מן מאכל אבל אינו אוכל כדפרישית לעיל דאדם אוסר דבר שברשותו אפי' לאחר שיצא מרשותו:,ובשביעית - הדירו בשביעית:,יורד ואוכל - דעכשיו יצא מרשותו. ואית דנפרש המודר הנאה מחבירו לפני שביעית לא ירד לתוך שדהו לפני שביעית ולא יאכל מן הנוטות כיון דהדירו ובשביעית כלומר אם הגיעה שביעית לא ירד לתוך שדהו כו' ולישנא קמא עיקר:
גמ' דאמרי תרוייהו נכסי אלו עליך - כלומר כל נכסי עליך בכל מקום שהן:,ואין אוכל מן הנוטות - ואע"פ שהגיע שביעית ושל הפקר הן:,ואם בשביעית נדר - דהשתא לאו ברשותו הוא ולא מצי מדיר לה מנייהו אוכל מן הנוטות:
ר' יוחנן ור"ל דאמרי - הגיע שביעית אין יורד אבל אוכל מן הנוטות:
אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו - דכיון דבשעה שאסר הויין ברשותיה אפילו לכי הגיע שביעית נפקן מרשותיה אפילו הכי אסורין עליו:,ר' יוחנן ור"ל סבר אין אדם כו' - ומשום הכי כי הגיע שביעית דנפקא מרשותיה אוכל הוא מן הנוטות:
ותסברא - דבהאי טעמא פליגי:,ומי איכא למ"ד אין אדם אוסר כו' - ור' יוחנן ור"ל הכי סבירא להו:,אם כן - דמשום האי טעמא פליגי ואמרי דאוכל הוא בשביעית:,ליפלגי בנכסים אלו - אפי' היכא דאמר נכסים אלו עליך ולימרו ר' יוחנן ור"ל דאוכל בשביעית משום הטעם דאמר אין אדם אוס' דבר שברשותו לכשיצא מרשותו כ"ש היכא דאמ' נכסי דמשמע כל זמן שהן ברשותו אלא מדלא פליגי בנכסים אלו אלא בנכסי ש"מ דלית להו האי סברא ועוד היכי מצי אמר לעולם דאין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו והתנן דאוסר:
האומר לבנו קונם שאתה נהנה לי - כלומר שאי אתה נהנה לי מכל נכסי:,מת יירשנו - שלא אסר עליו אלא כל זמן שהנכסים שלו לפיכך יירשנו אם מת:,ואם נדר בחייו ובמותו - כיון דמפרש במותו מת לא יירשנו אלמא דאדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו לאחר מותו:
Tossafot
המודר הנאה מחבירו לפני שביעית לא ירד לתוך שדהו - דדריסת הרגל אסורה ואינו אוכל אפילו מן הנוטות חוץ לשדה דאינו צריך לירד ולאוכלם:,ובשביעית - פי' אם הדיר בשביעית לא ירד לתוך שדהו ליקח מן הנוטו' (אבל) אם יצטרך לירד ולאכול אסור - ובגמ' פריך אמאי אסור לירד בו לצורך אכילה הא רחמנא אפקריה לשדה לכל דבר אכילה:,נדר ממנו מאכל לפני שביעי' יורד לתוך שדהו - דאינו מודר אלא מדבר המביא לידי מאכל ואינו אוכל מן הפירות:,ובשביעית יורד ואוכל - דהפקר הוא וקשה דלעיל (נדרים דף לג -) מיבעיא ליה אם מפסק ומיזיל בארעא אי הוי הנאה המביאה לידי מאכל וי"ל דבשביעית אף השדה הפקר לצורך אכילה דהכי מסיק בגמ' ולאידך נמי דמשני שמא ישהה בעמידה הכא לא שייך במודר מאכל דאי שהה אין בכך כלום:
רב ושמואל אמרי נכסי אלו עליך לפני שביעית אינו אוכל מן הנוטות - ואף על פי שהגיע שביעית דכיון דאמר אלו אסורין עליו אפי' לאחר שנתנם או שהפקירם ולכך אסור בשביעית והשתא ס"ד דבלא אמר נכסיי אלו והגיע שביעית אסור לאכול מן הנוטות דאדם אוסר דבר שברשותו אף כשיצא מרשותו ומתני' דקתני ובשביעי' אוכל בנוטות מיירי בהדירו בשביעית עצמה:
רבי יוחנן ור"ש בן לקיש [אמרי] נכסי עליך אינו יורד לתוך שדהו כו' הגיע שביעית אוכל מן הנוטות - והפקר הן ולא אסרן אלא כי איתנהו לדידיה אבל אי יהבינהו [לא] דאין אדם אוסר בקונמות לכשיצא מרשותיה וה"ה היכא דאמר נכסי אלו הגיע שביעית מותר בנוטות ופריך אם כן דלא אסר רבי יוחנן כלל לכשיצא מרשותו אמאי לא אשמועינן למילתא באלו אלא אית להו אדם אוסר ועוד תנן דאדם אוסר לכשיצא מרשותו:
מת יירשנו - דכשיש כח ברשותו אוסרה ותו לא:,בחייו ובמותו לא יירשנו - אלמא אוסר אחריו לאחר מותו שיצאו מרשותו ומשני לה לעולם לא תפשוט מידי דהיכא דאמר נכסי אלו עליך שיאסרו לאחר שיצאו מרשותו דשאני הכא שפי' בהדיא שיאסרו לאחר מותו:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.