son être et son corps appartiennent aux Cieux, puisqu'il est interdit à son propriétaire d'en manger la viande. Les Sages lui répondirent: L'animal non-cachère aussi, son être appartient aux Cieux, mais son corps est la propriété de son maître, car si le maître le souhaite, il peut le vendre à des non-juifs ou le donner à manger aux chiens.
נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמַיִם. אָמְרוּ לוֹ: אַף הַטְּמֵאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, שֶׁאִם יִרְצֶה הֲרֵי הוּא מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים.
Guémara
GUEMARA: Rav Yitzhak bar Hanania a dit que Rav Houna a dit: Celui à qui il est interdit par vœu de tirer bénéfice d'autrui est autorisé à marier sa fille avec lui. Rabbi Zeira s'interrogea à ce sujet: De quel cas s'agit-il? Si l'on dit qu'il s'agit d'un cas où les biens du père de la mariée sont interdits au fiancé, cela ne peut être, car en mariant sa fille au fiancé, il lui fournit une servante pour le servir, et lui procure ainsi un bénéfice.
גְּמָ׳ אָמַר רַב יִצְחָק בַּר חֲנַנְיָה אָמַר רַב הוּנָא: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — מוּתָּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ. הָוֵי בַּהּ רַבִּי זֵירָא: בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּשֶׁנִּכְסֵי אֲבִי כַלָּה אֲסוּרִין עַל הֶחָתָן, הֲרֵי מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה לְשַׁמְּשׁוֹ!
Il s'agit plutôt d'un cas où les biens du fiancé sont interdits au père de la mariée, et bien que le fiancé subvienne aux besoins de la mariée, son père n'est pas considéré comme tirant bénéfice des biens du fiancé. Cependant, ce ne peut être ce cas non plus, car les Sages ont énoncé une halakha à l'élément novateur plus grand que celle-là même de la MICHNA : Celui à qui il est interdit par vœu de tirer bénéfice d'autrui, cet autre peut nourrir sa femme et ses enfants, bien que celui qui est lié par le vœu soit obligé de subvenir à leurs besoins. Et toi tu dis qu'il est permis de lui marier sa fille? N'est-ce pas évident?
אֶלָּא בְּנִכְסֵי חָתָן אֲסוּרִין עַל אֲבִי כַלָּה. גְּדוֹלָה מִזּוֹ אָמְרוּ: זָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתָן, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מוּתָּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ?!
En réalité, il s'agit d'un cas où les biens du père de la mariée sont interdits au fiancé, où sa fille est majeure, et où son père ne peut la marier à un autre qu'avec son consentement. Ce n'est donc pas de son père que le fiancé tire bénéfice.
לְעוֹלָם בְּשֶׁנִּכְסֵי אֲבִי כַלָּה אֲסוּרִין עַל הֶחָתָן, וּבְבִתּוֹ בּוֹגֶרֶת, וּמִדַּעְתָּהּ.
Cela est également enseigné dans une baraïta: Celui à qui il est interdit par vœu de tirer bénéfice d'autrui, il est interdit à cet autre de lui marier sa fille. Cependant, il peut marier sa fille, si elle est majeure, à cet autre avec son consentement.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — אָסוּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ, אֲבָל מַשִּׂיאוֹ בִּתּוֹ בּוֹגֶרֶת וּמִדַּעְתָּהּ.
Rabbi Yaakov a dit: Celui qui interdit par vœu à son fils de tirer bénéfice de lui pour le pousser à étudier la Torah, il lui est néanmoins permis d'accomplir pour lui des actes qui lui procurent un bénéfice minime. Il lui est permis de remplir un tonneau d'eau pour son fils et d'allumer pour lui une lampe. Rabbi Yitzhak a dit: Il lui est permis de lui griller un petit poisson. Rabbi Yirmeya a dit que Rabbi Yohanan a dit: Celui à qui il est interdit par vœu de tirer bénéfice d'autrui, il est permis à cet autre de lui faire boire une coupe de paix. La Guemara demande: Qu'est-ce que cette coupe de paix? Ici, à Babylone, les Sages ont expliqué qu'il s'agit d'une coupe de vin donnée aux endeuillés à boire lors du repas de consolation dans la maison du deuil. En Occident, en Eretz Israël, les Sages ont dit qu'il s'agit de la coupe de vin que l'on boit en sortant du bain public.
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב: הַמַּדִּיר בְּנוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה — מוּתָּר לְמַלּאוֹת לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם, וּלְהַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר. רַבִּי יִצְחָק אָמַר: לִצְלוֹת לוֹ דָּג קָטָן. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — מוּתָּר לְהַשְׁקוֹתוֹ כּוֹס שֶׁל שָׁלוֹם. מַאי נִיהוּ? הָכָא תַּרְגִּימוּ: כּוֹס שֶׁל בֵּית הָאֵבֶל. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: כּוֹס שֶׁל בֵּית הַמֶּרְחָץ.
« Et il ne doit pas nourrir son animal... » etc. Il est enseigné dans une baraïta: Yehochoua Ich Ouza dit: Il peut nourrir les esclaves cananéens, hommes et femmes, [de celui envers qui il est lié par un vœu], mais il ne doit pas nourrir son animal, qu'il soit non-cachère ou cachère. Quelle en est la raison? Ses esclaves et servantes cananéens sont destinés au travail, tandis que l'animal est destiné à l'engraissement. Celui qui est lié par le vœu tire bénéfice du fait que l'autre nourrisse l'animal cachère lorsqu'il le mange, et tire bénéfice du fait qu'il nourrisse l'animal non-cachère lorsqu'il le vend à un non-juif.
וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ בֵּין כּוּ׳. תַּנְיָא, יְהוֹשֻׁעַ אִישׁ עוּזָּא אוֹמֵר: זָן עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים, וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה. מַאי טַעְמָא? עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים — לְמַנְחֲרוּתָא עֲבִידָן, בְּהֵמָה — לְפִטּוּמָא עֲבִידָא.
Mishna 1
MICHNA: Celui à qui il est interdit par vœu de tirer bénéfice d'autrui, s'il entre lui rendre visite, il se tient debout mais ne s'assoit pas. Et cet autre peut le soigner d'un soin de la personne, mais non d'un soin qui engage sa fortune.
מַתְנִי׳ הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְנִכְנַס לְבַקְּרוֹ — עוֹמֵד אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב. וּמְרַפְּאוֹ רְפוּאַת נֶפֶשׁ, אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן.
Rachi
נפשה וגופה לשמים - שאינה ראויה לאכילה לפיכך זן אותה דאינו מהנהו הנאה מרובה:,מוכרה לעובדי כוכבים - וניחא ליה בפיטומא:
גמ' על החתן - שהחתן הוי מודר:,הרי מוסר לו שפחה לשמשו - ואמאי מותר:
אלא בשנכסי חתן אסורין אצל אבי הכלה - ואע"פ שהחתן מהנהו שזן את בתו אפי' הכי משיא לו את בתו ומשיב הש"ס משום הא לא צריך למימר דמותר להשיא את בתו:,דגדולה מזו אמרו - בשנכסיו אסורים על הנודר אמרנו וזן את אשתו:,אע"פ וכו' ואת אמרת וכו' - פשיטא דמותר דהא לא מהני כלל:
לעולם בשנכסי אבי כלה אסורין על החתן - ודקאמרת הרי מוסר לו שפחה לשמשו תריץ בבתו בוגרת עסקינן שיכול להשיאו ומדעת עצמה דהואיל ואינו משיא אלא מדעת עצמה לאו הנאה דקא מהני ליה איהו אלא הנאה מועטת:
תניא נמי הכי - דהנאה מועטת מותרת:
המדיר את בנו - מנכסיו אם לא ילמוד תורה:,מותר - האב למלאות כו' שהנאה מרובה נדר הימנו ולא הנאה מועטת וזו הנאה מועטת היא:,כוס של בית המרחץ - הנאה מועטת היא:
למנחרותא עבידן - לצורך עבודה עשויין ולא להתפטם:,למנחרותא - לעבודתו והואיל וקי"ל יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך אינה הנאה למודר אם זה מפרנס עבדיו:,לפטומא עבידא - דטהורה לשחיטה וטמאה לעובד כוכבים:
המודר הנאה מחבירו נכנס לבקרו עומד אבל לא יושב - כדמפרש לקמן:
Tossafot
הרי מוסר שפחה לשמשו - דס"ד דאיירי בקטנה שניסת על ידו ואת אמרת דמותר להשיא בתו הא פשיטא דאסור:
בבתו בוגרת דמדעתה - וקמ"ל אף על גב שהוא מדבר עמה ומשיא עצה לה להנשא לו הנאת דבור לא מקרי הנאה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.