Guémara
Rav Hamnouna lui dit [à Oula]: la sainteté qui était en eux, où est-elle allée? Ne serait-ce pas comme si l'on disait à une femme: « Aujourd'hui tu es mon épouse et demain tu n'es plus mon épouse » — sortirait-elle du mariage sans acte de divorce?! [De même ici, une fois les plants consacrés, comment leur sainteté peut-elle disparaître sans rachat?]
אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא: קְדוּשָּׁה שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלְכָה? וּמָה אִילּוּ אָמַר לְאִשָּׁה ״הַיּוֹם אַתְּ אִשְׁתִּי וּלְמָחָר אִי אַתְּ אִשְׁתִּי״, מִי נָפְקָא בְּלָא גֵּט?!
Rava lui dit: compares-tu la sainteté de valeur [kedoushat damim] à la sainteté du corps [kedoushat haguf]? La sainteté de valeur s'évanouit d'elle-même, sans qu'aucune action ne soit accomplie, [puisqu'elle était conditionnelle dès le départ]; la sainteté du corps ne s'évanouit pas d'elle-même [sans un acte qui la retire].
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מִי קָא מְדַמֵּית קְדוּשַּׁת דָּמִים לִקְדוּשַּׁת הַגּוּף? קְדוּשַּׁת דָּמִים פָּקְעָה בִּכְדֵי, קְדוּשַּׁת הַגּוּף לָא פָּקְעָה בִּכְדִי.
Abaye lui dit: la sainteté du corps ne s'évanouit-elle donc pas d'elle-même? Mais n'a-t-on pas enseigné dans une baraïta: « Ce bœuf est une offrande consumée [ola] pendant trente jours, et après trente jours il est une offrande de paix [chelamim] » — pendant les trente jours il est ola, et après les trente jours il est chelamim. Pourquoi? Il s'agit là de sainteté du corps, et pourtant elle s'évanouit d'elle-même!
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: קְדוּשַּׁת הַגּוּף לָא פָּקְעָה בִּכְדִי? וְהָתַנְיָא: ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם שְׁלָמִים״ — כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם עוֹלָה, לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם שְׁלָמִים. אַמַּאי? קְדוּשַּׁת הַגּוּף נִינְהוּ, וּפָקְעָה בִּכְדִי!
À quoi avons-nous affaire ici? À un cas où il a dit qu'il consacrait [l'animal] pour sa valeur [ledamim, non comme ola ou chelamim directement], afin d'en acheter une offrande consumée ou une offrande de paix. Il n'y avait donc là aucune sainteté du corps.
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּאָמַר לִדְמֵי.
[La Guemara demande:] Si c'est ainsi, dis donc la fin [de la baraïta]: « Après trente jours ce sera une offrande consumée, et dès maintenant jusqu'à trente jours ce sera une offrande de paix. » Or, si tu admets que l'une des clauses porte sur la sainteté du corps et l'autre sur la sainteté de valeur —
אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: ״לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם עוֹלָה, וּמֵעַכְשָׁיו שְׁלָמִים״. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חֲדָא בִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף, וַחֲדָא בִּקְדוּשַּׁת דָּמִים —
Rachi
א"ל רב המנונא - לעולא היאך יוצאין לחולין בלא פדייה:,וכי קדושה שלהן להיכן הלכה - כלומר היכי פקעה בכדי אע"פ שנקצצו:,והלא האומר לאשה היום את אשתי - שתהא לי מקודשת היום:,ולמחר אי את אשתי - אע"פ שהתנה כך בשעת קידושין:,מי נפקא למחר בלא גט - ה"נ אע"ג דנקצצו היינו כמו למחר אין את אשתו ולא נפקי בלא פדיון:
מי קא מדמית קדושת הגוף - וכו'. הני נטיעות דקדישי לפדייה קדישי קדושת דמים ולהכי פקעו מאחר שנקצצו אבל אשה קדושת הגוף היא ולהכי לא פקעה בכדי:
והתניא מי שאמר שור זה עולה כל ל' יום - שאם יקרב בתוך ל' יום עולה ואם לאחר ל' יום יקרב יהא שלמים:,כל ל' יום הוי עולה - כמו שאמר ולאחר ל' יצא מקדושת עולה והוי שלמים:,ואמאי - נפקא מקדושת עולה הא קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי וקשיא לעולא דאמר קדושת הגוף לא פקעה בכדי:
אמר לך עולא הכא במאי עסקינן - דפקעה קדושת עולה:,דאמר לדמי - דאמר הכי תורת דמיו עולה כל ל' יום לאחר שאפדנו ואקח בדליו עולה להכי לאחר ל' יום פקעה בכדי דקדושת דמים היא אבל קדושת הגוף אכתי לא פקעה:
א"ה - דמוקמת לה לדמי:,אימא סיפא - דההיא אמר שור זה לאחר שלשים יום עולה ומעכשיו ועד שלשים יום שלמים הכי הוי כדאמר איהו:,אי אמרת בשלמא - רישא בקדושת הגוף וסיפא בקדושת דמים:
Tossafot
היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי נפקא בלא גט - וא"ת ומנלן דצריך גט וי"ל דבפרק המגרש בגטין (דף פג:) מיבעיא לן גבי האומר לאשתו היום אי את אשתי ולמחר את אשתי כלומר תהא מגורשת היום ולמחר לא תהא מגורשת מהו ופשיט התם כיון דפסקה פסקה והויא מגורשת לעולם ואם כן גבי קדושין נמי הוי מקודשת לעולם דאיתקש הויה ליציאה וס"ד השתא דבהא לא פליג עולא:
והתנן שור זה עולה כל ל' יום עולה - ומועלין בה כל אותן שלשים יום - אור"י דגרס דתניא שהיא ברייתא ולא משנה:,שור זה עולה כל שלשים יום ולאחר ל' יום שלמים כל ל' יום עולה - ומועלין בה כל אותן ל' יום [וגם] אם בא כל אותן ל' יום מקריבו כדין עולה ואם נתעכב להקריבו עד לאחר ל' יום הוי משם ואילך שלמים אלמא פקעה קדושת הגוף בכדי ולא דמי להא דאמר בזבחים (דף ל -) תחול זו ואח"כ תחול זו לא חיילא דשאני הכא דלכתחילה לא אמר סתם שיהיה עולה אלא אמר כל ל' יום:
דאמר לדמי - שאמר לדמי עולה וא"ת והא אמרינן הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף וי"ל דאיירי הכא דאמר לדמי נסכים דמודה שם רבא כדאמר בשבועות בפ"ק (דף יא -) אי נמי התם בתם ולכך קדוש קדושת הגוף אבל הכא בבעל מום ולכך קדוש קדושת דמים:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.